Google

יעקב עיני, עידנים תשתיות בע"מ, נ. אשכנזי אחזקות בע"מ ואח' - עירית תל-אביב-יפו, ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב

פסקי דין על יעקב עיני | פסקי דין על עידנים תשתיות | פסקי דין על נ. אשכנזי אחזקות ואח' | פסקי דין על עירית תל-אביב-יפו | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב |

35775-02/19 עת     10/04/2019




עת 35775-02/19 יעקב עיני, עידנים תשתיות בע"מ, נ. אשכנזי אחזקות בע"מ ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו, ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב






בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
עתפ"ב 35775-02-19 עיני ואח'
נ' עירית תל-אביב-יפו
ואח'
לפני
כבוד השופטת עמיתה מרים סוקולוב
מערערים

1.יעקב עיני

2.עידנים תשתיות בע"מ

3.נ. אשכנזי אחזקות בע"מ
4.נעם אשכנזי
ע"י ב"כ עו"ד אלמוגי


נגד

משיבים

1.עירית תל-אביב-יפו

2.ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב

ע"י ב"כ עו"ד אתי לוי
פסק דין
בפני
י ערעור על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופטת ר' אופיר) מיום 7.1.19, לפיו על כל אחד מהמערערים נגזרו העונשים הבאים: קנס בסך 30,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו, אגרה בסך 2,413.75 ₪, צו הריסה וצו הפסקת שימוש במבנים נשוא כתב האישום וכן הוראה לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה.

ר ק ע
נגד המערערים הוגש כתב אישום בגין עבירות של ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר ללא היתר כדין, ושימוש חורג ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 145 ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") ולפי תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) תשכ"ז-1967 (להלן: "התקנות").

מערער 1 הינו בעל הנכס ומערערים 2-4 הם המשתמשים בפועל במקרקעין, המשמשים את פועלי הניקיון של דרום תל אביב, אשר נוטלים ממנו אתה ציוד בתחילת יום העבודה ומחזירים אותו בסופו. המערערים הואשמו בגין בניית שלושה מבנים בשטח כולל של 95 מ"ר ובבניית סככה בשטח של 54 מ"ר. העבירות הללו נעברו בין החודשים ספטמבר 2015 למרץ 2017.

ביום 27.9.17 כפרו המערערים באשמה וטענו כי המבנים נשוא כתב האישום אינם טעונים היתר. עוד טענו המערערים כי נכון ליום הדיון הסירו את אחד המבנים, וציינו כי העברת שלושת המבנים היבילים שנותרו תפגע קשות בתושבי העיר, אשר לא יזכו לשירותי ניקיון נאותים.

בית משפט קמא קבע: "הנאשמים לא הקימו כל הגנה ברת ממש", וכי אין מדובר במבנים זמניים החוסים תחת תקנות הפטור, אלא במבנים הטעונים היתר אשר נבנו ללא היתר, ועל כן הרשיע את המערערים ביום 17.9.18 בעבירות נשוא כתב האישום.

בטיעונים לעונש טענה המשיבה כי יש להשית על מערער 1 את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק בתוספת התחייבות להימנע מעבירה לצד צווים לביצוע מיידי להריסת הבניה שנבנתה ללא היתר.
עוד טענה המשיבה כי יש להטיל על כל אחד מהמערערים 2-4 קנס נוסף בסך 30,000 ₪.

מערער 1 עתר לבית משפט להקלה בעונשו בהדגישו את מצבו הבריאותי המעורער והכלכלי הקשה. מערער 4 עתר אף הוא להטיל עליו קנס מינימלי בשמו ובשם מערערות 2, 3, וזאת לדבריו, בהתחשב במצבו הכלכלי הקשה ובמצבן הכלכלי הקשה של המערערות. מערער 4, ציין כי היקף הפעילות של מערערת 3 צומצם באופן משמעותי והיא צפויה להפסיק את פעילותה העסקית.

בשים לב למשך זמן ביצוע העבירות, כשנתיים, לשטח הבניה הבלתי חוקית הגדול, לעובדה שהעבירות הניבו למערערים רווח כלכלי ניכר, ובהתחשב בהרשעותיו הקודמות של מערער 4 בתחום התכנון והבניה – השית בית משפט קמא על המערערים את העונשים שצוינו לעיל, לאחר שקבע את מתחם העונש ובהתחשב בנסיבותיהם האישיות של המערערים קבע בית משפט קמא את מיקומם של המערערים בתוך מתחם העונש. על גזר דין זה הוגש הערעור נשוא הדיון.

