פסקי דין על בן רוזנטל | פסקי דין על ארנולד אפרמוב | פסקי דין על ארנולד אפרמוב | פסקי דין על איי.די.איי. חברה לביטוח |

7271-06/16 א     14/05/2019




א 7271-06/16 בן רוזנטל, ארנולד אפרמוב נ' ארנולד אפרמוב, איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 7271-06-16 רוזנטל נ' אפרמוב ואח'

תא"מ 33720-06-17 אפרמוב נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ




תיק חיצוני: תיק עזר




בפני

כבוד השופט
אמיר לוקשינסקי-גל


תובע
(ת"א 7271-06-16)
תובע (תא"מ 33720-06-17)

בן רוזנטל
ארנולד אפרמוב

נגד

נתבעים
(ת"א 7271-06-16)
נתבעת (תא"מ 33720-06-17)

1. ארנולד אפרמוב
2. איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ
איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ









החלטה

לפניי בקשה בעל פה של התובעים בשני התיקים המאוחדים שבכותרת, להארכת מועד להגשת תצהירים, וזאת כשלושה חודשים לאחר חלוף המועד להגשתם.

1. ביום 11.12.18 התקיים קדם משפט בתיקים שבכותרת. בתום הדיון, במעמד כל הצדדים, ניתנה החלטה מפורשת שבין הייתר קצבה מועדים להגשת תצהירים כדלקמן:

"הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית כמפורט להלן. סדר הגשת התצהירים:
א. התובע בן רוזנטל
יגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 60 ימים מהיום.
ב. התובע והנתבע אברמוב יגיש תצהיר עדות ראשית בתוך 75 ימים מהיום.
ג. הנתבעת איי די איי תגיש תצהירי עדות ראשית, בתוך 105 ימים מהיום
"

2. בסעיף 7 לאותה החלטה נכתב כי "במידה ובעל דין לא יגיש תצהיר של עד, לא יורשה להביא את העד, אלא אם כן ישתכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהיר כאמור, כי תצהיר העד לא הוגש מסיבות מוצדקות".

כמו כן, בסעיף 8 לאותה החלטה, הופנתה תשומת לב הצדדים לתקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") אשר קובעת אף היא, בדומה לסעיף 7 להחלטה, כי:
"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו...
(ב) לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו... לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות
".

3. חרף ההחלטה האמורה, אף אחד מהצדדים לא הגיש תצהירים, ואף לא הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת תצהירים. יצוין כי הוגשו בקשות שונות מטעם התובע והנתבע אפרמוב לביצוע צו גילוי מסמכים כלפי הנתבעת 2, ואף התבקש למחוק את כתב טענותיה בשל כך. בקשות אלה טופלו כולן ונסגרו, כאשר ביום 21.3.19 ניתנה ההחלטה האחרונה בעניין זה, שבהתאם לה, בהיעדר תשובה לתגובה, ומטעמי התגובה של חברת איי.די.איי שבהתאם לה המסמכים הועברו, הבקשה נמחקת.

4. בדיון שהתקיים היום, שאמור היה להיות קדם משפט מסכם לאחר הגשת תצהירים, נשאלו באי כוח התובעים, מדוע לא הגישו תצהירים.

ב"כ התובע רוזנטל, שאמור היה להגיש תצהיריו בתוך 60 ימים ממועד הדיון, טען כי מדובר בטעות משרדית בתום לב, וביקש אורכה של 10 ימים להגשת התצהירים.

ב"כ התובע והנתבע אפרמוב, שאמור היה להגיש תצהיריו בתוך 75 ימים ממועד הדיון, טען כי משלא הוגשו תצהירי התובע רוזנטל, הוא כביכול לא נדרש להגיש את תצהיריו וזאת בהתאם לסדר הבאת התצהירים שנקבע, וכן על מנת שלא לפגוע בזכויותיו הדיוניות. לגישתו, היה עליו להגיש את תצהיריו 15 ימים לאחר הגשת תצהירי רוזנטל. בהמשך דבריו העלה ב"כ אפרמוב טענה נוספת, והיא שהנתבעת איי. די. איי טרם העבירה את כל המסמכים שנדרשה, חרף החלטות בית המשפט. אף הוא ביקש אורכה להגשת תצהיריו, 15 ימים לאחר הגשת תצהירי התובע רוזנטל.

