פסקי דין על מכאל ויצמן | פסקי דין על אליהו ויצמן | פסקי דין על יוסף אלעמור

5953-10/17 תק     22/05/2019




תק 5953-10/17 מכאל ויצמן, אליהו ויצמן נ' יוסף אלעמור








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 5953-10-17 ויצמן ואח' נ' אלעמור




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן


תובעים

1
.
מכאל ויצמן

2
.
אליהו ויצמן


נגד

נתבע
יוסף אלעמור



פסק דין


לפניי תביעה על סך 11,689 ₪ אשר הגישו התובעים נגד הנתבע שעניינה פיצוי בגין נזק רכוש אשר נגרם לרכבם בתאונה עם רכבו.



לתובע 2 רכב מסוג פולקסוואגן
אשר רשום על שם
תובע 1 (להלן: "רכב התובע"). בעת התאונה נהג ברכב התובע נועם ויצמן (להלן: נהג התובע/ נועם"). הנתבע יוסף אלעמור
נהג בעת התאונה ברכב מסוג סיטרואן (להלן: "הנתבע / יוסף " וכן "רכב הנתבע" בהתאמה).

התביעה הוגשה ונתבררה כתביעה קטנה. כמצוות התקנות, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

בכתב התביעה נטען כי ביום 11.02.17 בשעה 13:00 החנה נהג התובע את רכב התובע בחנייה ב"ביג" בבאר שבע כאשר הנתבע תוך כדי ניסיון להחנות את רכבו, פגע ברכב התובע
מאחור וגרם לו לנזק בחלקו האחורי. נטען כי הנתבע סירב למסור פרטי הביטוח ולכן נאלץ נהג התובע להגיש תלונה במשטרה. נטען כי לרכב התובע נגרם נזק על סך 5,578 ₪ בהתאם לחוות דעת שצורפה לכתב התביעה וכן קבלה ולפיה שולם שכר טרחת שמאי על סך 587 ₪.

יש לציין כי בתיק דנן התקיימו שני דיונים וזאת מכיוון שניתנה לנתבע האפשרות להיות מיוצג על ידי עורך דין משום שהתובע 2 הוא עורך דין במקצועו. הנתבע בחר תחילה לבקש להשתמש בזכותו זו ועל כן נדחה הדיון ואולם, ביכר להגיע בסופו של דבר, לדיון האחר כאשר אינו מיוצג. כמו כן, במסגרת הדיון ניתנה לתובעים האפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. ביום 31.03.19 נתתי החלטה הרואה בכתב התביעה שהוגש ביום 07.01.19 כתב תביעה מתוקן וכן
ניתנה לנתבע האפשרות להגיש כתב הגנה מתוקן.


בכתב התביעה המתוקן נטען כי ביום 11.08.17 נהג נועם נהג התובע
בביג בבאר שבע בדרך בה יש לו זכות קדימה ולפתע הבחין ברכב בו נהג הנתבע מתפרץ לכביש בפראות מבלי ליתן זכות קדימה. נטען כי נעם הצליח לעצור עצירה מוחלטת מבלי להתנגש ברכבו של הנתבע. נטען כי הנתבע לא נתן זכות קדימה ונסע שמאלה ופגע ברכב התובע בחלקו האחורי מצדו השמאלי וגרם לו לנזק. נטען כי נהג התובע ירד על מנת לקחת פרטים מהנתבע וראה את רכב הנתבע מנסה להחנות בחניה סמוכה ולפתע עשה רוורס וכמעט התנגש ברכב נוסף. נטען כי נהג התובע
פנה אל הנתבע על מנת שיעצור וימסור לו פרטים אך זה סירב וברח מן המקום. נטען כי נהג התובע הספיק לקחת מספר הרכב של הנתבע וצלצל למשטרה וכן לאחר מכן אף הגיש תלונה במשטרה. נטען כי לרכב התובע נגרם נזק על סך 5,578 ₪ וכן נגרמה לו ירידת ערך בסך 5,521 ₪ בהתאם לחוות דעת שצורפה לכתב התביעה וכן קבלה ולפיה שולם שכר טרחת שמאי על סך 587 ₪.

