פסקי דין על גבריאל גבריאלוב | פסקי דין על שני גבריאלוב | פסקי דין על א.א.צח בניה ושיפוצים | פסקי דין על צחי ואנונו | פסקי דין על דוד ואנונו |

31804-09/17 א     11/04/2019




א 31804-09/17 גבריאל גבריאלוב, שני גבריאלוב נ' א.א.צח בניה ושיפוצים בע"מ, צחי ואנונו, דוד ואנונו








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 31804-09-17 גבריאלוב ואח' נ' א.א. צח בניה ושיפוצים בע"מ
ואח'

11 אפריל 2019


לפני
כבוד השופטת הבכירה דורית קוברסקי


התובעים
:

1.גבריאל גבריאלוב

2.שני גבריאלוב
ע"י עו"ד שרייר


נגד


הנתבעים
:

1.א.א. צח בניה ושיפוצים בע"מ

2.צחי ואנונו

3.דוד ואנונו

4.א.א. צח גלובל בילדינג בע"מ

ע"י עו"ד ותד


פסק דין


עובדות
1.
התובעים הם בעלים של דירת מגורים בקומה הרביעית בבניין מגורים בן ארבע קומות ברחוב הדקל 10 ת"א (להלן: "הדירה", נספח א לתצהיר התובע 1, גבריאל גבריאלוב
, להלן: "גבריאלוב"). הנתבעת 1 א.א. צח בניה ושיפוצים בע"מ
, היא חברה לביצוע עבודות קבלניות (להלן: "החברה", נספח ג לתצהיר גבריאלוב). נתבע 2 צחי ואנונו
, הוא בעל מניות ודירקטור יחיד בחברה (להלן: "צחי"). נתבע 3 דוד ואנונו
, אביו של צחי (להלן: "דוד"), נתבעת 4
א.א. צח גלובל בילדינג בע"מ (להלן: "גלובל בילדינג"), היא חברה נוספת בשליטת צחי שאף היא עוסקת בעבודות קבלניות ו/או שיפוץ (נספח ג1 לתצהיר גבריאלוב).

2.
ביום 12.4.2016 חתמו גבריאלוב והחברה, באמצעות דוד (פרוטוקול מיום 5.2.2019, עמ' 21 ש' 9-8), על הסכם לביצוע עבודות שיפוץ בדירה לרבות תוספת בנייה על הגג לפי תכניות קיימות (להלן: "ההסכם", נספח ב לתצהיר גבריאלוב). מדובר בהסכם פאושלי ללא פירוט עלות של כל רכיב עבודה, אלא קביעה כוללנית שהתובעים ישלמו 220,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור ביצוע העבודה. מועדי התשלום אשר פורטו בהצעה חתומה על ידי הצדדים מיום 7.4.2016 נמחקו בהסכם (נספח ב לתצהיר דוד). בסוף ההסכם נרשם בהבלטה "משך זמן ביצוע העבודה: מקבלת רישיון היתר ומסירה לקבלן מבצע, ועד לסיומה, לא יאוחר עד חודשיים ימי עבודה. כולל בנייה למעלה והשיפוץ למטה".

3.
אין חולק שגבריאלוב שילם לנתבעים את הסכומים הבאים (כולל מע"מ): ביום 12.4.2016 שולם 95,000 ₪; ביום 1.7.2016 שולם 95,000 ₪; ביום 1.11.2016 שולם 36,000 ₪; וביום 25.5.2017 שולם עוד 40,000 ₪. החברה הוציאה חשבוניות כדין בגין כל תשלום ותשלום (נספחים ד, ה, ו, ח לתצהיר גבריאלוב). בסך הכל שולמו 266,000 ₪ (להלן: "התמורה"). סך של 225,000 ₪ מתוך התמורה נותב לחשבונה של גלובל בילדינג (נספח ג2 לתצהיר גבריאלוב; פרוט' 5.2.2019, עמ' 28 ש' 26-13).

4.
ביום 16.11.2015 ועדת הרישוי של עיריית ת"א דחתה התנגדויות שהוגשו להקמת שני חדרים על הגג וקבעה שניתן לאשר את הבקשה להקמת חדר יציאה עבור הדירה הדרום מזרחית והגבהת חדר המדרגות המשותף בתנאי של מילוי דרישות מהנדס העיר, תיאום תכנון וכו' (ת/2). היתר בנייה ניתן ביום 28.7.2016 (להלן: "ההיתר").

5.
אין מחלוקת שהחברה שיפצה את הדירה בלבד.

