פסקי דין על אולגה רובין | פסקי דין על ליובוב גורב | פסקי דין על וסילי גורב | פסקי דין על טטיאנה גורב |

40882-11/18 תק     03/06/2019




תק 40882-11/18 אולגה רובין נ' ליובוב גורב, וסילי גורב, טטיאנה גורב






בית משפט לתביעות קטנות באשקלון
ת"ק 40882-11-18 רובין נ' גורב ואח'
תיק חיצוני:
בפני
כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה

התובעת:

אולגה רובין
נגד
הנתבעים:

1. ליובוב גורב

2. וסילי גורב

3. טטיאנה גורב
פסק-דין

1. לפניי תביעה קטנה להשבת הוצאות ששילמה התובעת כתוצאה מאי גילוי בעיית נזילה קיימת בדירה אותה רכשה מהנתבעים, כאשר לפי הנטען הנתבעים ידעו על קיומה אך נמנעו מלגלות לה על כך, וזאת בניגוד להתחייבותם על פי חוזה המכר. לעמדת התובעת רק במעמד המסירה נודע לה כי מדובר בבעיית רטיבות הקיימת זמן רב ואשר גרמה לסכסוך בין הנתבעים לבין הדיירת מהקומה למטה, והיא נדרשה לאיתור מקור הנזילה וביצוע תיקונים, שכן הנתבעים לא עשו דבר.
לטענת הנתבעים לא ידעו בעת חתימת הסכם המכר על כל בעיית רטיבות, מדובר היה בנזילה נסתרת שנתגלתה להם רק במועד מסירת החזקה בדירה ואשר הנתבעים ביקשו לתקנה, אלא שהתובעת הודיעה להם שאין בכך צורך משום שממילא בכוונתה לערוך שיפוץ נרחב לדירה ובתוך כך להחליף את כל הצנרת.
2. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ועיינתי בכל חומר הראיות הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, כפי שיובהר להלן.
בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.
3. הסכם המכר שנכרת בין הצדדים (נספח א' לכתב התביעה) נוקט בזו הלשון:
"והואיל: והמוכר מצהיר כי הדירה במצב טוב ותקין, כל המערכות פועלות ואין למיטב ידיעתו בדירה בעיות רטיבות או נזילות".
אין חולק אפוא כי הנתבעים התחייבו למכירת הדירה כשהיא במצב תקין, כל מערכותיה פועלות וללא בעיות רטיבות ונזילות – לכל הפחות לא כאלה הידועות להם.
אלא, שמהראיות שבאו בפני
י, ובהן עדויות הנתבעים בעצמם, עולה כי הנתבעים ידעו על קיומה של בעיית רטיבות או נזילה, קודם להתקשרות עם התובעת, אך בחרו שלא לגלות לה על כך.
התובעת צירפה לכתב התביעה מכתב מפורט של השכנה, הגב' אילנה יעקב, המתגוררת בדירה שמתחת לדירה נשוא הסכם המכר, ממנו עולה כי המדובר בבעיית נזילה ורטיבות שהחלה עוד בשנת 2014 (ההסכם נחתם בשנת 2018) ואשר לא נענתה ע"י הנתבעים חרף פניות.
בדיון שהתקיים התברר כי אף הוגשה ע"י הגב' יעקב תביעה כנגד הנתבעים, במסגרתה שילמו לה את נזקיה. למעשה, בעדויות הנתבעים בפני
אישרו הנתבעים את טענת התובעת כי הדבר היה אכן בידיעתם ואין חולק כי לא הובא לידיעת התובעת אלא עד למועד מסירת החזקה אז התברר לה הדבר.
כך, העידה הנתבעת 1 בעמ' 3 לפרוטוקול שורה 18: "נכון שאילנה התלוננה כמה פעמים...", מר סלבה גורב, בן משפחתם של הנתבעים, העיד כי: "הנזילה התחילה חודש חודש וחצי לפני שעזבנו את הבית. 3-4 שנים לפני היה גם נזילה ותיקנו את זה ישר." (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 22-23. הגב' יעקב טוענת מנגד כי הנזילה מעולם לא תוקנה ע"י הנתבעים, ולראיה התביעה שהגישה כנגדם, וכי רק כשנרכשה הדירה ע"י התובעת, דאגה האחרונה לתיקון ראוי של הנזילה והרטיבות ששררו).
בעמ' 5 לפרוטוקול שורה 14 מעידה הנתבעת 1 כי: "היה פעם אחת שהשכנה פנתה אלינו וצבענו לה.", ובאותו עמ' בשורות 17-18 מעיד סלבה: "לשכנה מלמטה היה כתם על התקרה ורציתי לתת לה 2,000 ₪ על הכתם. לחצנים של הדוד והחשמל החליפו. היא רצתה 10 אלף ₪. לא ידענו שהיא תבעה אותנו. נכון אין מה להגיד נזילה בגללנו היתה...".
4. עדויות אלה מאשרות ממש את עדות התובעת, הנסמכת גם על טענותיה של הגב' יעקב, כי אכן התקיימו בדירה בעיות רטיבות ונזילה, שהיו בידיעת הנתבעים, ואשר לא גולו קודם למכירת הדירה.
טענת הנתבעים כי ביקשו לתקן את הנזילה בעצמם, סמוך למסירת החזקה, אך התובעת היא שסירבה לכך, אינה אלה טענה שנטענה מהשפה לחוץ שאין לה כל תימוכין, שכן הוכח כאמור כי בעיית הרטיבות והנזילה היתה ידועה לנתבעים ולו אכן היתה להם הנכונות לתקן את הבעיה הרי שהיה עליהם לעשות כן לכשידעו על דבר קיומה ובוודאי קודם למסירת החזקה לתובעת.
