פסקי דין על אסף יניב | פסקי דין על ירון יניב | פסקי דין על אורה יניב ואח' | פסקי דין על רחל אמיר | פסקי דין על אביטל לוי | פסקי דין על סיגלית עצמון ואח' |

58343-04/19 רעא     08/05/2019




רעא 58343-04/19 אסף יניב, ירון יניב, אורה יניב ואח' נ' רחל אמיר, אביטל לוי, סיגלית עצמון ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 58343-04-19 יניב ואח'

נ' אמיר ואח'




תיק חיצוני: קיים תיק עזר לשופט




בפני

כבוד השופטת
ורדה פלאוט


מבקשים

1
.
אסף יניב

2
.
ירון יניב

3
.
אורה יניב

4
.
מרדכי יניב


נגד

משיבים
1. רחל אמיר
2. אביטל לוי
3
. סיגלית עצמון
4
. ארז פוגטש
5
. חיה גרסטנר
6
. אסתר (אראל) גנדל
7
. עמליה לבנט
8
. עו"ד שי רווה (כונס נכסים)



החלטה

1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 01.04.19 (כב' השופט ר. ארניה).
בהחלטה זו אישר בית המשפט את התשריט שהוגש מטעם מומחה בית המשפט מר ר. מרקוביץ (להלן "התשריט"), וכן הורה על מינויו של עו"ד רווה (משיב 8) ככונס נכסים אשר יפעל לרישום הנכס כבית המשותף בהתאם להחלטות המפקחת ובהתאם לתשריט. עוד נקבע כי כונס הנכסים יהיה מוסמך לחתום על בקשות בשם הצדדים ולהוציא לפועל את פסק הדין (שניתן בשנת 2017). הכונס התבקש להגיש דו"ח כונס ראשון עד ליום 01.07.19.

2.
בקצרה יפורט כי ביום 27.11.17 ניתן, בהסכמת הצדדים,

פסק דין
בהליך קמא לפיו נקבע כי הליך פירוק השיתוף במקרקעין יבוצע על דרך של רישום בית משותף, ומונה מומחה מטעם בית המשפט (המודד מר ר. מרקוביץ) לערוך תשריט לצרכי רישום הנכס. המומחה הגיש את חוות דעתו (תשריט) לבית משפט קמא. המבקשים חלקו על האמור בחוות הדעת ולפיכך נקבע מועד לחקירת המומחה על חוות דעתו, תוך שהותר למבקשים להגיש חוות דעת נגדית מטעמם (ראו החלטה מיום 30.05.18). בתום חקירת המומחה והצגת הראיות מטעם הצדדים, הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב, ולאחר שהוגשו הסיכומים, ניתנה ההחלטה עליה משיגים כעת המבקשים.

3.
הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר ב"החלטה אחרת" אשר על מנת להשיג עליה נדרשת קבלת רשות ערעור, או שמא מדובר ב

פסק דין
שעליו זכות ערעור.

4.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה
כי יש לראות בהחלטת בית משפט קמא המורה לכונס הנכסים לפעול לפירוק השיתוף בדרך רישום החלקה כבית משותף בהתאם לתשריט (תוך קביעה כי התשריט עומד בתנאי תקנה 42(2) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תשע"ב-2011), כ- "

פסק דין
" (להבדיל מ"החלטה אחרת"), ולפיכך ההשגה על קביעה זו הינה בערעור בזכות ולא כבקשת רשות ערעור.


להלן אפרט טעמי:

בתיק קמא ניתן

פסק דין
לפיו, כאמור, הורה בית המשפט על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של רישום בית משותף (פס"ד מיום 27.10.17). לאחר מתן פסק הדין, ניתנו
מספר החלטות נוספות בהליך קמא, וביניהן ההחלטה אשר ביחס אליה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני
, ויש לבחון את סיווגה של החלטה זו- שניתנה לאחר פסק הדין- לעניין זכות הערעור עליה.

ככלל, החלטות הניתנות לאחר

פסק דין
הינן בגדר "החלטה אחרת" והערעור עליהן טעון קבלת רשות. אולם לכלל זה כמה חריגים: כאשר ניתנות החלטות הנוגעות לחיוב עצמו שנקבע בפסק הדין ומשנות ממנו או נותנות לו משמעות חדשה- כך למשל החלטה בעניין הבהרת

פסק דין
או תיקון

פסק דין
- במקרים אלה, המדובר בהחלטות שהינן בבחינת "

פסק דין
" שיש לגביהן זכות ערעור.
ראו ח' בן-נון וט' חבקין, הערעור האזרחי, מהדורה שלישית, עמ' 104.

