פסקי דין על מנחם בורנשטיין | פסקי דין על נילי בורנשטיין | פסקי דין על autolink (pattaya) co.ltd ואח' | פסקי דין על חיים בר דוד

26444-12/18 א     28/04/2019




א 26444-12/18 מנחם בורנשטיין, נילי בורנשטיין, autolink (pattaya) co.ltd ואח' נ' חיים בר דוד








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 26444-12-18 בר דוד נ' בורנשטיין ואח'






מספר בקשה:6
לפני
כבוד השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקשים

1. מנחם בורנשטיין
2. נילי בורנשטיין
3.
autolink (pattaya) co. ltd
ע"י ב"כ עו"ד ספי ריבה

ו/או חן גליק ו/או אח'
ממשרד סורוקר אגמון נורדמן, עריכת דין

נגד

משיב
חיים בר דוד
ע"י ב"כ עו"ד איתן ארז

ו/או יואב בן פורת
ו/או אטי אברהמי ארז ו/או אח'





החלטה
האם ישראל היא הפורום הנאות לבירור תביעת הנזיקין בעילת נגישה שהגיש המשיב, זו השאלה הצריכה מענה בבקשה לסילוק על הסף שהגישו המבקשים.
העובדות העולות מכתב התביעה
1.
המשיב, חיים בר דוד
(להלן גם "בר דוד"), והמבקש מר מנחם בורנשטיין
(להלן: גם "בורנשטיין", שניהם אזרחים ישראלים המתגוררים זמן ארוך בתאילנד, ניהלו במשך שנים שותפות עסקית שעניינה יזמות נדל"ן בעיר פאטאיה בתאילנד. השניים יחד עם שותף נוסף (שנפטר בינתיים), היו שותפים במספר מיזמי נדל"ן עד שבמהלך שנת 2012
עלתה מערכת היחסים העסקית ביניהם על שרטון.

2.
לטענת המשיב אופן חייו הנהנתן של בורנשטיין והעובדה שנקלע לחובות כבדים בשל כך, כמו גם האופן הכושל שבו ניהל את עסקי השותפות גרמו לנזק כלכלי כבד, ונראה כי גם ליחסים עכורים. וכך החליטו הצדדים להסדיר את היחסים ביניהם לגבי הפרויקטים המשותפים שהתנהלו עד לאותו מועד, ולסיים את השותפות ביניהם לגבי פרויקטים עתידיים במסגרת הליך גישור. הליך גישור שניהלו בתאילנד, הבשיל להסכם שנחתם בין בר דוד לבורנשטיין ובמסגרתו אכן הוסדרו
היחסים ביניהם.

3.
בכתב התביעה טוען המשיב כי שנים לאחר ההסכמות בין הצדדים, ומאחר שהפרויקטים המשותפים לא הפיקו רווחים, וגם לאור הדרדרות במצב הכלכלי האישי של בורנשטיין, ניסה בורנשטיין לסחוט את המשיב ואת שותפו שלא כדין בדרך של הגשת 6 קובלנות פליליות. הקובלנות הוגשו בתאילנד, על ידי אשתו של בורנשטיין, הגב' נילי בורנשטיין
(להלן: גם "המבקשת 1") בשם חברת אחזקות תאילנדית
autolink (pattaya) co. ltd
(להלן: "אוטולינק" או "המבקשת 3") חברה רשומה בתאילנד בבעלות בורנשטיין, ולאחרונה הוספה המבקשת 1 כדירקטורית באוטולינק. בינתיים, החליט בית המשפט בתאילנד בנובמבר 2018 לדחות שתיים מששת הקובלנות הפליליות שכאמור הוגשו נגד בר דוד ויתר ההליכים עדיין תלויים ועומדים.

