פסקי דין על המנוחה יחזקאל מיכל ז"ל | פסקי דין על יחזקאל יעקב | פסקי דין על יחזקאל איילה | פסקי דין על פרקליטות מחוז חיפה - משרד הבריאות

1023/05 חסמ     19/12/2005




חסמ 1023/05 המנוחה יחזקאל מיכל ז"ל, יחזקאל יעקב, יחזקאל איילה נ' פרקליטות מחוז חיפה - משרד הבריאות




10
בתי המשפט

חסמ001023/05
בית משפט השלום חיפה
19/12/2005
תאריך:
כב' השופטת רחל חוזה
- סגן נשיא
בפני
:
המנוחה יחזקאל מיכל ז"ל

בעניין:

המבקשים
1. יחזקאל יעקב

2. יחזקאל איילה
המשיבה
פרקליטות מחוז חיפה - משרד הבריאות
ב"כ המבקשים - עו"ד ליס

המבקשים - אין הופעה
ב"כ המשיבה - מתמחה הדס לירון
, מהפרקליטות
נוכחים:

החלטה

זוהי בקשה למינויו של שופט חוקר, לפי קביעות הסעיף 19 לחוק חקירת סיבת מוות, תשי"ח-1958, לחקירת סיבות המוות של יחזקאל מיכל ז"ל (להלן: "המנוחה") אשר נפטרה ביום 21.3.04 בבית החולים שיבא- תל השומר.

במסגרת נימוקי הבקשה נכתב כי מטרת הבקשה היא לחקור את נסיבות מותה של המנוחה, את האירועים שקדמו והביאו לאשפוזה של המנוחה בבית החולים "הלל יפה" ובעיקר את חלקם של עובדי מעון לחוסים "כרמל" בבנימינה (להלן: "המעון").

בדו"ח בדיקת נסיבות מותה של המנוחה על ידי האגף לטיפול באדם המפגר של משרד הרווחה מיום 13.7.04 נכתב כי ביום 16.3.04, שעה 08:00 לערך היתה למנוחה התפרצות זעם אשר טופלה תחילה באמצעים לא תרופתיים, אך משהדבר לא הועיל קבלה המנוחה בשעה 13:00 זריקת ווליום.
כן נכתב כי גם טיפול זה לא הועיל והמטפלת, גב' אניס דוידוב, נתבקשה לשהות במחיצתה של המנוחה.
לאחר ניסיונות הרגעה רבים ולמרות השמירה הצמודה, קמה המנוחה בחדרה ונפלה בפתאומיות אחורנית על ראשה.
כתוצאה מהחבלה נגרמה למנוחה, לפי דו"ח הוועדה, חבלת ראש קשה ודימום סוב-דורלי, והמנוחה נלקחה לבית החולים שם נפטרה ביום 21.3.04.

בסיכומיה כתבה הוועדה כי התרשמותה היא שצוות המעון עשה ככל יכולתו לטפל במנוחה ולא נמצאה עדות להזנחה כלשהיא וכי לא ניתן היה לצפות מראש את הפגיעה במנוחה שהביאה למותה.

בישיבת בית המשפט מיום 29.9.05, טען ב"כ המבקשים כי השיקולים העומדים בפני
בית המשפט אם למנות שופט חוקר הם, בין היתר, האינטרס הציבורי בגילוין של נסיבות המוות המדויקות והסרת כל ספק באשר לאופן בו מצאה המנוחה את מותה וכן ייעול הליכי החקירה המשטרתיים, הצורך בחשיפת העבירות והעמדת העבריינים לדין.

ב"כ המבקשים הוסיף כי לגישתם של המבקשים אכן בוצעה חקירה אך זו היתה בלתי שלמה וקלוקלת ועל כן מתקיים הצורך במינויו של שופט חוקר.

לדבריו, קיימים סתירות מהותיות בין הגרסאות של אחות אחת לשנייה וחסרים שונים בחקירה המביאים למסקנה כי סיבת המוות של המנוחה לא הוכחה כדבעי.

