פסקי דין על יואב בן רחמים | פסקי דין על אחים בן רחמים (צפון) בע"מ

63035-10/18 תאק     10/06/2019




תאק 63035-10/18 יואב בן רחמים נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



תא"ק 63035-10-18 אחים בן רחמים (צפון) בע"מ
נ' רחמים




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני


בפני

כב' השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון


מבקש/נתבע

יואב בן רחמים


נגד


משיבה/תובעת

אחים בן רחמים (צפון) בע"מ


החלטה

1.
לפניי בקשה מטעם הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ו/או שימוש לרעה בהליכי משפט.

2.
בכתב התביעה נטען כי הנתבע/המבקש הינו שכיר העובד בשירותה של התובעת מזה למעלה מארבעה עשורים, וכי לאורך שנות העסקתו, העמידה לו התובעת לבקשתו, הלוואות ומפרעות שונות לצרכיו האישיים. עם התקרבותו לגיל הפרישה, דרשה התובעת את סילוק חובו כלפיה בגין ההלוואות הנ"ל, ומשסירב, הוגשה התביעה דנן.

3.
בבקשה לסילוק התביעה על הסף המונחת בפני
י נטען כי התובעת הינה חברה משפחתית שהנתבע הינו אחד מבעלי מניותיה, וכי הכספים הנתבעים בתביעה דנן שולמו לו כחלק מזכויותיו כבעל מניות בתובעת. עוד נטען כי התביעה דנן הינה רובד אחד בסכסוך שהתעורר בנוגע למניותיו של הנתבע בתובעת, ואשר בגינו הגיש הנתבע תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, עובר להגשת התביעה דנן. על רקע האמור לעיל לרבות האמור בכתב התביעה, טען הנתבע כי התובעת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט על ידי העלמת עובדות מהותיות מבית משפט זה, וכי הסמכות העניינית לדון בתביעה דנן מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה או לחילופין לבית משפט לענייני משפחה.

4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אשר הוגשו בעקבותיה, הגעתי למסקנה כי הסמכות העניינית לדון בתביעה דנן מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, כעמדת הנתבע. להלן נימוקיי:


סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]"

בענייננו, מעיון בכתב התביעה עולה כי עילת התביעה הינה ביחסי עובד מעביד שהתקיימו, לטענת התובעת, בינה לבין הנתבע במשך למעלה מארבעה עשורים, ובהלוואות נטענות אשר ניתנו לנתבע כחלק מיחסי העבודה הנ"ל. עוד עולה כי עילת התביעה נולדה עקב סיומם הקרב של יחסים אלה, קרי פרישתו הקרובה של הנתבע לגמלאות על פי הנטען.

במצב דברים זה מקובלת עלי עמדת הנתבע שלפיה עסקינן בתביעה שעילתה ביחסי העבודה הקיימים בין הצדדים, שהסמכות לדון בה מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה על פי סעיף 24(א)(1) הנ"ל, ויפים בעניין זה הדברים שנאמרו בסע"ש (ב"ש) 40956-02-13
mebrahtu mehari


נ' מ.א.ש. אור 2000 בע"מ ואח'
(פורסם בנבו, 13/06/2013), ואשר צוטטו בבקשת הנתבע כדלקמן:

"
א. לא נטען כי עיסוקה של המשיבה הוא מתן הלוואות על


בסיס קבוע ונראה כי ההלוואה הנטענת ניתנה למבקש בשל

יחסי העבודה בין הצדדים וכחלק מרווחתו של העובד.

ב.


יפים לענייננו דבריו של בית הדין הארצי במסגרת דיון

(ארצי) נב/3-78 גיא ביסקר נ' יחזקאל בנימיני
ניתן ביום

15.3.92 (פורסם בנבו) –

"בסוגיה זאת, של קביעת

מקום הסמכות במקרה של התדיינות בעניין עסקה בין עובד לבין מעבידו, המבחן הוא:ב
"צריך שהיא [העילה] תבוא מזכויות המוקנות ומחובות המוטלות מהיחסים החוזיים שבין האחד בעובד והשני במעביד או מזכויות וחובות שמקורם בחוק מתחום משפט העבודה" (
דב"ע מב/3-14

[2] הנ"ל, בע' 312). בבואנו ליישם את המבחן נדגיש, כי המשיב נתן את ההלוואה למערער בהיותו עובדו. עסקו הרגיל של המשיב לא היה מתן הלוואות, כך שעילת התביעה, החזר חוב-הלוואה, נובעת מן היחסים של האחד כעובד והשני כמעביד.

מתן הלוואה לעובד, הן כמקדמה והן כטובת הנאה שעליו להחזיר במהלך הזמן, אינו זר למשפט העבודה, וסעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958
(להלן – חוק הגנת השכר), מסמיך את המעביד לנכות משכרו של העובד "חוב על-פי התחייבות בכתב...". הדבר נכון גם לגבי סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר,
המסמיך את המעביד לנכות חוב משכרו האחרון של העובד, וסעיף 20(ב)(2) לאותו החוק המתיר למעביד לנכות מפיצויי הפיטורים חוב שהעובד חייב לו."

ג.
לפיכך, משההלוואה ניתנה למבקש כחלק מיחסי העבודה בין

הצדדים ולרווחתו, יש לראות ברכיב זה כתביעה שעילתה

יחסי עבודה בין הצדדים וככזו יש לבית הדין סמכות עניינית

לדון בה"

5.
לאור האמור לעיל, הנני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

6.
הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ תילקחנה בחשבון לטובת הנתבע עם מתן פסק הדין.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ט, 10 יוני 2019, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 63035-10/18 יואב בן רחמים נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/06/2019)