4.
בכתב התביעה שהגיש טוען בר דוד כי הנתבעים הגישו קובלנות סרק שאינן אלא 'הליכי נפל' ובכך ביצעו עוולת נגישה (סעיף 60 לפקודת הנזיקין) וגרמו לו נזקים רבים לרבות פגיעה במוניטין ועגמת נפש, ואת נזקיו כתוצאה מביצוע העוולה כאמור, הוא תובע במסגרת תביעה זו.

הבקשה לסילוק על הסף
5.
בטרם הגישו כתב הגנה עתרו המבקשים (הנתבעים) לסלק את התובענה מחמת פורום בלתי נאות זאת לאור העדר כל זיקה של התובענה לישראל. נטען כי ככל שמבקש התובע להגיש תביעה בעילות שפורטו בכתב התביעה עליו להגישן בערכאות הרלוונטיות לנסיבות שתוארו בכתב התביעה – קרי, בתאילנד, ולא בישראל שאין לה כל זיקה לנסיבות התובענה.

עילת התביעה - עוולת הנגישה, נולדה מאירועים נטענים שהתרחשו בתאילנד וחלקם אף טרם הוכרעו. לשיטת המבקשים, כתב התביעה מתאר נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהגשת קובלנות בתאילנד, שלטענת התובע הן הליכי נפל שהגישו הנתבעים בתאילנד, ונועדו לפגוע בו. גם אם טענה זו נכונה ואפילו לכאורה, הרי מדובר בכתב תביעה שכל כולו מדבר על אירועים שאירעו בתאילנד, בקשר ליחסים עסקיים שנקשרו והתממשו בתאילנד, ולאורך כתב הטענות נזכר ומפורט הדין התאילנדי; כתב התביעה מפנה לערכאות ולפסיקה של בית המשפט בתאילנד; מערכת יחסים העסקית עובר להגשת הקובלנות נוצרה והתנהלה בתאילנד; המיזמים ועסקאות הנדל"ן הם בעניין פרויקטים בתאילנד ואף שמו הטוב של בר דוד נפגע לשיטתו בקרב חבריו ולקוחותיו בתאילנד.

זאת ועוד, בורנשטיין הוא תושב תאילנד ואוטולינק, המבקשת 3 היא חברה תאילנדית, כפי שאף נכתב במפורש על ידי המשיב בכותרת כתב התביעה שהגיש; הקובלנות מושא התביעה הוגשו בשם אוטולינק אף זאת בתאילנד (גם אם מי שהגישה אותן פיסית היתה המבקשת 1, תושבת ישראלית).

בנוסף לכל אלה נטען כי גם כוונת הצדדים העולה מהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בהליך הגישור שהתנהל כזכור בתאילנד, ונחתם בתאילנד בשנת 2012, כולל תניית שיפוט ייחודית בה הוסכם כי כל מחלוקת עתידית הנובעת מההסכם תידון בבית משפט בתאילנד בהתאם לדין החל בתאילנד (סעיף 5(
c
) ו-5(
d
) להסכם).

6.
לחלופין טענו המבקשים כי יש לעכב את ההליכים בשל "הליך תלוי ועומד" בתאילנד, והכוונה לארבעת הקובלנות הפליליות שהוגשו (ביחד עם השתיים שכבר התבררו) הן בסיס התובענה דנא אך טרם נדונו בבית משפט בתאילנד. משכך, אין לברר תובענה זו בטרם הוכרע בתאילנד גורלן של 4 הקובלנות שהוגשו וטרם נדונו, והן חלק מעילת התובענה דנא.

7.
תשובת המשיב, הארוכה והמפורטת, כללה טענות רבות ועובדות שלאו דווקא רלוונטיות לטענת הסילוק מחמת פורום בלתי נאות, ולמעשה לא מצאתי בטענות הרבות שהציג המשיב תשובות ענייניות לבקשה. כך טען המשיב כי בורנשטיין אינו נקי כפיים ולא תם לב ולפיכך לא עמד בנטל הנדרש להגשת בקשת סילוק מחמת פורום לא נאות, שכן הגשת הקובלנות על ידי אוטולינק, נועדה לאפשר לבני הזוג בורנשטיין להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של החברה, דבר המעיד על חוסר תום הלב של הזוג.

