פסקי דין על גדעון ישראל אבנשפגר | פסקי דין על אלי לנג | פסקי דין על דפנה לנג |

8266-02/18 א     05/05/2019




א 8266-02/18 גדעון ישראל אבנשפגר נ' אלי לנג, דפנה לנג








בית המשפט המחוזי בירושלים



ת"א 8266-02-18 לנג ואח' נ' אבנשפנגר




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
אביגדור דורות

המבקש:
גדעון ישראל אבנשפגר
ע"י ב"כ עו"ד יוסף בן דור


נגד

המשיבים:
1. אלי לנג
2. דפנה לנג
ע"י ב"כ עו"ד אופיר עוזרי




החלטה



1.
לפני בקשה של הנתבע מר גדעון ישראל אבנשפנגר (להלן: "המבקש" או "הנתבע") לדחיית התביעה על הסף ולחילופין, לעיכוב ההליכים בשל עניין תלוי ועומד.

רקע

2.
מנהל מקרקעי ישראל (כיום-רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י")), הסוכנות היהודית, ובית נקופה בע"מ – מושב עובדים להתיישבות שיתופית חתמו על הסכם משולש בנוגע למשבצת המקרקעין עליה בנוי מושב בית נקופה (להלן: "המושב"). על פי ההסכם המשולש, הזכויות בכל שטח המשבצת שייכות לאגודה, אשר העניקה לחבריה זכויות של ברי רשות, כל אחד בשטח נחלתו.

3.
על פי כתב התביעה, אלי ודפנה לנג
(להלן: "התובעים" או "המשיבים") הם בעלי הזכויות בנחלה שמספרה 41 במושב, שגובלת בצדה המזרחי בנחלה של הנתבע שמספרה 53. הנחלה של הנתבע, נחלה 53, גובלת בצדה המערבי, בין היתר, בחלקה של התובעים וכן בשטח שייעודו "שטח ציבורי פתח" שמשמש כדרך גישה למגרש על התובעים (להלן: "כביש הגישה").

4.
על שטח המושב חלה תוכנית מתאר שמספרה מי/במ/308. הנתבע יזם תכנית מפורטת לאיחוד וחלוקה למשק 53, אשר קיבלה את המספר מי/מק/308/ז. התכנית אושרה לאחר השלמת כל הליכי התכנון.

כתב התביעה

5.
הטענה המרכזית של התובעים בתביעה הינה כי בתוכנית מי/מק/308/ז (להלן: "התכנית") הוסט גבול מגרש 53 לכיוון מערב, כך שהתוכנית סיפחה למגרש של הנתבע שטחים השייכים לתובעים וכן שטחים מכביש הגישה.

6.
התובעים טוענים כי לא הוגשה על ידם התנגדות לתכנית משום שהם לא ידעו על הגשת התוכנית (סעיף 9 לכתב התביעה) ובמקום אחר טענו כי לא הייתה להם הזדמנות להגיש התנגדות לתכנית משום "שבהוראות התוכנית לא נכתב ... כי מטרת התכנית הינה שינוי המגרשים והזזת גבולותיהם" (סעיף 13 לכתב התביעה).

7.
התובעים טוענים כי אם יורחב שטח המגרש של הנתבע בהתאם לתכנית, הדבר יפגע בהם כלכלית בהקשר לעסק מסחרי המתנהל במגרשם (מגרש 41), שכן הדבר ימנע מכלי רכב כבדים להכנס למגרשם לצורך פריקת סחורה וימנע חנייה של לקוחות בשטח הציבורי.

8.
נוכח זאת, עתרו התובעים כי בית המשפט יורה כי וועדת התכנון תבטל את התכנית; כי יינתן

פסק דין
הצהרתי לפיו הצד המערבי של מגרש 53 הוגדל בטעות; ולפיו המבקש מנוע מלהרחיב את שטח נחלתו על חשבון הפגיעה בכביש הגישה; כי בית המשפט יתן

פסק דין
הצהרתי לפיו לתובעים וללקוחותיהם ישנה זיקת הנאה וזכות מעבר בכביש הגישה וכי זכויותיהם ניתנות לרישום; כי גבול נחלה 53 הוא הגבול המופיע בתכנית מי/במ/308, שמיקומו זהה לגדר המקיפה את נחלת הנתבע.