כדי לסווג את ההחלטות הניתנות לאחר פסק הדין לצורך קביעת ההליך הערעורי (אם מדובר בערעור בזכות או בבקשת רשות ערעור), נוהג מבחן מהותי- הבוחן את תוכנה ונושאה של ההחלטה הנדונה, היינו האם המדובר בהחלטה עצמאית הטעונה שיקול דעת שיפוטי שאינו בגדר ביצוע של פסק הדין שקדם לה,
כי אז המדובר ב"

פסק דין
", או שמא ההחלטה שניתנה טפלה לפסק הדין העיקרי ונוגעת רק לביצועו או יישומו, שאז המדובר ב"החלטה אחרת".
ראו ע"א 7790/10
mobileye n.v
נ' טלקורפ קומיוניקיישין בע"מ

, מיום 02.12.10; בש"א 8768/06 ינקוביץ נ' חברת הירקון בע"מ, מיום 26.02.07.
יש לזכור כי "החלטה אחרת" עשויה להכריע בזכויותיהם של הצדדים, אך היא תחשב כ"החלטה אחרת" אם היא טפלה לפסק הדין שקדם לה וכל עניינה במתן הוראות לביצועו (ראו ע"א 2817/91 מימון נ' שאולי, פ"ד מ"ז(1)152).

בענייננו, ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור הינה מהותית, עצמאית ונוגעת לחיוב עצמו שנקבע בפסק הדין ואין היא טפלה לו. ודוק, בפסק הדין נקבע- בהסכמת הצדדים כאמור-פירוק שיתוף בדרך של רישום המקרקעין כבית משותף. ואולם,
פסק הדין הצריך בירור והשלמה לצורך הכרעה סופית בתביעת המשיבים (תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין), שכן
לא נקבעו בו הוראות מהותיות באשר לאופן פירוק השיתוף ודרך רישום הבית המשותף: כך, למשל, לא נקבע כיצד ירשם הבית ובהתאם לאיזה תשריט; מה יהיו גבולות החלקה של כל אחד מהצדדים; מה יעשה בחלק הנכס (גג הרעפים של דירות המבקשים) "הפולש", לכאורה, לחלקת המשיבים; כיצד יחולק החלק המופקע של המקרקעין בין הצדדים; כיצד ירשמו ההצמדות ועוד. הוראות אלו הושלמו, הלכה למעשה, רק ב"החלטה" נושא בקשת רשות הערעור. בהחלטה זו אושרה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וניתנו הוראות לכונס הנכסים לפעול בהתאם לתשריט שאושר כאמור.
אין לראות בהחלטה קמא כ"טפלה" לפסק הדין או כהחלטה שעניינה מינוי כונס נכסים בלבד (כטענת המשיבים), אלא המדובר בהחלטה מהותית, הטעונה שיקול דעת שיפוטי (ואף טרם הינתנה התקיימו חקירות הצדדים והוגשו סיכומים בסוגיה זו), המשליכה על זכויות מהותיות של הצדדים וקובעת את אופן פירוק השיתוף וזכויות הצדדים מכאן ולהבא.

5.
המסקנה המתבקשת היא כי בית משפט קמא לא סיים את בירור הסעד שענייננו פירוק שיתוף במקרקעין (תביעת המשיבים) במסגרת פסק הדין שניתן בשנת 2017, והמדובר ב"

פסק דין
חלקי" בלבד. ואילו בהחלטה קמא השלים בית המשפט את פסק הדין, תוך שהכריע בשאלות מהותיות (כך, למשל, אישור התשריט בדבר קו הגבול העובר בין החלקות, כאשר גג הרעפים של דירות המבקשים מצוי מעבר לקו הגבול העובר בין החלקות שאושר, ויש בכך כדי לפגוע בזכויות קנייניות של המבקשים) ומדובר למעשה ב"

פסק דין
משלים".

6.
לפיכך אני קובעת כדלקמן:


המבקשים יגישו כתב ערעור מתוקן וישלמו את מלוא תשלום האגרה וזאת תוך 10 ימים.

לאחר שיוגש כתב ערעור מתוקן ותשולם מלוא האגרה, יש להודיע על כך לביהמ"ש ויקבע סכום הערובה להפקדה ומועד דיון בפני
המותב שידון בתיק.



המזכירות תואיל להסב את התיק לערעור אזרחי (בפני
הרכב) ותעביר למותב הדן בתיק.


ניתנה היום, ג' אייר תשע"ט, 08 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 58343-04/19 אסף יניב, ירון יניב, אורה יניב ואח' נ' רחל אמיר, אביטל לוי, סיגלית עצמון ואח' (פורסם ב-ֽ 08/05/2019)