כן טען כי המבקשת 1 מתגוררת דרך קבע בישראל והגיעה לתאילנד רק לצורך הגשת הקובלנות, וכי לא ניתן לזמן אותה לדיון בתאילנד. עוד נטען כי מקום מושבו של בורנשטיין בישראל שכן לאחרונה הגיע
לביקור ארוך במיוחד שנמשך למעלה משלושים וחמישה ימים כך שבפועל מקום מגוריהם של המבקשים הוא בישראל (זאת על אף שבכותרת התובענה כתב המשיב בעצמו כי הנתבע 2 הוא תושב חוץ).

8.
אשר לתניית השיפוט הייחודית שבהסכם הגישור שנחתם בינו לבין בורנשטיין ואוטולינק, הרי שלטענתו אין היא חלה בתובענה דנא לאור עילת התביעה שנולדה מאוחר לנטען בתובענה וגם כי אין לה קשר להסכם הפשרה אלא מדובר בעילה חדשה שנולדה בעת הגשת הקובלנות הפליליות.

9.
בר דוד גם מתנגד לבקשה החלופית לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד בתאילנד מהטעם כי לטענתו כל תכליתה היא "למשוך זמן" כדי 'להשלים את הסחיטה'. עוד טען כי ההליכים שבתאילנד הם הליכים פלילים ואילו ההליך דנא הוא הליך אזרחי מובהק ואין צורך להמתין לסיום בירור יתר הקובלנות.

10.
לציין כי התשובה של המבקשים לא הוסיפה דבר למעט פרט עובדתי כי לאחרונה הגיש התובע תביעות שונות (אזרחיות וקובלנות פליליות) בתאילנד (עותקים צורפו כנספחים), שהוגשו על בסיס טענות דומות הכלולות בכתב התביעה שהגיש בארץ דבר המעיד כשלעצמו כי המשיב מכיר בפורום התאילנדי כפורום הנאות לבירור הסכסוכים בינו לבין המבקשים.

דיון
11.
ראיתי להקדים ולומר כי החלטתי לקבל את הבקשה, לא להזקק לתובענה אלא לסלק את התביעה מחמת היות הפורום הישראלי פורום בלתי נאות לבירור התובענה. למסקנה זו הגעתי לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בבקשה, בתשובה, בתגובה ובנספחיהם, כולם תומכים במסקנה כי מירב הזיקות מפנות לעבר הפורום הזר (ואולי לא רק מירב הזיקות אלא למעשה כולן)
וכי הסמכות לדון בתובענה מסורה לערכאות בתאילנד, ככל שהמשיב מבקש לברר את טענותיו בפני
ערכאות.

12.
הגם שנראה כי אין צורך לשוב ולחזור על מהות דוקטרינת 'פורום לא נאות' (
forum non conveniens
) ובכל זאת לציין בקצרה כי עניינה של דוקטרינה זו הוא לברר מחלוקות משפטיות בפני
הפורום הטבעי הוא הפורום הנכון, ולבתי המשפט בישראל "נתון שיקול דעת שלא להיזקק לתובענה אם קיים פורום זר אחר שהוא בגדר "פורום טבעי" בו ראוי לברר אותה [את המחלוקת], ושיקולי יעילות ונוחות דיונית מצדיקים שלא לקיים את הדיון בישראל" (רע"א 11019/08
הרשות הפלשתינאית נ. אזוז (16.4.09
)). כדי ליישם את הדוקטרינה הזו ניתנה לבתי המשפט בישראל הסמכות לסלק את התובענה אם השתכנעו כי הסמכות לדון בתובענה שהובאה לפניהם היא של בית משפט זר אחר (ע"א 300/84 אבועטיה נ. ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365 (19.3.85)). נכון אמנם כי בדרך כלל ישתמש בית המשפט בזהירות רבה בסמכותו לסלק תביעה על הסף בטרם ליבון הסוגיות שבתובענה ואולם כשהתשתית העובדתית הצריכה לעניין בקשת הסילוק הונחה לפני בית המשפט ומשנמצא כי די בתשתית זו כדי להגיע למסקנה כבר בפתח
הדיון עם הגשת כתב התביעה,