טענות המבקש

9.
במקביל להגשת כתב הגנתו, הגיש הנתבע את הבקשה שבנדון, לדחיית התביעה על הסף, ולחילופין, לעיכוב ההליכים בתביעה בשל עניין תלוי ועומד.

10.
במסגרת הבקשה טען הנתבע כי הזכויות במגרש 41 אינן שייכות לתובעים, כי אם להורים של התובע 1, מר אלי לנג
, שכן בשל חריגות בניה והליכים משפטיים בין רשות מקרקעי ישראל ובין בעלי הזכויות בנחלה 41, מסרבת רמ"י להעביר את הזכויות בנחלה לתובעים.

11.
לטענת המבקש הוא יזם את תכנית
מי/מק/308/ז אשר קיבלה תוקף לאחר השלמת כל הליכי התכנון.

12.
המשיבים פנו אל הוועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה והעלו את טענותיהם בפני
ה, אולם טענות אלה נדחו על ידי הוועדה. עמדת הוועדה הינה כי תכנית מי/מק/308/ז היא תכנית בת תוקף, שמעמדה כמעמדו של דין, ואין הוועדה מוסמכת לבטלה אלא בדרכים הקבועות בחוק לביצוע כל שינוי תכנוני. המבקש טוען כי ככל שהיו למשיבים השגות ביחס לתכנית, היה עליהם למצות תחילה את ההליכים התכנוניים בטרם פנייתם לבית המשפט. המשיבים היו צריכים להגיש התנגדות לתכנית לוועדת התכנון במסגרת הזמן בה הייתה מופקדת התוכנית להתנגדויות, דבר שלא נעשה.
בנוסף, המבקש טוען כי טענת המשיבים לפיה הם לא ידעו על התוכנית אינה נכונה. בשנים בהן הוגשה התוכנית לאישור הועדה, כיהן המשיב מס' 1 כחבר ועד האוגדה אשר חתמה על מסמכי התוכנית וחזקה עליו שהוא ידע על התוכנית; בנוסף, המבקש הציב, בהתאם להוראות החוק, שלט ובו הודעה בדבר הפקדת התוכנית להתנגדויות, שלט אשר על פניו חלף המשיב מס' 1 מידי יום.
לטענת המבקש, משבחרו המשיבים שלא להגיש התנגדות לתכנית, הם מושתקים מלתקוף את הקבוע בה. כן טוען המבקש כי דין התוכנית כדין חיקוק ואין המשיבים יכולים לתקוף אותה באמצעות תובענה אזרחית.

13.
המבקש טוען כי דין התביעה דחייה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.
חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000 קובע כי בית המשפט המוסמך לדון בעתירה נגד רשות שעניינה תכנון ובניה בהתאם לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 הוא בית המשפט לעניינים מינהליים.

14.
המבקש טוען עוד כי ככל והמשיבים היו פונים לבית המשפט לעניינים מנהליים, היה עליהם לעשות זאת תוך 45 יום מיום פרסום ההחלטה המנהלית או מיום קבלת תשובת ועדת התכנון לטענותיהם, בהתאם לתקנה 3 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000. תביעת התובעים הוגשה רק ביום 5.2.2018, זמן רב לאחר חלוף המועד שבו הם היו יכולים להגיש עתירה כנגד התוכנית.

15.
המבקש טוען כי דין התביעה דחייה על הסף גם בשל חוסר ניקיון כפיים
וחוסר תום לב, ובשל הסתרת עובדות חשובות ומהותיות מבית המשפט. המשיבים מנהלים בנחלתם בית מסחר הידוע בשם "כלבו לנג", בניגוד לייעוד ולשימוש המותרים בשטח נחלתם, שהינו שימוש חקלאי בלבד. רמ"י הגישה נגד אמו של המשיב 1 תביעה להפסקת השימוש החורג בגדר תא"ק 8694/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' לנד דורה. ביום 23.12.2013 ניתן

פסק דין
בהסכמה, לפיו על המשיבים להפסיק את השימוש החורג בנחלה 41 עד ליום 1.9.2014. השימוש החורג בנחלה של המשיבים לא פסק חרף פסק הדין שניתן בעניינם. המבקש הוסיף כי לפי מיטב ידיעתו אין למשיבים כלל היתר בניה מטעם וועדות התכנון המאפשר את השימוש המסחרי שהם עושים במבנה המיועד להיות לול חקלאי.

