פסקי דין על שמואל שמיר | פסקי דין על עזבון המנוח מוחמד אבו עיד | פסקי דין על ישראל ריזורס | פסקי דין על זכריא ג'אפרי | פסקי דין על איסמעיל אבו עיד |

6641/05 בשא     18/12/2005




בשא 6641/05 שמואל שמיר, עזבון המנוח מוחמד אבו עיד נ' ישראל ריזורס, זכריא ג'אפרי, איסמעיל אבו עיד






בתי המשפט

בש"א 006641/05
בש"א 5827/05
בית משפט השלום ירושלים
לפני כב' השופט יחזקאל ברקלי

בת"א 007118/05

18/12/2005
1
1 . שמואל שמיר

2 . עזבון המנוח מוחמד אבו עיד

בעניין:
הנתבעים/המבקשים
נ ג ד

התובע/המשיב
1 . ישראל ריזורס

2 . זכריא ג'אפרי

3 . איסמעיל אבו עיד
המשיבים
החלטה

לפניי בקשה למחיקת התביעה וביטול צו מניעה זמני.

רקע עובדתי ודיוני
1. המבקש מס' 2 הוא עזבונו של המנוח מוחמד עיד ולו זכויות בבניין הנמצא ברחוב הכותל 12 ברובע היהודי בירושלים (להלן: "הנכס" ו"העזבון"). המבקש מס' 1 הוא מנהל העזבון עו"ד שמואל שמיר
. (להלן: "מנהל העזבון").

2. ביום 26/1/05 חתם מנהל העזבון על הסכם למכירת זכויות העזבון בנכס לידי משיב מס' 2 זכריא ג'פארי תמורת 355,000 דולר ארה"ב. (להלן: "ההסכם" "זכריא" ו"התמורה" בהתאמה), לפי ההסכם את התמורה יש לשלם בשלושה תשלומים הראשון: 220,000 ₪ במועד החתימה. השני: 200,000 דולר חודש לאחר החתימה, והשלישי 105,000 דולר תוך שלושה ימים ממועד קבלת אישור בית המשפט לעסקת המכר.

3. זכריא העביר למנהל העזבון באמצעות עו"ד איליא שאער (להלן: "עו"ד שאער") את שני התשלומים הראשונים סה"כ 1,088,400 ₪.

4. מנהל העזבון ביקש את אישור הסכם מבימ"ש המחוזי בירושלים ביום 16/2/05 בתיק עזבון 644/87 בש"א 746/05 .

5. באפריל 2005 פנה זכריא למנהל העזבון וביקש לבטל את ההסכם בתואנה שאינו יכול להשיג את אישור הרשות הפלסטינית להסכם, גם עו"ד שאער שהיה מעורב בהסכם משך ידיו מהעניין במכתב מיום 11/4/05.

6. ביום 11/4/05 הגיש מנהל העזבון (בשמו ובשם המחזיקים בנכס) בקשת התנגדות למכירת הנכס לבית המשפט המחוזי בירושלים. בבקשה טען כי לאחר הערכת שמאי רוצים המחזיקים להשיג קונה בסכום גבוה יותר (תיק עזבונות 644/87 בש"א 746/05 צורפה וסומנה כנ/2).

7. בסופו של דבר ההסכם לא יצא לפעול והנכס לא הועבר לחזקת הקונה.

8. המשיבה ישראל ריזורס
סנטר הגישה את התביעה בתיק העיקרי ביום 10/7/95(להלן: "ישראל ריזורס
" או "המשיבה"), בתביעה היא טוענת שהיא הקונה האמיתית של הנכס ושזכריא היה נאמן ושלוח שלה, והואיל שהיא עמדה בכל תנאי ההסכם יש לאפשר לה להשלים את הרכישה.

9. עם הגשת התביעה ביקשה ישראל ריזורס
במעמד צד אחד צו מניעה זמני להימנע מביצוע כל שינוי בנכס. נוכח טיב הבקשה ה"מקפיאה" את המצב עד אשר תברר המחלוקת או תתקבל תגובה של הנתבעים, ביום 12/7/05 נתתי את צו המניעה הזמני להימנע מעשיית עסקה או שינוי החזקה בנכס.

10. ביום 18/8/05 הגישו המבקשים את בקשתם למחיקת התביעה, ושמעתי את הצדדים ביום 2/10/05 הצדדים הסכימו לאחד את הדיון בשתי הבקשות.

טענות המבקשים
11. יש לבטל את צו המניעה ולמחוק את התביעה מהנימוקים הבאים:

א. ישראל ריזורס
היא גוף בלתי מזוהה שאינו רשום או מאוגד בישראל.

