פסקי דין על ציון סומך | פסקי דין על אילנה סומך | פסקי דין על טל חלמיש ואח' | פסקי דין על יוסף כהן | פסקי דין על ג'נט כהן |

50839-08/16 א     28/05/2019




א 50839-08/16 ציון סומך, אילנה סומך, טל חלמיש ואח' נ' יוסף כהן, ג'נט כהן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 50839-08-16 סומך ואח'
נ' כהן ואח'



לפני
כבוד השופטת בכירה כרמלה האפט


ה
תובעים
:

1.ציון סומך

2.אילנה סומך

3.טל חלמיש

4.גבע חלמיש

5.דן סמלוי


נגד


ה
נתבעים
:

1.יוסף כהן

2.ג'נט כהן


פסק דין


סכסוך בין דיירי בניין לגבי הצמדת חניות לדירותיהם.

התובעים טוענים כי בהתאם לצו רישום הבתים המשותפים הוצמדו החניות לדירותיהם באופן שגוי ובניגוד לדרך בה חנו מאז ומעולם; ואילו הנתבעים טוענים כי הרישום נכון ומשקף את דרך החניה בפועל.

ריבוי עדויות התומכות בגרסת התובעים לצד עדותו של עורך הדין שטיפל בהסכם רכישת הדירה של הנתבעים, כמו גם ברישום הבניין כבית משותף בה הודה כי חלה טעות ברישום, מוליכים למסקנה כי הצמדת החניות בצו הרישום אכן בוצעה באופן שגוי.
מכאן שהתביעה מתקבלת.


רקע

1.
התובעים והנתבעים הם דיירים בבניין משותף המצוי ברחוב יד שלום 6 ברמת גן הידוע כגוש 6157 חלקה 37 (להלן: "הדיירים" ו- "הבניין", בהתאמה).

2.
הבניין נבנה בהמשך לעסקת קומבינציה שנערכה בין הגב' בתיה סמלוי ז"ל לבין חברת פנירי ובניו בע"מ, ובמסגרתו קיבלה הגב' סמלוי 3 דירות בבניין (להלן: "הגב' סמלוי" ו- "הקבלן", בהתאמה) (סעיף 6 לתצהיר מר סמלוי).

הבניין מונה שש דירות ושש חניות ונרשם לו תקנון מוסכם.

3.
בניית הבניין הושלמה בשנת 2002 ואז גם החל אכלוסו (סעיף 2 לתצהיר מר סומך, ת/2; סעיף 6 לתצהיר מר דוד פנירי, ת/9).

4.
התובעים 1-2 הם הבעלים הרשומים של דירה בבניין הידועה כתת חלקה 3. דירתם נרכשה מהקבלן (הסכם הרכישה צורף כנספח ה' לתצהירי התובעים) (התובע 1 להלן: "מר סומך");

5.
התובעים 3-4 הם הבעלים הרשומים של דירה בבניין הידועה כתת חלקה 5. את הדירה רכשו מהגב' אקריב בהמשך להסכם רכישה מיום 8/3/2016. הדירה נרכשה במקור על ידי הגב' אקריב ובעלה לשעבר מהקבלן (סעיף 1 לתצהיר הגב' אקריב, ת/4; הסכם רכישה בין הגב' אקריב לזוג חלמיש צורף כנספח ה'2 לתצהירי התובעים) (התובע 3 להלן: "מר חלמיש", ו- "הגב' אקריב", בהתאמה);

6.
התובע 5, בנה של הגב' סמלוי, הוא הבעלים הרשום של דירה בבניין הידועה כתת חלקה 6 (להלן: "מר סמלוי");

7.
הנתבעים הם הבעלים הרשום של דירה בבניין הידועה כתת חלקה 4 שנרכשה מהגב' סמלוי בהמשך להסכם מיום 30/1/2003 (סעיף 6 לתצהיר מר סמלוי; הסכם המכר צורף כנספח ה' לכתב התביעה) (להלן: "הנתבעים". הנתבע 1 להלן: "הנתבע");

8.
התובעים 3-5 צורפו לתובענה זו ביום 8/3/2017 בהתאם להחלטת כבוד השופטת ד' קוברסקי.

9.
הבניין נרשם כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים ביום 23/2/2009. בעקבות טעות סופר שנפלה במסמכי הרישום לעניין ייחוד הבעלויות בדירות ובייחוד הערות האזהרה לדירות, תוקן צו הרישום ביום 14/1/2010 (נספח ב' לכתב התביעה) (להלן: "צו הרישום המקורי" ו- "תיקון צו הרישום", בהתאמה; ויחדיו: "צו הרישום"). לעובדה זו חשיבות מכרעת לענייננו כפי שיתברר בהמשך.

