פסקי דין על עדי ברנס פז | פסקי דין על אליהו ברנס-פז | פסקי דין על שגיא רוזנק | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

13402-04/17 פשר     25/05/2019




תלהמ 13402-04/17




בפני
כבוד השופטת מירה רום פלאי
התובעת xxxxxxxxxx
באמצעות ב"כ עוה"ד מיכאל רייכלסון
ו/או קרן וינברג
נגד

הנתבע xxxxxxxxxx
באמצעות ב"כ עוה"ד אסי סגל
פסק דין
א. עניינו של הקטין xxxxx נושא ת.ז. xxxxx יליד xxxxx (להלן- "הקטין") בפני
.

ב. האם לאפשר לגב' xxxxx להגר ביחד עם הקטין אל מולדתה -רוסיה, זוהי ההכרעה כבדת המשקל בה עליי להכריע.

ג. אקדים ואדגיש כי בבואו של בית המשפט להכריע בתיק הגירה ניצבת בפני
ו אך ורק טובת הילד. זהו עקרון על, דרכו ישקול בית המשפט כל החלטה בנוגע למשמורת על קטין וקביעת מקום מגוריו. על בית המשפט לזקק את טובת הקטין מרצונותיהם של ההורים להגר, או להישאר בישראל. על בית המשפט להכריע האם לאפשר את ההגירה, או, למנוע אותה בראי טובתו של הקטין.

העובדות הצריכות לעניין שאינן במחלוקת

1. התובעת (להלן- ׳׳האם׳׳) והנתבע (להלן- ׳׳האב׳׳) הם הוריו של הקטין אשר נולד ביום xxxxx וכיום הוא כבר בן שלוש וחצי.

2. האם אינה יהודייה, אזרחית רוסיה, ואילו האב הוא יהודי ישראלי. האם שהתה בישראל באשרות תייר אשר הוארכו מעת לעת. הקטין בעל אזרחות כפולה; רוסית וישראלית.

3. בעת שהתגוררו הצדדים ביחד, הם התגוררו ביחידת דיור סמוך לבית מגוריי הוריי האב.

4. על פי רצונה של האם, היא נסעה לרוסיה כדי ללדת שם את הקטין, שנולד כאמור, ברוסיה ביום xxxxx.

5. ביום 28.12.2016 ניתן

פסק דין
על פיו הקטין הוא בנו של האב, במסגרת תמ״ש xxxxx.

6. ביום 5.3.2017, על פי בקשת האב, הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטין לאור החשש כי האם מבקשת לצאת מן הארץ עם הקטין לרוסיה ללא הסכמתו של האב.

7. באותו היום, (5.3.2017 ) האב קיבל שיחת טלפון ממשטרת הגבולות, בה נאמר לו כי האם נמצאת בשדה התעופה יחד עם הקטין, ומבקשת לצאת מן הארץ.

המישור הדיוני

8. בתאריך 13.09.16 הוגשה תביעה לקביעת אבהותו של האב על הקטין על פי נוהל חו״ל. ביום 28.12.16 ניתן

פסק דין
על פיו האב הוא אביו של הקטין.

9. בתאריך 05.03.19 האב ביקש וקיבל צו לעיכוב יציאתו של הקטין מהארץ.

10. ביום 07.03.17 הוגשה בקשה ליישוב סכסוך על ידי האב ובמסגרתה נתבקשה בקשה לסעד דחוף להשבת הקטין למקום מגוריו ולקביעת הסדרי שהות נרחבים עם האב.

11. ביום 19.03.17 הגיש האב תביעות למשמורת וקביעת הסדרי שהות עם הקטין ואילו האם הגישה תביעות למשמורת, מזונות והיתר להגירה עם הקטין.

12. ביום 28.3.17 הוגש תסקיר ראשוני מטעם האגף לשירותים חברתיים בעיריית רחובות על פיו הומלץ על קיום החלטת בית המשפט להסדרי שהות בין האב לקטין במרכז קשר, מאחר והאם שהתה במקלט לנשים מוכות, עקב טענתה לאלימות של האב כלפיה.

13. ביום 4.4.17 התקיים דיון לפניי בו על פי הסכמת הצדדים נקבע כי המפגשים בין האב לקטין יתקיימו בימי א' ו- ג' בין השעות 19:00-12:00.

14. ביום 6.6.17 הוגש תסקיר מטעם המקלט בו שוהה האם, וביום 8.6.17 הוגש תסקיר נוסף מטעם האגף לשירותים חברתיים בעיריית רחובות.

15. לאחר קבלת כלל התסקירים האמורים, ביום 25.6.17 ניתנה החלטה לפיה לא נמצא רמז למסוכנות כלשהי של האב כלפיי בנו הקטין, ובהתאם לכך הוחלט כי הסדרי השהות באמצע השבוע ימשיכו, ואחת לשבועיים האב יאסוף את הקטין ביום ו' בשעה 16:00 ויחזירו בשבת עד השעה 18:00. בנוסף, הוזמן תסקיר משלים אשר יבחן את הרחבת הסדרי השהות באמצע השבוע.

16. ביום 18.7.2017 ניתנה החלטה לפיה ימונה לקטין אפוטרופוס לדין אשר יבקר את הקטין במקלט, יבחן את מצבו שם, יבקר ביחידת הדיור שהציע אביו, יבחן את התנאים שם ובסופו של דבר, ימליץ על המקום הטוב יותר עבור הקטין.

17. בדיון שנערך ביום 20.8.2017 הצדדים הגיעו להסכמות שהוכתבו על ידי ב״כ האם:

"מוסכם כי האב ישכור יחידת דיור בנס ציונה, אליה יעברו האם והקטין. האב יישא שלב זה במלוא עלות המדור ואחזקתו, ויישא בעלות גן הילדים. מוסכם שבשלב זה יישא האב בתשלום חודשי בסך 1,000 ₪ לידי האם וזאת בנוסף להתחייבותו לרכישת טיטולים, מזון תינוקות, מוצצים, בקבוקים וביגוד.