ב"כ הנתבעת איי.די.איי הסכים לבקשת האורכה, מטעמים קולגיאליים. עם זאת, הוא עמד על בקשה אחרת שהגיש, בסמוך למועד הדיון ביום 28.4.19, והיא מחיקת כתב ההגנה של אפרמוב בשל אי עמידתו בצו גילוי המסמכים.

5. לאחר שבחנתי את הבקשה להארכת המועד להגשת תצהירים מצאתי כי אין כל הצדקה להיעתר לה, וכי לפיכך, ובהתאם לסעיף 7 להחלטתי האמורה, ובהתאם לתקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, הצדדים אינם מורשים להגיש תצהירים בתיקים שבכותרת, ואינם מורשים להביא את עדיהם.

6. החלטתי בדיון הקודם מיום 11.12.18, שעיקריה הובאו לעיל, הייתה ברורה ומפורשת. לכל הצדדים נקצב מועד נקוב להגשת תצהירים. המועד לא הותנה בכך שצד כלשהו יגיש קודם לכן את תצהיריו. המועד אף לא הותנה בכך שיועברו מסמכים ותצהיר גילוי מסמכים. המועדים שנקצבו לכל צד היו נפרדים, ברורים ומפורשים.

צד אינו רשאי לעשות דין לעצמו, ולהימנע מהגשת תצהיריו מכיוון שצד אחד חדל ולא הגיש תצהירים או לא העביר מסמכים. לכן יש לדחות את טענות ב"כ אפרמוב בעניין זה.

יתרה מכך; בהחלטה ניתן פתח להגשת בקשת אורכה להגשת תצהירים, בהתאם לאמור בתקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי. צד שחפץ בכך, יכול היה להגיש בקשה שתיתמך בתצהיר שיפרט את הסיבות המוצדקות לאי הגשת התצהיר. כך למשל, אם צד סבור שאין מקום שיגיש תצהיריו לפני שבעל דין אחר יגישם, או בטרם שיומצאו לו מסמכים פלוניים, הוא רשאי היה להגיש בקשה בליווי תצהיר, ולפרט את הטעמים האמורים. ברם, אף צד לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת תצהיריו. הבקשות הראשונות שנשמעו בעניין זה, היו במועד הדיון, אולם גם בקשות אלה אינן עומדות בתנאי החלטתי מיום 11.12.18 ובתנאי תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, ולו מפני שהועלו בעלמא, ללא כל תצהיר תומך כפי שנדרש בהחלטה ובתקנה 168(ב) האמורה.

למעלה מן הנדרש אציין כי גם לגוף הדברים הטעמים שהועלו לא הצדיקו הארכת מועד. "טעות משרדית בתום לב", בוודאי כאשר לא ניתן כל פירוט לעניין זה ולא הוגש תצהיר תומך, אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי הגשת תצהירים. אי העברת המסמכים אף היא אינה מהווה עילה להארכת מועד, הן מפני שהבקשות כולן טופלו ונסגרו, ונכון למועד הדיון לא הייתה כל בקשה פתוחה מטעם אפרמוב או רוזנטל לגילוי מסמכים, והן מפני שמבחינה עניינית גם עתה התובעים לא התנו את הגשת תצהיריהם בהעברת המסמכים, וב"כ אפרמוב ידע למצוא לכך פיתרון שאותו פירט בדיון לפניי – התייחסות בתצהירו לכך שלא קיבל את המסמכים, ובקשה מבית המשפט לגזור את המסקנות המתחייבות מכך לחובת הנתבעת.

מכל מקום, הדברים נאמרים למעלה מן הנדרש כאמור, שכן די בכך שלא הוגשה בקשה נתמכת בתצהיר, כדי שלא להיעתר לה.

7. מחדלם של הצדדים הוא מחדל דיוני חמור. מדובר בתיקים משנת 2016 ו- 2017, שעברו תהליכים שונים ובכלל זאת דיונים בשני בתי משפט שלום (תל-אביב ופתח-תקווה), והליך בבית המשפט העליון לשם איחודם (בש"א 7347/18). והנה, לאחר שהתיקים כבר צרכו משאבי ציבור לא מבוטלים ועלו על המסלול לבירורם, ונקבעו מועדים ברורים להגשת תצהירים ונקבע קדם משפט מסכם, מתברר כי הצדדים עשו דין לעצמם, הפרו את החלטת בית המשפט, ולא הגישו את התצהירים, ואף לא הגישו כל בקשה כדין להארכת מועד.