16.
המבקש טוען כי דין התביעה דחייה על הסף גם בשל אי צירוף בעלי דין נכונים. הזכויות במשבצת שייכות לרמ"י, לסוכנות ולאגודה, ומעמדם של בעלי הנחלות הינו של בר רשות בלבד. בנסיבות אלה, היה על המשיבים לצרף את רמ"י, הסוכנות והאגודה כנתבעים בתיק, שכן הזכויות להם טוענים המשיבים, קשורים לזכויות גופים אלה. המבקש טוען עוד כי מאחר וקיימת בתביעה תקיפה ישירה של התוכנית, הגוף שצריך להשיב על תקיפה זו היא וועדת התכנון שאישרה את התכנית.

17.
לחילופין, טוען המבקש, כי אם בית המשפט לא יקבל את בקשתו לדחות את התביעה על הסף, יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק נשוא בקשה זו עד למתן

פסק דין
חלוט בתיק שמתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום בירושלים (ת.א. 14323-06-15). המבקש טוען כי הוא הגיש ביום 7.6.2015, כנגד המשיבים, תביעה לבית משפט השלום בירושלים ובמסגרתה הוא ביקש כי בית המשפט יורה על סילוק ידם של המשיבים מחלק מנחלה 53 שהמשיבים עושים בו שימוש ולחייבם בתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש שנעשה על ידם.
במסגרת התביעה בבית משפט השלום, מונה יצחק אברבוך כמומחה מטעם בית המשפט אשר נתן חוות דעת שצורפה כנספח 8 לכתב התביעה. המבקש טוען כי במסגרת התיק המתנהל בבית משפט השלום, יתייחס בית משפט לשאלות התלויות ועומדות בפני
בית המשפט בהליך זה. המשך הדיון בענייננו עלול להביא לכפל התדיינות ואף עלול להביא להכרעות סותרות בין הערכאות השונות. המבקש טוען כי העובדות והטענות בשני התיקים הינן אותן עובדות וטענות, לכן יש להחיל את העיקרון "עניין תלוי ועומד".
המבקש טוען כי אף המשיבים סבורים כי קיימת חפיפה בטענות הצדדים בתביעות התלויות ועומדות ביניהם, והם אף הגישו בקשה לעיכוב הליכים בתביעת המבקש דווקא בבית משפט השלום, הגם שתביעה זו היא התביעה שהוגשה ראשונה והיא נמצאת בשלב ההוכחות.

טענות המשיבים

18.
המשיבים טוענים כי בית המשפט לא ימהר לסלק תביעה על הסף. על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בבואו לסלק תובענה על הסף ויעשה זאת רק כאשר ברור כי התובע לא יוכל לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מכתב התביעה.

19.
ביחס לטענת המבקש בעניין אי מיצוי ההליכים במסלול התכנוני, טוענים המשיבים כי המחלוקת אינה נוגעת לעצם אישור התכנית או לטענה, השגויה לדידם, כי הם לא ידעו על התכנית. טענתם היא כי התכנית שאושרה החליפה שטחים ללא הגדלת שטחי המגרש ושהצד המערבי הוגדל בטעות לכיוון מערב עקב עובי הקווים בתוכניות הישנות. המשיבים טוענים כי הסעד המבוקש בעניין זה הוא צו הצהרתי לפיו שמורה לתובעים הזכות להמשיך ולהשתמש ללא כל הפרעה בכביש הגישה המוליך אל הנחלה שלהם ולמתן צו אשר ימנע מהמשיבים לפגוע בדרך כלשהי במעבר ובשימוש המשיבים.