טענות הצדדים
6.
לטענת התובעים יש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה, צחי ודוד ובין החברה לגלובל בילדינג, בשל שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. צחי ודוד הפעילו לחץ פסול, סחיטה ואיומים, תוך ניצול תמימותם של התובעים בכך שדרשו מהם סכומים העולים על התמורה על פי ההסכם ועמדו על כך שישולם להם 190,000 ₪ עוד לפני מתן ההיתר ובטרם החלו בעבודות השיפוץ. לשיטת התובעים ועל פי חוות דעתו של השמאי יעקב ברוכים מטעמם, סך עבודות השיפוצים שבוצעו בדירה מסתכמת ב-73,488 ₪. מסכום זה יש להפחית 7,488 ₪ בגין ליקויים שנמצאו ועל כן שווי העבודות הוא 66,000 ₪ (נספח ט לתצהיר גבריאלוב). היות שהתובעים שילמו 266,000 ₪ הם זכאים להשבה בסך של 200,000 ₪. לסכום הנ"ל יש להוסיף ריבית שנאלצו ליטול בגין שתי הלוואות ועגמת נפש אותה הם מעריכים ב-200,000 ₪.

7.
לשיטת הנתבעים לא הוצגה תשתית ראייתית התומכת בטענה בדבר שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברות. מדובר בשתי חברות פעילות העוסקות בתחומים שונים ועל כן אין מקום להרמת מסך בין החברה לגלובל בילדינג. אין גם מקום להרמת מסך בין החברה לצחי ודוד, עובד שכיר בחברה, המוסמך לחתום בשמה על הסכמים.
הנתבעים הדגישו שהתובעים לא אוימו ולא נסחטו באופן כלשהו, ההפך הוא הנכון; לתובעים היה אינטרס להקדים תשלומים לפני ביצוע העבודה כדי לזכות בהנחה מסוימת.
התנהלות התובעים בכל הנוגע להסדרת הזזת הדודים שהיו על הגג ובקשתם לשינוי סדר העבודה באופן שבניגוד למוסכם החברה התבקשה להתחיל את עבודת השיפוץ בדירתם, גררה עלויות נוספות. התובעים היו מודעים לכך ולכן גם הסכימו לחתום ביום 25.5.2017 על נספח להסכם (להלן: "הנספח להסכם", נספח ח לתצהיר גבריאלוב), לפיו עליהם לשלם עוד 90,000 ₪. במועד חתימתם על הנספח להסכם התובעים שילמו 40,000 ₪ ומועד תחילת העבודה נקבע ליום 11.6.2017. בסופו של יום התובעים הם אלה שלא איפשרו את המשך ביצועה. הנתבעים גם מדגישים שסך של 35,000 ₪ ששילמו התובעים איננו חלק מהתמורה על פי ההסכם, אלא מהווה תשלום חלקם בעלות הגדלת חדר המדרגות. כך גם נרשם בחשבונית שהחברה הוציאה (נספח ח לתצהיר צחי). בתמיכה לטענתם הנתבעים צירפו את חוות דעתו של אליאס הרצל לפיה סך העבודות שבוצעו עומד על 140,850 ₪ לא כולל מע"מ (נספח יג לתצהיר צחי).

חוות דעת המומחה
8.
לנוכח הפער בין חוות הדעת בית המשפט מינה את המהנדס יקי נחמן כמומחה מטעמו (להלן: "המומחה"). המומחה התבקש להתייחס לעלות ביצוע העבודות ועלות התיקונים. על פי חוות דעתו, שווי העבודות שבוצעו עומד על 96,181 ₪ (בתוספת מע"מ 112,532 ₪) ושווי הליקויים הוא 5,900 ₪ (בצירוף מע"מ 6,903 ₪) (להלן: "חוות הדעת", במ/1).

