פסקי דין על ארץ הצבי - חברה לעבודות בנין | פסקי דין על יוני יעקב | פסקי דין על דב וגבר | פסקי דין על עלי חמדאן

72426-01/19 רעא     05/05/2019




רעא 72426-01/19 ארץ הצבי - חברה לעבודות בנין בע"מ, יוני יעקב, דב וגבר נ' עלי חמדאן








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

לפני כבוד השופט
אהרן פרקש
, נשיא
רע"א 72426-01-19

ארץ הצבי - חברה לעבודות בנין בע"מ
ואח' נ' חמדאן ואח'




המבקשים
1
.
ארץ הצבי - חברה לעבודות בנין בע"מ
2
.
יוני יעקב

3
.
דב וגבר


ע"י ב"כ עו"ד גלעד בן עמי ואח'


נ ג ד


המשיב
עלי חמדאן


ע"י ב"כ עו"ד עניזאן איסמעיל


החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסארווה) בת"א 17233-04-18, מיום 9.12.18.

רקע עובדתי
1.
המדובר בתובענה שהגיש לבית משפט קמא המשיב (להלן: "התובע" או "המשיב") בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, במהלך עבודתו
אצל המבקשת 1 שהיא החברה אשר שימשה כקבלן הראשי באתר בו עבד ונפצע התובע. המבקש 2 הוא בעלי החברה והמבקש 3 היה דירקטור בחברה (שלושתם יחדיו יכונו להלן: "הנתבעים", או "המבקשים").

2.
ביום 20.6.18 הגישו הנתבעים הודעה לצד שלישי כנגד קבלן המשנה, מר באסל מוחמד, אשר העסיק את התובע.
ביום 31.7.18 הגישו הנתבעים הודעה לבית המשפט קמא לפיה ההודעה נמסרה לצד השלישי. להודעה צורף תצהירו של השליח לפיו פגש את הצד השלישי בשלושה מועדים שונים ביישוב בית-אל וביקש למסור לידיו את ההודעה והאחרון סירב לקבל לידיו.
בהמשך לאמור, ביום 13.9.18 הגישו הנתבעים בקשה ליתן

פסק דין
כנגד הצד השלישי בהיעדר הגנה.

3.
בטרם ניתנה החלטת בית המשפט קמא בבקשה למתן פסק הדין בהיעדר הגנה כנגד הצד השלישי, הגיש התובע "בקשה להורות לנתבעים לבצע מסירה לצדדים השלישיים ע"פ התקנות". בבקשה נטען, כי הצד השלישי מתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית ואף מחזיק בתעודת זהות פלסטינית. משכך, כך נטען, מחויבים הנתבעים לבצע המצאת ההודעה באמצעות הממונה בצירוף תרגום לערבית, זאת על פי
צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית - עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), תשנ"ט-1999
(להלן: "הצו") (בגוף הבקשה צוין שם שגוי של הצו - א' פ').

4.
בתשובת הנתבעים לבקשת התובע נטען תחילה, כי לתובע אין סמכות להגיש את הבקשה שבנדון שכן אין לו מעמד בכל הנוגע ליחסים המשפטיים שבין הנתבעים לצד השלישי. לגופו של עניין טענו הנתבעים, כי ההמצאה בוצעה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") לצד השלישי עצמו. לשיטת הנתבעים, משהומצאה ההודעה לצד השלישי ביישוב בית-אל אין תחולה לצו ויש לראות במסירה ככזו שבוצעה בישראל.

5.
ביום 9.12.18 קיבל בית המשפט קמא את בקשת התובע תוך שהוא קובע, כי ההודעה לצד שלישי לא הומצאה כדין. בית המשפט קמא הוסיף וציין, כי תכלית המצאת ההודעה בתחומי הרשות הפלסטינית אינה אך להביא לידיעת הצד השלישי את דבר קיומה, אלא גם להקנות לבית המשפט את הסמכות הבינלאומית לדון בה, ולדעתו מאחר שההמצאה לא בוצעה בהתאם להוראות הצו הרי שנפל בה פגם. בהתאם לאמור, הורה בית המשפט קמא לנתבעים להמציא את ההודעה לצד השלישי בהתאם להוראות הצו.

6.
על החלטה זו הגישו הנתבעים את בקשת רשות הערעור שלפניי.

7.
בבקשת רשות הערעור ובתשובת התובע חזרו הצדדים על הטענות שהועלו בבית משפט קמא.