20.
ביחס לטענת המבקש בדבר חוסר ניקיון כפיים, מכחישים המשיבים טענות אלה וטוענים כי מדובר בטענות הצריכות בירור ראייתי. מעבר לכך הם טוענים כי אין בטענות של חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים כדי להביא לדחיית התובענה על הסף.

21.
ביחס לטענה של אי צירוף בעלי דין נכונים, טוענים המשיבים כי אין מדובר בעילה לסילוק התובענה על הסף. מעבר לכך, הם טוענים כי ככל שהמבקש סבור כי ברצונו לצרף בעלי דין נוספים, שמורה לו הזכות לפעול לשם כך.

22.
ביחס לטענות המבקש בעניין חוסר הסמכות העניינית טוענים המשיבים כי מדובר בטענה שגויה, עקב כך שהסעד המבוקש על ידם הינו רישום זיקת הנאה על המקרקעין, סעד שמצוי בתחום סמכותו העניינית והייחודית של בית משפט זה.

23.
ביחס לטענות המבקש לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד, טוענים המשיבים כי אין הצדקה לעיכוב ההליכים ואולם ייתכן כי בנסיבות העניין יש מקום לשקול גיבוש הבנות אשר יוגשו לאישור ומתן תוקף על איחוד הדיון.

24.
ביחס לטענת המבקש לפיה אין למשיבים זכויות בנחלה 41, טוענים המשיבים כי המשיב מס' 1 מר אלי לנג
, ירש את הזכויות במשק מס' 41 מאמו המנוחה דורה לנג ז"ל.

דיון והכרעה

25.
סמכות בית המשפט לדון בעניין מסוים נקבעת על פי הסעד שאותו מבקש התובע (רע"א 3749/12 ששון בר-עוז נ' דניאל סטר, סו(1) 678 (2013), פיסקה 22; רע"א 7852/05 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד התקשורת (17.03.2009) פיסקה 11).

26.
במסגרת התביעה בה עסקינן, תוקפים התובעים את התוכנית ומבקשים כי בית משפט זה יורה על ביטולה או יוציא

פסק דין
הצהרתי לפיו התוכנית הגדילה את מגרש 53 בטעות. ככלל, מקומה של תקיפה ישירה של מעשה מנהלי מצוי בערכאה מינהלית (רע"א 88/17 רימונה בדרה גולן נ' ראש עיריית תל אביב - רון חולדאי (09.05.2018) פיסקה 2; רע"א 31/18 הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל נ' ברוך ברונר (05.03.2018) פיסקה 28;
ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק) (29.10.2017), חוות הדעת של השופט פוגלמן). בענייננו, המחוקק אף הגדיר את דרך התקיפה הישירה של מעשה המנהל באמצעות סעיף 5(1) וסעיף 10 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינם מינהליים, תש"ס – 2000
שקובעים כי עתירה נגד רשות שעניינה תכנון ובנייה מקומה בבית משפט לעניינים מנהליים. לפיכך, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה ככל שהסעד המבוקש בה הוא ביטולה או שינויה של התכנית.

27.
בית המשפט רשאי לעכב את הדיון בהליך אחד מפאת קיומו של הליך אחר הדן בשאלות דומות (רע"א 7202/18 יוסף קוזליק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (11.02.2019) פיסקה 9), זאת על מנת למנוע ניהול הליכי סרק, לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע העבדה מיותרת על הצד שכנגד (שם, פיסקה 9; רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (11.07.2013) פיסקה 10 (להלן: עניין "קולומביה"); רע"א 627/13 דוד סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ (19.02.2013) פיסקה 13). עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד יוכרע על בסיס זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות (רע"א 7202/18 יוסף קוזליק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (11.02.2019) פיסקה 9; רע"א 5642/11
דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב (21.11.2011) פסקה 6; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שתים עשרה, 2015) עמ' 533 (להלן: "גורן")).