התנהלות הצדדים מהווה זילות של ההליך השיפוטי, ופגיעה בזמן הציבורי שבית המשפט ומערכת המשפט בכללותה מקדישים לניהול התיק. אין מדובר במחדל שניתן להבינו או לרפא בהוצאות, אלא בהתעלמות מוחלטת וממושכת מהחלטת בית משפט, תוך שכל צד עושה דין לעצמו ונמנע ללא הצדקה מלהגיש תצהירים ולקיים את החלטת בית המשפט.

מאחר שמדובר בשני תיקים מאוחדים, ובשלושה צדדים (שאחד מהם גם תובע וגם נתבע) נדרש פרק זמן ארוך יותר מהרגיל להשלמת התצהירים (105 ימים נקצבו ממועד הדיון הקודם להגשת התצהירים האחרונים) ופרק הזמן האמור ניתן צדדים. אולם, כאמור, הצדדים הורידו לטמיון את הזמן הציבורי שניתן להם, ובאופן מופגן, אף לא טרחו להגיש בקשת אורכה. מדוע אם כן שיינתן לצדדים אלה, שזלזלו בזמן שניתן להם, מכסת זמן נוספת על חשבון הציבור ועל חשבונם של צדדים אחרים?

הסכמת הנתבעת להארכת המועד, אינה מרפאה את הפגם. ראשית, גם הנתבעת חדלה בכך שלא הגישה את תצהיריה, ולא ביקשה הארכת מועד. שנית, ועיקר, הנתבעת יכולה למחול על פגיעה בזמנה שלה, והדבר עשוי להילקח בחשבון. אולם אין בכוחה למחול על הפגיעה בזמן הציבורי, ובנסיבות העניין, המשאב הציבורי הוא הגורם המרכזי שנפגע כאן.

לכל זאת אוסיף, כי גם בעבר הצדדים לא קיימו את החלטות בית המשפט, וגרמו בכך לסרבול מיותר של ההליך (ר' החלטתי מיום 11.12.18, עמ' 10 לפרו', ש' 17-23).

התחשבות באינטרס הציבורי בהחלטות לעניין ריפוי מחדלים דיוניים של צדדים, אינה חדשה עמנו. אולם באחרונה, המגמה בפסיקה הינה ליתן לשיקול הציבורי משקל רב יותר, על מנת להביא לאיזון הולם בין האינטרס של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי. על רקע זה, הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המורות בתקנה 5 כי "בית המשפט יאזן, לפי הצורך בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, 'אינטרס ציבורי' – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי". תקנות אלה עדיין לא נכנסו לתוקף, אולם רוחן מחזקת את ההתחשבות באינטרס הציבורי שהינה חלק מהמשפט הנוהג, וניתן לפנות אליהן כבר כיום כמקור פרשני לדין החל (ראו למשל תא (מרכז) 47175-05-16 קול אנד גרין בע"מ נ' מנורה מבטחים בע"מ (10.2.19); רע"א (חי') 66024-12-18 יודלמן נ' גליק (10.2.19)).

האינטרס הציבורי במקרה דנא - שבו הצדדים זלזלו במופגן בזמן הציבורי הממושך שניתן להם - גובר, ומתן זמן ציבורי נוסף לצדדים אלה בהליך הנדון, אינו מוצדק.

8. סוף דבר: מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה שהועלתה בעל פה בדיון, להארכת מועד להגשת התצהירים, וזאת כשלושה חודשים לאחר חלוף המועד להגשתם, נדחית, ובהתאם לסעיף 7 להחלטה מיום 11.12.18 ולתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – הצדדים אינם מורשים להביא עדיהם.

הצדדים יודיעו בתוך 30 ימים מהיום עמדתם בנוגע להמשך ניהול ההליכים בתיק, שאם לא כן תישקל מחיקת התביעות מחוסר מעש.

ת.פ בהתאם.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ט, 14 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 7271-06/16 בן רוזנטל, ארנולד אפרמוב נ' ארנולד אפרמוב, איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/05/2019)