פסקי דין על ריבחי בלאל | פסקי דין על ג'ומאנה בלאל | פסקי דין על מהא עבוד אשקר | פסקי דין על כמיליא עודה | פסקי דין על סלים עודה ואח' |

59140-07/14 א     07/05/2019




א 59140-07/14 ריבחי בלאל, ג'ומאנה בלאל נ' מהא עבוד אשקר, כמיליא עודה, סלים עודה ואח'








בית משפט השלום בנצרת

ת"א 59140-07-14 עבוד אשקר ואח'
נ' בלאל ואח'



מספר בקשה:16
בפני

כב' השופטת נבילה דלה מוסא
, סגנית נשיא

מבקשים
1. ריבחי בלאל
2. ג'ומאנה בלאל
באמצעות בא כוחם, עו"ד סאלח ספדי


נגד

משיבים
1. מהא עבוד אשקר
2. כמיליא עודה
3. סלים עודה
4. תיסייר עודה
באמצעות בא כוחם, עו"ד זאהי אבו אלעסל


החלטה

בפני
מונחת הבקשה של המבקשים ריבחי וגומאנה בילאל (להלן: "המבקשים") לביטול

פסק דין
שניתן בתאריך 23.11.2017 בעקבות מחיקת כתב ההגנה שהוגש מטעמם וזאת בשל אי הגשת תצהירי עדות ראשית, וכן להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.
רקע
1.
המשיבים הם הבעלים הרשום של חלקה 14 בגוש 16508 מאדמות העיר נצרת (להלן: "המשיבים"),
והמבקשים הם הבעלים של 156/1087 בחלקה 13 בגוש 16508 הסמוכה לחלקת המשיבים והבעלים והמחזיקים של בית מגורים הצמוד לגבול חלקתם.
2.
בתאריך 30.7.2014 הוגשה על ידי המשיבים תביעה נגד המבקשים לסילוק יד. נטען בכתב התביעה, כי המבקשים בתחילת שנת 2014 ביצעו עבודות שיפוצים בדירתם, ונעשו על ידיהם עבודות הריסה בחלקה וכן השליכו את פסולת הבניה לעבר חלקת משיבים, תוך השגת גבול וללא קבלת כל רשות. בין היתר נטען, כי המבקשים שברו והסירו שער עץ עתיק בן יותר ממאה שנים, שהיה מוצב בפתח הכניסה לחלקת המשיבים ללא הסכמתם או ידיעתם.
3.
המשיבים ביקשו מהנתבעים לפנות את הפסולת ולנקות את השטח, ולהתקין בחזרה את שער העץ לאור חשיבותו הרבה למשיבים לא רק החומרי אלא ההיסטורי.
4.
כמו-כן נטען, כי חודשיים לאחר שהמבקשים סיימו עבודות הבנייה, הם פינו את השטח, ואולם, ומבלי לקבל כל רשות של המשיבים הם הציבו בלוני גז בחלקת המשיבים, תוך השגת גבול ופגיעה בקניינם. עוד נטען, כי המבקשים לא התקינו חזרה את שער העץ העתיק, ונודע למשיבים בדיעבד, כי שער העץ נזרק יחד עם פסולת הבניין ואין אפשרות להתקנתו חזרה כלל.
5.
בתאריך 26.1.2017, ניתנה על ידי החלטה המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, המשיבים תוך 60 יום והמבקשים תוך 60 יום מיום קבלת תצהירי המשיבים. וכן נקבע, כי צד אשר אינו מקיים את ההחלטה כתב טענותיו יימחק על כל המשתמע מכך.
6.
בתאריך 15.5.2017 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים, ואילו המבקשים לא הגישו תצהירים מטעמם.
7.
בתאריך 15.10.2017 הוגשה הודעה מוסכמת מטעם הצדדים שעל פיה תצהירי עדות הראשית מטעם המשיבים כבר הומצאו לידי מבקשים, וכי המבקשים יגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם עד ליום 22.10.2017.
8.
חרף חלוף המועד הנ"ל המבקשים לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, ועל כן הוגשה בקשה מטעם המשיבים למחיקת כתב ההגנה של המבקשים. בהחלטה שניתנה בתאריך 14.11.2017 נמחק כתב ההגנה של המבקשים.
9.
בהמשך הוגשה על ידי המשיבים בקשה למתן