8.
בהחלטה מיום 12.3.19 ביקשתי מהמשיב להבהיר מהו מעמדו להגשת הבקשה בעניין ההמצאה לצד השלישי, שכן, לכאורה, הצד השלישי הוא שרשאי להעלות טענה מעין זו. כן התבקש המשיב להבהיר במה עלול הוא להיפגע ככל שהצד השלישי קיבל את ההודעה שלא על פי הקבוע בצו. בהבהרה שהגיש המשיב ביום 21.3.19 נטען, כי קבלת

פסק דין
כנגד הצד השלישי בניגוד להוראות החוק תסרבל ותאריך את ההליך בבית המשפט קמא. כן טען המשיב, כי אם לאחר סיום ההליך כולו בבית המשפט קמא יבקש הצד השלישי את ביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהיעדר הגנה, ייאלץ אף המשיב לנהל את התובענה העיקרית מחדש משלביה הראשונים.

דיון והכרעה
9.
בהתאם לתקנה 410 לתקנות ולאחר שהמשיב נתן הסכמתו לראות בבקשה ובתשובה שהוגשו כסיכומים בכתב, מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. אציין כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בתיק בית משפט קמא, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל.

10.
תחילה אדון
בזכותו של המשיב להגיש את הבקשה להורות לנתבעים לבצע מסירה לצדדים השלישיים ע"פ התקנות - טענה אליה לא נדרש בית המשפט קמא בהחלטתו - ולאחר מכן אדון, ככל שאדרש לכך, להמצאה שבוצעה לגופה.

11.
הליך ההודעה לצד שלישי, המוסדר בתקנות 223-216 לתקנות, הוא הליך המוגש על ידי נתבע הטוען כי גם אם יפסיד בתביעת התובע כנגדו זכאי הוא לשיפוי מהצד השלישי.
תביעה זו מהווה מעין "נספח" לתובענה העיקרית כאשר עם דחיית התובענה העיקרית נדחית אף ההודעה לצד השלישי מאליה
(אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 844-843 (מהדורה 12, 2015), להלן: "גורן")
. יצוין, כי הגשת הודעה לצד שלישי אינה מקימה חזית ישירה בין התובע לבין הצד השלישי.
יובהר, כי לנתבע שמורה הזכות להגיש תובענה נפרדת חלף ההודעה לצד שלישי וזאת אף לאחר סיומה של התובענה העיקרית
(רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' אביהוא רז (1.4.15))

.

12.
נראה, כי בענייננו לא הייתה למשיב זכות להגיש בקשה הנוגעת ליחסים שבין הנתבעים לצד השלישי. נְְשָווה לנגד עינינו מצב בו בחר הנתבע בתובענה העיקרית להגיש תובענה נפרדת כנגד הצד השלישי. האם יכול התובע בתובענה העיקרית להגיש בקשה הנוגעת להמצאת כתב התביעה לנתבע בתובענה החדשה? ברי, כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

13.
אמנם, כטענת המשיב, בשל הגשת ההודעה לצד השלישי עשוי הוא למצא עצמו מתמודד עם הליך מורכב יותר. ואולם, המענה לכך מצוי בתקנה 222 לתקנות לפיה רשאי בית המשפט, בין ביוזמתו ובין ביוזמת בעל דין, להורות שההודעה לצד השלישי תידון לאחר הדיון בתובענה העיקרית, אם יש בה כדי לסבך את הדיון שלא לצורך (גורן, עמ' 851-850). בענייננו, לא הגיש המשיב כל בקשה לעניין זה בבית המשפט קמא. אוסיף, כי אין ממש
בטענת המשיב לפיה עם ביטולו של פסק הדין בהיעדר הגנה כנגד הצד השלישי ייאלץ המשיב לנהל אף את ההליך העיקרי מראשיתו.

14.
מן המקובץ עולה שלא הייתה למשיב הזכות להגיש הבקשה בדבר המצאת ההודעה לצד השלישי
.

15.
די בכך כדי לקבל הערעור שבנדון. עם זאת, רואה אני לנכון להידרש אף להמצאה שבוצעה לגופה.