ב. העדר יריבות בין ישראל ריזורס
לבין המבקשים: זכריא פעל בשליחות נסתרת כאשר המבקשים לא ידעו שהוא מייצג את ישראל ריזורס
. שליחותו פסקה כשחזר בו מההסכם, והוא למעשה לא היה מעולם נאמן של ישראל ריזורס
שכן חתימת אימות על ייפוי הכוח והסכם בין ישראל ריזורס
לבין זכריא נעשו בפני
אדם המתחזה להיות נוטריון ואינן עומדות בדרישות החוק.

טענות המשיבים
12. א. ישראל ריזורס
היא תאגיד חוץ וכתובתו בישראל היא ברח' הכנסת אורחים 1 בירושלים.

ב. המבקשים חתמו על הסכם מכר, וקיבלו תמורה של 1,088,400 ₪ על כן יש לאכוף את ההסכם.

ג. מנהל העזבון אינו רשאי לאחוז בחבל משני קצוותיו; מחד גיסא להיוותר עם התמורה שהועברה לידיו ומאידך גיסא לבטל את ההסכם.

ד. זכריא פעל כשלוח של המשיבה, לכן היא זכאית לאמץ את זכויותיו כלפי מנהל העזבון, ועזבון המנוח לפי ס' 7 לחוק השליחות התשכ"ה 1965 (להלן: "חוק השליחות" ולבקש את אכיפת ההסכם.

ה. זכריא הפר את חובתו כשלוח כשביטל את ההסכם בניגוד להוראות ישראל ריזורס
, בנסיבות אלו זכאית ישראל ריזורס
לפי ס' 9(ב) לחוק השליחות להשיב את הגלגל אחורה, לבטל את ביטול ההסכם ולדרוש מהמבקשים לעמוד בהתחייבויותיהם.

ו. אין בסיס לטענות ההתחזות לנוטריון שהועלו נגד עו"ד יצחק סלומון.
דיון
מחיקה על הסף
13. לפי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1985 רשאי בית המשפט לצוות על מחיקת התביעה כאשר: אין עילת תביעה, שוויו של נושא התביעה נישום בחסר, התביעה היא טרדנית קנטרנית, ועושה שימוש לרעה בהליכי המשפט. כידוע בית המשפט משתמש במשורה בסמכות זאת (ראה למשל את פסק הדין בע"א 3510/99 ולעס נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826)

קיומה של המשיבה
14. הטענה המרכזית של המבקשים היא שהמשיבה היא גוף בלתי מזוהה, ואינה גוף הרשום או מאוגד בישראל.

א. בע"א 207/74 המיסיון הכנסייתי הרוסי בירושלים נ' מדינת ישראל פ"ד כט (838 (1) בעמ' 839 פסק השופט זוסמן בנקודה זו כדלקמן:

"תנאי בלעדי-אין לניהול תקין של הליך משפטי הוא שיעמדו זה מול זה שני בעלי הדין, שבריבם נדרש בית המשפט לפסוק, מקום שאין לך תובע אין לך תובענה, ומקום שאין לך תובענה, אין בית משפט רשאי לפסוק, ואם פסק לא קם מעשה בית דין, לפיכך חייב בית המשפט להפסיק הליך ואף לבטלו, אם נוכח לדעת, שאין לפניו תובע או נתבע".

ב. בענייננו התובע הוא תאגיד מארצות הברית שמספרו 2619-320-11. ב"כ המשיבה טוען שיש לתאגיד שלוחה בישראל, שנרשם ברשם החברות, המשיבה צרפה מסמכי התאגדות ממדינת ניו-יורק בארה"ב. מסמכים אלה שהם תעודת חוץ לא אושרו בחתימה קונסולרית או בחתימת אפוסטיל, כנדרש בפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א 1971. לכן אינם מהווים ראייה על התאגדות כדין, (אין גם אישור כלשהוא לרישום ברשם החברות בישראל). מסיבה זו בלבד ניתן למחוק את התביעה, אם זאת כדי להימנע מסעד קשה של מחיקת התביעה בשל טעות טכנית של אי צירוף אישור מתאים, אני קובע כי המשיב ימציא לבית המשפט ולצד שכנגד תוך שלושים יום אישורים רשמיים מאומתיים כדין על תאגדותו, אם לא כן תמחק התביעה.