פסק דין
. בתאריך 23.11.2017 ניתן

פסק דין
על יסוד האמור בכתב התביעה, וניתן צו עשה המופנה למבקשים לפנות מחלקת המשיבים, הידועה כחלקה 14 בגוש 16508 מאדמות העיר נצרת, את בלוני הגז ללא דיחוי. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע נגד המבקשים, או מי מטעמם, להיכנס לשטח חלקת המשיבים ולעשות כל שימוש בחלקתם, ולשלם להם סך של 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין השער שהוסר וכן הוצאות משפט.

הבקשה שלפניי
10.
בתאריך 10.3.2019 וכאמור הוגשה הבקשה מושא החלטה זו, לביטול פסק הדין שניתן בתאריך 23.11.2017, ובד בבד עם הגשתה הוגשה בקשה להארכת המועד להגשתה.

טענות המבקשים
11.
המבקשים סומכים את בקשתם הן להארכת המועד והן לביטול פסק הדין, על הטענה שאי הגשת תצהירי עדות ראשית אשר גרם למחיקת כתב ההגנה שלהם ומתן פסק הדין, נעוץ בכשל בייצוג של עורך הדין שייצג אותם בתיק.
12.
המבקשים טוענים, כי
נודע להם על קיום פסק הדין רק בחודש 1/2019 עם מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח בתאריך 14.3.2018. ועוד טענו, כי בא כוחם לא פנה אליהם לעדכן אותם במצב התיק ועל הצורך בהגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, וכי ניתן נגדם פסק הדין. כך שאי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, אינו נובע מזלזול המבקשים אלא בשל מחדלו של בא כוחם.
13.
כמו כן, טוענים המבקשים, כי מתקיימים טעמים מיוחדים אשר מצדיקים את הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין נוכח ניתוק הקשר של בא כוחם עקב מחלת אימו וכן כי רק בחודש 1/2019 ידעו על כך שיש

פסק דין
נגדם.
14.
הוסיפו המבקשים, כי הם כבר סילקו את בלוני הגז לאחר שהתבקשו על ידי המשטרה, כאשר הם לא ידעו שכבר יש

פסק דין
סופי נגדם, והמחלוקת עתה היא סביב החיוב הכספי והבקשה לביטול פסק הדין מתייחסת לחיוב הכספי.
15.
לעניין הבקשה לגופה, לשיטת המבקשים יש טעם המצדיק ביטול פסק הדין, על פי שיקול דעתו של בית המשפט וטענו כדלקמן:
הסיבה למחדל המבקשים
- אי הגשת התצהירים ומחיקת כתב ההגנה שכאמור בשל מחדל של בא כוחם שניתק איתם קשר וכשהיה עונה להם היה מוסר שאמו חולה והוא עסוק במחלת אמו ובטיפול בה. טוענים המבקשים, כי יש לאפשר להם לממש את זכות הגישה לערכאות ולקבל את יומם בבית המשפט, כאשר הנזק שנגרם לבעל הדין האחר עקב מחדל דיוני ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות.
סיכויי ההצלחה של טענות
ההגנה
- טוענים המבקשים, כי אין בינם לבין המשיבים כל יריבות, כי הם לא גרמו נזק לשער, לא פירקו אותו ולא הסירו אותו ממקומו, כך שאין בעדויות המשיבים או בכתבי טענותיהם כל הוכחה להסרת השער על ידי המבקשים. המבקשים צירפו לבקשתם לביטול פסק הדין תצהיר מטעם ויסאם בלאל, בן דודו של המבקש, שמתגורר בנכס של המשיבה מהא בשכירות מוגנת, ואשר טוען בתצהירו כי השער היווה מפגע ומטרד וסכנה לעוברים ושבים, ובשל כך השער פורק והוסר על ידו.