16.
דרך המלך להמצאת כתב טענות במסגרת ההליך המשפטי היא לנמען גופו (תקנה 477 לתקנות) - "כך כאשר הנתבע מצוי בישראל דרך קבע, כך הוא כאשר הנתבע מצוי בישראל באקראי וכך הוא כאשר הנתבע עצמו אינו מצוי בישראל אך מצויים בה מורשהו או עורך דינו בנושא ההתדיינות" (רע"א 5150/02 וינברג נ' בייליס (3.12.2003); ת"א (ת"א) 61624-12-14

milano for aluminium & shutter

נ'


קליל תעשיות בע"מ
(20.2.2016)). ההמצאה כדין נועדה, בין היתר, להבטיח ידיעתם של כל הצדדים המעורבים בהליך וכדי להתחיל את מרוץ התקופה המאפשרת נקיטת פעולה על יסוד אותו כתב טענות. עם זאת, לעיתים תוגשם תכלית ההמצאה אף אם כתב הטענות הגיע בפועל ליעדו חרף היעדר המצאה כדין (רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן (17.10.2004) (להלן: "סרביאן")). החלת "כלל הידיעה" אפשרית רק מקום בו הוכחה ידיעה ברורה של הצד אליו יועדה ההמצאה (בש"א 1788/06 רונית קלינגר נ' שלמה זקס (13.11.2007) (להלן: "קלינגר")), כאשר בכל הנוגע לכתבי הטענות הראשונים בתיק יש לנקוט יתר זהירות בהחלת כלל זה (ת"א (מרכז) 28840-11-09
spin master ltd
נ' אל שריכא אל יקובייא

(26.10.2010)). אציין, כי פסקי הדין בעניין סרביאן וקלינגר עוסקים בהמצאתו של

פסק דין
ולא בהמצאתו של כתב טענות, ואולם לטעמי האמור בהם יפה אף לענייננו.

17.
כאשר מבקש תובע להמציא כתב טענות לנתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט, עליו לבקש היתר המצאה אל מחוץ לתחום מבית המשפט (תקנות 500 - 503א לתקנות המופיעות בסימן ה' בפרק ל"ב) וזאת, בין היתר, על מנת להקנות לבית המשפט סמכות בינלאומית לדון בתובענה. ואולם המצב המשפטי בשטחי יהודה ושומרון שונה לעניין ביצוע ההמצאה. סעיף 3 לצו מסדיר את המצאת כתבי טענות בשטחי הרשות הפלסטינית:
"(א) מסמך שמבקשים להמציאו למי שנמצא בשטחי המועצה הפלסטינית, יימסר לממונה, וזה יפעל להמצאתו בשטחי המועצה הפלסטינית; המצאה כאמור תיעשה על ידי העברתו לנציג מוסמך מטעם המועצה הפלסטינית.

(א1)
ראה הממונה כי לא ניתן להמציא מסמך כאמור בסעיף קטן (א), יפעל להמצאתו לנמען באמצעות אחד מאלה:

(1)
מי שהוא מינה לכך, במסירה אישית;

(2)
משלוח בדואר רשום;

(3)
משלוח בפקסימיליה.

(א2)
ראה הממונה כי לא ניתן להמציא מסמך לנמען לפי תקנת משנה (א1), רשאי הוא להמציא את המסמך בכל דרך אחרת הנראית לו סבירה והוגנת ...
...
(ב)
צד המבקש להמציא מסמך כאמור יצרף לו תרגום לערבית, מאושר בידי עורך דין ישראלי
.


(ג) על המצאת מסמך לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סימן ה' בפרק ל"ב לתקנות
סדר הדין..."
.



[ההדגשות אינן במקור- א' פ'].

על פי הצו, המצאת מסמך בשטחי הרשות (או "שטחי המועצה הפלסטינית" כלשונו של הצו) מתבצעת באמצעות העברתו ל"ממונה" על העזרה המשפטית אשר מעבירו לנציג המוסמך ברשות. כן קובע הצו, כי יש לצרף למסמך האמור תרגום לשפה הערבית, מאושר בידי עורך דין ישראלי. המצאה על פי הצו, בניגוד להמצאה אחרת מחוץ לתחום, יכולה שתיעשה אף מבלי קבלת אישורו של גורם שיפוטי (רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית נ' גולדמן (2.5.2010), להלן: "גולדמן").

18.
תקנה 1 לתקנות שבתוספת
לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשס"ז-2007
מגדירה את "שטחי המועצה הפלסטינית" כ"השטחים הכלולים, מעת לעת, בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם וכן כל שטח רצועת עזה", ואת שטח ה"אזור" כ-"יהודה והשומרון למעט שטחי המועצה הפלסטינית". המצאת כתבי טענות לשטחי ה"אזור" מוסדרת בתקנה 2 לתקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), התש"ל-1969 (להלן: "תקנות סדרי הדין"), לפיה המצאת מסמך למי שנמצא באזור תיעשה בדרך הקבועה להמצאת כתבי בי-דין על פי תקנות סדר הדין האזרחי, בצירוף תרגומו לשפה הערבית (שם, תקנה 2(ב)).