10.
תביעה זו הוגשה בתחילה לאגף לרישום והסדר מקרקעין. בהתאם להחלטת המפקחת הבכירה, הגב' מירה אריאלי מיום 10/8/2016, הועבר התיק אל בית המשפט השלום בתל אביב בשל היעדר סמכות.

11.
בהמשך, הגישו הצדדים זה כנגד זו בקשות למתן צווי מניעה. התובעים ביקשו צו המונע מהנתבעים לחנות בחניה המסומנת כחניה "ס ירוק"; למנוע מהם מלבצע עסקה בדירתם הכוללת את חניה "ס ירוק" ולצורך כך להורות על רישום הערת אזהרה. הנתבעים ביקשו מתן צו המונע מהתובעים לחנות בחניה "ס ירוק".

כבוד השופטת ד' קוברסקי בהחלטתה מיום 2/11/2017 קבלה את בקשת התובעים ודחתה את בקשת הנתבעים.


עיקרי טענות הצדדים

12.
הערה לסדר: כתב התביעה הוגש במקור על ידי התובעים 1-2 אולם נוכח הצטרפותם של התובעים 3-5 לתובענה אתייחס לטענות המובאות בכתב התביעה ככאלו שהובאו מטעם כלל התובעים. בהתאם אתייחס לטענות הנתבעים בכתב הגנתם ככאלו המופנות כלפי כלל התובעים, אלא אם אציין אחרת.

13.
טענתם העיקרית של התובעים הינה כי עקב טעות של עוה"ד פלג, אשר טיפל ברישום הבית המשותף (להלן: "עוה"ד פלג") הוצמדו החניות לדירות בצו הרישום באופן מוטעה, וכי משכך, אין הלימה בין אופן החניה של הדיירים מאז רכישת זכויותיהם בבניין לבין המפורט בצו הרישום.

התובעים מוסיפים וטוענים כדלקמן;

14.
דיירי הבניין רכשו את דירותיהם בצירוף חניות כמפורט בתשריט שצורף להסכמי הרכישה ונחתם על ידי המוכרים דאז, הגב' סמלוי או הקבלן (העתק התשריט מצ"ב כנספח ג' לכתב התביעה). מאז רכישת הזכויות חונים כל דיירי הבניין באופן ההולם את המפורט בתשריט זב.

15.
הנתבעים חתמו על הסכם רכישה של דירתם שלה הוצמדה חנייה שסומנה בתשריט כחנייה מספר 3, ובפועל הם עשו שימוש רק בחניה זו (הסכם הרכישה צורף כנספח ה' לכתב התביעה). המדובר בחניה צרה ובעייתית.

16.
התובעים מפרטים את המצב הרצוי והמצוי הקיים, כדלקמן:

·
דירת מר סמלוי – חונה בפועל בחנייה 2 לפי התשריט שסימונה "פ כחול".
החניה ברישום השגוי היא "ק סגול".
·
דירת הנתבעים – חונים בפועל בחניה 3 לפי התשריט שסימונה "מ כתום".
החניה ברישום השגוי היא "ס ירוק".
·
דירת הזוג חלמיש – חונים בפועל בחניה 4 שסימונה "ס ירוק".
החניה ברישום השגוי היא "פ כחול".
·
דירת הזוג סומך – חונים בפועל בחניה 1 שסימונה "ק סגול".
החניה ברישום השגוי היא "מ כתום".

17.
עוה"ד פלג הודה במכתבו מיום 9/5/2016 כי נפלה טעות בציון הצמדת החניות (צורף כנספח ד' לכתב התביעה). בתצהירו מסביר עוה"ד פלג כיצד נוצר הרישום המוטעה.

לדבריו, בצו הרישום המקורי חלה טעות בייחוד הדירות, שמקורה היה השוני הקיים בין המיספור המקורי של הדירות למיספור שבתשריט. הן ייחוד הערות האזהרה והן הצמדת החניות נעשו לפי מספרי הדירות כפי שנקבעו במקור על ידי הקבלן וכפי שנרשמו על דלתות הדירות ולא על פי המיספור התשריט.

כאשר הוסבה שימת ליבו לטעות הוא פעל לתיקונה בדרך של שינוי היחידות להן יוחדו הערות האזהרה, אלא שבאותה העת נשכח ממנו הצורך לבצע תיקון גם בהצמדת חניות לתת חלקות 3-6 שהפכו לשגויות לאחר אותו תיקון (סעיפים 18-23 לתצהירו, ת/8).