ב"כ המשיבה טען כי כל האירועים שקדמו למותה של המנוחה ונסיבות מותה נחקרו, החקירה היתה ממושכת וממצה וכי לא ידוע למשיבה על הליכי חקירה שנעלמו מהמשטרה או מהפרקליטות.
לדבריו, הבקשה בתיק זה תוקפת בעיקר את מסקנות וועדת הבדיקה והחלטות הפרקליטות לסגור את התיק ולא העדר חקירה ולכן, לגישתו, הדרך לתקוף את החלטת המשיבה לסגור את התיק היא בהגשת ערר ליועמ"ש ולא בבקשה למינוי שופט חוקר.

כן הוסיף כי הליך שיפוטי של חס"מ נועד למקרים בהם לא קוימה חקירה נאותה או לא בוצעה חקירה כלל ולא כך בעניין זה בו החקירה מוצתה.

במועד זה נתבקש ב"כ המבקשת להמציא לתיק בית המשפט פירוט של פעולות החקירה שהינו סבור כי היה ראוי לנקוט בהן או שיש לנקוט בהן עתה וזאת לטעמו שלו.
בהודעה שהוגשה לבית המשפט פורטו פעולות החקירה שהמבקשים סבורים כי היה ראוי לנקוט בהם בתיק זה, כאשר נטען כי מקריאת העדויות השונות והשוואה בינהן עולות סתירות ומתעוררות שאלות אשר לא נבדקו על ידי המשטרה.

בישיבת בית המשפט מיום 30.11.05, חזר ב"כ המשיבה על טענתו כי ההליך המתאים בעניין זה הינו הגשת ערר ולא מינויו של שופט חוקר והוסיף כי המשיבה סבורה שאין בהשלמות שמבקשת המבקשת כדי לפתור את השאלות שעשויות להביא לידי גיבושו של כתב אישום וכן אין בהן כדי להביא לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי.

ב"כ המבקשים טען כי העובדה שהמוות נגרם מחבלת ראש, אינה סוגרת בפני
המבקשים את האפשרות לבירור הנסיבות כולן שהביאו למותה של המנוחה והוסיף כי נותרו שאלות פתוחות בחקירת המשטרה, תהיות, סתירות ואף עדים שכלל לא נחקרו בנושא, הכל כמפורט בבקשה.

אכן, בענייננו, בוצעה חקירה משטרתית לבדיקת נסיבות המוות של המנוחה.

יחד עם זאת, הנני מקבלת את טענתו של ב"כ המבקשים כי ניתן לבצע פעולות חקירה נוספות וכי השלמת החקירה תהא במסגרת של חקירת סיבות מוות, כנקבע בחוק.

אינני מקבלת את טענתו של ב"כ המשיבה כאילו ההליך הנכון במקרה זה הינו הגשת ערר על ההחלטה בדבר סגירת התיק ללא הגשת אישום.

אם אכן החקירה איננה שלמה ועולות תהיות מהותיות אשר לא נחקרו ולא הוסברו הרי שאין כל טעם בהגשת ערר בשלב זה ויש לחוקרן על מנת להגיע לחקר האמת ולגילוי נסיבות מותה של המנוחה, אשר אין חולק כי אינן טבעיות.

מכאן שיש למנות שופט חוקר לפי קביעות סעיף 19 לחוק חקירת סיבות המוות.
בבג"ץ 754/03, בני משפחת שרחה יוסף ז"ל נ' כב' השופט דוד מינץ, פ"ד נז(5), 817, עמ' 823-824, נקבע בפסק דינו של כב' הנשיא, השופט א. ברק כי:

"מבחינה עיונית, קיימים שיקולים שונים התומכים בקיומה של חקירה שלאחר המוות בנסיבות בהן קיים חשש כי המוות נגרם כתוצאה מעבירה, רשלנות או הזנחה - נסיבות המתאפיינות בפוטנציאל הפליליות הטמון בהן.
על שיקולים אלה נמנים, בין היתר, אינטרס הציבור בדבר חשיפת עבירות והעמדתם לדין של עבריינים, רצונם האפשרי של מקורבי המנוח לעמוד על נסיבות מותו המדויקות ולהסיר בהתאם ספקות המקוננים בהם באשר לאופן בו מצא את מותו ואף הצורך לייעל את הליכי החקירה המשטרתית. מנגד, קיימים שיקולים שונים כנגד עריכתן של נתיחות שלאחר המוות. על שיקולים אלה נמנים, בין היתר, שיקולי דת (ראו א' כרמי, בריאות ומשפט (תשס"ג), 1518-1517), מצפון ואמונה וכן שיקולים שמקורם בתפיסות שונות באשר לכבוד המת ובני משפחתו. קשת השיקולים הרלבנטיים וכן משקלם היחסי של שיקולים אלה, משתנים בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה".

