פסקי דין על יצחק שווילי | פסקי דין על רבקה שווילי | פסקי דין על פאר שירותי סיעוד בע"מ

21405-12/18 דמ     03/06/2019




דמ 21405-12/18 יצחק שווילי, רבקה שווילי נ' פאר שירותי סיעוד בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בירושלים

ד"מ 21405-12-18



03 יוני 2019
לפני:
כב' הרשמת אסתר שחור

התובעים
:

1. יצחק שווילי


2. רבקה שווילי




-

הנתבעת
:


פאר שירותי סיעוד בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד עומרי ארז

החלטה

1.
בפני
י בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה על דרך של שינוי פנימי של רכיבי התביעה (סך כל הסכום הנתבע לא השתנה) והוספת מסמכים ואסמכתאות.
2.
יובהר כבר מעתה כי התובעים רשאים לצרף את המסמכים שהוספו כראיות מטעמם ואין צורך בתיקון כתב התביעה לשם כך.
3.
הצדדים יגישו עד ליום 5.7.19 לבית הדין ולצד שכנגד תיקי מוצגים ובהם כל המסמכים הרלוונטיים לטעמם שהם מבקשים להגיש במסגרת דיון ההוכחות בתיק, כשהם ממוספרים. מסמך שלא יוגש במסגרת תיקי המוצגים, לא יתקבל כראיה בתיק אלא מטעמים מיוחדים.
4.
נפנה אפוא לבחון הבקשה לתיקון כתב התביעה בכל הנוגע לרכיבים ולעילות הנטענות בכתב התביעה המתוקן.
5.
המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09
zhao
- אסטראטק
(ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 15 (הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016)).
6.
אף שדרך כלל הנטייה תהא לאפשר תיקון כתבי טענות עת מוגשת הבקשה בשלב תחילי, לא כך בכל מקרה. בענייננו- יובהר כבר מעתה כי נראה שאכן מדובר במקרה מבין המקרים החריגים בהם אין בתיקון כתב התביעה כדי להועיל. זאת הואיל ועל פני הדברים אין המדובר ברכיבים שבסמכות בית הדין. כמו כן תיקון כתב התביעה הינו שינוי משמעותי ביותר מהרכיבים שנתבעו מלכתחילה.
7.
על מנת לבחון הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של שינוי הרכיבים, להלן נציג את הרכיבים שנתבעו בתביעה המקורית ונשווה לאלו שבתביעה המתוקנת.
8.
כתב התביעה המקורי נתבע בשם העובדת, מרי לו וייסקה (להלן: "העובדת"), וכלל רכיבים אלו:





9.
כתב התביעה המתוקן שתיקונו מבוקש מתייחס לרכיבים אלו:
10.
שינוי הרכיבים המבוקש בתיקון כתב התביעה הינו מהותי. לא מדובר בשינוי שנועד לדייק את הרכיבים או שינוי שנועד למקד את המחלוקת. למעשה מבקשים התובעים להעביר את המחלוקת ממישור היחסים בין העובדת לבין הנתבעת, למישור היחסים בינם לבין הנתבעת.
11.
התובעים הגישו לתיק ביום 11.2.19 ייפוי כוח חתום על ידי העובדת מיום 10.2.19 – אשר נחזה להיות אישור בפני
נוטריון ציבורי. (הנתבעת שבה וחזרה בתגובתה על טענתה כי לא הוגש ייפוי כח כאמור, אולם זה הוגש לאחר הגשת כתב ההגנה). אין בכך כדי לחוות דעה בשלב זה על תקפות ייפוי כח זה או משמעותו לענייננו ולזכאות התובעים, שהיו מעסיקיה בסיום העסקתה (וככל הנראה גם מעסיקיה במשותף במקביל לנתבעת), לזכויות הנתבעות בשמה. במאמר מוסגר יובהר כבר מעתה שטענת התובעים כי הסכומים ששילמו התובעים לעובדת הם בהכרח סכומים שהיה על הנתבעת לשאת בהם היא טענה בעייתית בלשון המעטה, בשים לב לכך שהם היו מעסיקיה (בפרט בסיום העסקתה באותו מקום עבודה) וחבו לה סכומים שונים.
12.
מכל מקום, טענותיהם בכתב התביעה המקורי התמקדו אפוא בטענות שסברו כי עומדות לזכות העובדת.
לנוכח זאת ההליך הועבר לבקשת הנתבעת, מהטעם של חוסר סמכות עניינית, מבית המשפט לתביעות קטנות, לבית הדין לעבודה.
13.
תיקון כתב התביעה המבוקש כיום עוסק במישור אחר ועיקרו טענת התובעים כי סכומי קצבת הסיעוד ששולמו לנתבעת במקום לתובעים – בהסכמתם ולבקשתם אותה עת (בהמשך ביקשו לקבל הקצבה ישירות) – צריכים להגיע במלואם לידיהם כנציגי העובדת או באופן אישי. טענות אלו משתקפות ברכיבי התביעה שתיקונם מבוקש של "החזר קיזוזים" (קיזוזים שנעשו מול התובעים ישירות, ולא מול העובדת) בסך 2859.23 ₪ וכן "הפרש תעריף לשעה ביטוח לאומי מול תשלומים בפועל נתבעת" בסך 7675.75 ₪. החוזה-מכרז בין הנתבעת למוסד לביטוח לאומי אינו קובע זכאות לצד ג' העובדת (ובטח שלא למעסיקיה) לקבל מלוא קצבת הסיעוד. למעשה מהרכיבים המקוריים שנתבעו נותרו שני רכיבים שהם ביחד כאלף ₪. ככל שהתובעים אכן גילו כי נכון לצמצם התביעה המקורית ולהפחיתה – ראוי ונכון שיעשו כן ויגישו בקשה מתאימה להפחתת רכיבים אלו. בקשתם שבפני
י, לשינוי לב התביעה, אינה ראויה ואין מקום לאפשר אותה במסגרת בקשה לתיקון תביעה.
14.
מישור היחסים החוזי בין התובעים (באופן אישי ולא כנציגי העובדת) לנתבעת בוודאי שאינו מעניינו של הליך זה, ואינו מצוי בסמכותו העניינית של בית הדין. אין מקום לאפשר תיקון כתב התביעה באופן כה משמעותי, אשר מעביר את המוקד בהליך מהעובדת אל התובעים באופן אישי.
15.
הבקשה לתיקון כתב התביעה אינה יכולה לעמוד מטעמי חוסר סמכות עניינית ולנוכח הפער המשמעותי בינה לבין התביעה המקורית, ולפיכך נדחית.
16.
סוף דבר – הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.
17.
שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך ובהתאם לתוצאתו.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ט,
(
03 יוני 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









דמ בית דין אזורי לעבודה 21405-12/18 יצחק שווילי, רבקה שווילי נ' פאר שירותי סיעוד בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/06/2019)