18.
משכך מבקשים התובעים מבית המשפט כדלקמן:

·
צו עשה המחייב את הנתבעים לחתום על כל מסמך לפי הוראות עוה"ד פלג לצורך תיקון צו הרישום ולרישום החניות באופן הנכון.
·
להורות כי אם לא יחתמו הנתבעים על האמור תוך 30 ימים, תמונה ב"כ התובעים ככונסת נכסים לחתימה על המסמכים הדרושים במקום הנתבעים. עם זאת, ניכר כי סעד זה נזנח בסיכומים.

19.
מנגד טוענים הנתבעים כי התביעה הוגשה ללא ביסוס וכי למעשה היא מבקשת לשנות את זכויות הבעלות בחניות שנרשמו כדין במרשם המקרקעין (נסח טאבו לפיו החניה "ס ירוק" מוצמדת לדירת הנתבעים, תת חלקה 4, צורף כנספח ב' לכתב ההגנה).

הנתבעים מוסיפים וטוענים כדלקמן;

20.
ביום 30/1/2003 הם רכשו את דירתם ואת החניה בה, הם חונים כיום בפועל והמסומנת "ס ירוק" בתשריט המצורף כנספח א' לכתב ההגנה. מיקום החניה אף הוצג בפני
מר כהן טרם הרכישה.

21.
הרישום במרשם המקרקעין מהווה ראיה חותכת למצב הזכויות. התובעים לא הביאו כל ראייה לסתור זאת, לרבות תשריט מאושר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה המוכיח את טענתם בדבר הרישום השגוי.

22.
התשריט שהוצג על ידי התובעים (נספח ג' לכתב התביעה), איננו מהווה אסמכתא להוכחת טענת התובעים. המדובר במסמך שנחזה להיות תשריט, הוא אינו חתום על ידי הנתבעים והגב' סמלוי וגם איננו חתום על ידי כל בעלי הבניין. התשריט לא צורף להסכמי הרכישה ואינו מכיל כל פירוט לגבי הצמדת החניות, מלבד רישום בכתב יד של התובעים; התשריט לא מצוי בתיק הטאבו; ואינו מאושר על ידי הוועדה לתכנון ולבניה כנדרש כדין.

23.
כמו כן, התשריט שצורף כחלק מנספח ה' לכתב ההגנה איננו התשריט שצורף להסכם הרכישה של הנתבעים והוא אינו חתום על ידי הנתבעים ועל ידי הגב' סמלוי.

24.
הם (הנתבעים) עושים שימוש בחנייה "ס ירוק" כל השנים ולא בחניה "מ כתום" ובמשך כל השנים התובעים מעולם לא פנו אליהם בעניין זה.

25.
מדובר בתביעת סרק שהוגשה כדי לזכות בחניה טובה בשל הליכי מכירת דירת הזוג סומך.

26.
במכתב עוה"ד פלג מיום 9/5/2016 אין הודיה כי נפלה טעות בציון הצמדת החניות.


המסגרת הראייתית

27.
מטעם התובעים העידו מר סומך (ת/2); מר חלמיש (ת/3); מר סמלוי (ת/5); עוה"ד גיא פלג, אשר בנוסף לכך שטיפל ברישום הבניין כבית משותף, טיפל גם בהסכם רכישת הדירה של הנתבעים יחד עם עוה"ד קפלאוי ז"ל (ת/8); גב' צפורה אללוף, המתגוררת עם בעלה בדירתו של מר סמלוי (ת/6); גב' דינה נחמד, הבעלים הרשומים של דירה בבניין הרשומה כתת חלקה 2, ביחד עם בעלה (ת/7); גב' אקריב (ת/4); עוה"ד עומר ישראל אסףף אשר ייצג את הזוג חלמיש ברכישת הדירה מהגב' אקריב (ת/1) (להלן: עוה"ד אסף"); ומר דוד פנירי, מנהל הקבלן (ת/9) (להלן: "מר פנירי").

בהחלטתי מיום 24/10/2018, ובהמשך להסכמת הצדדים, נקבע כי מר סמלוי לא יעיד וכי עדותו שניתנה בדיון בבקשה לצו מניעה תשמש כראיה בתיק (ראו עדותו בעמ' 8-9 לפרוטוקול הדיון בפני
כבוד השופטת ד' קוברסקי מיום 19/10/2017).

28.
אתייחס לעדויות ולראיות שהוגשו מטעם הצדדים, במסגרת הדיון שלהלן, ככל שיידרש.