דיון
עושק, כפייה
9.
על פי עדותו הראשית של גבריאלוב (ת/1) סך של 95,000 ₪ שולם בזמן חתימת הצדדים על החוזה. סך נוסף של 95,000 ₪ שולם ביום 1.7.2016 חרף העובדה שהנתבעים לא החלו בעבודת השיפוץ, אלא שדוד עמד על העברת התשלום השני וציין שבמידה והסכום הנוסף לא יועבר החברה לא תתחיל בביצוע העבודה. התובעים חששו שכספם ירד לטמיון, ועל כן ומתוך תמימות הסכימו לשלם סכום נוסף של 95,000 ₪. לאחר העברת התשלום השני וקבלת היתר הבנייה (28.7.2016) החלה עבודת השיפוץ אשר התנהלה בעצלתיים, אך עובדה זו לא מנעה מדוד לדרוש תשלום נוסף של 36,000 ₪, היות שלשיטתו לא העריך את עלות העבודה בצורה נכונה. דוד ציין גם ביחס לתשלום זה שאם התשלום לא יועבר החברה לא תמשיך בביצוע העבודה והתמורה ששולמה לא תושב לידי התובעים. התובעים אשר היו בלחץ ובמצוקה בשל הכספים שכבר שילמו עד לאותו מועד הסכימו שוב בתמימותם לשלם את הסכום הנוסף. בסביבות חודש אפריל 2017 טרם הושלמה עבודת השיפוץ בדירה ודוד דרש שהתובעים ישלמו סך נוסף של 90,000 ₪. נוכח דרישתו של דוד התקיימה פגישה נוספת. ב"כ התובעים ייעץ להם שלא לשלם את הסכום הנוסף הנדרש אך היות שכבר שולמו עד לאותו המועד 226,000 ₪ עבור עבודת השיפוץ בדירה ובשלב זה לא היה בידי התובעים לשלם לקבלן אחר, בחוסר ברירה ניאותו לשלם לדוד את הסכום הנוסף.

10.
בחקירתו הנגדית גבריאלוב חזר והדגיש שדוד אמר לו שאם הוא לא ישלם את הכספים שנדרשו, השיפוץ יופסק (פרוט' 5.2.2019, עמ' 14 ש' 19-18; עמ' 15 ש' 1; עמ' 16 ש' 9-6). גבריאלוב גם עמד על כך שסך של 36,000 ₪ הוא חלק מהתמורה המוסכמת והכחיש שהעיכוב בביצוע העבודה ביחס להזזת הדודים נעוץ במחדלו (עמ' 16' ש' 29) ובכל מקרה לא קיבל את המכתבים שהחברה שלחה לו בעניין זה.

11.
גרסתם של דוד וצחי שונה. על פי עדותם הראשית (נ/2, נ/3),ההיתר הומצא לחברה במהלך אוגוסט 2016. החברה התחייבה לסיים את העבודות תוך חודשיים ממסירת ההיתר ובכפוף לכך שהתובעים יפנו את דירתם וידאגו להעמיד לרשות החברה מקום לצורך הזזת הדודים באזור המיועד להקמת היחידה החדשה על גג. לחברה אין שום אחריות בנוגע לדודים ועל התובעים היה לדאוג לקבל הסכמת הדיירים להזזתם ולהעמיד לרשות החברה שטח מתאים לצורך ביצוע ההעברה. בעניין זה החברה שלחה שלושה מכתבים שלא נענו על ידי התובעים (נספח ד לתצהיר צחי). בניגוד לתוכנית העבודה לפיה החברה היתה צריכה להתחיל בביצוע בניית יחידת דיור נוספת על הגג, התובעים ביקשו להתחיל בעבודת השיפוץ בדירתם היות ששכן בקומה התחתונה התלונן על הרטיבות באזור חדר האמבטיה שלו. החברה ביצעה את עבודתה על הצד הטוב ביותר. התובעים בהתנהלותם הם אלה שהפרו את ההסכם ולכן גם הסכימו לשלם סכום נוסף של 90,000 ₪.
דוד וצחי הדגישו שהתקיימה פגישה בנוכחות גבריאלוב ובעלי דירות נוספים בה סוכם על הגדלת חדר המדרגות וחלוקת העלות בין ארבעת השכנים כך שכל שכן ישלם 38,000 ₪. לבקשת התובעים ניתנה להם הנחה ובעבור עבודה זו אשר איננה מהווה חלק מההסכם, שילמו התובעים 35,000 ₪ (נספח ח לתצהיר צחי). צחי ודוד העידו גם שלא כפו על גבריאלוב לחתום על הנספח להסכם – להיפך, הוצע לו לפנים משורת הדין ולצרכי פשרה להשיב לו 50,000 ₪ מהתמורה ששילם היות שבשלב זה עלות העבודה שבוצעה עמדה על 142,389 ₪ כולל מע"מ.

12.
בחקירתו הנגדית דוד חזר על גרסתו שלגבריאלוב היה עניין לשלם לו יותר כסף ממה שדרש ועוד לפני קבלת ההיתר (פרוט' 5.2.2019, עמ' 21 ש' 17-16; עמ' 22 ש' 3) היות שגבריאלוב רצה להבטיח את ההנחה שקיבל מהחברה (עמ' 22 ש' 12-11, ש' 18-17, ש' 30-29; עמ' 23 ש' 2-1). כך גם העיד צחי במסגרת חקירתו הנגדית (עמ' 29 ש' 27 - עמ' 30 ש' 3, 25-24). דוד גם חזר על גרסתו שגבריאלוב הסכים לשלם את הסכום האמור בנספח להסכם היות שידע שהוא אשם (עמ' 27 ש' 8-7, 30-26) ואף חזר על גרסתו שגבריאלוב היה צריך לקבל את הסכמת השכנים להזזת הדודים וכי הוא ניסה לשכנע אותם אבל היתה התנגדות (עמ' 26 ש' 8-6).