בדיון שנערך לפניי העיד נהג התובע כי נסע בנתיב הימני בכביש דו סטרי בו נתיב אחד לכל כיוון. מעדות של נהג התובע עולה כי הגיע לצומת
t
"כאשר רכב מגיע מצד ימין שלי, הנתבע נוסע ברכב ג'יפ גדול ובא מצד ימין שלי הוא נוסע בצורה פרועה וגולש בצומת
t
מבלי לתת לי זכות קדימה ששייכת לי. אני מזהה את זה ועוצר במקום במרחק ראוי למרות שזה זכות קדימה שלי הנתבע יוצא בצורה פרועה וחותך שמאלה לנתיב שלו ותוך כדי נסיעה הוא משפשף לי את כל החלק האחורי של הרכב משהו כמו 40 ס"מ של נסיעה ואני מרגיש איך הוא מגלח לי את הרכב ולא עוצר". נהג התובע העיד כי רכב הנתבע המשיך בנסיעה ונכנס לחניה

.
עוד העיד כי אשתו של הנתבע ישבה ברכב. נהג התובע העיד כי הגיע לרכבו של הנתבע וצעק על הנתבע וכי הנתבע ביק שלעזוב את המקום נסע קדימה ונתן מכה לעמוד ולאחר מכן חזר ברוורס וכמעט והתנגש ברכב נוסף אלמלא צעק לו. לדבריו, הנתבע ברח מן המקום , לא נתן לו פרטים וכן לא נתן לו לצלם את הרכב שלו. עוד העיד כי התלונן
במשטרה וכן העיד כי מצא את רכבו של הנתבע חונה בביג לאחר מכן. נהג התובע נשאל על השוני בין גרסתו בכתב התביעה לבין הגרסה שמסר בעדותו בבית המשפט והסביר כי אביו כתב את כתב התביעה עת שוחח עמו בטלפון וכי לא הבינו נכון ואולם גרסתו הנכונה היא הגרסה שהעיד לגביה. עוד התייחס לכך שהפגיעה בחלק האחורי של רכב התובע נובעת מכך שהנתבע סטה מעט בשלב בו חלף על פני רכב התובע. נהג התובע העיד בחקירה נגדית כי על אף שזכות הקדימה הייתה שלו, עצר ונתן לנתבע זכות קדימה ואולם זה לקח פניה פרועה. נהג התובע הדגים את האופן בו קרתה התאונה באמצעות רכבי צעצוע וכן שרטט מקום התאונה.

כמו כן, העיד מטעם התביעה, מר שרלי ביליה, הבעלים של מוסך אשר תיקן את רכבו של התובע ואשר ביצע התיקון בהתאם לחוות דעת השמאי. מעדותו עלה כי הרכב תוקן.


בכתב ההגנה המתוקן
(נ/1) טען הנתבע בין היתר, כי בכיוון נסיעתו עמדה משאית שפרקה סחורה. נטען כי נהג התובע הבחין בנתבע יוצאה לעקיפת המשאית
ועצר ובעת שהנתבע הגיע לאמצע המשאית ובטרם השלים את העקיפה של המשאית, החל נהג התובע בנסיעה ושרט את הכנף האחורית של רכב הנתבע.
הנתבע העיד כי למרות שנהג התובע שרט את רכבו וגרם לו לנזק , וויתר לו כי ראה שהנזק לא רציני. לטענתו, נהג התובע דרש פרטים ואולם, בה בעת סירב למסור את פרטיו לנתבע ומשכך כל אחד נסע לדרכו. לטענת הנתבע הוא לא ברח מן המקום אלא ניסה לקבל פרטי נהג התובע אשר סירב ליתן פרטים. נטען כי גרסאות נהג התובע שונות וכי זה אינו אומר אמת.