אין

כל

מניעה

להיזקק

לשאלת

הסילוק מחמת פורום בלתי נאות ולהפך טענת פורום לא נאות מצדיקה התייחסות כבר בפתח הדיון כדי למנוע דיונים לפני

הפורום הלא נאות, שהרי בכך תוחטא המטרה שלשמה נועדה הדוקטרינה של פורום לא נאות.

13.
בענייננו עתר התובע, בר דוד לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, על ידי המבקשים שהגישו קובלנות פליליות בתאילנד. לשיטת התובע מדובר בהליכי נפל המבססים עוולת נגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין; עוד טוען כי שתיים מהקובלנות התבררו והסתיימו ללא שנקבע כי היה הצדק להגשת הקובלנות וארבע קובלנות נוספות מתנהלות בימים אלו בבית המשפט בתאילנד.

14.
על המבקשים, שעתרו לסלק את התובענה מחמת פורום בלתי נאות, מוטל הנטל להוכיח את הטענה כי הפורום הישראלי הוא בלתי נאות בנסיבות, שכן נקודת המוצא היא כי על בית משפט לברר את המחלוקות שהובאו לפניו. הנטל להוכיח טענה זו מצריך להראות כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק לעבר הפורום הזר מאחר ש"פסילת הפורום הלא נאות אינה מופעלת כדבר שבשגרה, היא מופעלת רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי" (ע"א 45/90 עבאדה נ. עבאדה, פ"ד מח (2)77 [1994]) וכי "המבחן לקיומו של פורום טבעי אחר הוא מבחן מירב הזיקות. הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום המקומי אלא אם מירב הזיקות הרלבנטיות מכריעות על פורום אחר ואשר לו הקשר האמיתי והמהותי למקרה"; בית המשפט מביא במסגרת שיקוליו את נוחות הצדדים; את מיהותם של בעלי הדין; מקום מגורי הצדדים או המקום בו הם מנהלים את עסקיהם, ועוד (רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ. שריקאת, פ"ד מח(3) 265).

15.
עיון בחומר שהונח לפני מצביע בבירור כי המבקשים עמדו בנטל להצביע כי הערכאות בתאילנד הם הפורום הטבעי לבירור המחלוקות בהתאם לתשתית שהוצגה בכתב התביעה, כי הזיקה הממשית, הן של הצדדים והן של האירועים הנטענים היא לפורום הזר, ויתרה מכך שוכנעתי בדבר העדר זיקה לערכאות כאן, וכי המאזן נוטה באופן מובהק לעבר הפורום הזר, בענייננו התאילנדי. העובדות שהובאו במסגרת כתב התביעה והמגבשות את עילת התביעה מבוססות על אירועים שארעו בתאילנד אל מול רשויותיה. בר דוד הוא תושב תאילנד כפי שאף תאר את עצמו בכתב התביעה, שקיים מערכת יחסים עסקית עם המבקשים בקשר לנדל"ן בפאטאיה, תאילנד יחד עם עוד חברות ושותפויות הרשומות בתאילנד; המבקשת 3 היא חברה תאילנדית, ובורנשטיין הוא תושב תאילנד כפי שמציין בר דוד בכתב התביעה; על אלה נוסיף כי בר דוד טוען במסגרת תביעתו על כך שהמבקשים סוחטים אותו בנוגע לעסקי הנדל"ן שבתאילנד על ידי שימוש בהליכים משפטים בבית המשפט בתאילנד, בדרך של הגשת קובלנות נגדו בתאילנד. לטענת בר דוד הקובלנות הללו, ששתיים מהן הסתיימו כבר בזיכוי, מוכיח לטעמו כי מדובר 'בהליכי נפל' וכי הקובלנות גרמו לפגיעה בשמו הטוב בקרב לקוחותיו בתאילנד; אילצו אותו להקפיא/לשנות את אורח חייו בתאילנד ולהוציא כספים רבים כדי לנהל את הגנתו מפני הליכי הנפל הללו המתנהלים בתאילנד.