להלן בתמצית נימוקי הערעור:
1. טעה בית משפט קמא כאשר הורה על הריסה והפסקת שימוש מיידיים וזאת מבלי שניתנה למערערים הזדמנות להכשיר את הבניה והשימוש במבנים נשוא הדיון. מתן אורכה של 38 ימים ממועד מתן גזר הדין ועד לכניסת הצווים לתוקף, לא אפשרה להם לפעול לקבלת היתר כחוק.
2. טעה בית משפט קמא כאשר לא נתן דעתו לפגיעה שתיגרם לתושבי העיר תל אביב, שלא יזכו לשירותי ניקיון נאותים בדרום העיר.
3. טעה בית משפט קמא בכך שגזר על המערערים קנס בסך כולל של 120,000 ₪ ותשלומי אגרה בסך 9,655 ₪ וזאת תוך התעלמות מטיעוני המערערים, ובקבלו את בקשת המשיבה פסק את הקנס המקסימלי שביקשה.
4. יש לקבוע כי צווי ההריסה והפסקת השימוש ייכנסו לתוקפם רק בחלוף 12 חודשים מיום מתן פסק הדין בערעור, וכן להפחית את סכום הקנסות, כך שהקנס המינימלי שכל מערער ישלם, יעמוד על סך 10,000 ₪.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות שבתיק בית משפט קמא, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות מהטעמים שיפורטו בהמשך.

לעניין טענת המערערים בנוגע למשך הארכה הקצרה שניתנה להם על ידי בית משפט קמא, ואשר לא אפשרה להם לפעול לקבלת היתר בניה – כפי שקבע בית משפט קמא, במשך למעלה משנתיים ביצעו המערערים עבודות בניה ללא היתר כחוק, השתמשו במבנים הללו והפיקו מהם רווח כלכלי ניכר. על המערערים היה לפעול להוצאת ההיתר עוד לפני תחילת ביצוע העבודות, ומשלא עשו זאת במשך למעלה משנתיים, אין להם אלא להלין על עצמם.

אין בטענה לפיה תיגרם לכאורה, פגיעה בתושבי העיר תל אביב כדי להכשיר בניה בלתי חוקית ושימוש חורג שנעשו לאל היתר כדין. גם אם תכליתו של השימוש החורג הינה ראויה כטענת המערערים, אין בכך כדי להתיר שימוש זה ללא היתר כדין.
יתר על כן, המערערים כלל לא הוכיחו כי קיבלו אישור לשימוש החורג מהמשיבה. הצגת מכתב שכתב מערער 4 אשר הופנה למנהל אגף התברואה איננה ראייה לכך שהמשיבה התירה את השימוש דנן, או כי תתיר בעתיד שימוש זה, אף לא הוכח כי המכתב דנן התקבל ונענה בחיוב על ידי המשיבה.

לא ניתן להתעלם מהנסיבות המחמירות בעניינם של המערערים. מדובר בעבודות בניה ללא היתר בשטח גדול במשך שנים אשר הניבו להם רווח כלכלי ניכר במשך תקופה ארוכה. זאת ועוד, כפי שעולה מהרישום הפלילי שהוצג בפני
בית משפט קמא, למערער 4 יש ארבע הרשעות קודמות בתחום התכנון והבניה.

אני דוחה את טענת המערערים לפיה "טעה בית משפט קמא משקיבל את הקנס המקסימלי שביקשו המשיבים."

מעיון בטיעונים לעונש עולה כי ב"כ המשיבה טענה כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין סכום של 30,000 ₪ לבין 40,000 ₪, אולם עתרה לקנס בסך 30,000 ₪.
בית משפט קמא קבע את מתחם העונש ההולם בגין העבירות הללו ובנסיבותיהן, בסכומי קנסות שינועו בין 35,000 ₪ לבין 50,000 ₪ וכן התחייבות להימנע מעבירה דומה וצו הריסה. לפיכך, לא רק שבמקרה זה בית משפט קמא לא גזר על המערערים קנס ברף הגבוה של מתחם העונש, אלא גזר את סכום הקנס בנסיבות העניין ברף התחתון של המתחם.

בתי המשפט עמדו אינספור פעמים על חומרת עבירות הבניה ללא היתר כנדרש בחוק (ראו: חע"מ (ב"ש) 166-05 מדינת ישראל ומועצה לתכנון ובניה שמעונים נ' אבו מערוף לטיפה ורע"פ 5509/13 סלימאן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים).

בית משפט קמא נתן דעתו לנסיבותיהם האישיות, הכלכליות והרפואיות של המערערים ובהתחשב בהם קבע את מיקומם ברף התחתון של מתחם הענישה.
לא שוכנעתי, כי נסיבותיהם האישיות/הכלכליות של המערערים מצדיקות סטיה לקולא ממתחם העונש. היפוכו של דבר, התרשמתי כפי שקבע בית משפט קמא, כי קיימות לא מעט נסיבות לחומרא.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי שגה בית משפט קמא לא בשיקוליו ולא בקביעותיו.
אשר על כן אני דוחה את הערעור.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בפקס.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ה' ניסן תשע"ט, 10/04/2019 בהיעדר הצדדים.
מרים סוקולוב
, שופטת עמיתה
1 מתוך 4








עת בית משפט מחוזי 35775-02/19 יעקב עיני, עידנים תשתיות בע"מ, נ. אשכנזי אחזקות בע"מ ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו, ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם ב-ֽ 10/04/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים