פסקי דין על דניאל סוסנוביק | פסקי דין על עו"ד אריה אביטן | פסקי דין על עו"ד נחום הרפז |

61359-11/18 הפ     21/04/2019




הפ 61359-11/18 דניאל סוסנוביק נ' עו"ד אריה אביטן, עו"ד נחום הרפז








בית משפט השלום בירושלים



ה"פ 61359-11-18 סוסנוביק נ' אביטן






לפני
כבוד השופטת
קרן אזולאי


מבקש

דניאל סוסנוביק


נגד


משיבים

1.עו"ד אריה אביטן

2.עו"ד נחום הרפז







פסק דין



1.
לפניי בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, חוסר עילה וחוסר יריבות.

2.
בתובענה מבקש המבקש שבית משפט זה יבהיר

פסק דין
של בית הדין הארצי לעבודה שניתן על יסוד סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בפרט, הבקשה היא להבהרה האם הסכום שנפסק על ידי בית הדין הארצי הוא הסכום הסופי והמלא לתשלום, או שמדובר בסכום שנפסק בנוסף לסכום שנפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה. המבקש בהליך שלפניי ייצג את מי שהיו הנתבעים בהליך בבית הדין האזורי לעבודה. בהליך בבית הדין הארצי לעבודה הוחלף הייצוג, והמבקש לא ייצג עוד בהליך שם. משיב 1 הוא מי שייצג את התובע בהליכים בבית הדין לעבודה ומשיב 2 הוא מי שייצג את הנתבעים בערעור בבית הדין הארצי לעבודה. כלומר, בעלי הדין בתובענה שלפניי הם עורכי הדין שייצגו בהליכים בבית הדין לעבודה ולא בעלי הדין עצמם.

3.
לאחר הגשת התובענה הגישו המשיבים בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית ובשל חוסר יריבות. לטענתם, התביעה הנוכחית הוגשה בשל העובדה שהמבקש נתבע על ידי לקוחו לשעבר ועל כן, ברצונו לזכות ביתרון דיוני על ידי פרשנות פסק הדין של בית הדין לעבודה.

4.
בעקבות הבקשה התבקש המבקש להבהיר מה מקור סמכותו של בית משפט זה להידרש לתובענה הנוכחית וליתן פרשנות ל

פסק דין
שניתן על ידי ערכאה אחרת.

5.
לטענת המבקש, הדרכים הקבועות בחוק להבהרת

פסק דין
אינן רלוונטיות למקרה הנוכחי. כך, נטען כי אין המדובר בטעות בפסק הדין כאמור בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כמו כן נטען כי אין מדובר בהבהרה מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מכוחו מוסמך ראש ההוצאה לפועל לפנות בכתב לבית המשפט שנתן את פסק הדין ככל שהוא סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה. זאת, הואיל ותיק ההוצאה לפועל נסגר לאחר שבוצע תשלום לפי פסק הדין. על כן, לטענת המבקש, באפשרותו במקרה כזה לפנות לבית המשפט למתן סעד הצהרתי. המבקש הפנה בתגובתו למספר פסקי דין, שלשיטתו נקבעה בהם האפשרות האמורה.

6.
משיב 2 השיב להבהרה וטען כי המבקש לא הפנה למקור חוקי ברור המקנה סמכות לבית משפט זה. עוד טען משיב 2 שלא ברור כיצד עורכי הדין המייצגים יכולים להיות צד להליך הנוכחי וזאת חלף מי שהיו בעלי הדין להליך שניתן בו פסק הדין. משיב 2 ציין כי היה על המבקש לפנות לבית הדין הארצי בבקשת הבהרה, וכי הואיל ואין המדובר במתן תוקף של

פסק דין
להסכם פשרה, אלא בפסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לא ברור כיצד תוכל ערכאה אחרת לפרש את פסק הדין.

7.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל. מהותה של התובענה היא להצהיר מה הפרשנות הנכונה של

פסק דין
שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה. כפי שצוין לעיל, פסק הדין ניתן לאחר שהצדדים הסמיכו את בית הדין לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. המבקש הפנה בתגובתו למספר פסקי דין המגבשים, לשיטתו, את מקור הסמכות של בית משפט זה להידרש לתובענה. עיון בפסקי הדין האמורים אינו מוביל, לגישתי, למסקנה זו.

8.
תחילה יוער כי לא ברור מהו מעמדו של המבקש לבקש את פרשנות פסק הדין, בשים לב לעובדה שהוא לא בעל דין ולא ייצג בבית הדין לעבודה. כאמור, בעלי הדין בהליך שבו ניתן פסק הדין לא צורפו להליך שלפניי, ועל כן, כלל לא ברור שהם עצמם סבורים שפסק הדין טעון הבהרה. עניין זה משתמע גם מהעובדה שהמבקש ציין בתגובתו כי לא ניתן לעשות שימוש בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל – שעניינו בקשה להבהרת פסק הדין – וזאת הואיל ופסק הדין כבר בוצע. בנסיבות אלה, ומשבוצע פסק הדין, ספק אם יש הצדקה כלשהי לבחון את הבקשה למתן פרשנות לפסק הדין.


