פסקי דין על אריה אביב | פסקי דין על זהר אביב | פסקי דין על דימיטרי שקולניק

35475/05 א     20/12/2005




א 35475/05 אריה אביב, זהר אביב נ' דימיטרי שקולניק




3
בתי המשפט
א 035475/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
20/12/2005
תאריך:
כב' השופט ברנר חגי
בפני
:
התובעים;
1 . אריה אביב

2 . זהר אביב

בעניין:

נ ג ד
הנתבע;
דימיטרי שקולניק
החלטה

1. התובעים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 270,987 ₪ בגין הלוואה שהעניקו לטענתם לנתבע, ואשר הנתבע מסרב לפרוע.

2. הנתבע ביקש רשות להתגונן. להגנתו טען כי אין מדובר כלל בהלוואה אלא בתוספת לשכרו כעובד בחברה אשר בבעלות התובע 1, היא א.פ.נ. סחר בינלאומי בע"מ (להלן: "החברה").

3. כספי התביעה שולמו לנתבע באופן הבא:

(א) ביום 21.7.2002 קיבל הנתבע שיק של התובעים, משוך לפקודת החברה, ע"ס 47,000 ₪ שזמן פרעונו מיידי- 21.7.2002. השיק הוסב על ידי החברה לפקודתו של הנתבע (להלן: "השיק הראשון").

(ב) ביום 25.7.2002 קיבל הנתבע סדרה בת עשרה שיקים של התובעים, משוכים לפקודת החברה, ע"ס 3,990 ₪ כל אחד, זמני פרעונם במועדים שונים בחודשים ספטמבר- נובמבר 2002. השיקים הוסבו על ידי החברה לפקודתו של הנתבע (להלן: "הסדרה השניה").

(ג) במועד בלתי ידוע קיבל הנתבע סדרה בת 15 שיקים של התובעים, משוכים זו הפעם ישירות לפקודתו, ע"ס 10,080 ₪ כל אחד, וזמני פרעונם במועדים שונים בחודשים נובמבר 2002- מרץ 2003 (להלן: "הסדרה השלישית").

4. על הספח של השיק הראשון אישר הנתבע בחתימתו כי "קיבלתי את השיק הנ"ל על חשבון. סכום זה יקוזז ממשכורת עתידית שאקבל." ביחס לסדרה השניה אישר הנתבע בחתימתו כי "מאשר שקיבלתי הלוואה על חשבון משכורת ...".

אין כל מסמך המעיד על נסיבות מסירתם של השיקים מן הסדרה השלישית וגם לא ברור מתי בדיוק נמסרו לנתבע.

5. לכאורה, הנתבע אישר בחתימתו כי השיק הראשון והשיקים מהסדרה השניה ניתנו לו כהלוואה שאמורה להפרע מתוך שכרו בעתיד. בתצהירו הוא טוען כי ביקש מהתובע 1 (להלן: "התובע") העלאה בשכר. בחודש יולי 2002 הודיע לו התובע כי יעלה את שכרו, אך זאת בדרך של מתן סכומים שישרתו את הנתבע בקניית דירה, שכן כמעביד הוא מצפה מהנתבע לקנות דירה. לדברי הנתבע, מדובר בהעלאת שכר רטרואקטיבית בגין שש השנים שקדמו למסירת השיקים לידיו.

טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שבתביעה שהגיש הנתבע לבית הדין לעבודה, הוא הצהיר על משכורת נמוכה יותר מזו שהיה אמור לתבוע, לו אכן הכסף נשוא התביעה נמסר לו כתוספת שכר.

כמו כן, אין זה מתקבל על הדעת כי מעביד ישלם תוספת שכר רטרואקטיבית בגין תקופה של שש שנים, בשונה מתוספת שכר המשולמת מהיום בו הוחלט עליה.

עוד התברר כי בשנת 2003 רכש הנתבע דירה, וכי הכסף שקיבל מהתובע שימש אכן לרכישת דירה.

6. מאידך, אין חולק כי התובע מעולם לא ניכה משכרו של הנתבע את תשלומי ההלוואה, כפי שניתן היה לצפות לו היה אכן מדובר בהלוואה. הרי לשיטת התובעים, כאמור בס' 4 לכתב התביעה, היה על הנתבע לפרוע את ההלוואה בתוך 5 שנים בתשלומים חודשיים. הנתבע סיים את עבודתו בחודש ינואר 2005, כך שחלפו כשנתיים וחצי מאז קיבל את הכסף, ודבר לא נוכה משכרו. יתר על כן, שכרו של הנתבע אפילו הועלה בשנת 2004 מסכום של 2,000 ₪ לחודש לסכום של 3,155 ₪. גם לא נרשם מתי ובכמה תשלומים תוחזר ההלוואה. גם העובדה שהשיק הראשון והשיקים מהסדרה השניה נרשמו לפקודת החברה ולא לפקודת הנתבע, מעוררת תהיות. לכך יש להוסיף את העובדה שביחס לשיקים מהסדרה השלישית לא נחתם מסמך כלשהו.

7. בנסיבות אלה ניתן לקבוע כי הגנתו של הנתבע אכן תלוייה על בלימה, אך לא במידה כזו שתצדיק את דחיית בקשתו או את התניית הרשות להגן בערובה. ייתכן כי האמת מצוייה אי שם בין הגרסאות הסותרות, ועל כן יש לשמוע ראיות.

8. אשר על כן, ניתנת לנתבע רשות להגן. התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום. הנתבע יגיש תצהירי תשובה תוך 30 יום לאחר מכן. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 5.3.2006 בשעה 11:30.

9. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום י"ט בכסלו, תשס"ו (20 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים הנ"ל.

__________________
חגי ברנר
, שופט









א בית משפט שלום 35475/05 אריה אביב, זהר אביב נ' דימיטרי שקולניק (פורסם ב-ֽ 20/12/2005)