פסקי דין על קופמן חנוך | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5112/05 בל     28/12/2005




בל 5112/05 קופמן חנוך נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 005112/05
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
28/12/05
תאריך:
כב' השופטת טרכטינגוט חנה

בפני
:

קופמן חנוך

בעניין:
המערער
כהן חזי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
המשיבה

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. 1. לפני ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 10.5.05 (להלן: "הועדה לעררים") אשר קבעה למערער 32% נכות בגין פגיעה בעבודה מיום 2.4.01.

2. הועדה לעררים התכנסה מכחו של

פסק דין
שניתן בהסכמה ביום 22.6.04 בתיק 2655/04 (להלן: "פסק הדין") לפיו הוחזר עניינו של המערער לוועדה לעררים על מנת שתתייחס לנושא דלדול השרירים, לנושא הצלקת ושיעור הנכות בקרסול. כמו כן נקבע כי במידה וישונו אחוזי הנכות תשקול הועדה מחדש הפעלת תקנה 15.

3. 3. הועדה לעררים התכנסה פעמיים.
בישיבתה מיום 12.9.04 בדקה את המערער.
לעניין דלדול השרירים מצאה כי קיים דלדול בשרירי הירך במדידה בגובה של 2.5 ס"מ משמאל. הועדה לעררים קבעה כי דלדול שריר בגפה פגועה הוא חלק בלתי נפרד למעשה מהפגיעה ותוצאה ישירה של השבר בקרסול.
כמו כן, התייחסה הועדה לעררים לעניין הקרסול ולעניין הצלקת.
באשר לתקנה 15 קבעה הועדה:
"למרות שועדת רשות קבעה שאין מקום להפעלת תקנה 15, מאחר והנבדק ועו"ד מוסרים על ירידה בהכנסות ושינוי מקצוע הועדה מבקשת בדיקה נוספת של ועדת הרשות".
ועדת הרשות בישיבתה מיום 23.1.05 קבעה:
"בעת הפגיעה עבד כמנהל היחידה לקידום נוער בעירית הרצליה. היום הנפגע עובד כעובד סוציאלי בעירית הרצליה ובשכרו אין ירידה ניכרת".
לפיכך ועדת הרשות לא המליצה להגדיל את הנכות.
הועדה לעררים בישיבתה מיום 10.5.05 קבעה בענין תקנה 15:
"לאור העובדה שנושא תקנה 15 נבדק כבר פעמיים על ידי רשות והירידה בהכנסות היא 10% בלבד, הועדה מקבלת דו"ח ועדת הרשות.
יש לציין כשהועדה שמעה את בא כוחו של התובע ועיינה במסמכים שהומצאו לועדת הרשות".

4. 4. טענות ב"כ המערער -
א. א. שגתה הועדה לעררים בכך שלא העניקה למערער נכות בגין דלדול בשרירי השוק.
ב. ב. מאז התאונה נפגעה רמת הכנסתו של המערער באופן שבסיס השכר הנומינלי לפני התאונה היה 14,183 ₪ ואלו לאחר התאונה מדובר בשכר של 10,747 ₪.
ג. ג. לאחר התאונה הורד המערער בדרגה ובתפקיד והועבר מתפקיד ניהולי ותפקיד שטח של מנהל היחידה לקידום נוער לעובד סוציאלי מן המנין.
ד. ד. לאחר התאונה אין המערער מסוגל לבצע שעות נוספות.
עובר לתאונה עבד המערער בממוצע 42 שעות נוספות לחודש.
5. טענות ב"כ המשיב -
א. א. הועדה לעררים מילאה בצורה מלאה את המוטל עליה בפסק הדין.
ב. ב. קביעת הועדה לעררים בענין דלדול שרירי הגפה הוא קביעה רפואית אשר בתחום סמכותה הבלעדית.
ג. ג. הועדה לעררים קבעה כי המערער נבדק פעמיים על ידי ועדת הרשות והירידה בהכנסותיו הינה 10% בלבד.
כבר נפסק על ידי בית הדין הארצי כי ירידה של כ-19% בהכנסות אינה ירידה ניכרת.
ד. ד. בכל מקרה אין מקום להחלפת הרכב הועדה לעררים.

6. ההכרעה -
בענין דלדול השרירים, הועדה לעררים מצאה דלדול בשרירי הירך אלא שקבעה שמדובר בתוצאה ישירה של השבר בקרסול.
אכן, כטענת ב"כ המשיב מדובר בקביעה רפואית אלא כשעל הועדה הרפואית מוטלת החובה לנמק את קביעותיה הרפואיות.
המערער נפגע בקרסול.
פסק הדין הורה לועדה לעררים לקבוע היכן קיים דלדול שרירים ולשקול הקנית נכות בגינו.
הועדה לעררים מצאה כי דלדול השרירים קיים בירך ואילו הפגיעה הינה בקרסול.
הועדה לעררים קבעה כי דלדול השרירים נובע מהפגיעה.
כל אלה הן אכן קביעות רפואיות.

יחד עם זאת, אין בהחלטת הועדה לעררים הנמקה מספקת מדוע העובדה כי דלדול השרירים נגרם כתוצאה מהשבר מונעת הענקת נכות גם בגין פגימה זו במיוחד כאשר מדובר בשרירי הירך.
קביעתה בענין זה סתמית ואינה מנומקת כראוי.

7. באשר להפעלת תקנה 15, גם בענין זה לא מצאנו הנמקה מספקת והתייחסות לטענות המערער.
המערער טוען לירידה ניכרת בהכנסותיו של מעל 10%.
הועדה לעררים חזרה על קביעות קודמות של ועדות רשות לפיהן הירידה בהכנסות היא בשיעור 10% ולא התייחסה לטענות המערער כי מדובר בירידה גדולה מכך.
כמו-כן לא התייחסה הועדה לעררים לטענת המערער בדבר שינוי בתפקידו בועדה למרות שהדבר נרשם על ידי ועדת הרשות.

8. התוצאה הינה כי עניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים על מנת:

א. שתסביר במפורט ובמנומק מדוע אין להעניק נכות בגין דלדול שרירי הירך הגם שהם נובעים מפגיעה בקרסול.
ב. שתשקול שוב את הפעלת תקנה 15 ותתן בענין זה החלטה מפורטת ומנומקת תוך התייחסות לגובה הירידה בהכנסות ולשינוי תפקיד המערער.

לא מצאתי מקום להחלפת הרכב הועדה.
לא השתכנעתי כי הועדה "נעולה" בדעה קדומה במיוחד לאור העובדה שלאחר פסק הדין הוספה למערער נכות רפואית בעניין הצלקת.

9. המשיב ישלם למערער הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתן היום כ"ז בכסלו, תשס"ו (28 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
__________________
חנה טרכטינגוט, שופטת









בל בית דין אזורי לעבודה 5112/05 קופמן חנוך נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/12/2005)