מוסכם כי הסדרי השהות יתקיימו באמצע השבוע מהגן ועד שעה 20:00, בימי ב' ו- ד', וכמו כן, יתקיים ביקור נוסף בימי ו', בהם הקטין לא אמור
ללון בבית האב, באופן בו האב יאסוף את הקטין מגן הילדים וישיבו לבית האם בשעה 19:00."

18. ביום 17.10.17, ניתן תוקף של החלטה להמלצות ועדת התסקירים מיום 17.10.17 , על פיהן, מדובר בשני הורים מיטיבים ודואגים לשלומו של בנם xxxxx, ולכן, הומלץ כי האחריות ההורית על הקטין תהא משותפת. בנוסף, נקבע כי הסדרי השהות בן האב לקטין יהיו פעמיים בשבוע באמצע השבוע לרבות לינה, ובכל סוף שבוע שני מיום וי בתום המסגרת החינוכית ועד ליום א', עת ישיבו האב למסגרת החינוכית.
כמו כן, על פי המלצת הועדה, הצדדים הופנו למרפאה לגיל הרך בהנהלת ד״ר מירי קרן לצורך אבחון דפוסי ההורות והתקשורת במשפחה, לרבות דיון בנושא ההגירה.

19. ביום 05.11.17 נערך דיון נוסף בו הסכימו הצדדים להמתין לחוות דעת המומחית, וביום 08.04.2018 חוות הדעת הוגשה (להלן-חוות דעת המומחית ד״ר קרן).

טענות הצדדים

האם
20. האם טוענת כי היא אזרחית ותושבת רוסיה, אשר שוהה בישראל באשרת תייר. לפני כחמש שנים הכירה את האב, עת ביקרה בישראל כתיירת. האם מוסיפה כי הצדדים המשיכו לשמור על קשר והיא אף הגיעה לישראל מדי כמה חודשים לתקופות של מספר שבועות כדי להיות עם האב.

21. במהלך חופשה של האם בישראל בתחילת שנת 2015, הרתה האם מהאב, ולאחר מספר חודשים בישראל, שבה לרוסיה כדי ללדת את הקטין ביום 20.9.2015 האם טוענת כי האב בחר שלא להגיע ללידה, ולא נפגש עם הקטין עד שמלאו לו חמישה חודשים, אולם הצדדים המשיכו לשמור על קשר, עד אשר ביום 14.2.2016 הגיעה האם לישראל יחד עם הקטין לביקור שנמשך ארבעה וחצי חודשים, ולאחר מכן הגיעה עמו לביקור נוסף מיום 19.10.2016 ועד ליום 26.12.2016.

22. האם טוענת כי ביום 20.1.2017 הגיעה עם הקטין לישראל לצורך ביקור נוסף. האם מדגישה כי לא סוכם בינה לבין האב כי היא או בנה מגיעים לישראל לתקופה ארוכה או לצמיתות. היא מוסיפה כי לצורך נסיעה זו היא לא נטלה עמה אלא ציוד בסיסי לה ולקטין אשר נדחסו במזוודה בודדת ובתיק יד, וכי בעת ביקורם, הקטין כבר היה רשום לגן ילדים ברוסיה, והיה מבוטח בביטוח רפואי ברוסיה.

23. האם טוענת כי לאחר שהצדדים הסדירו את אזרחותו של הקטין, התנהגותו של האב כלפיה הלכה והקצינה, הוא החל לסבול מהתפרצויות זעם, לעיתים אף בנוכחות הקטין. האם טוענת כי האב רשם את הקטין לגן ילדים באזור מגוריהם על דעת עצמו ובניגוד לדעתה, אולם היא סברה כי אין צורך בכך, משום שהקטין ממילא שוהה בבית, והיא יכולה לטפל בו בעצמו, ואף בעזרת הוריי האב אשר מתגוררים בסמיכות, ו- ׳׳המם סבא וסבתא למופת״, כך על פי דבריה.

24. האם מוסיפה כי במהלך חופשה בים המלח, האב השתכר ותקף אותה מילולית בצורה קשה, מאחר שהיא הרחיקה את הקטין מאביו השתוי. לטענתה, לאחר ששבו לביתם, היא אזרה אומץ והזמינה כרטיסי טיסה לה ולקטין, ארזה את חפציה ונסעה לנמל התעופה, שם היא עוכבה על ידי שוטרי ביקורת הגבולות אשר יצרו קשר עם האב אשר בקש וקבל צו למניעת יציאת הקטין מן הארץ.

25. לטענתה, לאחר חקירה במשטרת רחובות, ובעצה עם מחלקת הרווחה היא הועברה למקלט לנשים מוכות.

26. האם טוענת כי היא אינה יהודייה ואין לה זיקה מיוחדת לישראל, אינה זכאית למעמד של קבע בישראל, מרכז חייה במוסקבה, היא אזרחית רוסיה, נולדה שם, וחיה שם כל חייה. האם מוסיפה כי אינה מעורה בחברה הישראלית ואין לה אפשרויות תעסוקה של ממש בישראל, ולעומת זאת במוסקבה היא עובדת ככלכלנית בחברת הרכבות של מוסקבה.

27. לטענתה, טובתו של הקטין הינה לשוב עמה לרוסיה, תוך קביעת סדר מפגשים בישראל
וברוסיה, ודרכי קשר אלקטרוניים בין האב לקטין. האם מבקשת להדגיש כי הצדדים לא פעלו בצורה נמרצת להסדרת מעמדה בישראל, וזאת מאחר ולא גמרה בדעתה לעזוב את חייה ברוסיה ולהעתיק את מקום מגוריה לישראל.

