פסקי דין על בילאל אבו ליל | פסקי דין על אחמד אבו ליל | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים | פסקי דין על אבו ליל עבד אלחפיז | פסקי דין על אבו ליל עבד אלנאסר ואח' |

20618-10/18 א     22/05/2019




א 20618-10/18 בילאל אבו ליל, אחמד אבו ליל נ' ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים, אבו ליל עבד אלחפיז, אבו ליל עבד אלנאסר ואח'








בית משפט השלום בנצרת


22 מאי 2019
ת"א 20618-10-18 אבו ליל ואח'
נ' ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים
ואח'






בפני

כב' השופטת הבכירה - שאדן נאשף-אבו אחמד

התובעים/ המשיבים

1.

בילאל אבו ליל


2.

אחמד אבו ליל



נגד

הנתבעת/ המבקשת הצדדים השלישיים

1. ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים


501500318
1. אבו ליל עבד אלחפיז

2. אבו ליל עבד אלנאסר
3. אבו ליל ג'מאל



החלטה


1.
החלטה זו דנה בשאלת הסמכות העניינית שהעלתה הנתבעת, הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים, ולפיה אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה דנן, משום שבפועל עסקינן בתביעה לתקיפת החלטה מנהלית, שבגדרה הורתה הועדה על הפסקת עבודות הבנייה שביצעו התובעים מכוח היתר בניה שניתן בשנת 2011 והוארך על ידי הועדה בשנת 2014, כאשר במהלך התקופה הנ"ל, כבר נבנה שלד בנין המגורים של התובעים, עד למתן החלטה המתלה את תוקפו של היתר הבניה ומתן צו הפסקה מנהלי וזאת בשנים 2014-2015. הסיבה להפסקת הבניה והתליית ההיתר כאמור הייתה נעוצה בהימצאותו של קו חשמל במתח גבוה בשטח.

2.
מעיון בכתבי הטענות על צרופותיהם עולה, כי קודם להגשת התביעה דנן פעלו
התובעים במספר אפיקים :

ראשון - התובעים הגישו ערר לועדת הערר המחוזית בו תקפו את החלטת הועדה המתלה את היתר הבניה. ערר זה נדחה בהעדר זכות ערר (החלטת ועדת הערר מס' 107/15 מיום 5.7.15).

שני – הוגשה על ידם עתירה מנהלית אשר נמחקה לשם בחינת ניהול דין ודברים עם חברת החשמל להעתקת קו מתח החשמל משטח התובעים (כך ניתן להבין מטיעוני הצדדים כאן). התובעים החלו באפיק זה, אולם בשל הסכום אותו דרשה חב' החשמל להעתקת הקו, לא עלה בידם לממנו ובכך נותר המצב על כנו.

שלישי - התובעים שיגרו דרישה לתשלום פיצוי בגין ביטול ההיתר מחמת רשלנות הועדה, דרישה שנדחתה ע"י הועדה בהחלטה מיום 23.11.17 ובגדרה אף נדחתה טענת הרשלנות שיוחסה אליה בהנפקת ההיתר.

3.
הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו העלתה טענת העדר הסמכות עניינית של בית משפט זה וכן טענות מקדמיות נוספות, כגון שיהוי והעדר יריבות, ואף שלחה הודעת צד שלישי נגד שלושה צדדים שלישיים והם : עורך הבקשה להיתר, המהנדס האחראי לביצוע השלד, והמודד, בטענה כי הם העלימו עובדת קיומו של קו מתח גבוה מבקשת ההיתר שממנה היא ניזונה כוועדה מקומית. לדידה, אף המודד 'הודה' בקרות 'הטעות' במסגרת שימוע אליו הוא זומן. מנגד, התנגדו התובעים לטענת העדר הסמכות העניינית וביקשו להפעיל את 'מבחן הסעד' וטענו כי עסקינן בתביעה נזיקית ובגדרה הם עותרים לקבלת פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו להם, כטענתם, כתוצאה מהתרשלות הנתבעת בטיפולה הרשלני בבקשת היתר הבניה, וכי הם מיצו את מהלכיהם לתקיפה מינהלית של ההחלטה המורה על ביטול ההיתר.