28.
קיים קשר הדוק בין השיקולים שיש לבחון לצורך עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד לבין האפשרות שתוצאות ההליך המקביל תהווה מעשה בית דין ביחס לצדדים בהליך שעיכובו מתבקש (קולומביה, פיסקה 11). לא זו אף זו, נקבע כי קיומה של אפשרות שבהליך תלוי ועומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא, מהווה טעם מספיק לעיכוב ההליכים (רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ (06.11.2013) פיסקה 9; גורן, עמ' 533).

29.
כעולה מהמסמכים בתיק, מתנהל בין הצדדים לתובענה, תיק אזרחי מקביל בבית משפט השלום בירושלים (14323-06-15) (להלן: "התיק המקביל"). התביעה בתיק המקביל הוגשה על ידי המבקש נגד המשיבים ובגדרה תבע המבקש סעדים של פינוי, סילוק יד וסעדים כספיים. בתביעה המקבילה טען המבקש כי המשיבים פלשו לרצועת קרקע באורך של כ- 52 מטר ורוחב של 2 מטר שמצויה בתחום נחלתו והחלו לעשות בה שימוש לצרכיהם. המבקש עתר לבית המשפט בתביעה המקבילה להורות על סילוק ידם של המשיבים מהרצועה שבמחלוקת וביקש דמי שימוש בגין השימוש שהם עושים בה.
בכתב הגנתם בתיק המקביל טענו המשיבים כי שטח המריבה הינו שטח ציבורי בו עושים המשיבים וצדדים שלישיים שימוש משך עשרות שנים. הם טענו עוד כי יש לראות בהם כברי רשות לעשות שימוש בשטח זה.

30.
בהתאם לטענות המבקש, בתיק המקביל מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר חיווה את דעתו בחלק מהעניינים השנויים במחלוקת. כמו כן, התיק המקביל מצוי בשלב מתקדם בטרם שמיעת ההוכחות בתיק.

31.
נראה כי השאלות שטעונות הכרעה הן בתיק זה והן בתיק המקביל הן שאלות זהות שבמרכזן עומדת סוגיית מיקום הגבול העובר בין השטח ששייך למבקש לשטח הציבורי. הכרעה במחלוקות בתיק המקביל תקים
השתק פלוגתא ביחס לחלק נכבד מהשאלות העולות בתיק זה וכתוצאה מכך, תייתר את הדיון בחלק גדול מהמחלוקות העולות בתיק.

32.
עיכוב ההליכים בתיק זה, הינו סעד מתבקש נוכח זהות הצדדים וזהות השאלות העולות בשני התיקים. אלמלא היה בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בסוגיית זיקת ההנאה במקרקעין, מן הראוי היה כי תיק זה ידון יחד עם התיק המקביל בבית משפט השלום. אך אין משמעות הדבר כי הן בית משפט זה והן בית משפט השלום חייבים לדון באותן טענות ולבזבז זמן שיפוטי יקר על שמיעת אותם עדים ועל הכרעה באותן סוגיות. משום כך, נוכח המצב המתקדם בו מצוי התיק המקביל, לצורך חיסכון בזמן שיפוטי ובמשאבי הצדדים, ועל מנת למנוע הכרעות סותרות, אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק זה עד לקבלת

פסק דין
חלוט בתיק המקביל.

33.
הבקשה למחיקה על הסף מתקבלת באופן חלקי באופן שהסעד בעניין ביטול התכנית יימחק וכן יימחקו הסעדים ההצהרתיים בדבר הגדלת הצד המערבי בתוכנית בטעות ובדבר גבול נחלה 33 בשונה מהתוכנית.

34.
בשל עיכוב ההליכים בתיק, הדיון בשאלת צירוף צדדים נוספים לתיק, יתקיים במידת הצורך, לאחר ביטול עיכוב ההליכים.

35.
סוף דבר: הבקשה למחיקה על הסף מתקבלת באופן חלקי, כמפורט לעיל בפסקה 33. הבקשה לעיכוב ההליכים מתקבלת, לאור ההליך בבית משפט השלום בירושלים, כמפורט לעיל בפסקה 32.

המשיבים ישלמו למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ט, 05 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 8266-02/18 גדעון ישראל אבנשפגר נ' אלי לנג, דפנה לנג (פורסם ב-ֽ 05/05/2019)