האב
28. האב טוען כי בטרם ההליכים בבית המשפט, הוא חפץ להתחתן עם האם, לכן בוצעה בדיקת אבהות, ניתן

פסק דין
לאבהותו על הקטין, הקטין קיבל אזרחות, והאם הבינה כי תאלץ להישאר עם הקטין בארץ. האב מוסיף כי ביום אחד, האם נטלה את כל המסמכים הנוגעים לקטין, לרבות תעודות זהות, דרכון רוסי, ואף את תכשיטי הזהב שרכש עבורה, ונסעה לנמל התעופה במטרה לחטוף את הקטין.

29. האב טוען כי בטרם נולד הקטין, האם הציגה לו מצג כי היא מעוניינת להתחתן, להתגייר, להעתיק את מקום מגוריה לישראל, ללדת ילדים בארץ ולהפוך למעשה ליהודייה, ובהתאם לכך לא עלה בדעתו כי היא מתעתעת בו, וניצלה אותו לצורך הבאת ילד לעולם. האב מוסיף כי לו ידע זאת, לא היה מעלה על דעתו לשמש כבן זוגה ולקיים עמה יחסי אישות.

30. לטענתו, הצדדים הכירו לפני כחמש שנים ועד מהרה עברו להתגורר יחד בבית אשר הוא בנה בסמוך לבית הוריו. האב מוסיף כי גם כאשר האם בקרה ברוסיה מעת לעת, הם המשיכו לשמור על קשר יום-יומי באמצעים אלקטרוניים, והאם הגיעה לישראל לעיתים תכופות ולתקופות ממושכות.

31. לאחר שהרתה, החליטה האם כי בכוונתה לעבור את כל הבדיקות והטיפולים ברוסיה, וכל ניסיונות האב לשכנע אותה לבצע את שדרוש לה בישראל עלו בתוהו. האב טוען כי התנהגות זו עוררה את חשדו, אולם לא הייתה לו ברירה אלא להסכים ולסייע לה ככל שניתן.

32. האב טוען כי בניגוד להבטחותיה ללדת את הקטין בישראל, התובעת שבה לרוסיה, שם ילדה את הקטין. האב מוסיף כי כאשר שהתה היא ברוסיה, מיום היוולדו של הקטין האם נמנעה מלשוחח עמו, אפשרה לו לראות הקטין בווידאו פעמים ספורות בלבד, והתחמקה ממנו ומשיחותיו.

33. למרות זאת, ביום 15.2.2016, כשהקטין בן חמישה חודשים, שבו השניים ארצה.

34. מוסיף האב כי מראשית מערכת היחסים, האם הציגה עצמה כמי שמעוניינת להתגייר ואוהבת את ישראל, ענדה תליון של מגן דוד, נטלה שיעורים באולפן עוד בטרם הרתה, הצהירה כי היא מעוניינת להינשא לאב ולהקים עמו משפחה, ואלמלא הצהרותיה אלו, היה האב נזהר מלקיים עמה יחסי אישות בלתי מוגנים, שמא תקלט להיריון.

35. לטענתו הצדדים פנו למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדה של האם, ואף שכרו את
שירותיו של עו׳׳ד מנע לשם כך, ביצעו בדיקת אבהות לקטין לצורך הסדרת מעמדו והוצאת תעודת אזרח. האב מוסיף כי האם הגיעה מרוסיה בפעם האחרונה ביום 20.1.17, ומאז לא עזבה את הארץ, קרי - האם והקטין נמצאים בארץ שנתיים רצופות. מה שלטענתו מקבע את מקום מושבם בארץ, והקטין התרגל לגן, לתרבות ולאורח החיים הישראלי.

36. האב מציין כי על אף שהאם נמלטה למקלט לנשים מוכות עקב טענותיה לאלימות מצד האב, הוא מעולם לא נקט באלימות נגדה, העניק לה את כל עולמו, סייע לה בהתאקלמות בארץ, העניק לה קורת גג, ולא החסיר ממנה דבר. האב אף מוסיף כי נכון להיום, האם מתלווה אליו לחופשות, הם ישנים יחד, נוסעת עמו ברכב, הם אוכלים יחד, מתארחים יחד אצל הוריי האב, הם נמצאים בקשר יום-יומי, ועל כן לטענתו לא כך נוהגת אישה אשר סבלה מאלימות וחוששת מבן זוגה.

37. האב מוסיף כי נכון להיום, הוא זה שמשלם לאם את שכר הדירה בסך 4,500 ₪, דואג לכל צרכיה ולכל צרכי הקטין, שולח לה קופסאות אוכל ומצרכים בכדי שלא יחסר להם דבר. האב אף משלם סך של 1,000 ₪ עבור גן עירייה, מעביר לאם סך של 1,000 ₪ בחודש עבור צרכיה האישיים, ונושא בהוצאות השונות של הקטין כגון ביגוד, הנעלה, צעצועים, תרופות, קופ״ח, ואף טלפון נייד של האם.

38. האב טוען כי הוא זה שדואג לכל צרכיו הנפשיים, הפיזיים, והחינוכיים של הקטין, ולא התובעת, אשר ברחה למקלט לנשים מוכות, הרחיקה מהאב את הקטין וניסתה להבריחו לרוסיה, התעלמה מהצורך בחיסונים בטיפת חלב. לטענתו, הוא למעשה ההורה דומיננטי בחייו של הקטין, והוא זה אשר דאג ודואג לצרכיו.