דיון

נסח הרישום

29.
הדרך להוכחת בעלות במקרקעין הינה על ידי הצגת נסח רישום המוכיח את הבעלות (ע"א 509/64 חברת חלקה 38/5 + 38/1 בגוש 6667 בע"מ נ' לוי, פ"ד יט(2), 169, 177 (1965)).

30.
דברים אלו גם עולים מהוראת סעיף 125 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969, הקובעת:

"(א)
רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
(ב)
רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא-מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו."

31.
בענייננו, הנתבעים הציגו נסח רישום שלפיו הם הבעלים של דירה בבניין המסומנת כתת חלקה 4 ולה מוצמדת חניה המסומנת "ס ירוק". על כן, על התובעים נטל ההוכחה להראות כי הכתוב בנסח הרישום שגוי.

הרישום בצו הרישום

הצהרתו של עוה"ד פלג בדבר טעות ברישום

32.
עוה"ד פלג, כאמור, מי שגם טיפל בעסקת רכישת הדירה בין הנתבעים לגב' סמלוי מודה בהגינותו כי במהלך תיקון צו הרישום "בטעות נשכח מאיתנו לתקן גם את הצמדות החניות לחלקות משנה 3-6, שהפכו לשגויות לאחר התיקון." (סעיף 22 לתצהירו, ת/8).

עוד הוא מוסיף כי ידוע לו היטב שהחניות היו אמורות להיות צמודות לדירות כדלקמן: הנתבעים – חניה "מ - כתום", הזוג סומך – חניה "ק סגול", הזוג חלמיש – חניה "ס ירוק", ומר סמלוי – חניה "פ - כחול".

33.
עוה"ד פלג אשר אין לו כל סיבה נגלית לעין לתמוך בצד זה או אחר ואשר טיפל בהסכם הרכישה של הנתבעים מודה בפה מלא כי רישום החניות כפי שהוא כיום שגוי וכי בעקבות טעות לא תוקן הרישום בעניין הצמדת החניות.

מובן כי אני מוצאת הצהרה זו אמינה ומשמעותית להכרעה בתובענה זו, הן בהיותו גורם ניטרלי במערכת היחסים בין הצדדים והן בהיותו איש מקצוע (ואף קצין בית משפט).


הטעות בצו הרישום והאם ניתן להסיק ממנה מסקנות לעניין הצמדת החניות

34.
עיון בצו הרישום ובתיקון איננו מעלה חוקיות ברורה שיצרה את הטעויות אשר חלו בהצמדות של החניות ואשר יכולה הייתה ללמדנו בבירור איזו חניה צריכה להיות מוצמדת לכל דירה.

אסביר;

מצו הרישום המקורי והתיקון בצו הרישום עולה התמונה הבאה:

·
דירה 2 – חניה "ז". הערת אזהרה נרשמה לזכות הזוג סומך ואחר-כך תוקנה לזוג נחמד.
·
דירה 3 – חניה "מ כתום". הערת אזהרה נרשמה לזכות הנתבעים ואחר-כך תוקנה לזוג סומך.
·
דירה 4 – חניה "ס ירוק". הערת אזהרה נרשמה לזכות הזוג אקריב ואחר-כך תוקנה לטובת הנתבעים.
·
דירה 5 – חניה "פ כחול". הערת אזהרה נרשמה בצו התיקון לטובת הזוג אקריב.
·
דירה 6 – "ק סגול". הערת אזהרה נרשמה עבור הזוג נחמד ואחר-כך נמחקה.

35.
עיננו הרואות כי בצו הרישום המקורי לדירה מספר 3 הוצמדה חניה "מ כתום" והערת האזהרה נרשמה בטעות לזכות הנתבעים. לאחר תיקון הרישום, החניה "מ כתום" נשארה בצמידות לזוג החדש- סומך. עם זאת נטען כי החניה "מ כתום" היא בצמידות לדירת הנתבעים.

אם נבחן את דירה מספר 4 לה הוצמדה החניה "ס ירוק", נשים לב כי לדירה זו נרשמה הערת אזהרה לזכות הזוג אקריב (דירת הזוג חלמיש כיום) שאח"כ תוקנה לטובת הנתבעים. בדומה לחניה "מ כתום" גם כאן נטען כי חניה "ס ירוק" צריכה להיות מוצמדת לדירה של הזוג חלמיש.

לעניין חניה "פ כחול" לא ניתן לבדוק כי לא נרשמה הערת אזהרה לגבי דירה 5 בצו הרישום.