העדר יריבות
שליחות נסתרת
15. שליחות נסתרת מקנה זכות ביטול לצד ג' אם צד ג' לא ידע ולא יכל לדעת את זהות האמיתי של השולח, וזהותו חשובה בעיניו. שכן אז מדובר בהתקשרות הנעשית עקב טעות או הטעיה כהגדרתן בס' 14, 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973. לענייין זה ראה דברי כב' הנשיא א. ברק בספרו חוק השליחות (נבו הוצאה לאור, ירושלים תשנ"ו 1996 ) כרך שני בעמ' 951:

"הצד השלישי יוכל לטעון לטעות אופרטיבית מקום שזהותו של השולח חשובה היא בעיניו, ואילו ידע על קיומו ועל זהותו, לא היה מתקשר עם השלוח. בנסיבות אלה, אם השלוח ידע או היה עליו לדעת כל כך (טעות במקור הכוונה לעל-כך, הערה שלי י"ב) רשאי הצד השלישי לבטל את הפעולה המשפטית של השלוח"

ובעמ' 1005-1006 :

".במשפט המקובל האמריקאי ובמידה פחותה במשפט המקובל האנגלי, מוכר העקרון כי אם הצד השלישי נכנס להתקשרות עם השלוח בעקבות מצג שווא כי הוא אינו פועל עבור שולח, ואם בנסיבות המקרה, ובידיעת השלוח או בידיעת השולח, לא היה הצד השלישי מוכן להכנס להתקשרות עם השולח, הכוח בידי הצד השלישי לבטל את הפעולה על יסוד טענת הטעיה (misrepresentation) לעתים יוכל הצד השלישי אף לבטל את הפעולה בטענת טעות בזהות המתקשר. בישראל יש להתחשב בעקרון תום הלב. חובתו של השלוח היא לנהל משא ומתן בתום לב. כאשר השלוח יודע שהצד השלישי אינו רוצה בקשר עם שולח אלא עם השלוח אישית, והשלוח מתקשר עמו בכל זאת כשלוח (נסתר) הוא מפר בכך את חובתו לשאת ולתת בתום לב. כתוצאה מכך רשאי הצד השלישי לבטל את ההתקשרות (בשל ההטעיה שבה)."

16. חובת השלוח לקיים מו"מ בתום לב מתקיימת גם בשליחות נסתרת ומחייבת את השלוח היודע או צריך לדעת שצד ג' אינו אדיש ביחס לזהות השולח, לגלות את אוזנו של צד ג' כי הוא פועל כשלוח ולא לעצמו. הימנעות השלוח מהגילוי יוצרת הפרה כלפי צד ג' וזה האחרון רשאי בין היתר לבטל את החוזה מכח דיני ההטעייה. [ראה 6233/04 ת.א. (ירושלים) בוריס ציקבאשוולי ואח' נ' מוסד הילדים וישיבת תפארת שלמה. תק-מח2005 (3) 2646].

17. זכות הביטול של צד ג' בנסיבות דלעיל קמה לא רק כנגד השלוח אלא גם נגד השולח, ועומדות לו כל הטענות כלפי השולח שעמדו כלפי השלוח, לרבות טענות טעות הטעייה וזכות הביטול שבצידן (שם, עמ' 1004).

18. מן הכלל אל הפרט: לא הוכח שמנהל העזבון לא ידע, לא יכול ולא צריך היה לדעת כי זכריא או עו"ד שאער היו שלוחים, וכי מאחוריהם עומדת ישראל ריזורס
; האיש שקישר בין מנהל העזבון לזכריא היה עובד במשרדו של מנהל העזבון. בעבר נוהל משא ומתן עם מנהל העזבון לרכישת הנכס על ידי נציגים ישירים של ישראל ריזורס
, וזכריא נתן למנהל העזבון הוראה בלתי חוזרת למקרה שיהיה צורך להחזיר את התמורה להחזירה לחשבון בנק ברמת גן.

19. בשלב מקדמי זה טרם נשמעו גרסותיהם של עו"ד שאער וזכריא ואותו איש קשר בשם סעיד קוטנה שקישר בין זכריא למנהל העזבון. עדים אלה היכולים להאיר את הסוגיות האמורות, ולכן לא ניתן לקבוע בשלב זה שאין אפשרות שמנהל העיזבון ידע או יכול היה לדעת שישראל ריזורס
עומדת מאחורי העסקה, או כי דין ההסכם להאכף.