בעדותו לפניי העיד הנתבע כי רכב התובע הגיע מצד שמאל שלו ושרט את רכבו בכנף האחורית משום שסטה לעבר רכבו. לדבריו, נהג התובע שרט את רכבו של הנתבע והמשיך בנסיעה. לדבריו נהג התובע עצר רק כעבור 2 מטרים וגם הוא עצר. לדבריו, נהג התובעת הגיע לאחר מספר דקות והנתבע אמר לו כי שרט את רכבו של הנתבע. עוד העיד כי חשב לוותר לנהג התובע כי מדובר בשריטה אך נהג התובע ביקש פרטים. עוד העיד "אמרתי לו שיתן לי פרטים אמסור לו פרטים. הוא לא הסכים לתת לי פרטים אז אמרתי גם אני לא יביא לו פרטים. כל אחד נסע לדרכו.." (הטעות במקור- מח"נ). הנתבע נשאל בחקירתו הנגדית על כך שעקף משאית
ונשאל אם גרסתו בכתב ההגנה נכונה והשיב בחיוב אמרו כי היה מקום למעבר וכי נהג התובע נדחף בינו לבין המשאית וגרם לשריטה שנגרמה. הנתבע הדגים האופן בו קרתה התאונה באמצעות רכבי צעצוע וכן שירטט מקום התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ולאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים, ולאחר שהצדדים הדגימו בפני
י את אופן קרות התאונה באמצעות מכוניות צעצוע ולאחר עיון בחוות דעת שמאי אשר הוצגה מטעם התובעים אשר לא נסתרה וכן לאחר התרשמות מן התמונות שהוצגו, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל וזאת, מן הנימוקים שיפורטו להלן


התרשמתי לחיוב מעדות נהג התובע אשר הדגים בפני
י את אופן קרות התאונה ושרטט איך אירעה התאונה. התובע נתן הסבר סביר לכך שגרסתו בכתב התביעה הראשון שהגיש שונה מגרסתו בכתב התביעה המתוקן ומעדותו ולכך שלא כתב את כתב התביעה אלא אביו כתבו מבלי שהבין את האופן בו קרתה התאונה כהווייתה. עדות נהג התובע לפני תאמה גם להדגמה שערך לאופן קרות התאונה באמצעות רכבי הצעצוע. נהג התובע נתן הסבר סביר לשאלות קשות ולא התחמק מהשאלות שנשאל על ידי הנתבע בחקירתו הנגדית. עוד יש לציין כי נהג התובע גם העיד ביחס לכך שצעק על הנתבע לאחר התאונה ומכאן שהעיד גם באופן שעשוי לפגוע בגרסתו ועל אך זאת העיד על הדברים כהווייתם.

עדות התובע נמצאה מהימנה בעיניי בין היתר, כי נמצאו לה תימוכין בדברי הנתבע לגבי כך שדרש מהנתבע פרטים. הנתבע מאשר כי נהג התובע דרש ממנו פרטים לאחר התאונה אך טוען כי מכיוון שנהג התובע סירב למסור פרטים, לא מסר לו פרטיו.

בניגוד לכך, עדות הנתבע בכתב הגנתו ולפיה עקף משאית בעת קרות התאונה לא השתלבה עם עדותו לפניי ולא עם הדגמתו את האופן בו קרתה התאונה.
בעת ההדגמה לא ציין כלל כי הוא מבצע עקיפה של משאית וכי רכב התובע נדחף לעברו כפי שטען לאחר מכן בחקירתו הנגדית עת נשאל על כך. כמו כן, לא היה היגיון לכך שרכב התובע הוא שפגע ברכבו בעוד שהוא התכוון לוותר לו. מדוע שיוותר אם רכב התובע שרט את רכבו? כמו כן, התרשמתי כי הוא ניסה לצמצם היקף אחריותו וענה תשובות מתחמקות לשאלות שונות כמו שהאלה האם עשה לרכבו ביטוח מקיף וצד ג' וכן ביחס לביטוח חובה. גם התשובה שנתן ביחס לאי מסירת פרטים נראתה לא סבירה וכך גם טענתו כי נהג התובע לא רצה למסור לו פרטים.