39. האב מוסיף כי במסגרת תביעת ההגירה, האם לא הציגה כל תכנית הגירה, לרבות בית ספר, מטפלים, כתובת מגורים, מקורות הכנסה, מקום עבודה וכו'. האב מוסיף כי ביקר ברוסיה עם אביו, וגילו כי האם מתגוררת בבית הוריה, ושם אין לקטין חדר, ורמת החיים שם לא נאותה כלל. האב טוען כי מנגד, הוא הקים לקטין בית מלא בכל טוב - צעצועים, ספרים, מיטה הולמת את גילו וכל מה שדרוש לו.

התנהלות הצדדים

40. ביום 29.6.2015 שלח האב למשרד הפנים, אגף אשרות שהיה, בקשה לאשרת שהיה בישראל לאם. האב ציין בבקשתו כי הצדדים מקיימים מערכת יחסים זוגית מזה כשנתיים, במהלכן הציע לאם נישואין והם מתכוונים להקים בית בישראל.

41. ביום 7.9.2016 שלחה רשות האוכלוסין מכתב לאב, בנוגע לפתיחת תיק חיים משותפים והזמנת ילד נלווה להליך, בו הרשות אישרה את בקשת האב לאשרת כניסה עבור האם,
בהתאם לנוהל חיים משותפים.

42. בדיון מיום 22.11.2018, התייחס האב לעניין הסדרת מעמדה של האם:

"...קודם כל, כל תקופת השהות ברוסיה, רוב התקופה, גם לפני שנכנסה להיריון וגם אחרי, דיברנו על לגור פה בארץ ולהיות פה ושאפתח לה תיק מסודר במשרד הפנים ושנהיה פה. אני תמיד ידעתי שיש לה משפחה ברוסיה, אבל רוב המחשבה והכיוון היה להיות פה בארץ. זה מה שהבנתי ומה שידעת..........

היא נכנסה לחודשיים לארץ, עשינו את הבדיקה, הילד אושר, היא יצאה לסילבסטר, אמרו שלפי חותמת של בית משפט חייבת לצאת. אחרי זה אישרו אותה ואת הילד. לשאלת בית המשפט למה לא פנינו לבקשה לאזרחות אלא למולטי ויזה, אני לא יודע איך זה עובד. מה שהפנו אותי עשיתי. הבנתי שזה תהליך של שנה ואז עוד שנה ואז יש קבע. דברים כאלה״.

43. בחקירותיהם נשאלו הצדדים לכוונתם לפני שהאם נכנסה להיריון. עדותו של האב-כי כבר מתחילת הקשר ביניהם, הביעה האם רצון להקים עמו משפחה בישראל, ולכן החלה בהסדרת מעמדה בישראל- היתה אמינה עליי, ולראייה, האם אכן החלה בהליכים להסדרת מעמדה בישראל. אף נשכר עורך דין דוד מנע לצורך כך.

44. באותו דיון העיד האב כי האם אף שקלה להתגייר והחלה בבירורים לקראת תהליך הגיור, הלכה לאולפן וענדה תליון של מגן דוד.

45. מנגד, האם לא הכחישה את העובדות הללו אולם הסבירה כי עשתה זאת מאחר ואבא של
הקטין הוא יהודי.

46. ובנוגע לפעולות שנעשו לצורך הסדרת שהותה בישראל העידה היא כי:

"ביקשתי xxxxx שיעזור לי עם זה כדי שאוכל להגיע לכאן לעיתים
תכופות יותר וגם להישאר לפרקי זמן ארוכים יותר".
ראו: עדות האם בדיון ביום 21.11.2018.

47. על מנת לקבל זווית ראיה נוספת לכוונת הצדדים, בטרם נכנסה האם להריון, שאל בית
המשפט את המומחית ד״ר קרן, האם היא יכולה להעריך איך הצדדים ראו את עתידם לפני שהקטין נולד, והיא השיבה כי:

״אם אנחנו הבנו נכון, אני והצוות שלי, הבנו שהכוונה מלכתחילה
הייתה חיובית. זאת אומרת הייתה כוונה לחיות ביחד ולגדל את
הילד״.

המסגרת הנורמטיבית על פיה בית המשפט נדרש להכריע בשאלת הגירתו של קטין

48. ההכרעה בתיק הגירה, קשה היא, לעיתים כ״קריעת ים סוף״ כלשונה של כבוד השופטת חיות, כתוארה אז, בבע״מ 04-9358 פלונית נ׳ פלוני (2.5.05) (פורסם במאגר ״נבו״).
"קריעה״ זו קשה ומתעצמת כאשר כמו במקרה שבפני
י מדובר בשני הורים טובים מיטיבים עם בנם הקטין.

49. בית המשפט מתייסר כאשר עליו להחליט האם לאפשר לאם להגר לארץ זרה מבחינת הקטין כשהמשמעות של הגירה זו היא התנתקות מהאב, התנתקות מחיבוקם העוטף של הסבתא והסבא שלו בארץ, ומכל מה שמוכר לו עד היום, לבין, למנוע מהאם להגר עם הקטין, כשהמשמעות היא, במקרה הגרוע יותר התנתקות מהאם, אם תחליט היא לחזור למולדתה למרות הישארותו של הקטין בארץ, או במקרה הגרוע פחות, אם תחליט האם להישאר ואז המשמעות היא, לגדול עם אמא בודדה בישראל, מתוסכלת ועצובה, מאחר והיא לכודה במקום בו אינה רוצה להיות.

50. קושי זה מתחדד נוכח הארגז הדל בכלים, אותו שם המחוקק בידיו של בית המשפט, על מנת להכריע בסוגיות כגון זו שבפני
.

51. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב-1962, מסתפק בקביעה כי
בהעדר הסכמה בין הוריו של קטין, שהעם האפוטרופסים עליו, יכריע בכך בית המשפט על פי טובתו של הקטין.