4.
לאחר עיון ושקילה מצאתי לדחות את טענת הנתבעת בדבר העדר סמכות עניינית וזאת מהנימוקים שיובאו להלן:

ראשית, הנתבעת לא טרחה לצרף את העתירה המינהלית וההחלטה שניתנה במסגרתה ובכך נקודת המוצא לדיוננו היא, כי אותה עתירה מנהלית נמחקה. התובעים הצהירו בתגובותיהם, כי הם מיצו את האפיק המינהלי וכי אין הם תוקפים עוד את ההחלטה התולה את היתר הבניה.

שנית, עיון בכתב התביעה מעלה כי מדובר בתביעה הנשענת כולה על דיני הנזיקין ומציבה את השאלה ולפיה מהי מידת האחריות של מוסדות התכנון בעת אישורו של היתר בניה, לבדיקת נכונות המידע המועלה בבקשה ובמפה המצבית המצורפת אליה, וכן שאלת חלוקת האחריות, אם בכלל, עם אנשי המקצוע המעורבים בהוצאת ההיתר, קרי מגיש הבקשה, המהנדס והמודד, לנזק שנטען כי נגרם למבקש ההיתר, אשר הסתייע באנשי המקצוע הרלוונטיים ופנה למוסדות התכנון כדין, קיבל היתר, על בסיסו בנה כבר את בית מגורים והיום הוא עומד כשלד שלא ניתן לעשות בו שימוש, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים כספיים, כמפורט בכתב התביעה.

שאלה זו, הינה במישור הנזיקי ובשים לב לסכום התביעה, הרי מוקנית לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בה.

למותר לציין, כי שאלת התרשלותן של רשויות התכנון והבניה העסיקה את בתי המשפט לא אחת כגון שאלת ההתרשלות בקידום הליכי התכנון (ע"א 653/97), חובת הזהירות המוטלת על גופי התכנון המוסמכים להענקתם של היתרי בניה התואמים לדין ולהימנע ממתן היתרים שאינם מתיישבים עם הדין (ע"א 4079/05), אשר מתרחבת גם כלפי הפרט שהסתמך על היתר הבנייה שניתן לו ופעל על פיו (ובלבד שיוכח נזק), וכן שאלת החובה המושגית המוטלת על הנתבעת בהפעלת סמכויותיה כדין במתן היתר בניה, כל אלה הן שאלות המצריכות בירור עובדתי והן תיבחנה בהתאם לנסיבות העניין. כן תיבחן במקרה שלפנינו השאלה מהי מידת האחריות המוטלת על הועדה כאשר מדובר בקוו מתח גבוה הנמצא בשטח הבניה מושא בקשת ההיתר, בשים לב להוראות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר), ככל שהן
עוסקות בהגשת בקשה להיתר והמסמכים שיש לצרפם, כגון המפה המצבית ו/או מפת איתור העבודה והמידע שיש לכלול בתוכם, ובהינתן התוכניות החלות על הקרקע מושא הדיון, ואחריות הגורמים המטפלים, המודד, הוועדה (באמצעות המהנדס) ויתר אנשי המקצוע לנכונות המידע הנ"ל.

לפיכך, הסמכות של בית משפט האזרחי במסגרת תביעת נזיקין לבחינת שאלת הטלת האחריות בנזיקין על רשויות התכנון שנהגו ברשלנות בעת מתן שירותיהם לאזרח, מוקנית לבית משפט זה (בשים לב לסכום התביעה), שעה שאין עסקינן בתקיפת ההחלטה המנהלית המורה על הפסקת הבנייה ו/או התליית היתר הבניה עצמו. יחד עם זאת, יובהר כי אין באמור בהחלטה זו על מנת להוות הבעת עמדה לכאן או לכאן לגבי שאלת האחריות עצמה והיקפה ו/או חלוקתה אם בכלל, בטרם נבחנו הראיות בתיק ובטרם נשמעו עדויות.

5.
על יסוד כל האמור לעיל, דין הבקשה לדחיית התביעה מחמת העדר סמכות עניינית שהועלתה על ידי הנתבעת- להידחות.

6.
הנתבעת תישא בהוצאות הבקשה בסכום של 1,500 ₪, שישולמו על ידה לתובעים תוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך.

7.
המזכירות תמציא עותק החלטה זו לצדדים.





ניתנה היום,
י"ז אייר תשע"ט, 22 מאי 2019, בהעדר הצדדים.





הוקלד על ידי .......







א בית משפט שלום 20618-10/18 בילאל אבו ליל, אחמד אבו ליל נ' ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים, אבו ליל עבד אלחפיז, אבו ליל עבד אלנאסר ואח' (פורסם ב-ֽ 22/05/2019)