20. השאלות אם מנהל העזבון או העזבון היה אדיש לעובדה שהקונה היא ישראל ריזורס
, והאם לא היה נחתם ההסכם לו הקונה היה "מגלה את פניו" טרם הובהרו. אדגיש כי לתביעה צורפו מסמכים המעידים כי נתבע מס' 3 איסמעיל אבו עיד
בנו של המנוח חתם על הסכמים קודמים למכירת הנכס בשנת 2002 עם ישראל ריזורס
, ואם אכן אלה הם העובדות, ייתכן וזהות הקונה לא הייתה הסיבה לרצון לבטל את ההסכם, אלא כפי שהודיעו בבקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, עילת הביטול היה נסיון למכור את הזכויות בנכס בסכום גבוהה יותר. אמנם לטענת בא כוח המשיב 3 ההסכמים האמורים נושאים חותמת מזויפת ומרשו מעולם לא חתם על הסכם למכירת זכויות בנכס לידי המשיבה (ראה עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 2/10/05), אולם טענה זו טרם הוכחה והיא עתידה להתברר בתיק העקרי.

ביטול ההסכם על ידי זכריא
21. אם זכריא חרג מהרשאתו וביטל את ההסכם על דעת מנהל העזבון, זכאית ישראל ריזורס
לבטל את ביטול ההסכם בהתאם לס' 9 (ב) לחוק השליחות, כך שאף אם שליחותו של זכריא פקעה שעה שחזר מההסכם אך אין בכך כדי לנתק את ההסכם שנוצרו בין ישראל ריזורס
למנהל העזבון מתוקף השליחות, ולכן ישנה יריבות בין הצדדים.

חתימת האימות וייפוי הכוח אינן חוקיות

22. טענת המבקשים לעניין זיוף החתימה של נוטריון, והתחזות של עו"ד סלומון יצחק כנוטריון, לא הוכחה בשום מסמך או ראייה כלשהי. לכן עומדת החזקה שייפוי הכוח והסכם הנאמנות שצורפו לכתב התביעה תקפים וכי זכריא פעל כנאמן של ישראל ריזורס
. ומתוקף ההסכם שחתם עם מנהל העזבון הוא יצר התחייבות לכאורה בין הצדדים שאם הופרה יש יריבות, ועילת תביעה.

23. לאור האמור אני קובע כי לא הוכח בשלב זה שההסכם בוטל כדין; ולכן ישנה לכאורה בשלב זה עילת תביעה בשל אי קיום ההסכם ואין מקום למחוק את התביעה.

צו המניעה
24. לאור האמור אני מורה שצו המניעה והערבויות יישארו בתוקף כאמור בהחלטתי מיום 12/7/05.

25. אני קובע את הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד לתשלום המלא בפועל, בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי.

26. 1. התיק נקבע לקדם משפט ליום 4/4/06 בשעה 9:00.
2. א. ניתן בזאת צו גילוי מסמכים ועיון הדדי תוך 30 יום מהיום.
ב. כדי ליעל את ישיבת קדם המשפט, יגישו הצדדים, דרישה להודאה בעובדות ושאלונים, איש לרעהו.
ג. מקבלי הדרישה להודות בעובדות והשאלון, ישיבו בתוך המועד הקבוע בתקנות סדר הדין.
3. עד חודש לפני ישיבת הקדם יגישו הצדדים את כל הבקשות המקדמיות שברצונם להגיש.
4. בקשה שלא תוגש כאמור לעיל לא תשמע בישיבה הקבועה.
5. אם בעל דין מעוניין במינוי מומחה עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, ולשלוח העתקה לצד שכנגד.
6. פעל צד כאמור לעיל יגיב המשיב על הבקשה כאמור בתקנות.
7. העדר תגובה לבקשה תחשב להסכמת המשיב.
8. א. כדי לנצל את הזמן עד למועד שנקבע לקדם משפט ולאור ההצלחות עליהן שמענו לאחרונה, אני מפנה את תשומת לב הצדדים לאפשרות להשתמש בהליך גישור בבית המשפט בפני
שופט בדימוס. במקרה של הסכמה, יוכל הליך הגישור להתקיים לפני המועד שנקבע לישיבת הקדם המשפט הקבועה, הצעתי באה לאחר שבדקתי את כתבי הטענות ולהערכתי התיק מתאים להליך זה כיוון שיביא לסיום מוסכם של הסכסוך. אוסיף, כי אין הכרח שהמפשר יהיה דווקא משפטן.
ב. עמדת הצדדים בעניין זה תוגש בכתב לבית המשפט בתוך 14יום מיום המצאת ההחלטה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום י"ז בכסלו, תשס"ו (18 בדצמבר 2005), בהעדר הצדדים.
יחזקאל ברקלי
, שופט
006641/05בשא130 מ.ב.








בשא בית משפט שלום 6641/05 שמואל שמיר, עזבון המנוח מוחמד אבו עיד נ' ישראל ריזורס, זכריא ג'אפרי, איסמעיל אבו עיד (פורסם ב-ֽ 18/12/2005)