אין ספק כי כל אלה מטים באופן מובהק את הכף לעבר היות הפורום הזר הפורום הטבעי לבירור המחלוקות בענייננו ומירב הזיקות הרלבנטיות (אם לא כולן) מכריעות את הכף לעבר הפורום הזר לו יש את הקשר האמיתי והמהותי לעניין שהובא במסגרת התביעה (רע"א 4716/93 הנ"ל).

16
.

אם לא די באלה הרי גם מקום מושבם של מרבית בעלי הדין בתובענה זו הוא תאילנד - התובע הוא תושב תאילנד, כפי שתאר את עצמו בכתב התביעה; המבקש 2, הוא תושב תאילנד המתגורר בתאילנד, כפי שתאר בר דוד בכתב התביעה; המבקשת 3, אוטולינק, היא חברה הרשומה בתאילנד, או למצער לפי הדין התאילנדי; מקום מושבם של רוב העדים, לרבות עורכי הדין כלפיהם טוען המשיב טענות שונות בתביעתו, הוא בתאילנד ולכך אוסיף כי מהחומר שהוצג בתשובה לתגובה הרי בהתאם לטענת בורנשטיין שצרף את החומר, המשיב עצמו מנהל לכאורה הליכים שונים נגד המבקשים באותו עניין, בתאילנד.

17.
ראיתי גם לציין כי מעיון בכתב התביעה עולה הקושי שיש למשיב עצמו לנמק את התביעה שהגיש בישראל, ועניינה הוא למעשה הנזק שנגרם לו בתאילנד, ועל כן דבריו כוללים פירוט רחב בקשר לדין הנוהג בתאילנד, וכך הוא נדרש להבהיר קיומו של הבדל מהותי במצבו של מי שהוגשה נגדו קובלנה פלילית בישראל לבין הליך שכזה בתאילנד בו חירותו של מי שקבלו נגדו נפגעת באופן מהותי וגורמת לנזקים לא מעטים כבר מעת הגשת הקובלנה וזאת כדי להסביר את הנזק הרב שנגרם לו בתאילנד עקב הגשת הקובלנות שם (ראו למשל סעיפים 10, 11 לכתב התביעה). גם נספחי התביעה שצורפו הם בשפה התאית ונדרש לתרגמם – דבר המדגיש את המסקנה הברורה כי הזיקות הטבעיות והברורות של התובענה מצביעות על תאילנד כפורום הזר הנאות לבירור התובענה, ובודאי שישראל אינה הפורום הנאות.

18.
הפוך בבקשה והפוך בה ולא מצאתי תשובה לשאלה מדוע הוגשה התובענה בארץ שכן הנימוק הענייני היחידי לו טוען התובע הוא מקום מושבה של הנתבעת 1 שהיא אזרחית ישראלית ודירקטורית במבקשת 3 והיא זו שהגישה בשמה את הקובלנות נגד המשיב בתאילנד. ואולם אני סבורה כי בעניין טכני זה כשלעצמו כדי לערער ולו במקצת את העובדה כי מירב הזיקות הן לפורום הזר. היות הנתבעת 1 תושבת ישראל אינה גורעת מהזיקה שיש לתובענה לתאילנד, לשם נסעה המבקשת 1 להגיש את הקובלנות בשם החברה , ושם יש לברר את הנזק שנגרם כתוצאה מהגשתן, ככל שיש כזה. יאמר כי המשיב לא מצא כל קושי לנקוט בהליכים נגד המבקשת 1 בתאילנד, כפי שעולה לכאורה מהנספחים לתשובת המבקשים, הגם שמדובר בתושבת ישראל לכן הטענה כי יש קושי לזמן את המבקשת 1 לדיון בתאילנד, היא טענה קלושה.

