פסקי דין על אחמד אבו עיד | פסקי דין על מאגדה אבו עיד | פסקי דין על אלמות | פסקי דין על אבו עיד ואח' נ' משרד הפנים | פסקי דין על מדינת ישראל – הועדה ההומניטארית |

30452-03/19 עתמ     14/05/2019




עתמ 30452-03/19 אחמד אבו עיד, מאגדה אבו עיד, אלמותנ'א אבו עיד ואח' נ' משרד הפנים, מדינת ישראל – הועדה ההומניטארית








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 30452-03-19 אבו עיד ואח'
נ' משרד הפנים
ואח'





מספר בקשה:
8

14.5.2019
לפני כבוד הרשמת, השופטת תמר בר-אשר

העותרים

1. אחמד אבו עיד
2. מאגדה אבו עיד
3. אלמותנ'א אבו עיד
4. בתול אבו עיד


נגד

המשיבים
1. משרד הפנים
2. מדינת ישראל – הועדה ההומניטארית



החלטה

עניינה של החלטה זו הוא בקשת המשיבים (להלן – המדינה) לעיון חוזר בהחלטה מיום 28.4.2019, שבמסגרתה נקבע כי לנוכח מחיקת העתירה, התייתר הצורך במתן החלטה בעניין הבקשה לפטור מתשלום אגרה.

נקדים ונאמר, כי לנוכח הבקשה הנדונה, ניתנה החלטה נפרדת נוספת מהיום, שעל-פיה נדחתה בקשת העותרים לפטור אותם מתשלום אגרת המשפט, וכפי שנקבע בה, היא מחליפה את ההחלטה הקודמת מיום 28.4.2019.

עם זאת, מאחר שאין זה מקרה יחיד שבו נקבע כאמור ולנוכח התנהלות המדינה בהליך הנדון ובאותם הליכים נוספים, ראיתי לנכון להורות למדינה לנמק מדוע לא תחויב בתשלום הוצאות לאוצר המדינה לנוכח התנהלותה. כל זאת כפי שיובהר להלן.

2.
תמצית העובדות הדרושות להחלטה:

העתירה המנהלית הנדונה, בקשה לצו ביניים ובקשה לפטור את העותרים מתשלום אגרת המשפט הוגשו ביום 13.3.2019.

בהיעדרי, ניתנה ביום 14.3.2019 החלטת שופט הקובעת מועדים להגשת תגובות לבקשה לפטור מתשלום האגרה, כך שתגובת המדינה תוגש עד יום 2.4.2019 והעותרים ישיבו עד יום 10.4.2019.

בעניין הבקשה לצו ביניים ניתנה החלטה ביום 13.3.2019, שעל-פיה ניתן סעד ארעי והמדינה התבקשה להגיש את תגובתה עד יום 24.3.2019. לאחר מתן החלטה זו ביקשה המדינה פעמיים ארכה להגשת תגובתה ובקשותיה התקבלו. בקשה ראשונה הוגשה ביום 21.3.2019 והשנייה הוגשה ביום 26.3.2019, אך בשתיהן לא הוזכרה העובדה שטרם שולמה האגרה ואף לא הוזכר שטרם ניתנה החלטה בעניין הבקשה לפטור מתשלום אגרה.

ביום 27.3.2019 הוגשה הודעת המדינה ובקשה לסילוק העתירה על הסף. גם במסגרתה לא הוזכר נושא האגרה. מכל מקום, בהתאם להחלטה מאותו יום התבקשו העותרים להגיב להודעת המדינה עד יום 3.4.2019 ותגובתם אמנם הוגשה ביום 4.4.2019. בהתאם להחלטה מאותו יום, התבקשה המדינה להשיב עד יום 14.4.2019.

ביום 2.4.2019 הוגשה תגובת המדינה לבקשה לפטור מתשלום האגרה, אך לא הוגשה כל תשובה מטעם העותרים, הגם שכאמור, הורשו להשיב עד יום 10.4.2019. למרות חלוף המועד להגשת תשובת העותרים ומסיבה לא ברורה, לא הועברה אליי הבקשה לפטור מתשלום אגרה לשם מתן החלטה.