לגבי חניה "ק סגול" הייתי מצפה, לפי אותה חוקיות, כי תהיה משויכת לזוג נחמד אולם החניה שמשויכת אליהם היא דווקא חניה "ז".

36.
אין אפוא חוקיות ברישום השגוי ממנה ניתן בהכרח ללמוד מהי הצמדת החניות הנכונה.

37.
יחד עם האמור, דווקא העובדה שצו הרישום שבענייננו כבר תוקן בעבר, מעידה כי האפשרות שקיימת טעות נוספת בצו הרישום הינה אפשרית ובוודאי לא בלתי סבירה. על כן, אפנה להלן לבחון את העדויות שנפרשו לפניי בעניין דפוסיי החניה הנוהגים במהלך השנים.





דפוסיי החנייה בבניין

עדי התביעה אל מול עדות הנתבע

38.
התובעים מביאים עדים רבים שטוענים כי דפוסי החניה בבניין אינם תואמים את הרשום בצו הרישום אלא את הנטען על ידם. לנוכח חשיבות עדויות אלו אפרוש אותן להלן:

39.
מר סומך טוען בתצהירו כי החל משנת 2002 ועד לישיבת בית המשפט ביום 8/3/2017, חנו הדיירים בבניין לא כפי שרשום בצו תיקון הרישום אלא כפי שנטען על ידי התובעים.
עוד טוען מר סומך כי הנתבעים מעולם לא חנו בחניה "ס ירוק"; וכי הוא והגב' סומך הנגישו את חניה "ק סגול" בגין נכות ילדם והתקינו בה רמפה (סעיפים 2-4, 6, 8 ו- 14 לתצהירו, ת/2).

40.
מר חלמיש, שדירתו נרכשה מהזוג אקריב ושעבר להתגורר בבניין בשנת 2016, מעיד כי במהלך ניהול המשא ומתן לרכישת הדירה ובדיקת התשריט, עלה כי חניה "ס ירוק" שהוצגה לו כחניה הצמודה לדירה, איננה החניה שנרשמה בצו הרישום אלא חניה "פ כחול". למרות זאת, בהמלצת עוה"ד אסף, הסכם הרכישה נחתם כשרשום בו שחניה "פ כחול" היא החניה הצמודה, בין היתר, מכיוון שחניה "פ כחול" נחשבת לחניה טובה יותר ולכן, הזוג חלמיש סברו כי לא ייגרם להם נזק אם יתבקשו לחנות בה. עוד מוסיף מר חלמיש כי החל שנת 2016 הוא חונה בחניה "ס ירוק" ויתר בעלי הדירות חונים כפי שנטען על ידי התובעים (סעיפים 2, 8-20 לתצהירו, ת/4).

מר חלמיש אמנם נכנס לדירה בשנת 2016 אבל אין ספק כי עדותו, יחד עם עדות עוה"ד אסף והגב' אקריב, מעלה כי בתקופה שקדמה לשנת 2016 חניה "ס ירוק" הייתה בשימוש הגב' אקריב.

41.
תצהירו של עוה"ד אסף מאשש את האמור לעיל בתצהיר מר חלמיש (ת/1).

42.
דברים דומים עלו מתצהירו של מר סמלוי (ראו סעיפים 2-4 לתצהירו). מר סמלוי עוד מוסיף כי במהלך המו"מ בין אמו לנתבעים, הוא הבהיר לאחרונים כי החניה שתוצמד לדירתם היא חניה "מ כתום", והוסיף כי הנתבעים אף מחו על כך ועל כן, אך לאחר התערבות הקבלן הופחת מחיר הדירה בסך של 15,000 דולר (10-12, לתצהירו). גם מר פנירי מצהיר כי הוצגה לנתבעים חניה "מ כתום" והם מחו על מגרעותיה (ס' 9 ו- 10 לתצהירו, ת/9).

בהקשר זה אדגיש עם זאת כי אינני מקבלת את הטענה לעניין הפחתת 15,000 ₪, טענה שהוכחשה על ידי הנתבע ולא גובתה במסמכים. אף עדות עוה"ד פלג לעניין זה לא הייתה נהירה (עמ' 55- 58 לפרוטוקול הדיון מיום 24/10/2018).

העובדה שמר סמלוי משכיר את דירתו למשפחת אללוף כבר משנת 2002, איננה מעלה או מורידה מתצהירו. מר סמלוי הוא הבעלים של הדירה ובהחלט הגיוני שידע היכן חונים שוכריו. בכל מקרה, תצהיר הגב' אללוף תומך בטענות התובעים.

