פסקי דין על קרן אפ.איי.פאונדרס | פסקי דין על קופמן ארקדי

66455/03 א     21/12/2005




א 66455/03 קרן אפ.איי.פאונדרס נ' קופמן ארקדי




5
בתי המשפט
א 066455/03
בש"א 178201/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
21/12/2005
תאריך:
כב' השופטת רונית פינצ'וק - אלט

בפני
:

1. קרן אפ.איי.פאונדרס
(שותפות מוגבלת)
2. קרן אפ.איי.פאונדרס
(שותפות מוגבלת)
3. אפ.איי.פאונדרס חקלאות בע"מ
4. אולשנציקי מרק

בעניין:
המבקשים - הנתבעים

-נ ג ד-
קופמן ארקדי
המשיב - התובע 3

רזניק דניאל
רזניק לריסה

המשיבים הפורמאלים
התובעים 1 ו-2

החלטה

בפני
בקשה להורות לתובע 3 להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהם של המבקשים, בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן : "התקנות").
1. לטענת הנתבעים, במקרה זה מתקיימים התנאים המחייבים הפקדת ערובה, היינו התובע 3 הינו תושב חוץ וכתב התביעה אף אינו נוקב בכתובתו של התובע 3 אלא בכתובת ב"כ בארץ בלבד, וכן לא ידוע על נכסים בארץ מהן ניתן להיפרע, במידה והתביעה תידחה.
עוד טוענים הנתבעים, כי עיון בכתב התביעה מראה כי סיכויי התביעה להצליח קלושים.
2. 2. מנגד טוען התובע 3, כי כתובתו, אשר לא צוינה בכתב התביעה בשגגה, הינה בבית מס' 11 ברח' "סטוני היל" בעיר מורגנויל בניו ג'רסי, ארה"ב וכי כתובת זו היתה ידועה לנתבעים מיום הגשת התביעה ואף זמן רב קודם לכן.
עוד טוען התובע 3, כי כאשר חלק מהתובעים הינם תושבי ישראל וחלקם תושבי חוץ, כבמקרה זה, חלה ההלכה כי אין נוהגים לחייב את התושב חוץ במתן ערובה.
בנוסף, טוען התובע 3, כי התובעים 1 ו-2 הינם תושבי ישראל ובעלי נכסים בישראל וכי אלה היו ערבים עד כה והם ערבים גם היום לכל ההוצאות שיוטלו על התובע 3, אם יוטלו בסופו של יום.
עוד מוסיף התובע 3, כי העלאת הבקשה דנן, לאחר למעלה משנתיים בהן מנהלים הצדדים משפט מורכב וממושך מצביעה על חוסר תום לב של הנתבעים.
3. 3. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי:
"א. בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע.
ב. לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה. נדחתה תובענה לפי תקנה זו רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מלתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות".

תקנה 519 מסמיכה את בית המשפט לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אולם סמכות זו לא תופעל באופן אוטומטי, וזאת על מנת שלא לנעול דלתות בית המשפט בפני
מתדיין עני, ועל מנת שלא לפגוע בזכותו לממש את זכות הקניין שלו המהווה זכות יסוד.
בין יתר שיקוליו, על בית המשפט לשקול גם את סיכויי התובענה להתקבל.
על בית המשפט לאזן בין האינטרסים המנוגדים של התובע ושל הנתבע.
מחד, עליו לדאוג כי גם תובע עני ובכללם גם פושט רגל וגם חברה בקשיים יוכלו לזכות לסעד משפטי המגיע להם.
מנגד, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו גם את הנתבע אשר בסופו של הליך יקר ומיגע עלול למצוא עצמו בפני
שוקת שבורה ובחוסר יכולת לממש את ההוצאות שתפסקנה לזכותו.

כב' השופט ש. לוין קבע בהקשר זה ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מד (1) 647, 650:

"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה. עם זאת , מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שנסיבות מצדיקות את הדבר.
תקנה 519 אינה מפרטת כיצד יש להפעיל את שיקול האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשקול דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, והנתבע, אם יזכה בהוצאות ,יתקשה משום כך לגבותן, ואין בידי התובע להצביע עם נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9 (2) "(ההדגשה שלי-ר.פ.א).
4. 4. בענייננו, התובע 3 הנו תושב זר, המתגורר בארה"ב.
התובע 3 ציין בסעיף 5א. לתגובתו את כתובתו אך זה לא הצביע על נכסים המצויים בידיו אשר מהם יוכלו הנתבעים להיפרע, היה והתביעה תדחה.

עם זאת, במקרה בו חלק מהתובעים הינם תושבי ישראל ואילו חלקם תושבי חוץ לארץ, כבמקרה שלפניי, חלה הלכה הקובעת כדלקמן:

"היו תובעים אחדים, מהם אחד בארץ, ואחד בחוץ לארץ, אין נוהגים לחייב את האחרון במתן ערובה. הטעם לכך הוא, ששניים שהצטרפו ותבעו בכתב תביעה האחד, אפילו תבע כל אחד בעילת תביעה נפרדת משלו, שניהם אחראים ביחד להוצאות בהן עלול לזכות הנתבע נגד אחד התובעים, כי על פי שיקול דעתו הרחב, שניתן בידו מכוח תקנה 511(ב), רשאי בית המשפט לחייב את התובע המתגורר בארץ, אף על פי שזכה, לשלם לנתבע את ההוצאות בהן זכה הנתבע נגד התובע השני שאינו מתגורר בארץ. צירופו של תובע שאינו מתגורר בארץ אינו מוסיף, איפוא, כל סיכון נתבע. אך הואיל ובית המשפט אף רשאי לחלק את ההוצאות בין התובעים ולהימנע מלהטיל על תובע שזכה את תשלום ההוצאות המגיעות מתובע אחר שהפסיד, ייתכן גם במקרה כזה, שהתובע שאינו יושב בארץ יהא חייב ליתן ערובה להוצאות. הדבר תלוי בשיקול דעתו של בית המשפט."
(ראה ספרו של ד"ר י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעמוד 900) (ההדגשה שלי-ר.פ.א)

לאור האמור לעיל, הואיל ובתביעה שבפני
י קיימים שני תובעים נוספים, שהינם תושבי הארץ ואשר לא נטען בנוגע אליהם כי יהא קושי בגביית הוצאות מאלה במידה והתביעה תידחה, והואיל והתובעים הגישו את תביעתם בעילה משותפת, הרי שלא מצאתי מקום לחייב את התובע 3 בהפקדת ערובה.

באשר לסיכויי התובענה אציין רק, כי מעיון בכתב התביעה לא מצאתי, כי עסקינן בתביעת סרק ונראה, כי יש ליתן לתובע 3 את יומו בבית המשפט.

אשר על כן הבקשה לחיוב התובע 3 בהפקדת ערובה נדחית.

הוצאות הבקשה תובאנה בחשבון עם סיום ההליכים.
ניתן היום כ' בכסלו תשס"ו, 21 בדצמבר 2005, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה הדין לב"כ הצדדים.

רונית פינצ'וק - אלט
, שופטת








א בית משפט שלום 66455/03 קרן אפ.איי.פאונדרס נ' קופמן ארקדי (פורסם ב-ֽ 21/12/2005)