פסקי דין על עיריית נס ציונה | פסקי דין על צבי עירוני

35185-06/16 חנ     28/04/2019




חנ 35185-06/16 עיריית נס ציונה נ' צבי עירוני








בית משפט השלום ברחובות



ח"נ 35185-06-16 עיריית נס ציונה
נ' עירוני(אחר/נוסף) ואח'




בפני

כבוד השופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ


בעניין:

עיריית נס ציונה



המאשימה


נגד


צבי עירוני



הנאשם


הכרעת דין



1.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי לסעיף 3(ב)(1) ו- 3(ג)(2) לחוק עזר עירוני לנס ציונה (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"ו- 1995, (להלן: "
חוק העזר
"), בכך שבתאריך 29.10.15 בשעה 20:40 החנה את רכבו מבלי ששילם אגרת הסדר חניה ולא הצמיד כרטיס חניה בר תוקף.

2.
עסקינן בעבירה של ברירת-משפט, בגינה קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס (להלן: "
הדוח
") וזה הודיע, כי ברצונו להישפט על העבירה שיוחסה לו, ובהתאם לכך הוגש כתב האישום שבפני
י.

3.
הנאשם לא כפר בכך שהחנה את רכבו במקום בו אבני השפה צבועות בכחול-לבן אך טען, כי למאשימה לא הייתה סמכות אכיפה במקום, משדובר בחניון פרטי של חברת אל אופ ולא חניון ציבורי בו היא מוסמכת לאכוף הסדרי החניה. משהחנה רכבו בחניון פרטי אינו צריך לשאת בתשלום עבור החניה במקום.

4.
נוכח גדר המחלוקת נשמעו ראיות הצדדים. מטעם המאשימה נשמעה עדותו של הפקח והוגשו הראיות
ת/1
עד
ת/5
. מטעם ההגנה נשמעה עדותו של הנאשם והוגשו הראיות
נ/1
עד
נ/4
.

דיון והכרעה
5.
לאחר שמיעת הראיות, הסיכומים ובחינת העדויות שהובאו בפני
י, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את העבירה המיוחסת לנאשם מעל לכל ספק סביר ולא עלה בידי הנאשם לסתור ראיות אלה או להוכיח קיומה של הגנה בגינה לא יורשע.

6.
סעיף 18 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") שכותרתו "סמכות רשות תמרור מקומית" קובע את סמכותה של הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה "להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה" תמרורים שונים כמפורט בסעיף.

7.
סעיף 22(א) לתקנות שכותרתו "ציות לתמרורים" קובע כך "
עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין
".

8.
ברע"פ 3791/13
פטל נ' מדינת ישראל
(30.7.13) נקבע, כי על הטוען לאי חוקיות תמרור לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו בהתאם לסעיף 22(א) לתקנות התעבורה כדי לסתור את חזקת התקינות העומדת לרשות המנהלית, ככלל ובפרט ביחס להסדרת התנועה ולהצבת תמרורים. על הנאשם להציג תשתית ראייתית השוללת את אחת החלופות המנויות בסעיף 18 לתקנות התעבורה, ואם לא סתר הנאשם את חזקת התקינות העומדת לרשות אזי תידחה טענתו.

9.
יניב פרי
, פקח
סיפר ש
רשם את הדוח, ת/1 וכן צילם
את רכבו של הנאשם בעת ביצוע העבירה, ת/2.
ניתן לראות כי אבני השפה במקום עמידת רכבו של הנאשם צבועות בכחול לבן.

בכניסה לחניון בו החנה הנאשם את רכבו "מוצבים תמרורים שניים ועוד אחד ממול שהוא על עמוד תאורה" (עמ' 8 שורה 8), התמרורים תלויים וברורים.
הוצגו לעד תמונות של התמרורים במקום (ת/3), הוא לא צילם אותם אך אישר שאלה הוצבו במקום בעת ביצוע העבירה. הנאשם בתגובה העיר, כי התמונות לא צולמו במועד רישום הדוח ומנגד לא הגיש תמונות לפיהן אין מוצבים תמרורים במקום, אף שהגיש תמונות מטעמו.