19.
הגם שנראה כי אין צורך להוסיף על האמור לעיל, ובכל זאת אומר כי תחולתה של פקודת הנזיקין היא טריטוריאלית כאמור בסעיף 3 לפקודה "
כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה".

הגם ש
הדין הרחיב את תחולת הפקודה ואיפשר לבתי משפט בארץ לקנות סמכות שיפוט גם כאשר העוולה התבצעה מחוץ לגבולות המדינה או כשהנזק נגרם מחוץ לגבולות מדינת ישראל (ראו רע"א 2705/97 הגבס א. סיני (1989) בע"מ נ.
the lockformer
פ"ד נב (1), 109, 114), הרי מדובר רק במקרים שהפורום המקומי (הישראלי) יהיה הפורום הטבעי לדון בתובענה, "נותרנו ובידנו הכלל לפיו הדין החל על העוולה הוא דין מקום ביצועה. לכלל האמור, נכיר בחריג, על פיו לא יהא זה צודק להחיל את דין מקום ביצוע העוולה - מקום בו הקשר בין מקום ביצוע העוולה לעוולה הוא מקרי..." (ע"א 1432/03 ינון ייצור ושיווק מוצרי מזון בע"מ נ' מאג'דה קרעאן פד"י נט (1) 345).

בענייננו גם כשהפכתי בבקשה ובכתב התביעה לא מצאתי ולו סיבה אחת שלא לפעול לפי האמור בפקודת הנזיקין בדבר התחולה הטריטוריאלית קרי, כי יש להחיל במקרה זה את
הדין החל במקום ביצוע העוולה הנטענת, שם גם הפורום הנאות לבירור העוולה והנזק שנטען כי נגרם מביצועה.

20.
המבקשים גם טענו כי מערכת היחסים בין בעלי הדין מכתיבה כי הדיון יתקיים בתאילנד בגלל תניית שיפוט הזר המצויה בהסכם הפשרה בין מבקשים 2 ו-3 לבין המשיב. ואולם לא ראיתי להדרש לסוגיה זו מאחר שממילא קבלתי את עמדת המבקשים על פי האמור בכתב התביעה, ובלי כל צורך לתמוך את המסקנה בדיון בשאלת תחולתה של תניית השיפוט הייחודית על ענייננו. ובכל זאת, הגם שאינני קובעת דבר בעניין תחולת התנייה, ראיתי לציין כי יש בכך להדגיש כי אף הצדדים עצמם כיוונו לדון בסוגיות שונות שביניהם בתאילנד;
גם העובדה כי המבקשת 1 הגישה בתאילנד את הקובלנות מלמדת על ציפיות הצדדים לקיים את ההליכים בתאילנד.

21.
בענייננו הבאתי בשיקולי את מיהות הצדדים; מהות העסקים שהם מנהלים (בתאילנד); מהות יחסיהם העסקיים/ משפטיים; המקום בו הם מנהלים את עסקיהם; המקום בו נטען כי בוצעה העוולה; כי החברה המבקשת היא תאילנדית; כי מקום מגורי התובע ושניים מהמבקשים הוא תאילנד (כאמור אף בכתב התביעה); ועוד , מצאתי כאמור כי כל אלה מצביעים כי מירב הזיקות הוא לפורום הזר ועל כן מטים באופן ברור את הכף לכיוון בירור הטענות המשפטיות בפני
הפורום הזר ומצדיקים שלא להזקק לניהול התביעה בארץ.
משכך אני מסלקת את התביעה.

22.
אני מחייבת את המשיב לשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ט, 28 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 26444-12/18 מנחם בורנשטיין, נילי בורנשטיין, autolink (pattaya) co.ltd ואח' נ' חיים בר דוד (פורסם ב-ֽ 28/04/2019)