פסקי דין על שמואל צבע | פסקי דין על אופק מיכאלי | פסקי דין על אוראל שרה מיכאלי |

51833-12/18 רתק     05/05/2019




רתק 51833-12/18 שמואל צבע נ' אופק מיכאלי, אוראל שרה מיכאלי








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רת"ק 51833-12-18 צבע נ' מיכאלי ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
ורדה פלאוט


מבקש

שמואל צבע


נגד

משיבים
1. אופק מיכאלי
2. אוראל שרה מיכאלי




פסק דין

1.
בקשת רשות ערעור על

פסק דין
מיום 22.11.18 שניתן בבית משפט לתביעות קטנות בנתניה (כב' הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי) במסגרתו התקבלה תביעת המשיבים בחלקה והמבקש חוייב לשלם למשיבים סך 4,375 ₪, סכום המהווה השבת חלק משכר דירה ששילמו לו המשיבים בגין ליקויים שהתגלו בתקופת השכירות.
כן חוייב המבקש בתשלום הוצאות משפט בסך 650 ₪.

רקע ופסק הדין קמא-

2.
כמפורט בכתב התביעה שהגישו המשיבים, הם שכרו מהמבקש דירה הממוקמת בחניון הקוטג' שלו. עם תחילת תקופת השכירות התגלה למשיבים, לטענתם, כי בקירות קיימת רטיבות, בעיות ביוב, עובש ולחות מרובה. הליקויים תוקנו בחלקם. המבקש התעלם ממכתבים שנשלחו אליו והתעלם מהמצב. המשיבים טענו כי המבקש היה מודע למצבם, זוג צעיר ותם לב שאך זה נישא, וידע כי הוא משכיר להם דירה עם כשל בבניה. סכום התביעה הועמד ע"ס 30,500 ₪.

בית המשפט קיבל את טענות הצדדים בחלקם. נקבע כי בעיית הסתימה בשירותים לא ארעה אך ורק בשל התנהגות המשיבים ובפעם הראשונה מילא המבקש את תפקידו כמשכיר כהלכה והזמין אינסטלטור לצורך תיקון הסתימה. מכל מקום התרשמות ביהמ"ש היתה כי לא זו היתה הבעיה העיקרית בשלה עזבו המשיבים את המושכר לפני תום תקופת השכירות, אלא הסיבה לכך היתה בעיית הטחב והעובש שהתגלתה בדירה מייד לאחר הגשם הראשון שירד באותה שנה. הצדדים לא הגיעו להסכמות בנושא התיקונים הנדרשים כאשר המשיבים הבינו כי משמעות התיקונים היא הפיכת ביתם לאתר בנייה.
נקבע כי במצב שנוצר היה על המבקש להפחית את גובה שכר הדירה שגבה, ודרישה מהמשיבים להמשיך ולחיות בבית "תחת קילופי קירות וביצוע מסיבי של פעילות, ללא פיצוי" אינה סבירה.

בית המשפט לא השתכנע כי התנהגות המשיבים היא שגרמה להחמרת תופעת העובש, שכן מדובר בדירת חניון, וכאמור, לאחר הגשם הראשון החלה הרטיבות. כן התרשם בית המשפט כי אין המדובר בנזק שולי אלא בנזק שהעיב על המגורים בדירה.

לפיכך הפחית בית המשפט את דמי השכירות כדלקמן: שכה"ד עבור חודש ינואר הופחת ב- 700 ₪, שכה"ד לחודש פברואר הופחת בסך 1,200 ₪ ושכה"ד לחודש מרץ הופחת בסך 2,475 ₪. מאחר ודמי השכירות שולמו, חוייב המבקש להשיב,
כאמור, סך 4,375 ₪.

תמצית טענות הצדדים
-

3.
לטענת המבקש, שגה בית המשפט בכל אלה: בגין חודש מרץ לא שילמו המשיבים דבר, וע"כ לא היה מקום לחייבו בהשבת סכום כלשהו; ביהמ"ש לא התחשב בכך שהמפתח הוחזר לו ע"י המשיבים רק ביום 7.5.17 אלא דן בתקופת השכירות עד לחודש מרץ בלבד; ביהמ"ש התעלם מכך שהמשיבים מנעו את תיקון הליקוי; ביהמ"ש לא דן בשאלה מה היתה תחילת תקופת הרטיבות הנטענת.