13.
התקשרות בין צדדים לחוזה צריך שתהיה מתוך רצון חופשי. סעיפים 18-17 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, עניינם בפגיעה ברצון החופשי עובר לחתימה על חוזה, ועל כן הטוען לכפייה ו/או עושק נדרש להוכיח את היסודות המפורטים בסעיפים אלה (ע"א 2409/10 מגורי נ' מלאכי (23.8.2012), סע' 32-29 והאסמכתאות שם). בענייננו, התובעים לא הוכיחו שהנתבעים כפו עליהם תשלום ביתר ואף לא הוכח שכפו על גבריאלוב לחתום על הנספח להסכם. על פי עדותו הראשית של גבריאלוב, לאחר שכבר שילם ביתר 36,000 ₪ הוא דחה את עצת בא-כוחו וחתם ללא ידיעתו על הנספח להסכם (סע' 41-40 לתצהיר גבריאלוב). ויודגש; הודעת ביטול לא נשלחה ועל כן אני דוחה את הטענה בדבר איומים ו/או עושק.

14.
עם זאת, התנהלות התובעים מעוררת תמיהה בלשון המעטה ובפרט לנוכח עדותו של גבריאלוב במסגרת חקירתו הנגדית, שהוא זה שהדפיס את ההסכם והיה ער לעובדה שלוח התשלומים נמחק (פרוט' 5.2.2019, עמ' 13). אין חולק שעיקר התמורה שולמה עוד בטרם החלה החברה את עבודת השיפוץ. יתכן שזו שולמה בשל חשש התובעים מהעלאת המחיר, יתכן שכפועל יוצא של תמימותם. עושק אומנם לא הוכח אך עדיפה עליי גרסת גבריאלוב שהתובעים הסכימו לשלם סכומים נוספים, אם מתוך נאיביות ואם מתוך חששם לאבד את הכספים שכבר שילמו והבנתם שפנייה לקבלן אחר בשלב זה תהיה כרוכה בעלויות נוספות וגבוהות עבורם.

חדר מדרגות
15.
עדיפה עליי גרסת גבריאלוב, לפיה מעולם לא הסכימו לשלם מעבר לתמורה גם עבור הגדלת חדר המדרגות המשותף. גרסה זו נתמכת באמור בסע' 23 להסכם, הקובע באופן ברור: "המדרגות החיצוניים מתחלקים לארבעת השכנים: אילן, עוז חזן, גבריאל גבריאלוב
, איציק סילוואן ... המדרגות החיצוניות כלולות בסכום שקבענו בתוך ה 220,000 ₪". גרסתם של דוד וצחי, הנתמכת בגרסת השכן יצחק שילואן (להלן: "שילואן"), והחשבונית שהוצאה עבורו, איננה מוכיחה שגבריאלוב הסכים, בניגוד לאמור בהסכם, לשלם סכום נוסף עבור הגדלת חדר המדרגות.

הזזת הדודים
16.
אני גם מעדיפה את גרסת גבריאלוב בכל הנוגע להזזת הדודים. על פי סעיף 22 להסכם על החברה היתה מוטלת החובה לפעול להזזת הדודים והחזרתם למקום. סילואן העיד שאחד הדיירים, עוז חזן (להלן: "חזן"), התנגד להעברת חלק מדודי השמש של דיירי הבניין מעל גג היחידה החדשה שבנה. חזן, או כל שכן אחר, לא זומן לעדות והימנעותה של החברה מזימונו, או זימונם של שכנים אחרים שהתנגדו להזזת הדודים צריכה להיזקף לחובתה (ע"א 143/08 קרצמן נ' שירותי בריאות כללית (26.5.2010); ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס סאטא (24.1.2006); (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658-657). מנגד, גרסתו של גבריאלוב כי לא היתה התנגדות של השכנים להזזת הדודים ולא התעוררה כל בעיה בעניין זה כאשר התקשרו עם קבלן אחר, לא נסתרה.