מעבר לתמרורים קיים שילוט נוסף במקום שמורה על תשלום בצמוד למדחן. העד אישר, כי התמונה ב- ת/4 משקפת את השילוט במקום בעת רישום הדוח. הנאשם בתגובה טען, כי התמונה לא משקפת את המצב במועד מתן הדוח.

בחניון קיים סימון כחול לבן והתמרורים בכניסה לחניון מורים על הימים והשעות בהם יש לשאת בתשלום בחניון.
העד סימן על גבי ת/5, תע"צ, את המקום בו החנה הנאשם את רכבו בצמוד למדרכה ובכניסה לחניון. העד ציין, כי בעת ביצוע העבירה דובר בחניון ציבורי. ת/5 לא נסתר על ידי הנאשם.
בחקירתו הנגדית אישר העד, כי אינו זוכר את רכבו של הנאשם אבל מדובר בחניון ציבורי, וכי בסמוך לחניון ישנו חניון נוסף, בו לא אוכפים את הסדרי החניה.
העד אישר כי הוא מכיר את השלט ב- נ/2, "את השלט הזה אני כן מכיר חניה של עובדי אל אופ" (עמ' 10 שורה 20), שנמצא "במרחק של 20 מטר או 30 מטר" (עמ' 10 שורה 22), והוסיף שיש חלוקה בין שני החניונים. לדבריו, אין אכיפת הסדרי החניה בחניון של חברת אל אופ ולכן אינו יודע אם החניון שם צבוע בכחול-לבן.
לדברי העד "יש שתי כניסות. כניסה ראשונה חניון שלנו שהפקחים שלנו כולם נותנים רק באזור הזה. כניסה שניה חניון שקשור לאל אופ שאנחנו לשם לא מגיעים" (עמ' 10 שורות 30-31) וסימן על גבי ת/5 את הכניסה הציבורית ואת הכניסה של חניון אל אופ. לאחר שעיינתי במסמך אכן מדובר בכניסות שונות הנמצאות במרחק האחת מהשנייה וראיה זו לא נסתרה על ידי הנאשם.
העד עמד על כך שמדובר ב
חניון ציבורי שיש בו חובת תשלום ויש שילוט.

10.
הנאשם
מסר, כי בעבר היה מדובר בחניון אחד גדול ציבורי ובהמשך חלקו הושכר לחברת אל אופ.
במועד ביצוע העבירה "אני הגעתי באותה תקופה החניון היה מחולק הן פרטי והן ציבורי. אני הגעתי לשם לערב של בילוי באזור חבר שהיה איתי בכיר בעיריית נס ציונה
אמר לי תחנה פה תיכנס מפה כי זה כבר לא שלנו זה ללא תשלום. זה של חברת אלאופ. החניון שברשות חברת אל אופ נשאר עם כחול לבן לדעתי עד היום לא הייתי שם לאחרונה" (עמ' 11 שורות 27-30). בתמיכה לכך שהחניון ששייך לחברת אל אופ צבוע כחול לבן הגיש את התמונה ב- נ/1.
לדבריו, באותה תקופה ניתנו דוחות לעובדי אל אופ, מפאת טעות של הפקחים, ואלה בוטלו אך לא הוצגו כל ראיות בתמיכה לכך.
הנאשם הגיש את נ/2, שהינו השלט של חברת אל אופ בכניסה לחניון, אשר חלק גדול מהחניון שייך לחברה זו. ב- נ/4 ניתן, לדברי הנאשם, לראות, כי בצד ימין מדובר בחניון עירוני (חלק קטן מאוד) ובצד שמאל החניון הגדול הוא של חברת אל אופ, שאבני השפה שם עדיין צבועים בכחול לבן עד היום.

לדברי הנאשם "אני טוען שחניתי בחלק הכחול לבן שמשויך לחברת אל אופ שהיה מסומן בכחול לבן מימים עברו ששימש כחניון ציבורי" (עמ' 13 שורות 30-31). לדבריו, מותב קודם בתיק לא אפשר לו להביא מסמכים כמו החוזה בין אל אופ לעיריית נס ציונה
להראות שבחוזה לא מסומן השטח שהושכר, אלא רשום באופן כללי שחלק מהמגרש הושכר.