משכך, אני סבורה כי עדות נהג התובע משתלבת עם הגיונם של הדברים שהרי מדוע ידרוש לקבל פרטי הנתבע אם הוא, נהג התובע, אשם בקרות התאונה. כמו כן, מדוע יסכים ללכת לדרכו מבלי לקבל פרטים או מדוע יסרב למסור מנגד פרטים. לאור האמור, אני מעדיפה את גרסת נהג התובע על פני גרסת הנתבע.

יש להוסיף כי טענת נהג התובע ולפיה עם הנתבע ברכב הייתה אישה לא נסתרה. הנתבע לא טען ביחס לכך דבר. הימנעות הנתבע מלהביא לעדות נוסעת נוספת, שהייתה עמו ברכב בעת התאונה, מקימה חזקה ולפיה עדותה הייתה מחזקת אף היא את ראיות התביעה.


על כן, אני קובעת כי
התאונה אירעה עת הנתבע החל בביצוע עקיפה של משאית אשר חנתה לפניו בנתיב נסיעתו על מנת לפרוק סחורה. במהלך ביצוע העקיפה
סטה הנתבע מנתיבו שמאלה ופגע ברכב התובע בחלקו האחורי כמתואר בחוות דעת שמאי מטעם התובע באמצעות צדו השמאלי אחורי של רכבו ועל כן הוא הגורם להתרחשות התאונה. הנתבע
נהג בניגוד לתקנה 40 (א) לתקנות התעבורה הקובעת כי לא יסטה נהג רכב מנתיבו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. לפיכך, אני קובעת כי הנתבע אחראי לקרות התאונה ואני מקבלת את התביעה.

ביחס לגובה הנזק הרי שחוות דעת שמאי שהציגו התובעים, לא נסתרה ולפיה, הנזק נאמד בסך 5,578 ₪ בעבור הנזק הישיר וכן נזק בעבור רכיב ירידת ערך על סך 5,521 ₪. כמו כן, הרכב תוקן והוצגה חשבונית תיקון
אך לא קבלה על הסכום האמור. כמו כן, הוצגה חשבונית ביחס לשכר טרחת שמאי על סך 587 ₪.

יובהר כי מעדות עד התובעים, מנהל המוסך, מר ביליה העיד כי הרכב תוקן אך לא הוצגה קבלה על תשלום.


אמנם התובעים לא הציגו קבלה ביחס לתיקון שבוצע בפועל ואולם,
הואיל ומדובר בדיני נזיקין, על המזיק להעמיד את הניזוק במצב בו היה אלמלא אירע הנזק. יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'ה בע"א 9085/00
שטרית נ' שרבט חברה לבנין בע"מ, נז(5) 462 (2003):

"כלל הוא בתורת הפיצוי כי יש להעמיד ניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא ארעה ההפרה והנזק שנצמח בעקבותיה. מקובל עוד לפסוק פיצוי מתוך הנחה רעיונית כי הכסף ייועד למטרה שלשמה הוא ניתן אך אין מחייבים בדרך כלל הוכחה נחרצת לאופן השימוש העתידי בו, ותשלומו אינו מותנה בהתחייבות הנפגע להשתמש בו למטרה מוגדרת".

יחד עם זאת מכיוון שלא הוכח כי הרכב תוקן בפועל בסכום הנקוב בחשבונית, מצאתי לנכון להפחית את שיעור המע"מ. ועל כן אני מעמידה הפיצוי על רכיב זה על סך של 4,768 ₪. לסכום זה יש להוסיף רכיב ירידת הערך על סך 5,521 ₪.

לאור המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת, למעט רכיב המע"מ לעניין הנזק הישיר.


הנתבע ישלם לתובעים תוך 30 יום סך של 4,768 ₪ בעבור הנזק הישיר, סך של 5,521 ₪ בעבור רכיב ירידת הערך וכן שכר טרחת שמאי בסך של 587 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (02.10.17) ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן הנתבע ישלם לתובעים, הוצאות משפט בסכום כולל של 750 ₪ (כולל החזר אגרה). סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ט, 22 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 5953-10/17 מכאל ויצמן, אליהו ויצמן נ' יוסף אלעמור (פורסם ב-ֽ 22/05/2019)