טענות המשיבים
16.
בתגובתם המשיבים עותרים לדחיית הבקשה וטוענים, כי למרות הפניות החוזרות והנשנות של ב"כ המשיבים אל ב"כ המבקשים לפעול בהתאם לאמור בפסק הדין, אלא שהמבקשים לא נענו לדרישות ולכן נפתחו הליכי ההוצאה לפועל בתאריך 14.3.2018. כן טענו המשיבים, כי בסוף חודש אוגוסט 2018 פנו אליהם המבקשים באמצעות ב"כ עו"ד פאהום בניסיון להגיע לפשרה, ולאחר שהניסיון להגיע לפשרה כשל המבקשים לא פעלו לביטול פסק הדין אלא להחלפת הייצוג תוך שהם מטילים אחריות כישלונם על בא כוחם.
17.
כמו כן, טוענים המשיבים, כי לא ברור להם עזות המצח של המבקשים לטעון כי גילו קיום פסק הדין רק בחודש 1/2019 כשבמשך יותר מחצי שנה פנו המבקשים באמצעות באי כוחם השונים למשיבים על מנת להגיע לפשרה.
18.
הוסיפו המשיבים, כי המבקשים הגישו בקשה לצו תשלומים ביום 24.1.2019 ולא פעלו להגשת התנגדות או עיכוב הליכים או ערעור על פסק הדין וכדומה. רשמת ההוצאה לפועל דחתה את בקשתם, בהחלטה שניתנה על ידה בתאריך 28.1.2019,
וקבעה צו תשלומים חודשיים על סך של 500 ₪ ומחודש דצמבר 2020 צו התשלומים יעמוד על סך 1,700 ₪.
19.
על כן טוענים המשיבים, כי בחלוף יותר מחצי שנה מהסרת בלוני הגז על ידי המשטרה, ומשנה ממתן פסק הדין ובחלוף כשנתיים ממועד הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים, מתקהה עוקצה של זכות המשיבים לביטול פסק הדין ומתגבר משקלם של שיקולים נוגדים ובהם עיקרון סופיות הדיון והאינטרסים הקשורים בו כגון אינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד.
20.
הוסיפו המשיבים, כי לעניין הניסיון להטלת האחריות על בא כוח המבקשים, אין בפסיקה אחיזה לזכות לבעל דין לבקש ביטול

פסק דין
בשל כשל בתקשורת שהיה בינו לבין עורך הדין.
21.
בתשובה לתגובת המשיבים חזרו המבקשים על בקשתם וטענו בין היתר, כי זכות הגישה לערכאות גוברת על עיקרון סופיות הדיון.

דיון והכרעה
22.
לאחר שעיינתי בבקשות המונחות לפני וטענות הצדדים הגעתי לידי מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מן הנימוקים שאפרט להלן.

23.
בהתאם להוראות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הבקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה תוגש תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לבעל הדין העותר לביטולו.
עסקינן במועד שנקבע בחיקוק, ולאור לשון תקנה 528 לתקנות, על המבקש להראות טעם מיוחד אשר מצדיק את הארכת המועד.
ועל כן, בטרם אדון בבקשה לגופה על המבקשים להראות "טעם מיוחד" להגשת הבקשה לביטול פסק הדין לאחר חלוף המועד הקבוע בחיקוק.
24.
בפסיקה נקבע, כי אין עסקינן ברשימה סגורה של נסיבות המצביעות על "טעם מיוחד", אלא, יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו תוך מתן משקל לזכות הגישה לערכאות וסיכויי ההליך הלכאוריים. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כלל מנחה המסייע בידי בית המשפט לקבוע אם עסקינן בנסיבות המהוות "טעם מיוחד", שעל פיו יש לבחון אם עסקינן בנסיבות חיצוניות ומחוץ לשליטתו של בעל הדין
.
בעניין רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (21.4.2015), (להלן: "עניין מאירפלד")), נקבע ויפים הדברים לענייננו:
כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". ההלכה אשר היתה מקובלת בעבר בפסיקה היא, כי קיומן של נסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור, ואשר אינן בשליטת בעל הדין, הריהן "טעם מיוחד". לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא-כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ ... הוא הדין מקום בו נגרם האיחור עקב טעות או תקלה משרדית. בהקשר זה נפסק כי אמנם אין חסינות מפני טעות אנוש, אך לטעות זו יש מחיר אשר מבין שני בעלי הדין על הצד הטועה לשאת בו ..."
(פסקה 16, ההדגשות שלי-נ' ד' מ')