בחקירתו הנגדית, אישר כי הגיע לחניון עם נוסע ברכב שהינו גורם בכיר בעירית נס ציונה שאמר לו להחנות את הרכב במקום.
הוטח בו, כי בפרוטוקול הדיון מיום 6.12.16
מסר שמדובר בעובד אל אופ וגם את זה אישר הנאשם. כשנשאל מי מהשניים היה עמו ברכב השיב "עובד של חברת אל אופ ועובד של עיריית נס ציונה
שניהם חברים שלי" והוסיף "כב' השופטת האם שייך מי היה איתי באוטו שחניתי?" (עמ' 12 שורות 29-32).

כשנשאל מדוע לא טען עד כה שהיו עמו שניים ברכב ולא היה לכך זכר עד כה השיב "היות והאדם הזה שעובד לא משנה איפה פוחד ממקום עבודתו..." (עמ' 13 שורה 3) ולא הבהיר במה הדברים אמורים.

כנשאל שוב מדוע לא העלה עד כה שהיו עמו שניים ברכב כשבעבר טען לנוסע שעובד באל אופ השיב "שני נוסעים עכשיו אני מתקן נזכרתי" וטען שאלה לא התייצבו למסירת עדות "כי הם מפחדים" (עמ' 13 שורות 8-11). הנאשם אישר שלא עבד ואינו עובד בחברת אל אופ.

11.
הנאשם נמנע מהבאת עדים רלוונטיים.
הלכה פסוקה היא, כי הימנעות מהעדתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה הניתנת לסתירה, לפיה אילו הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגרסת הצד השני וכי הטעם לאי העדתו – היא החשש של בעל הדין כי עדות זו תפגע באינטרס שלו ועלולה לחשוף אותו לחקירה נגדית בה אינו מעוניין (

ע"פ 728/84 חרמון נ' מדינת ישראל
, ע"פ 437/82 אבו נ' מדינת ישראל,
רע"פ 6723/05 ג'אבר נ' מדינת ישראל
(לא פורסם 2008), ע"פ 8994/08 פלוני נ' מדינת ישראל
, ע"פ 11331/03 משה קיס (אריק-בר) נ' מדינת ישראל
וע"פ 6056/07 יעלב אלחמידי נ' מדינת ישראל
).


12.
אין בידי לקבל הסברי הנאשם, כי העדים מטעמו חששו למסור עדותם, בייחוד שאחד מהם הוא עובד עירייה על פי הנטען. משכך, הימנעות הנאשם מהבאת העדים תיזקף לחובתו ויש בה לחזק את ראיות המאשימה

(ע"פ 437/82 סלומון אבו נ' מדינת ישראל).

13.
ב-
נ/2 ניתן לראות שלט כניסה נפרד לחניות המדוברות. ת/4 ו- נ/4 הם שלטים המעידים על כך שהחניה במקום בתשלום עד השעה 24:00.

14.
נוכח כל האמור לעיל, הוכיחה המאשימה כי הנאשם החנה את רכבו בחניון בו ישנה חובת תשלום מבלי שעשה כן ולא עלה בידי הנאשם לסתור את חזקת התקינות העומדת לרשות, כי עסקינן בחניון ציבורי בו למאשימה יש סמכות לאכוף את הסדרי החניה בו.

15.
נוכח כל המפורט לעיל, המאשימה הוכיחה את יסודות העבירה מעבר לכל ספק סביר ולא עלה בידי הנאשם לסתור חזקת התקינות העומדת לרשות או להקים ספק באשמתו ועל כן אני מרשיעה אותו במיוחס לו.

זכות ערעור לבית המשפט
המחוזי מרכז בלוד תוך 45 יום מהיום.





ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ט, 28 אפריל 2019, במעמד הצדדים














חנ בית משפט שלום 35185-06/16 עיריית נס ציונה נ' צבי עירוני (פורסם ב-ֽ 28/04/2019)