43.
תצהיר הגב' אללוף תומך בדפוסי החנייה הנטענים על ידי התובעים והיא מוסיפה כי מרבית הזמן החנו בני משפחת כהן את רכבם ברחוב מכיוון שהגישה לחניה "מ כתום" איננה קלה, וכי רק לעתים החנה בנם של הזוג כהן את רכבו, שהוא קטן יותר, בחניה "מ כתום" (סעיף 6-7 לתצהירה, ת/6).

בהקשר זה אוסיף, כי לא מצאתי להטיל ספק בעדות הגב' אללוף על אף העובדה שבינה לבין מר סמלוי יש קשר משפחתי (עמ' 48 לפרוטוקול הדיון מיום 24/10/2018).

44.
הגב' נחמד, שהחניה "מ כתום" ממוקמת ליד חלון חדר השינה של דירתה, מוסיפה כי בנם של הזוג כהן החנה בחניה "מ כתום" וכי מספר פעמים התלוננו בני משפחת כהן על הקושי להחנות את רכבם בחניה " מ כתום" (ס' 12-14 לתצהירה, ת/7).

45.
עוה"ד פלג טוען כי למיטב ידיעתו חונים דיירי הבניין כפי שנטען על ידם, מיום אכלוסו (סעיף 6 לתצהירו, ת/8). בעדותו מסביר עו"ד פלג כי הוא יודע זאת מכיוון שבמהלך תקופת הבדק של הבניין ובסמוך אליה לא התקבלו תלונות בעניין החניות (עמ' 53-54 לפרוטוקול הדיון מיום 24/10/2918).

עוה"ד גיא פלג מוסר בתצהירו כי מאז שנת 1998 עבד כעו"ד במשרד עו"ד יוסף קפלאוי ז"ל ועם פטירתו המשיך לטפל בכל העניינים בהם טיפלו יחדיו. כמו כן, כי טיפל אישית בחוזים ובנושאים המפורטים בתצהירו (סעיפים 1-2 לתצהירו, ת/8). על כן אין כל יסוד להניח שעוה"ד פלג לא מכיר את העובדות העומדות בבסיס תובענה זו.

46.
גם מר פנירי בתצהירו כותב כי ידוע לו שמאז אכלוס הבניין חונים דיירי הבניין כפי שנטען על ידי התובעים; וכי הנתבעים מחו בפני
ו על חניה "מ כתום" (סעיפים 6 ו- 10 לתצהירו, ת/9). יחד עם זאת, בעדותו מוסיף מר פנירי כי הוא לא מכיר את הנתבע (עמ' 93 לפרוטוקול הדיון מיום 13/1/2019) ומשכך, אתן לעדותו משקל מופחת.

47.
הגב' אקריב מוסיפה בתצהירה כי מאז ומתמיד היא ובעלה לשעבר או מי מטעמם, חנו בחניה "ס ירוק" וכי מעולם לא ביקשו מהנתבעים רשות להשתמש בחניה "ס ירוק" (סעיף 3-8 לתצהירה, ת/4). מתמלול הקלטת שיחה של מר סומך עם מר אקריב, בעלה לשעבר של הגב' אקריב,
מיום 25/1/2017 אומר מר אקריב: "מהיום הראשון הקבלן נתן לי את החניה הזאת ולא הייתי צריך שום אישור." (נספח ב' לתצהירי התובעים, ת/2).

בעניין זה לא מצאתי כאמינה את עדותו של הנתבע כי הוא נתן בזמן האחרון לגב' אקריב להשתמש בחניה "ס ירוק" או כי הוא נתן לבעלה לשעבר להחנות בחניה "ס ירוק" מכיוון שהם היו נוסעים יחדיו לעבודה והוא היה "הבוס" שלו. ממילא עדותו זו לא גובתה בעדות נוספת כלשהי (עמ' 72 לפרוטוקול הדיון מיום 24/10/2018).

יתרה מכך, גם עדות הנתבע שלפיה מר אקריב הוא זה שבפועל הרחיב את החניה "ס ירוק" אך הנתבע עצמו שילם על כך, לא גובתה בראיה כלשהי דוגמת קבלה ומשכך, דווקא ניתן להסיק כי חניה "ס ירוק" הוצמדה לדירה של הזוג חלמיש שפעלו להרחבתה (עמ' 82-83 לפרוטוקול הדיון מיום 24/10/2018).