25.
לאור חשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות ואי נעילת שערי בית המשפט לפני בעל דין, רוככה עם השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו "טעם מיוחד". נקבע, כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, זלזול בבית משפט או הזנחה, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין "כטעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. על בית המשפט לערוך איזון בין מספר שיקולים בבואו לדון בעניין ביניהם:
עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותה הציבורית, וסיכוייו של ההליך
(ראו עניין מאירפלד שלעיל פסקה 17, והאסמכתאות שם)
.
26.
בענייננו המבקשים סומכים את בקשתם על הטענה, כי בשל המחדלים של עורך הדין לא הוגשו תצהירי העדות הראשית, ההגנה נמחקה וניתן

פסק דין
שלא ידעו עליו. אציין, כי אין עסקינן בנסיבות חיצונית שגרמו לאיחור שאינן בשליטת המבקשים, אלא, הן כתוצאה של רשלנות או עצימת עיניים הן של המבקשים והן של עורך דינם ולא בגין גורם חיצוני שאינו בשליטתם, כך שאין להפריד בין המבקשים לבין עורך דינם. על כך עמד בית המשפט בעניין מאירפלד:
"מכל מקום, אף ניסיונה של המבקשת להטיל את האחריות באופן בלעדי על הפרקליט הקודם, איננו יכול לסייע לה באופן שבמחיר הטעויות שנעשו תשא המשיבה. לעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז)
א' גרוניס ברע"א 8810/11
מקופאל בע"מ נ' אחים רזקאללה בע"מ
[פורסם בנבו] (7.2.2012):

"מן התצהיר שתמך בבקשה לא ניתן לדעת מתי נודע לנציגה של המבקשת בארץ על דבר מתן פסק הדין. כאשר מוגשת בקשת ביטול דוגמת זו של המבקשת, חובה על המבקש לפרט במדויק מתי נודע לו על כך שניתן

פסק דין
. אין להסתפק באמירה שנודע "לאחרונה". יתרה מזו, ובכך העיקר, אין
להפריד לענייננו בין המבקשת לבין פרקליטה הקודם. טענותיה של המבקשת נגד הפרקליט הקודם צריכות להיות מוצגות במסגרת הליך אזרחי שהמבקשת רשאית, כמובן, להגיש נגד אותו פרקליט
...; אין כל סיבה שהצד שכנגד, היינו המשיבים דכאן, הם הנתבעים בתובענה, יידרשו לחזור עתה להליך האזרחי שנסתיים מבחינתם עוד בשנת 2008. מבחינת המשיבים ההליך נסתיים שלוש שנים לפני הגשתה של בקשת הביטול". (פסק 18, ההדגשה שלי-נ' ד' מ')

27.
על כן ולאור המקובץ לעיל דין הבקשה להארכת מועד להידחות. מה גם אעיר, כי המבקשים טוענים כי נודע להם על קיומו של פסק הדין רק בחודש ינואר 2019, על אף שמהטענות שהועלו על ידי המבקשים במסגרת בקשתם מלמדים אחרת; כך למשל, לטענת המבקשים, בחודש 2/2018 קיבלו פניה מהמשטרה ונדרשו להזיז את בלוני הגז ממיקומם, העניין הובא לידיעת בא כוחם שהודיע להם, לטענתם, שעליהם להזיז את בלוני הגז כי הם נמצאים בחלקה של התובעים וכי הוא ימשיך בהליכים ויגיש מסמכים ותצהירים. נסיבות אלו מהווה אינדיקציה לכך שעסקינן ברשלנות ובעצימת עיניים הן של המבקשים עצמם והן של בא כוחם שלא טרחו לבדוק או לברר את העניין.
28.
נוסף על כך ייאמר, הרי גם אם נניח, כי המבקשים אכן ידעו על קיומו של פסק הדין אך ורק בחודש 1/2019, הבקשה שלפניי הוגשה בתאריך 10.3.2019, כלומר לאחר כחודשיים מידיעתם, ושוב הבקשה לא מוגשת במועד מבלי להצביע על "טעם מיוחד".
29.
על אף שניתן לדחות את הבקשה בשל אי הגשתה במועד, ולמעלה מן הצורך, אדרש לבקשה לביטול גם לגופה. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה ניתן לבטל