4.
לטענת המשיבים פסק הדין נכון. המשיבים הודו כי אכן לא שילמו סכום כלשהו בגין חודש מרץ אך בד בבד טענו כי בית משפט קמא טעה בהתייחסותו הפרטנית לכל חודש וחודש.

דיון והכרעה-

5.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי ממש בחלק מטענות המבקש וע"כ ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.

6.
לאחר שהמשיבים הודו כי לא שילמו דבר עבור דמי השכירות לחודש מרץ, הרי שלא היה מקום להורות למבקש להשיב להם סך 2,475 בגין חודש זה, ויש להפחית את סכום החיוב בהתאם, ובהתאמה יש להפחית את סכום הוצאות המשפט בהם חוייב המבקש.

כמובן שאין ביכולתי להתייחס לטענת המשיבים לפיה ביהמ"ש שגה בהתייחסות הפרטנית לחודשי השכירות (ככל שהבנתי, הכוונה היא כי במקום להתייחס להשבה בגין חודשים ינואר עד מרץ, ביהמ"ש התכוון לחודשים דצמבר- פברואר). משלא הוגשה בקשה לתיקון פסק הדין, או בקשת רשות ערעור בנקודה זו, לא ניתן לקבל טענה זו. גם מנימוקי פסק הדין לא ניתן להגיע למסקנה אליה מכוונים המשיבים. שכן, כאמור בסעיף 7 לפסה"ד, המשיבים נכנסו לדירה בחודש דצמבר ובעיית הרטיבות החלה לאחר הגשם הראשון בסוף חודש דצמבר, לפיכך, הגיוני כי השבת הכספים יוחסה לחודשים ינואר עד מרץ, ולא לחודש דצמבר.

7.
איני מקבלת את טענותיו האחרות של המבקש:

באשר להחזרת המפתחות רק ביום 7.5.17, השיבו המשיבים כי המבקש התעלם מפניותיהם. המבקש אישר זאת (ראו פרוטוקול הדיון בפני
, שם בעמ' 2, שורה 30) ובכך יש כדי לדחות את טענתו.

גם אם נכונה הטענה כי המשיבים מנעו את התיקון, הרי אין בכך כדי לחייבם בעלות מלאה של שכר הדירה. שוכר סביר רשאי לצפות לתקופת שכירות שלווה ללא הפרעה, ואין להתערב בקביעת בית המשפט לפיה אין לצפות משוכר לצאת מהבית או לחיות בו תחת קילופי קירות וביצוע מסיבי של פעולות ללא פיצוי (סעיף 6 לפסה"ד).

וכן אין לקבל את טענת המבקש לפיה בית המשפט קמא לא קבע את מועד תחילת הרטיבות. התייחסות לכך ניתן למצוא בסעיף 7 לפסה"ד, כמפורט לעיל.

8.
לפיכך, כאמור, יש לקבל את הערעור בחלקו ולבטל את חיוב המבקש בהשבת סך 2,475 ₪ בגין חודש מרץ, כאשר לא שולם דבר ע"ח חודש זה. בהתאמה יש להתערב בחיוב בהוצאות.


אשר על כן, חיובו של המבקש יעמוד ע"ס 1,900 ₪ בלבד. לכך יש להוסיף הוצאות מופחתות בסך 300 ₪. בסה"כ יעמוד החיוב המוטל על המבקש ע"ס 2,200 ₪. ככל שהמבקש שילם למשיבים מעבר לסכום האמור, על המשיבים להשיב לו את ההפרש.


אין צו להוצאות בהליך שבפני
שהתקבל בחלקו בלבד.


ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ט, 05 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










רתק בית משפט מחוזי 51833-12/18 שמואל צבע נ' אופק מיכאלי, אוראל שרה מיכאלי (פורסם ב-ֽ 05/05/2019)