48.
בעניין זה אדגיש כי ככל שהרישום בצו הרישום היה נכון, סביר היה להניח כי הגב' אקריב והזוג חלמיש היו מתעקשים על קבלת החניה "פ כחול" לגביה נטען שהיא טובה יותר מחניה "ס ירוק". עובדה זו מייתרת את הצורך בבחינת טענת הנתבעים כי הגב' אקריב ערכה חוות דעת שמאית שם שויכה החניה "פ כחול" ולא החניה "ס ירוק" וכי בהסכם רכישת הדירה אל מול הזוג חלמיש צוינה החניה "פ כחול" (הסכם הרכישה צורף כנספח ו'; וחוות הדעת צורפה כנספח י' לתצהיר הנתבע, נ/1).

כפי שניתן להיווכח, ברגע האמת לא טענו הזוג חלמיש כי חניה "פ כחול" היא החניה המשויכת לדירתם.

49.
כלל העדויות הללו עומדות בניגוד לעדותו היחידה של הנתבע לפיה חניה "ס ירוק" היא החניה שהוצגה לו טרם הרכישה ובה עשה שימוש כל השנים (סעיף 6 לתצהירו, נ/1).

50.
משעומדות לפניי עדויות רבות בדבר דפוסי החניה בפועל, אל מול עדות יחידה של הנתבע, התמונה שעולה היא ברורה. במשך שנים רבות חנו דיירי הבניין באופן שונה מהרשום בצו הרישום והיא הנותנת כי הצמדת החניות בצו הרישום שגויה.

51.
אציין כי גם אם נפל דופי במצהיר כזה או אחר, ולא מצאתי שכך הדבר, הרי שממילא ריבוי המצהירים והעדים תומך באופן משמעותי בטענות התובעים. נוסף על כך, מרבית העדים הם עדים ניטרליים שאני סבורה שאין להם אינטרס לתמוך בהכרח במי מהצדדים.

52.
די לי בכך כדי להכריע כי צו הרישום אכן שגוי בעניין הצמדות. יחד עם זאת, אבקש להתייחס לטענות נוספות שעלו כדלקמן.


הסכמי הרכישה

53.
עוה"ד פלג מצהיר כי בהסכמי הרכישה נקבע שמיקום החניה שכל דירה תקבל ייקבע על ידי הקבלן ושהחניות ישויכו במעמד מסירת הדירות (סעיף 4-5 לתצהירו, ת/8; וראו לדוגמא גם סעיף ד.1 להסכם הרכישה של הזוג סומך).
בהסכם הרכישה של הנתבעים, שנחתם כאמור במועד מאוחר יותר לאכלוס הבניין, מצוין כי החניה שהוצמדה לדירתם היא חניה מספר 3 לפי התשריט המצורף (הסכם הרכישה צורף כנספח ב' לתצהיר הנתבע, נ/1). לטענת התובעים התשריט שצורף לא אותר.

הנתבע טוען כי כלל לא צורף תשריט להסכם הרכישה אולם עוה"ד פלג מצהיר כי ההפך הוא הנכון. לדברי עוה"ד פלג, התשריט שצורף כנספח ד' לתצהירי התובעים הוא התשריט היחיד שהיה קיים באותה העת והוא זה שצורף לאותו חוזה. כמו כן, שם ניתן לראות כי חניה "3" היא חניה "מ כתום" (סעיף 9 לתצהירו, ת/8).

אציין כי מסיבה שאיננה ברורה מפנים התובעים בכתב התביעה לתשריט שונה שעל אף שנראה ששרטוט החניות ביניהם דומה, כולל התשריט בכתב התביעה את שמם של הדיירים ובנוסף, החתימות עליו שונות (צורף כחלק מנספח ה' לכתב התביעה).

הגם שמסתבר יותר כי צורף תשריט כלשהו להסכם הרכישה, כפי שגם עולה ממכתב עו"ד קפלאוי מיום 15/11/2005 (נספח ד'1 לתצהירי התובעים), לא הוכח בפני
י כי התשריטים שלעיל הינם התשריטים שצורפו, מהטעם העיקרי שהנתבעים אינם חתומים עליהם.

54.
לעניין הסכם הקומבינציה הקובע לטענת התובעים כי חניות "מ כתום" ו- "פ כחול" יוחדו לגב' סמלוי, הרי שאותו הסכם לא צורף לתיק בית המשפט. משלא צורף – בלא לספק כל סיבה לכך – אני בוחרת שלא להתייחס אליו ולטענות התובעים העולות ממנו.


זאת ועוד;

55.
הזוג סומך הנגיש את חנייה "ק סגול" בגין נכות ילדם (צילום הרמפה צורף כנספח א'2 לתצהיר התובעים). יש בביצוע פעולת ההנגשה כדי להעיד שהזוג סומך הוא זה שהשתמש בחניה "ק סגול" ולא בחניה "מ כתום "המוצמדת לדירתם לפי צו הרישום.