הלכה פסוקה היא כי:

"בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילדים בלבד״ ראו: רע״א 4575/00 פלונית נ׳ אלמוני פ״ד נה(2) 321 (להלן: ״עניין פלונית״).

52. הלכה זו, מעוגנת היטב בסעיף 3 לאמנה לזכויות הילד משנת 1989, עליה מדינת ישראל חתומה, וכן ראו: דו״ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (חלק כללי, תשס״ד) 127.

53. בתמ״ש (כ״ס)12-03-30890 ד״ר א.ב.י נגד ד״ר א.ב. (פורסם בנבו), סוקר בהרחבה כבוד
השופט צבי ויצמן את עמדתו של המשפט העברי בעניין זה, והכלל הגדול בהלכה היהודית
העובר מדור לדור והנוהג בבתי הדין בארץ הוא כי:

"כל שיקול והחלטה בנוגע לקביעת מקום החזקת הילדים חייב להתבסס על מה שהוא טוב יותר לילדים״. (נתיב המשפחה, חלק ב', עמוד 944).

54. אלא שטובתו של קטין היא ״אוקיינוס״ של פרמטרים שונים ומגוונים, בין משפחה למשפחה, ולמעשה מדובר במושג -מסגרת, המכיל בחובו תכנים שונים.
ראו: פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל (כרך ב, התשמ״ט) 221-220.

אם כן, מהי טובתו של הקטין בענייננו?

55. בפסק הדין בעניין רע״א 4575/00 פלונית נ׳ אלמוני פ״ד נ״ח(2) 321, נקבעו קריטריונים כלליים שיש להביא בחשבון לצורך ההכרעה בתיקי הגירה. וכך נקבע שם (עמוד 333):

"בעניין זה יתחשב בית המשפט בדעת הילדים; באיכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים; ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו, אם תאושר הגירת הילדים ונכונות ההורה שבידיו המשמורת לסייע בקיומו של קשר זה; ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה. אמות מידה אלה יישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה."

56. עוד נקבע, כי אין מקום להעניק במקרים אלה, משקל עצמאי לשיקולים אחרים, כגון השאלה האם ההגירה ״מוצדקת״ אם לאו.
ראו: ע״א 2784/95 טריף נ׳ טריף (פורסם בנבו).

57. ועוד קבעה הפסיקה כי קבלת חוות דעת מומחה הינה אמצעי מרכזי שבידו של בית המשפט הדן בבקשת הגירה להסתמך עליו. ראו: בע״מ 9358/04( פורסם בנבו).

״דיון בנושא ההגירה"

58. כל אשר ניתן להציע בעניינו של הקטין אשר בפני
י הוא מזעור נזקים להורים ולילד. כמובן
שהמצב האידיאלי היה לו היו שני ההורים גרים בארץ, והקטין היה ממשיך להתגורר כאן
בקרבת שני הוריו כאשר הם זמינים לו בחיי היומיום.

אגש אפוא לבדוק את המבחנים האמורים, באספקלריה של התשתית הראייתית שהונחה
בפני
;

מסוגלות הורית ואיכות הקשר של קטין עם כל אחד מההורים.

59. באופן עקרוני, נראה כי לשני ההורים חשוב כי לקטין יהיו אבא ואמא מעורבים ופעילים
בחייו. הצדדים מכירים בחשיבות ההורה השני לקטין ולהתפתחותו, ולא נראה כי הם
מבקשים ״בלעדיות״ על הקטין, אלא ההפך.

60. סלע המחלוקת בין הצדדים הוא רק בשאלת מקום מגורי הקטין, בישראל או ברוסיה, והם לא חלוקים ביניהם לעניין המסוגלות ההורית האחד של השני, או לעניין הדאגה והאכפתיות של מי מהצדדים לרווחת הקטין.

61. האם מכירה בכך שהאב הוא אבא טוב הדואג לבנו, וכך גם האב, אשר מבין ומכיר באהבתה ודאגתה של האם לבנה.

62. כך מתארת עוה״ד גלילי, האפוטרופסה לדין של הקטין, את היכולות ההוריות של הצדדים:

"יש פה שני הורים שאין לי ספק באהבתם לילד והמסירות שלהם. xxxxx סיפר שהוא יוצר בילויים משותפים עם xxxxx xxxxx כדי שיקבל תחושה של משפחה ושההורים שלו מסתדרים. הוא מאוד מצטער על המצב שהמשפחה נקלעה אליו״.
ראו: פרוטוקול מיום 3.12.2018. עמוד 55 שורות 4-1.

הסיבה לבקשת ההגירה

63. האם תלויה לחלוטין באב בישראל ומרגישה בודדה מאחר ובני משפחתה חיים במוסקבה, וזאת על אף התמיכה הרבה, העזרה והסיוע הכלכלי הרב שמספקים האב והוריו, לאם,
ובהתאם לכך גם לקטין. בית המשפט התרשם לטובה מכך שהאב הסכים לשאת בתשלום דמי השכירות עבור יחידת הדיור בה מתגוררת האם בנס ציונה, לרבות הוצאות אחזקת היחידה, עלויות הגן, מזון וטיטולים, ואף מעביר לידי האם סך של 1,000 ₪ בחודש לצרכיה האישיים, בנוסף לכל הוצאות יחידת המגורים המשולמת על ידו.

64. למרות התמיכה הכלכלית והמשפחתית מצד האב ובני משפחתו, נראה כי האם מבקשת בכל מאודה לחזור לארץ מולדתה, רוסיה, יחד עם בנה הקטין.