בבג"צ 5221/90, פרופ' זאב טבע נ' השופט החוקר בנסיבות מותה, פ"ד מו(3), 585, עמ' 591-592, נקבעו בפסק דינו של כב' השופט א. מצא הטעמים לעריכת חקירת סיבת המוות כדלקמן:

"מקום שיש יסוד סביר לחשש, שסיבת מותו של אדם אינה טבעית, או שמותו נגרם בעבירה, אין השופט החוקר יוצא ידי חובת תפקידו בהגדרת הסיבה הביולוגית שבעטיה נגרם המוות, אלא עליו להוסיף ולברר את הנסיבות בהן התרחש המוות, לרבות האירועים שהובילו להתרחשותו, וכן לבחון אם ניתן לגלות את האחראי למעשה, או למחדל, שבעטיו נגרם המוות (ראה דברי הנשיא שמגר בבג"צ 535/89 הנ"ל, בעמ' 451). מאידך ראוי לזכור, כי עניינו של החוק הוא בחקירת סיבת המוות ולא בקביעת זהות הממית, וקיום האפשרות לגלות את האחראי לגרם המוות איננו תנאי לחקירה. משמע, שגם אם ברור, מלכתחילה, כי אי-אפשר לגלות את זהות הממית, או שבנסיבות העניין אי-אפשר יהיה להביאו לדין, אין בכך כדי לייתר חקירה בסיבת המוות, אם הנסיבות מצביעות על חשש שסיבת המוות אינה טבעית או שהמוות נגרם בעבירה".
הנני קובעת כי פעולות החקירה הנוספות אותן יש לבצע הינן כדלקמן:

א. חקירת האחות אורנה דהן: ביחס למינון התואם של תרופת ההרגעה למנוחה, הדיווח על "אי השקט" של המנוחה למנהלת המעון ריקי פלנסיה וכן קבלת הפקס ממעון סביון ביחס לבקשה לקבלת אישור למינון הנכון למתן תרופות הרגעה למנוחה.
ב. חקירת ד"ר ליברזון: האם קיבל דיווח על מצבה של המנוחה ועל הפציעה ממנה סבלה וכן על השיקולים וההנחיות ביחס להחלטתו למתן אישור לזריקת ההרגעה למנוחה.

ג. חקירת האחות ריקי פלנסיה: נוהל לגבי טיפול באי שקט של מטופל, האם קיים חדר מיגון, האם נבדקו הגורמים לאי השקט של המנוחה.

ד. הסבר מפורט מהמרכז הרפואי על שם שיבא, תל השומר, המכון לפתולוגיה, לגבי סיבת המוות לפי ממצאי נתיחת הגופה (דוח הנתיחה חתום על ידי ד"ר הורוביץ, מיום 17.5.04, מס' בדיקה 2004/14 הוגש וסומן חסמ/1), ואם ניתן לקבוע מה היה משקלן של המכות הקודמות בראשה של המנוחה באותו היום לענין גרימת המוות.
הנני קובעת להמשך הדיון ליום 1.3.06 בשעה 12.00.

המשיבה תעביר עותק מהחלטתי זו ליחידה החוקרת.

ניתנה היום י"ח בכסלו, תשס"ו (19 בדצמבר 2005) במעמד הצדדים ובהעדר המבקשים.

רחל חוזה
, שופטת
סגן נשיא
הקלדנית: פנינה ב.








חסמ בית משפט שלום 1023/05 המנוחה יחזקאל מיכל ז"ל, יחזקאל יעקב, יחזקאל איילה נ' פרקליטות מחוז חיפה - משרד הבריאות (פורסם ב-ֽ 19/12/2005)