פסק דין
או מחובת הצדק או על פי שיקול דעתו של בית המשפט.
בענייננו אין מקום לביטול מחובת הצדק, כפי שטענו המבקשים עצמם
(סעיף 24 לבקשה לביטול),
וזאת לאור כך שהפגם שנטען על ידי המבקשים נעוץ בעורך הדין שייצג אותם ולא בבית המשפט, ועל כן יש לבחון ביטול פסק הדין במסגרת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט שעל פיו יש לבחון: הנימוק למחדל הדיוני וסיכויי ההצלחה של המבקשים
(ראו: ע"א 1205/03 א.ש. בוני הכפר בניה ופיתוח בע"מ נ' קמיל, פסקה 4, (13.1.2005))
.
לעניין המחדל הדיוני- וכפי שפורט בהרחבה לעיל אין עסקינן בטעות שבתום לב, אלא בהתנהלות המעידה על זלזול בהחלטות שניתנו על ידי בית המשפט ובצד שכנגד וכפי שנקבע בעניין מקופאל שצוטט בעניין מאירפלד: אין להפריד בין המבקשים לבין פרקליטם הקודם. טענותיהם של המבקשים נגד הפרקליט הקודם צריכות להיות מוצגות במסגרת הליך אזרחי שהמבקשים רשאים להגיש נגד אותו פרקליט.
30.
לעניין סיכויי ההצלחה בהליך וככל שנניח, כי קיימת למבקשים הגנה לכאורה המצריכה בירור עובדתי, אין בשיקול זה כשלעצמו כדי להצדיק ביטול פסק הדין או הארכת המועד להגשת הבקשה לביטולו; לאור התנהלות המבקשים ובא כוחם ובבחינת השיקולים שהותוו בפסיקה, הכף נוטה ליחס משקל רב יותר לסופיות הדיון ויעילתו ואינטרס ההסתכמות של המשיבים על פני זכותם של המבקשים לקבל את יומם בבית המשפט, בהקשר זה נפסק בעניין מאירפלד:

"אשר לביטול פסק הדין מחמת שיקול הדעת, מוכן אני להניח ... כי עומדים למבקשת סיכויים סבירים להצליח בהגנתה במסגרת התובענה העיקרית, וכי מכל מקום לא ניתן לבטל את סיכוייה בטרם בירור ראייתי. יחד עם זאת, בנקודה זו שבים אנו לצורך באיזון הדברים אל מול נסיבות אי-ההתייצבות ולאינטרס המשיבה. בעניין זה קבע כאמור בית המשפט כי התרשלות המבקשת ופרקליטה הקודם עולה כדי הזנחת עניינם, כאשר במשך תקופה ארוכה לא טרחו לברר האם נקבע מועד לדיון ומה עלה בגורלו של התיק. לרשלנות זו נופך נוסף של חומרה, במבט על ההליך

כולו, לאור העובדה שהמבקשת גרמה בעבר למצב בו ניתן נגדה

פסק דין
בהעדר הגנה. בנסיבות אלו אין עוד להסתפק בזהירות רגילה, אלא מצופה מבעל דין לנקוט זהירות כפולה ומכופלת, "שמירה מעולה" לבל יִשנה הדבר:
מי שנכבה ברותחין נזהר בצוננין
. עוד יש לזכור שהמשיבה היא זו אשר במשך שנים ארוכות לא היתה יכולה לעשות דבר בקניינה עקב ההליך התלוי ועומד והערת האזהרה הרשומה לטובת המבקשת, שעה שלא קיבלה לידיה כמעט דבר מסכום התמורה. בנסיבות אלו, דומני כי הגיעה העת לשים קץ לדבר הזה, ולבכּר, בנסיבות, את עיקרון סופיות הדיון."
(פסקה 20 לפסק הדין, ההדגשות שלי נ' ד' מ')

31.
לאור המפורט לעיל אני מורה על דחיית הבקשה. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הליך זה בסך של 2,500 ₪ כולל מע"מ כחוק.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ט, 07 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 59140-07/14 ריבחי בלאל, ג'ומאנה בלאל נ' מהא עבוד אשקר, כמיליא עודה, סלים עודה ואח' (פורסם ב-ֽ 07/05/2019)