65. האפוטרופסה לדין של הקטין, שיקפה את תחושותיה של האם:

"היא מספרת על מצב שהיא מרגישה כמו אסירה בישראל, משום שהיא לא עובדת, היא כלכלנית בהכשרתה. לדבריה, התהליך של הוצאת ויזה יכול להימשך גם 4 שנים, כך שלא ברור מתי ואם תוכל לעבוד. כל עוד היא לא עובדת, היא תלויה כלכלית באופן מלא באב, שמשלם את הגן ושכ״ד ומשלם 1,000₪ להוצאות מזון, אך היא מעבירה תחושה של פחד תמידי, שאם היא תכעיס אותו תישאר בלי כלום."
ראו: פרוטוקול מיום 3.12.18 עמוד 54 שורות 20-16.

יכולת אובייקטיבית וסובייקטיבית לשמירת קשר עם ההורה האחר.

66. האפוטרופסה לדין העידה כי לאחר הסדרת חלוקת זמני השהות בין ההורים הצדדים מצליחים להסתדר טוב יותר מבעבר, והיא הביאה את דברי האם:

"היא מתארת רגיעה ביחסים עם האבא, הם מצליחים לתקשר לגבי הילד ומשתפים פעולה. היא סיפרה שבקיץ היו מספר פעמים שהאבא הזמין אותם לטיול משותף, כמו לים או כל מקום בילוי אחר. שאלתי איך זה עובד, כי היה שם שבר די גדול לפני שנה וחצי, האמירה שלה הייתה xxxxx זה כל מה שיש לה פה בארץ והוא אבא של xxxxx. היא מאוד תלויה בו. עושה רושם שרף הקושי ביניהם ירד.״
ראו: שם, שורות 28-24.

וגם הביאה מחששות האב:

"הוא (האב) סיפר שהועלתה אפשרות באחד הדיונים xxxxx תבוא 6-5 פעמים בשנה עם xxxx. הוא חושש ודואג שזה לא יקרה בפועל." ראו: שם בעמוד 55 שורות 6-5.

67. בענין זה אציין כי לאור יכולתה של האם להתנתק מעת לעת מקשר עם האב כאשר שהתה
היא ברוסיה, כפי שהעיד האב, ועדותו זו לא נסתרה, בית המשפט מתרשם כי יש ממש בחששו של האב.

68. זאת ועוד, על סמך נסיון העבר, עת האם לא היססה לצאת מן הארץ עם הקטין, באופן חד
צדדי, ללא ידיעתו של האב, חשש זה מתגבר ונראה כי ברגעי לחץ ומשבר, האם לא תתקשה להתנתק מהאב, באופן שיחבל בקשר שלו עם הקטין.

מסוגלות הקטין להיקלט בסביבה אליה מתבקש המעבר, לעומת הזיקה שפתח הקטין כלפי סביבתו הנוכחית.

69. ברוסיה, לאם יש שני הורים ואח, והם מתגוררים במוסקבה. מאחר והקטין דובר את השפה הרוסית, ייתכן והתאקלמותו שם יכולה להיות טובה, אולם בעוד שבישראל, חציו הרוסי יכול להישמר, שכן, בישראל קהילה רוסית גדולה, קיימים ערוצי טלוויזיה בשפה הרוסית ואף ישנם חוגים ופעילויות פנאי בהם המדריכים דוברים את השפה הרוסית, ברוסיה, חציו הישראלי עלול להיטשטש ואולי אף להימחק, שכן לא תהיה לו כל יכולת להשתמש בשפה העברית, אותה הוא דובר ובה הוא השתמש עד כה, כדי לתקשר עם חבריו במסגרת החינוכית בה הוא לומד.

70. בישראל, לקטין סבתא וסבא מעורבים מאוד בחייו, והאם בהגינותה, אף ציינה כי הקטין
קשור לסבו ולסבתו בישראל, ונראה כי האם עצמה נמצאת ביחסים חמים עם הורי האב, שכן הם נהגו לארחה בחגים ובשבתות, וחפצים לעשות זאת גם בעתיד. האם והוריי האב אף הביעו חיבה אמתית זה כלפי זה במהלך הדיונים בו העידו הורי האב.

71. נכון להיום, הקטין הינו בן כ- 3.5, דובר עברית ורוסית, ומרבית חייו עברו למעשה בישראל, למרות שהוא נולד ברוסיה. שכן, האם הביאה אותו לישראל, פעלה למען קבלת אזרחות ישראלית עבורו, ולמעשה, עד למועד בו החליטה באופן חד צדדי לעזוב את האץ עמו, התגוררה אתו בישראל.

הערכת המומחים באשר להתמודדות הפסיכולוגית של הקטין עם כל אחד מהפתרונות

72. האפוטרופסה לדין התייחסה לעניין התמודדות הקטין עם המעבר לרוסיה, או הישארותו
בישראל:

"קשה לי לתת המלצה. אין לי ספק לגברי האהבה של שני ההורים. זו תחושה של משפט שלמה, שצריך לבחור את ההורה שבאמת יגדל את הילד, כי זה ברור שהורה אחד לא יהיה חלק משמעותי מחייו ואיזו החלטה שלא תהיה, בהנחה xxxx תחזור למוסקבה, ההורות של xxxxx לא תהיה ההורות שיש היום. אין על זה חולק.
ראו: שם, בעמוד 56 שורות 26-22.

73. המומחית, ד״ר מירי קרן, התייחסה אף היא לשאלה זו:

"ילד צריך את שני הוריו, הוא קשור לשני הוריו. כל הנושא של רילוקיישן, זה דיון קצת אחר אם אני מבינה נכון. אבל מבחינת הצרכים של הילד, הוא זקוק לקשר עם שני הוריו. אם אין ברירה וצריך רילוקיישן, אני חושבת שההסדר צריך לכלול ביקורים מאוד תכופים, אם הוא הולך עם אמא, הוא צריך ביקורים תכופים לארץ, וההפך....