פסקי הדין אליהם הפנה המבקש מעוררים נסיבות שונות מהעניין הנוכחי. כך, למשל, ברע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח(5) 785 (29.12.1994) הבקשה לפרשנות פסק הדין החלה במסגרת ביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל. ראשת ההוצאה לפועל סברה שפסק הדין אינו מצריך פרשנות אלא ביצוע בקירוב. על החלטה זו הוגש ערעור ולאחריו בקשת רשות ערעור שנבחנה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי פרשנות

פסק דין
לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל תיעשה על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין ולא תתאפשר פנייה לבתי משפט אחרים (ראו, סעיף 7 לפסק הדין). יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי גם בתי משפט היושבים כערכאת ערעור על פסק הדין רשאים לפרש את פסק הדין. בעניין שהתעורר שם בית המשפט העליון פירש את פסק הדין ביושבו כערכאת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת ראשת ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי בנסיבות החריגות שם אין הצדקה להחזיר את הדיון לערכאה הראשונה, וזאת גם בשים לב לעובדה שמדובר בפרשנות של הסכם פשרה שניתן לו תוקף של

פסק דין
.


דברים דומים נקבעו גם בבג"ץ 4648/95 יזראמקס תחנת דלק בע"מ נ' משרד האנרגיה והתשתית (24.7.1995). שם התעוררה שאלת הפרשנות של פסק הדין בשים לב לעובדה שלא ניתן היה לבצע את פסק הדין בהוצאה לפועל הואיל ומדובר היה ב

פסק דין
שניתן נגד המדינה, אותו לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל (וזאת מכוח סעיף 7 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958). בית המשפט קבע בפסק הדין כי בשים לב לעובדה שלא ניתן לעשות שימוש בהוראות חוק ההוצאה לפועל, על העותרים להגיש תובענה למתן סעד הצהרתי לבית המשפט שנתן את פסק הדין. בית המשפט אף ציין במפורש כי "אם תוגש תובענה בהמרצת פתיחה ראוי להביא את הדין [כך במקור] לדיון בפני
השופטת שכתבה את פסק הדין". דברים דומים נקבעו גם
בבר"ע (מחוזי ת"א) 1061/00 מדינת ישראל נ' קיבוץ העוגן – אגודה שיתופית (24.2.2000). שם דובר בפרשנות החלטה של ועדת ערר. התובע שם פנה תחילה לוועדת הערר בבקשה לפרש את פסק הדין. רק לאחר שהובהר כי ועדת הערר אינה יכולה לפרש את פסק הדין (הואיל וחבריה התחלפו) נכון היה בית המשפט לפרש את פסק הדין, וזאת בשים לב לעובדה שמדובר בפסק הדין שניתן כנגד המדינה ועל כן לא ניתן היה להוציא אותו לפועל בהוצאה לפועל.

9.
המבקש לא הפנה למקרים קודמים שבהם נדרשה ערכאה אזרחית לפרש

פסק דין
של בית דין לעבודה, ובמיוחד כזה שניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. די אם יוער בהקשר זה כי ההליך בבית הדין עסק בעניינים שהם בסמכות העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה. המבקש גם לא הפנה למקרים קודמים שבהם פורש פסק הדין לבקשת צד שלא היה חלק מההליך (גם אם ייצג בשלבים קודמים שלו). בנסיבות אלה, לא הובהר מקור הסמכות של בית משפט זה להידרש לתובענה. בנוסף, לא הובהר מדוע יש הצדקה להורות על פרשנות של פסק הדין, שעה שבעלי הדין בעצמם, כפי הנראה, אינם סבורים שהוא טעון פרשנות (עניין הנלמד, כאמור, מכך שפסק הדין בוצע).
המבקש ציין בבקשתו שהבקשה נובעת מכך שהוא עצמו נתבע על ידי לקוחו לשעבר (הוא בעל הדין בהליך בבית הדין לעבודה) ופרשנות פסק הדין נחוצה לשם התגוננות בתביעה. בנסיבות אלה, דומה כי ביתר שאת הייתה הצדקה לכך שההליך יוגש נגד בעלי הדין כדי שתישמע עמדתם. ממילא, אף לא הובהר מדוע לא יועלו טענותיו של המבקש באשר לפרשנות פסק הדין במסגרת ההליך שמנהל נגדו לקוחו לשעבר, גם מבלי שתהא הכרעה שיפוטית בעניין זה.

10.
במכלול נסיבות העניין, על כן, סבורתני כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התובענה. על כן, מתייתר הצורך בהחלטה בבקשה להפקדת ערובה שהוגשה על ידי משיב 1. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 500 ש"ח לכל אחד.


ניתן היום,
ט"ז ניסן תשע"ט, 21 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט שלום 61359-11/18 דניאל סוסנוביק נ' עו"ד אריה אביטן, עו"ד נחום הרפז (פורסם ב-ֽ 21/04/2019)