מלבד העדר היגיון בטענה והיותה נעדרת תמיכה בראיות כלשהן, מצאתי לתת אמון מלא בעדות התובעת כי לא היו דברים מעולם וכי הנתבעים הם שלא נענו לפניותיה. לבסוף נאלצה התובעת לטפל בבעיה בעצמה שכן חדירת הרטיבות גרמה לקצר במערכות החשמל ולא ניתן היה לגור בדירה במצב זה (ר' גם פניותיו של בא כוחה של התובעת לנתבעים, לרבות באמצעות בא כוחם).
מכל מקום, הנזילה כשלעצמה נדרשה לתיקון ולא ברור מה ההבדל בין ביצוע התיקון ע"י איש מקצוע מטעם התובעת לבין ביצועו ע"י איש מקצוע מטעם הנתבעים, והנתבעים כלל לא הראו כי אילו היו מתקנים את הנזילה בעצמם היו נדרשים לעלות פחותה מזו שבה נשאה התובעת.
5. לפיכך, על הנתבעים לפצות את התובעת בגין ההוצאות שנגרמו לה בשל קיומן של הנזילה והרטיבות, לרבות הצורך באיתור מקור הנזילה, וכן ההכרח בתיקונים הנדרשים.
התובעת הציגה שלל קבלות על תשלומים ואילו הנתבעים טוענים כי המדובר בהפרזה בגובה הנזק האמיתי. טענתם של הנתבעים נכונה באופן חלקי שכן חלק מהאסמכתאות שצורפו אינן מלמדות כלל על קשר לתיקון הנזילה, אולם בנוגע לאותן אסמכתאות המלמדות על קשר כאמור לא טרחו הנתבעים להציג כל ראיה נגדית לראיות התובעת ובשים לב לכך שמדובר בנזקי רטיבות מתמשכים (החלו כאמור עוד בשנת 2014), בהחלט ניתן לצפות לנזק רב יותר מכזה הנגרם לאחר טיפול מידי בנזילה שמתגלה.
יחד עם זאת, התובעת לא הציגה חוות דעת מקצועית סדורה ולפיכך יש לבחון בקפידה את הראיות שהגישה, הקבלות על תשלומים, ורק הוצאות שניתן לייחס באופן מלא וברור לאיתור ותיקון הנזילה יוכרו כמזכות בפיצוי כאשר נזקים או הוצאות שלא ניתן לקבוע לגביהן קשר ברור לסוגיית הנזילה לא יוכרו.
חלק מהקבלות שצורפו ע"י התובעת מתייחסות באופן כללי לשיפוץ הבית, חלקן לרכישת כלים סניטריים, ברזים, ריצוף ו/או חיפוי וחומרים נוספים, אך ללא חוות דעת מקצועית שתבהיר כיצד ומדוע נדרשות הוצאות אלה בגין הנזילה לא הוכח די הצורך כי הינן קשורות דווקא בה ולא בשיפוץ שממילא ביצעה התובעת בדירה. פיצוי בגין הוצאות אלה לא ייפסק בהעדר הוכחה מספקת.
כך, הצעת מחיר מס' 29, מלבד כך שאינה קבלה על תשלום, כוללת פעולות הנכללות בקבלה מס' 4.
קבלה מס' 4 כוללת פעולות שנדרשו לפי טיבן המפורט בקבלה לשם איתור מקור הנזילה, למעט הסך של 1,000 ₪ בגין "פירוק במקלחת השניה" שטיבו לא מובן.
לפיכך, בגין קבלה מס' 4 יש לפצות את התובעת בסך של 4,000 ₪.
אף קבלה מס' 5 כוללת פעולות שנדרשו לפי טיבן המפורט בקבלה לשם איתור מקור הנזילה, ואולם פירוק ארון המטבח קיים כבר בקבלה מס' 4, ולפיכך בגין קבלה זו יש לשלם לתובעת סך של 2,500 ₪.
לא הוברר מדוע נדרש חיוב נפרד על פירוק האמבטיה ועל הרכבתה, אפנה לקבלה מס' 7, ואף לא ברור עד כמה קשור סעיף הקרמיקה לנזילה.
באשר למטבח, ישנן ראיות מספקות לריקבון הארון, הדבר נצפה בתמונות שהציגה התובעת ואף מוזכר בחשבונית המס קבלה מס' 673 מיום 23.8.18. הדבר מתיישב גם עם קיומה של נזילה משך תקופה לא קצרה. יחד עם זאת לא ברור מדוע ישנן שתי חשבוניות בגין המטבח (ישנה גם חשבונית מס' 685) ובכל מקרה אין מקום לשפר את מצבו של הניזוק, ע"י הקניית מטבח חדש תחת זה הישן שנרכש במחובר לדירה.
לפיכך בגין המטבח תפוצה התובעת בסך של 3,000 ₪, כפי הנקוב בקבלה מס' 673.
6. לסיכום, ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 9,500 ₪.
הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
לאור התוצאה המתקבלת למול הסכום הנתבע, כמו גם נוכח הקושי שנוצר בחילוץ ההוצאות נשוא הטיפול בנזילה וברטיבות, אין צו להוצאות (אולם אין בכך כדי לשנות מהחלטתי מיום 5.5.19 בדבר חיוב הנתבעים בהוצאות בגין היעדרותם מהדיון הראשון שהתקיים).
מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ט, 03 יוני 2019, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5








תק בית משפט לתביעות קטנות 40882-11/18 אולגה רובין נ' ליובוב גורב, וסילי גורב, טטיאנה גורב (פורסם ב-ֽ 03/06/2019)