ממה שאנחנו יודעים על יכולת של ילדים לעבור שינויים, לשאת שינויים, אם מדובר בילד עם התפתחות תקינה ועל זה אנחנו מדברים, אם ההורים עושים את השינוי, זה יכול להיות גם מעבר דירה, כל מעבר, אם ההורים עושים את השינוי בצורה נינוחה ומסבירים, מאוד קונקרטיים על איך זה יהיה, אז הילדים מסוגלים לעבור שינויים. אבל אני לא יכולה להגיד באופן ספציפי איך xxxxx יגיב, זה תלוי בנסיבות החיים שיהיו שם. אם זה לעבור למקום שאין פרנסה, אין אף אחד, בדידות מוחלטת, אין כסף, אז ברור שיהיה קשה״.
ראו: שם, בעמוד 61 שורות 20-17.

רצון הקטין

74. הקטין הוא פעוט בן שלוש וחצי שנים. אין מחלוקת כי עד היום כל צרכיו מולאו בשפע
בישראל, עטוף באהבתם של שני הוריו וסבתו וסבו בישראל. בגיל כה צעיר, סביר להניח כי רצונו מוגבל למה שהוא מכיר; חייו בישראל, שאין מחלוקת שהם טובים.
לפיכך, אייחס משקל נמוך לשיקול זה.

שיקולים על פי עקרון טובת הילד

75. בראש ובראשונה לקטין דרושה יציבות, הקטין הגיע לישראל עם אמו בגיל חמישה חודשים, התגורר עמה במקלט לנשים מוכות מספר חודשים, ובתקופה זו, היה חשוף לסכסוכים ולמחלוקות הנעוצות בין הצדדים, עד להסדרת הסדרי השהות בין ההורים - לה הסכימו הצדדים - אשר אפשרה לו בית חם, יציבות ובטחון.

76. לקטין, כמו כל קטין, דרושה סביבה תומכת, חמה ואוהבת, אשר תוכל לדאוג לטובתו בראש ובראשונה. לקטין דרושה משפחה מחבקת ואוהבת, כזו שתנסוך בו תחושת ביטחון ותעניק לו הגנה ותמיכה. יהיה נכון לומר שהחיים בישראל בסביבה בה הוא גר ממלאים אחר צרכים אלו.

כוונת הצדדים באשר לשאלת מקום מגוריהם לאחר לידת הקטין

77. בית המשפט שוכנע כי הצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית אשר כל כולה התרחשה בישראל. מערכת יחסים זו- אשר ללא ספק ידעה עליות ומורדות לאורך השנים, החלה בישראל עת הגיעה האם כתיירת לחופשה -ונמשכה בישראל. מערכת היחסים בין הצדדים מעולם לא נדדה לרוסיה, שכן האם נהגה להגיע לביקורים חוזרים בישראל מדי כמה חודשים לתקופות משמעותיות, טרם לידת הקטין, ואף לאחר מכן, כאשר הגיעה עמו לישראל ארבע פעמים. לעומת זאת, האב הגיע לביקור אחד של שלושה ימים במוסקבה לאחר הולדת הקטין.

78. אין מחלוקת כי הצדדים גרו יחד ביחידת הדיור של האב בישראל, לפני הולדת הקטין, ואף לאחר הולדתו של הקטין. גם ברור כי הצדדים החלו להסדיר את מעמדה של האם בישראל. לא מצאתי ולו פירור של אינדיקציה, לכך שאי פעם היתה כוונה לצדדים לנהל חיים משותפים, או, לגדל את הקטין יחדיו, ברוסיה.

79. בפועל, הצדדים ניהלו את הקשר הזוגי ביניהם אך ורק בישראל ואף התכוונו למסד תא
משפחתי בישראל. לא זו בלבד, אלא שהבירורים שנערכו לשם גיורה של האם, בין אם לבקשתה, ובין אם כי האב האמין שבכוונתה אכן להתגייר, מעידים כי שני הצדדים התכוונו לקיים את המערכת המשפחתית בישראל, וכי ניהול התא המשפחתי ברוסיה, מעולם לא היה על הפרק.

80. מערכת היחסים החמה ששוררת בין האם לבין הורי האב מחזקים מסקנה זו, וגם העובדה כי האם הלכה לאולפן במטרה ללמוד עברית. אילו לא התכוונה האם להשתקע בישראל, סביר שלא היתה טורחת ל״בזבז״ את זמנה הקצר בישראל, על לימוד עברית.

81. לא נעלמה מעיניי התקרית הקשה בעטיה האם החליטה לעזוב עם הקטין את הארץ, ואין
להקל ראש בהתנהגותו הבעייתית של האב כלפיה, אולם ניסיונה של האם לצאת עם הקטין מהארץ באופן חד צדדי, חשאי, וללא ידיעת האב, מעיד כי באותה נקודת זמן פעלה היא על פי טובתה ולא ראתה לנגד עיניה את טובת הקטין, שכן, תוצאת פעולתה היתה- ניתוק הקטין מהאב.

82. מאז ועד היום "מים רבים עברו בנהר״. האב הבין את חומרת התנהגותו כלפיי האם, והשכיל למצוא בעצמו את היכולת להתנהג אחרת, מתוך מחשבה ואחריות מלאה לטובת בנו, הקטין.

83. הלכה למעשה - כיום הצדדים מנהלים ביניהם קשר הורי טוב ומיטיב לקטין, בישראל.

84. בית המשפט שוכנע כי האב עושה כל שביכולתו כדי לאפשר לשלושת חברי התא המשפחתי לקיים חיי משפחה תקינים ככל הניתן בסיטואציה הקיימת. הדבר מתבטא בנכונות לתמיכה כלכלית, ובכספים רבים לאין שיעור אשר הוציא האב במרוצת השנים לטובת מגורי האם, הוצאותיה והוצאות הקטין, ונראה כי האב אכן פועל בכל כוחו ומרצו כדי לאפשר לאם לחיות בכבוד בישראל, אפילו שאין ביכולתה למצוא עבודה, עד שתבחר להסדיר את מעמדה בישראל.