19.
גם הצו וגם תקנות סדרי הדין מחילים את ההוראות הנוגעות להמצאת המסמכים בהתאם לאזור הימצאותו של הנמען, דהיינו תחולה טריטוריאלית של הוראות ההמצאה השונות. בענייננו, אין חולק שההמצאה בוצעה לצד השלישי בהיותו בתחומי היישוב בית-אל, המצוי בשטחי יהודה ושומרון. להוסיף על האמור אדגיש, כי הפסיקה קבעה לא אחת שבית המשפט הישראלי קונה לעצמו סמכות שיפוט בינלאומית גם מקום בו בוצעה ההמצאה בזמן הימצאות אקראית וזמנית של הנתבע בארץ (רע"א 9810/05

martin j. hecke
נ'

pimcapco limited

(30.08.09); רע"א 5765/14 דניאל פנינג נ' יעקב קראוס (19.2.2015); ע"א 7884/15 יצחק רייטמן נ'

jiangsu overseas group co ltd

(14.8.17)).
קל וחומר בענייננו בו הצד השלישי הוא תושב הרשות העובד ביישוב בית-אל. כפועל יוצא, יש לבצע ההמצאה בשטחי ישוב זה בהתאם להוראות תקנות סדרי הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים).

20.
בענייננו, הומצאה ההודעה לצד השלישי גופו בהתאם להוראות תקנה 477, אך לא צורף אליה תרגום לשפה הערבית, כהוראת תקנה 2(ב) לתקנות סדרי הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים). בעניין גולדמן עמד בית המשפט על תכלית צירופו של התרגום לערבית:

חובת תרגום אינה עניין פורמאלי גרידא. היא נועדה לאפשר לבעל דין להבין את ההליכים המתנהלים בעניינו ומשפיעים עליו, וליטול בהם חלק פעיל. היא מונעת יתרון שרירותי לבעל דין הדובר את שפתו של בית המשפט ומבטיחה שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה על-ידי כל אחד מבעלי הדין ...
(ס' 15 לפסק הדין)".


ובהמשך:
" ההיזקקות לכלל זה הינה רק בהימצא צורך מעשי בו. בשונה מהקשרים אחרים... התרגום בהקשר זה אינו מבקש להגשים תכלית סמלית (ואמנם, מדובר בחובה דו-צדדית), אלא אך לשפר את יעילות התנהלות הדיון ולאפשר לבעלי הדין לפעול בלא מגבלות שאינן ענייניות. כשהמצאת המסמך אינה נעשית לתחומי הרשות הפלסטינית, לגורם שאין להניח מראש כי יש לו ידיעה של השפה העברית, באופן שיוכל לתהות מיידית על מהותו של המסמך המומצא כי אם לבא כוח ישראלי, שחזקה כי ביכולתו לתקשר עם לקוחותיו, או למי שמונה על-ידם לקבל מטעמם את המסמכים, הרי שמתייתר הצורך בתרגום המסמך לשם השגת המטרות הנזכרות".
(ס' 17 לפסק הדין)
[ההדגשות אינן במקור – א' פ'].

עניין גולדמן עוסק אמנם בהמצאה לבא כוחו הישראלי של הנמען ואולם מהותם של הדברים יפה היא גם במקרה דנן. בענייננו, לא הומצאה לצד השלישי תרגומה של ההודעה כנגדו, דבר שיש בו כדי לפגום בהמצאתה וזאת בשים לב לעובדה שהצד השלישי מחזיק בתעודת זהות פלסטינית ומתגורר בשטחי הרשות. בשים לב לאמור, ספק אם הצד השלישי, בעת סירובו לקבל את ההודעה, הבין את מהותה ואת מהותו של ההליך שהוגש כנגדו.

21.
על יסוד האמור הערעור מתקבל במובן זה שלתובע לא הייתה הזכות להתנגד להמצאת ההודעה לצד השלישי על ידי הנתבעים בדרך בה בוצעה, ואולם, שלא מנימוקיו של בית משפט קמא (לפיה על הנתבעים היה להמציא את ההודעה באמצעות הממונה), היה עליהם לצרף תרגום לערבית וזאת על פי תקנה 2(ב) לתקנות סדרי הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים
)
.

22.
בנסיבות העניין, ומשלא התבקשו הוצאות על ידי המערערים, איני עושה צו להוצאות.

23.
העירבון שהפקידו המערערים בקופת בית המשפט יושב להם באמצעות בא כוחם.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ט, 05 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 72426-01/19 ארץ הצבי - חברה לעבודות בנין בע"מ, יוני יעקב, דב וגבר נ' עלי חמדאן (פורסם ב-ֽ 05/05/2019)