56.
במהלך חקירתה של הגב' אקריב גולה תשריט עליו ישנה חותמת של הקבלן ועוד שתי חתימות לא ברורות וכן, מסומן בעט בצבע כחול הסימון וי על גבי חניה מספר 4, היא חניה "ס ירוק" (סומן ת/5). לטענת הגב' אקריב המדובר בתשריט שחולק במעמד קבלת החניות ומסומן על גביו מהי החניה של הזוג אקריב (עמ' 39-39 לפרוטוקול הדיון מיום 24/10/2018). הגם שמסמך זה גולה באיחור עולה ממנו כי חניה "ס ירוק שייכת לזוג אקריב" והוא מהווה אינדיקציה נוספת התומכת בטענות התובעים.

57.
לעניין מועד גילוי הטעות בצו הרישום, ניכר שכל נושא הרישום השגוי עלה בעקבות מכירת הדירה של הגב' אקריב וכניסת הזוג חלמיש בשנת 2016 (סעיף 21 לתצהיר הנתבע, נ/1). אירוע זה הוא שעורר את נושא הרישום השגוי. העובדה כי רק לאחר אותו אירוע החלו דיירי הבניין לפעול לתיקון הרישום מעידה כי לפני כן הדבר לא היה ידוע להם וכי לא היו חיכוכים עקב כך בין הדיירים. דווקא עובדה זו מעידה כי התנהלות הנתבע הייתה חסרת תום לב
שעה שהצהיר כי כבר בשנת 2011 בדק את הטאבו והיה ער למצב הרישומי (ס' 57 לתצהירו; אישור תשלום לטאבו מצורף כנספח י"א לתצהירו, נ/1).

58.
לעניין התמונות שצורפו לתצהירי התובעים ומכיוון שממילא ניתן לצלם אותן בכל זמן שבו אין רכב אחר בחניה – אינני נותנת להם משקל. שונה הדבר ביחס לתמונה שנלקחה מתוך שירות המפות של חברת
google
מחודש נובמבר 2011 (צורף כחלק מנספח א' לתצהירי התובעים). תמונה זו להבנתי צולמה על ידי
google
וקלטה באופן אקראי את המכוניות שחנו בחניות "פ כחול" ו- "ק סגול" באותו הזמן. עם זאת לא מובן מתמונה זו של מי הרכבים שחונים בחניות אלו.

59.
לעניין מעמד קבלת החניות, בהינתן כי הובאו לפניי עדויות רבות בדבר דפוס החניה אני סבורה כי דיון בעניין זה מתייתר. אין זה מעלה או מוריד אם החניות חולקו במעמד כלל הדיירים או שמא באופן אישי.

סוף דבר

60.
פירוט הצמדת החניות כפי שרשום כיום בצו הרישום, שגוי ואינו תואם את ההצמדות בפועל כפי שהשתמשו בהם דיירי הבניין עוד מיום אכלוסו של הבניין.

61.
יש לתקן את צו הרישום כך שיופיעו בו הצמדת החניות, כדלקמן:

·
דירת הזוג סומך (התובעים 1-2) – חניה "ק סגול".
·
דירת הזוג חלמיש (התובעים 3-4) – חניה " ס ירוק".
·
דירת מר סמלוי (התובע 5) – חניה "פ כחול".
·
דירת הנתבעים – חניה "מ כתום".

62.
אני מורה לנתבעים לחתום על כל מסמך לפי הוראות עוה"ד גיא פלג הדרוש לצורך תיקון צו הרישום באופן שיבטא את הצמדת החניות כפי שנקבע ב

פסק דין
זה.

63.
ככל שהנתבעים לא יחתמו על המסמכים הדרושים לתיקון צו הרישום תוך שלושים ימים מיום שיידרשו לעשות כן, תמונה באת כוח התובעים ככונסת נכסים לשם חתימה על המסמכים הדרושים במקום הנתבעים. סעד זה ניתן הגם שניכר כי נזנח בסיכומים אולם אני מוצאת לתיתו כדי לסיים את הליכי הרישום באופן מהיר ויעיל.

64.
הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,00 ₪. סך זה ישולם בתוך 45 ימים החל מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים את העתק

פסק דין
כחוק.
5129371

ניתן היום,
כ"ג אייר תשע"ט, 28 מאי 2019, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 50839-08/16 ציון סומך, אילנה סומך, טל חלמיש ואח' נ' יוסף כהן, ג'נט כהן (פורסם ב-ֽ 28/05/2019)