פסקי דין על יו.פי.לייף מרקטינג בע"מ | פסקי דין על נירה מזרחי

50008-04/17 תאמ     01/05/2019




תאמ 50008-04/17 יו.פי.לייף מרקטינג בע"מ נ' נירה מזרחי








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 50008-04-17 יו.פי. לייף מרקטינג בע"מ
נ' מזרחי





בפני

כב' הרשמת הבכירה עדי בר-טל


תובעת

יו.פי. לייף מרקטינג בע"מ


נגד


נתבעת

נירה מזרחי


החלטה

בפני
י בקשה מטעם הנתבעת להורות לתובעת (להלן: "החברה") להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיה. הבקשה הוגשה מכח
סעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט – 1999
(להלן: "חוק החברות").
הבקשה הוגשה לאחר שהתובעת הגישה תביעה על סך 53,146 ₪ בגין מכירת 4 מוצרים באמצעות שיווק מכר מרחוק ופיצויים בגין התנהלות הנתבעת.
המסגרת הנורמטיבית
1.
סעיף 353א' לחוק החברות
קובע כדלהלן:
"353א
. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."
2.
נקודת המוצא על פי סעיף 353א לחוק החברות הינה, כי הכלל הוא שעל חברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבעים. מתן פטור מהפקדת ערובה הינו החריג (ראו:
רע"א 857/11
מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ)
, [פורסם בנבו]). בית המשפט יסטה מכלל זה וימנע מלהורות על הפקדה כאמור, בהתקיים אחת משתי חלופות, אשר הנטל להוכיחן מוטל על החברה.
3.
הראשונה
- אם הוכיחה החברה, כי תוכל כלכלית לשלם את הוצאות הנתבעים ככל ותביעתה תדחה;
4.
השניה

- אם בית המשפט סבור, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה; (ראו: רע"א 10905/07 נאות אאוזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי ) זיסר, [פורסם בנבו].
5.
בית המשפט נדרש, איפוא, לבחון בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות מכוח הוראת סעיף 353א' לחוק החברות, במספר רבדים וככל שמגיע הוא לידי מסקנה, כי קיימת הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין:
"על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את
מצבה הכלכלי של החברה

, בהתאם ללשון הסעיף. זהו
שלב הבדיקה הראשון
. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו:
פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו
שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר:
(א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים.
(ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד
מבטא את הכלל והפטור הוא
החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "
אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק).
זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו:
פרשת אויקל).
עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי
החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו:
פרשת אויקל).
(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו:
the white book, 624
)
משמסתיים
שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע
שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את
גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה
מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים
(השוו:

the white book, 620 para. 25.12.7
).
הנה כי כן,
בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות שעליהן עמדנו לעיל: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי ..."

(רע"א 10376/07
ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ) [פורסם בנבו] (ההדגשות שלי – ע.ב).
6.
סעיף 353(א) קובע הסדר מיוחד בנוגע להפקדת ערובה על ידי חברה, ובכך למעשה מוציא את תחולתה של תקנה 519 לתקנות סדר דין אזרחי, העוסקת באופן כללי בהפקדת ערובה על ידי תובע.
7.
המחוקק הבחין בין תובעת שהיא חברה לבין תובע "בשר ודם" ויפים לעניין זה דבריו של בית המשפט ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת פ"ד מד(1), 647 (להלן: "פרשת אויקל") :

"בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה שבה התובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות"
מן הכלל אל הפרט
8.
הנתבעת טוענת, כי התובעת מעידה על עצמה, שפרסומים שליליים שפורסמו כנגדה במקומות רבים בתקשורת, הביאו לקריסתה ולסיום פעילותה. כתימוכין לכך הביאה את דברי נציגי החברה מתוך תא (ראשל"צ) 14294-09-16 יו. פי. לייף מרקטינג בע"מ
נ' אליאור הראל (פורסם בנבו) (להלן: "פסק הדין בעניין אליאור הראל"). לדידה, הודאה זו מבססת את הדרוש לצורך חיובה בהעמדת ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבעת במידה ותזכה בדין.
9.
הנתבעת לא צירפה תצהיר לבקשה מאחר וכל העובדות מבוססות על הצהרות התובעת בכתבי בית הדין שהמציאה קודם לבקשה זו.
10.
לטענת התובעת, הנתבעת לא צרפה לבקשה זו תצהיר מאומת כדין כמצוות תקנה 258ו'(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי") ולכן יש לדחות על הסף את הבקשה שבפני
י.
11.
כן טוענת התובעת, כי הנתבעת עדיין אוחזת במוצרים שרכשה ממנה והיא נהנית מהם. כך ככל שהנתבעת תזכה בהוצאות בית משפט, הרי שיש לקזז את שווי המוצרים מן ההוצאות שייפסקו. זאת בהתאם להוראות סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").
12.
לטענתה של התובעת, הבקשה נגועה בחוסר תום לב של הנתבעת. לדידה הבקשה מתיימרת למנוע את בירורה של התביעה.
13.
בתשובה לתגובת התובעת לבקשה השיבה הנתבעת כי התובעת כשלה מלהרים את הנטל בהוכחה כי תוכל כלכלית לשלם את הוצאות הנתבעים ככל ותביעתה תדחה או כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה.
דיון והכרעה:
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, לבקשת הנתבעת, לתגובת התובעת לבקשה, לתשובת הנתבעת לתגובת התובעת ולפסיקה, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל ואפרט להלן:
14.
תקנות סדר הדין האזרחי אכן מחייבות צירוף תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בבקשה. אולם, במקרה הנדון, הנתבעת הפנתה לתצהירים קודמים שהמציאה. מקובלת עליי טענת הנתבעת כי העובדות הנטענות בבקשה נטענו בתצהיר עדות ראשית שהומצא לבית המשפט טרם הבקשה ועל כן הצורך בהמצאת תצהיר בצירוף לבקשה מתייתר.
15.
התובעת בתגובתה, לא פרסה תמונה עובדתית אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר באמצעות ראיות אודות נכסים, זכויות, חובות והתחייבויות וכיוצ"ב.
16.
ויפים לעניין זה דבריו של בית המשפט ב-
ת.א. (ת"א) 4065-12-09
יובלים נדל"ן וקמעונות (2002)בע"מ נ' דלק נדל"ן בע"מ
(פורסם בנבו):
"על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני
בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה, נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'. דבר מכל אלה לא הובא על ידי המשיבה"
(ההדגשות אינן במקור – ע.ב)

17.
התובעת אף לא הציגה כל טעם לכך שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בהפקדת ערובה, מלבד הטענה כי הנתבעת עדיין מחזיקה במוצריה.
18.
באשר לטענת קיזוז זו, הרי שלא מצאתי כי טענה זו רלוונטית לבקשה שבפני
י, שכן ככל ויתקבלו טענות הנתבעת באשר להטעייתה וכן להטעייה במחיר, יושבו המוצרים (אשר נטען בסעיף 20 לתצהיר הנתבעת, כי הינם סגורים באריזה), ולא יושב שווים הכספי.
19.
לאור כל הקביעות לעיל, נותר לי לקבוע את גובה הערובה שתופקד.
20.
לאחר איזון כלל האינטרסים ובחינת כל השיקולים הצריכים לעניין - זכות התובעת לפנות לערכאות וזכות הנתבעת להיפרע מקום בו ייפסקו לזכותה הוצאות המשפט – וכן לאחר שלקחתי בחשבון את העובדה, כי יש למנות במקרה הנדון מומחה שייקבע את שווים של הפריטים שנמסרו לנתבעת, אני מוצאת להעמיד את הערובה שתופקד על ידי תובעת על סך של 8,500 ₪
סוף דבר
התובעת תפקיד סך של 8,500 ש"ח בקופת בית המשפט (מזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) עד ליום 5.6.19, כערובה להבטחת הוצאות הנתבעות.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 50008-04/17 יו.פי.לייף מרקטינג בע"מ נ' נירה מזרחי (פורסם ב-ֽ 01/05/2019)