85. יתרה מכך, אני סבורה כי הקטין קשור רגשית ונפשית לישראל, על אף שאמו לא גדלה כאן, היא מתקשה עם השפה העברית, ואין זו מולדתה. מאז שהאם והקטין הגיעו לישראל, הקטין נמצא במסגרות חינוכית בישראל, הן בגן ״רגיל״ והן בגן הנמצא במקלט בו שהה עם אמו. הקטין מדבר עברית, וגם רוסית, שפות האם של הוריו, וסביר, כי אם יהגר עם האם לרוסיה שפת אביו תישכח, שכן, השפה היחידה בה הוא ידבר, וידברו אליו, תהיה רוסית.

86. הקטין מצוי בקשר חם ואוהב עם סבו וסבתו בישראל, אשר מצויים בקשר חם אף עם האם, וזאת על אף מערכת היחסים הקשה ששררה בין האב לאם. גם סבתו של הקטין מצד האם הגיעה לישראל על מנת להעיד בבית המשפט, ואם הגיעה כדי להעיד, בוודאי תוכל היא להגיע ולבקרו מעבר לביקוריו שלו אצלה ברוסיה.

87. בית המשפט סבור כי טובת הילד מחייבת יציבות בעת הזו בחייו, וכי בישראל, הקטין מקבל יחס נאות וראוי מהוריו ומקרובי משפחתו, ונראה כי לאחרונה, אפילו במערכת היחסים בין האב לאם מתקיימים יסודות של רגיעה, הכלה, התחשבות, ואפילו לעיתים הנאה משותפת, כהורים לילד משותף.

88. בית המשפט מבקש להעניק לקטין סביבה תומכת כפי שהוא ראוי לה, משפחה איתנה
ומגובשת, כזו שהוא רגיל אליה, מחובר אליה, ואולי אף נעזר בה, כדי לשקם את הפגיעות
והטלטלות הרבות שחווה בחייו הקצרים.

89. כאשר גבר ואישה מביאים לעולם ילד משותף, נכרתת ביניהם ברית הורית המחייבת פשרות וויתורים, תום לב והגינות מוגברים.
התשתית הראייתית אשר הונחה בפני
י מלמדת כי כוונת שני ההורים היתה לגדל ביחד את הקטין בישראל. ביום מן הימים, בעקבות התנהגותו הבעייתית של האב כלפי האם, האחרונה החליטה להפר את ההסכמה ההורית ביניהם ולעזוב עם הקטין את ישראל לרוסיה. בפעולתה זו, לא ראתה האם את טובת הקטין לנגד עיניה, אלא את טובתה שלה.

90. נסיבות חייו של הקטין, כפי שתוארו בקפידה ב

פסק דין
זה, מצביעות על כך, כי טובתו תישמר אם ימשיך לגדול בישראל.

91. לאור כל האמור, בית המשפט סבור כי טובת הקטין היא כי הוא ימשיך את חייו בישראל, יחד עם משפחתו, עם אביו, ואף עם אמו, ככל שזו תחפוץ בכך, ותבקש להסדיר את מעמדה בישראל, לטובת התא המשפחתי שיצרה עם האב.

92. אם האם תחליט להישאר בישראל, הרי שהמשמורת על הקטין תהא משותפת והאב ידאג
להשלים את הסדרת שהייתה של האם ויישא בכל העלויות הכספיות הנדרשות לשם כך.

93. אם האם תחליט לעזוב את ישראל ולשוב לרוסיה, מאחר ויכולותיו הכלכליות של האב
גבוהות יותר, הוא זה שיביא את הקטין אל האם אל רוסיה ויישא במלוא עלויות הטיסות
הלוך וחזור, חמש פעמים בשנה;

מהשני לחודש יולי ועד 30 לחודש אוגוסט,
מהיום השני של חופשת סוכות ועד יום לפני תום החופשה,
מהיום השני של חופשת חנוכה ועד היום שלפני תומה,
מהיום השני של חופשה הפסח ועד ליום שלפני תומה,
וכן במועד נוסף לבחירת האם.

94. עד לתאריך 01.06.19 תגיש האם מועד נוסף בו יגיע הקטין אליה וישהה עמה.

95. במידה והאם תחליט להישאר בישראל הרי שיינתן

פסק דין
על פיו המשמורת על הקטין תהיה משותפת לשני ההורים והסדרי השהות יימשכו, כפי שהתקיימו עד היום, ואף יימשכו ההליכים בתביעת המזונות.

96. במידה והאם תחליט לעזוב את הארץ, תביעת המזונות שהגישה תתייתר ותידחה.

97. למרות דחיית התביעה, הימשכות ההליכים, ונסיונה של האם לצאת את הארץ ללא הסכמת האב, מאחר ובסופו של דבר ניאותה לראות את טובת הקטין לנגד עיניה, לצאת מהמקלט, ולאפשר לקטין חיים שקטים ובטוחים ביחידת הדיור אותה שכר האב עבורה ועבור הקטין, כל עוד ההליך המשפטי מתנהל, איני מוצאת לחייבה בהוצאותיו המשפטיות של האב.

98. תזכורת פנימית ליום 02.06.19.

99. משתם הליך זה בפני
י, התיק ייסגר.

100. פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ט אייר תשע"ט25 מאי 2019, בהעדר הצדדים.
מירה רום פלאי
, שופטת
??

??

??

??
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון

תלה"מ 17-04-13402
19 מתוך 19








תלהמ בית המשפט לענייני משפחה 13402-04/17 נ' (פורסם ב-ֽ 25/05/2019)