חוות דעתו של המומחה
17.
לא אחת נפסק כי "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעת הדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת" (ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסראווה (23.2.2014), סע' 14 והאסמכתאות שם). חוות דעתו של המומחה לא נסתרה (פרוט' 5.2.2019, עמ' 11-10) ועל כן אני מקבלת אותה ככתבה וכלשונה וקובעת ששווי העבודה בהפחתת הליקויים שהתגלו עומד על 105,629 ₪ (כולל מע"מ). היות שהתובעים שילמו 266,000 ₪, על הנתבעת להשיב להם 160,371 ₪.

חבות ביחד ולחוד
18.
עיקרון הרמת המסך נועד למנוע מבעלי המניות או מהחברה עצמה את ניצול ההפרדה ביניהם להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת. הוא נועד לעשיית צדק ושמירה על טובת הציבור (רע"א 6039/04 פלזשטיין נ' עובדיה (6.6.2005), סע' 4 והאסמכתאות שם). על פי סע' 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, ניתן להרים את מסך ההתאגדות מקום שבית המשפט מצא שבנסיבות העניין יהיה זה "צודק ונכון", ושהשימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה בין היתר תוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה. כאשר מדובר בחברה משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות, בית המשפט יגלה פתיחות וגישה ליברלית בהרמת המסך (רע"א 2262/13 זוז תשתיות ופיתוח בע"מ נ' פיתוח וגינון הצפון 2001 בע"מ (22.4.2013), סע' ז). על חברה מסוג זה חלה חובה לשמור על יחס ראוי בין הונה העצמי לבין התחייבויותיה וזאת בין היתר מכח עקרונות כלליים של הגינות ותום לב במשפט (רע"א 3031/09 קט קול בע"מ נ' בן יעקב (2.8.2009), סע' 9).

19.
בענייננו מדובר בשתי חברות משפחתיות קטנות, שבעל המניות והמנהל היחיד שלהן הוא צחי, בחור צעיר שבאותה עת היה חייל (פרוט' 5.2.2019, עמ' 29 ש' 19-18). דוד הוא למעשה "הרוח החיה" בחברה, ועל אף שהוכרז כפושט רגל (עמ' 20 ש' 19-17), הוא ניהל משא ומתן ולאחר מכן כרת הסכם בשם החברה. דוד גם הציג את עצמו כבעלים כלפי גבריאל ואחרים (עמ' 19 ש' 11), מבלי שהציג ראייה כלשהי המסמיכה אותו להתקשר בשם החברה. אין גם מחלוקת שכמעט כל התמורה שהחברה קיבלה מגבריאלוב (225,000 ₪ מתוך 266,000 ₪), סוחררה לגלובל בילדינג, וזאת מבלי שניתן הסבר להעברה זו.
כאמור, עדיפה עליי גרסת גבריאלוב על פני גרסת הנתבעים בכל הנוגע לגביית התמורה עוד בטרם החלו בביצוע העבודה. התנהלות הנתבעים בהקשר זה יש בה למצער חוסר תום לב. העברת הכספים מהחברה לגלובל בילדינג מעוררת סימני שאלה ומטילה סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה להשיב את הכספים שגבתה ביתר מהתובעים. בענייננו עסקינן בחברה קטנה בשליטה ובניהול של בני המשפחה אשר נוהלה בשעטנז של טובת החברה וטובת בני המשפחה ועל כן יש לחייב את כל הנתבעים ביחד ולחוד.

20.
בטרם סיום, אציין שאפילו ואקבל את גרסתו של דוד כי לא היה ער לעובדה שניתן היתר ב-28.7.2016, עדיין גם ב-25.5.2017 טרם הסתיימה עבודת השיפוץ. לכל הדעות הרבה מעבר לחודשיים שנקבעו בהסכם.

טענות התובעים ביחס לנזק הנוסף שנגרם להם כתוצאה מלקיחת הלוואות לא הוכחו ובכל מקרה נזנחו בסיכומים ועל כן אין מקום להידרש להן (ע"א 7919/11 חברת מעדני הצפון בע"מ נ' גואטה (16.6.2013), סע' 20 והאסמכתאות שם).

סוף דבר
21.
אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים סך של 160,371 ₪. על הסך הנ"ל יש להוסיף 15,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים וזאת בשל העיכוב המשמעותי בסיום העבודה, ובסך הכל סך של 175,371 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובצירוף הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

ניתן היום,
ו' ניסן תשע"ט, 11 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 31804-09/17 גבריאל גבריאלוב, שני גבריאלוב נ' א.א.צח בניה ושיפוצים בע"מ, צחי ואנונו, דוד ואנונו (פורסם ב-ֽ 11/04/2019)