למרות אי תשלום האגרה וחרף היעדר החלטה בעניין הבקשה לפטור מתשלומה, ביום 15.4.2019 הגישה המדינה תגובה בעניין העתירה, שגם במסגרתה לא הזכירה שנושא האגרה טרם הוסדר.

בעקבות תגובת המדינה, ניתן עוד באותו יום, 15.4.2019,

פסק דין
המוחק את העתירה.

ביום 28.4.2019, כשבועיים לאחר מחיקת העתירה והגם שהמדינה לא ביקשה שתינתן החלטה בעניין האגרה בטרם מחיקת העתירה, הועברה אליי העתירה למתן החלטה בעניין האגרה. בהחלטה מאותו יום (28.4.2019) נקבע כאמור, כי לנוכח מחיקת העתירה תייתר הצורך במתן החלטה בעניין האגרה.

3.
אתמול (13.5.2019) הוגשה בקשת המדינה לעיון חוזר בהחלטה האמורה מיום 28.4.2019, שבמסגרתה נטען כי לא היה מקום להורות כאמור בעניין האגרה, וזאת לנוכח עמדת המדינה כי העותרים אינם זכאים לפטור מתשלום אגרה ומאחר שכאמור, בית המשפט נדרש לעתירה לגופה.

הבקשה הועברה לעיוני היום וכאמור בפתח הדברים, ככל שהדברים אמורים בבקשת המדינה לגופה, הרי שאין מחלוקת על כך שאין במחיקת העתירה כדי לפטור את העותרים מתשלום האגרה, אם לא נמצאה הצדקה מכוח הדין למתן פטור זה. מטעם זה וכאמור, ניתנה היום ההחלטה הנוספת, המחייבת את העותרים בתשלום האגרה.

עם זאת, המדינה אינה יכולה לפעול בניגוד לעמדתה הנטענת בבקשה הנדונה ואף נראה כי אין המדינה יכולה לפעול בניגוד מוחלט להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות) ולאחר מכן להגיש בקשה לעיון חוזר.

4.
אכן, כטענת המדינה, תקנה 2(ג) בתקנות האגרות אמנם קובעת כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום אגרה".

בעניין סעד זמני נקבע בתקנה 7 בתקנות האגרות, כי "בעל דין המבקש סעד זמני או צו לפני הגשת תובענה לפי הוראות פרק כ"ח בתקנות סדר הדין האזרחי, ישלם במועד הגשת הבקשה את האגרה בעד התובענה, בהתאם לסכום התובענה ולמהותה".

הוראות התקנות קובעות אם כן, כי בית המשפט לא ייזקק לכל הליך ובכלל זה סעד זמני, כל עוד לא שולמה האגרה או שניתן למביא ההליך פטור מתשלומה.

5.
בענייננו, ניתן כאמור, סעד ארעי בהתאם לתקנה 9א בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000. לפיכך לא הייתה עוד כל דחיפות וממילא לא הייתה הצדקה לכך שהמדינה תגיש בקשות ותגרום לבירור העתירה או לבירור הבקשה לצו הביניים לגופו, כל עוד לא הוסדר נושא האגרה, בין בתשלום ובין בקבלת פטור מתשלום.

אין לקבל מצב שבו מצד אחד המדינה מגישה בקשות ומאלצת את בית המשפט להידרש אליהן ואל העתירה לגופה – מבלי להזכיר שטרם הוסדר נושא האגרה – ומנגד, המדינה טוענת כי על בית המשפט להימנע ממתן החלטות בהליך שלא שולמה אגרה במסגרתו, ואף מבקשת שלאחר מחיקת העתירה תינתן החלטה המחייבת בתשלום אגרה.

6.
לנוכח התנהלות המדינה כאמור, מתבקשת המדינה לנמק עד יום 22.5.2019 מדוע לא תחויב בתשלום הוצאות לאוצר המדינה.


ניתנה היום, ט' באייר תשע"ט, 14 במאי 2019, בהיעדר הצדדים.
תמר בר-אשר
, שופטת

רשמת







עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 30452-03/19 אחמד אבו עיד, מאגדה אבו עיד, אלמותנ'א אבו עיד ואח' נ' משרד הפנים, מדינת ישראל – הועדה ההומניטארית (פורסם ב-ֽ 14/05/2019)