פסקי דין על עמית מוזס | פסקי דין על אברהם בניה

15792-12/17 א     11/06/2019




א 15792-12/17 עמית מוזס נ' אברהם בניה








בית משפט השלום ברמלה


11 יוני 2019
ת"א 15792-12-17 מוזס נ' בניה




בפני

כב' השופט הבכיר זכריה ימיני



תובעים

עמית מוזס


נגד


נתבעים

אברהם בניה



החלטה

בעלי הדין והכס המקרקעין:
התובע והנתבע הינם גיסים, אשר רכשו במשותף בחלקים שווים ביניהם את זכויות הבעלות במגרש בן 505 מ"ר בישוב "גבעת האירוסים" הידוע כגוש 3741 חלק 347 (להלן-"המגרש").

הזכויות במגרש טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, ועל שם שני הצדדים רשומות הערות אזהרה בלבד. לאור הוראות סעיף 7(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן-"חוק המקרקעין") לכל אחד מבעלי הדין יש התחייבות של המוכר לעשות עסקה במקרקעין, דהיינו לכל אחד מבעלי הדין יש זכות אובליגטורית במקרקעין, וזכויות שניהם שוות.

לטענת התובע, המניעה לרישום הזכויות על שם שני הצדדים בלשכת רישום המקרקעין נעוצה בנתבע, אשר מסרב לשלם את חלקו בהיטלי הפיתוח ובהיטל השבחה. מחלוקת זו אינה צריכה להכרעה במחלוקת המשפטית שנפלה בית הצדדים.

תביעת התובע נגד הנתבע:
התובע הגיש נגד הנתבע תביעה לפירוק שיתוף במגרש. בפתיח לכתב התביעה הגדיר התובע
את עתירתו כדלקמן:
"התובע .... מתכבד להגיש כתב תביעה לפירוק שיתוף בזכויות אובליגטוריות במקרקעין..."
(ההדגשה שלי).

טענות הצדדים:
הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה שעל פי חוק המקרקעין ניתן לעשות פירוק שיתוף במקרקעין רק למי שרשום במרשם המקרקעין כבעלים של המקרקעין. במקרה שלנו מאחר וזכויות שני הצדדים במגרש לא רשומים במרשם המקרקעין, לא ניתן לעשות פירוק שיתוף במקרקעין, ועקב כך לא ניתן להגיש תביעה לפירוק השיתוף במגרש. לעומתו טען התובע
שמדובר בזכויות עליהן חל חוק המיטלטלין, ופירוק השיתוף המבוקש הוא על פי חוק המיטלטלין.

פסקי הדין שפירט הנתבע בבקשתו:
הנתבע פירט בבקשתו מספר פסקי דין. מעיון בפסקי דין אלו עולה שאין ללמוד מהם מאומה לענייננו. ואפרט את דברי.
פסק הדין הראשון
אליו מפנה ב"כ הנתבע הינו בש"א (מחוזי חי') עזבון המנוח מאיר בינשטוק נ. א. א. חי חברה לבניין בע"מ (פורסם בנבו, 9.11.2000). במקרה זה בעלי הדין היו מי שזכויותיו רשומות בלשכת רישום המקרקעין מול מי שטען שיש לו חוזה לרכישת חלק מהמקרקעין, אך לא היה לו מסמך בכתב על עסקה זו. בענייננו מדובר בשני בעלי דין שלשניהם ישנה הערה אזהרה, דהיינו זכות זהה, ולא כמו במקרה שהיה בפסק הדין הנ"ל.
פסק הדין השני
אליו מפנה ב"כ הנתבע הוא ת"א (רח') 49548-04-18 שרון כוכבי נ. חברה קדישא שעריים (פורסם בנבו, 13.2.2019). במקרה זה על שם התובע שתבע פירוק שיתוף במקרקעין הייתה רשומה הערת אזהרה. בפסק הדין לא רשום מה היו זכויות הנתבעת בתיק הנ"ל, אך מבין השיטין ניתן להבין שעל שם הנתבעת היו רשומות זכויות בעלות במרשם המקרקעין. שוב, מדובר בשיי בעלי דין שאינם בעלי זכויות שוות בבחינת המרשם. בנוסף, גם אם נצא מנקודת הנחה שעל שם הנתבעת, חברא קדישא, הייתה רשומה הערת אזהרה, בית המשפט לא דן כלל בשאלה האם ניתן לעשות פירוק שיתוף מכוח חוק המיטלטלין, תשל"א-1971 (להלן-"חוק המיטלטלין"), שהרי הערת אזהרה מגלמת התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, שהיא זכות עליה עלות הוראות חוק המיטלטלין.
פסק הדין השלישי
אליו מפנה הנתבע הוא ת"א (נצ') 53811-06-17 מומחד סעד נ. גמאל אבו אלעסל (פורסם בנבו, 13.12.17). במקרה זה רכשו התובעים מאת אביהם המנוח של הנתבעים נכס מקרקעין, ונרשמו לטובתם הערות אזהרה. אביהם המנוח של הנתבעים נפטר, והנתבעים מנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה אודות חלוקת עזבונו של המנוח. המצב מבחינת הרישום הוא שהזכויות במקרקעין רשומים על שם המנוח, לתובעים יש הערות אזהרה בלבד ואילו הנתבעים לא רשומים כלל במרשם המקרקעין. המקרה הזה שונה לחלוטין מהמקרה שלנו, שכן מדובר בזכויות שאינן שוות, כאשר יש ספק לגבי זכויות הנתבעים בנכס נשוא התביעה.

חוק המיטלטלין:
אין מחלוקת בין הצדדים כי לכל אחד מהם יש התחייבות לביצוע עסקה במקרקעין. משמע מכך שלכל אחד מהם יש זכות חוזית במקרקעין.

ב- בר"ע 588/19 אשר צפירה נ. י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ (פורסם בנבו, 14.2.19) היה מדובר בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, שהזכויות במקרקעין שנוצרו על פי תב"ע, אך טרם נרשמו במרשם המקרקעין. המבקש טען שיש למחוק את התביעה על הסף, מכיוון שלא ניתן לפרק שיתוף במקרקעין שטרם נרשמו במרשם המקרקעין. על טענה זו כתב כב' השופט גרוסקופף בסעיף 2 להחלטתו כדלקמן:
"הטעם המרכזי לבקשת הסילוק על הסף, אם ירדתי לסוף דעתו של המבקש שאינו מיוצג, הוא שלא ניתן לפרק את השיתוף בו מדובר אלא כפירוק שיתוף במקרקעין, וזאת ניתן יהיה לעשות רק לאחר שירשמו בעלי הזכויות בחלקה 101, ורק כנגד בעלי הזכויות הרשומים. כפי שהבהיר בית משפט קמא, תפיסה זו שגויה מבחינה משפטית, שכן קיימת אפשרות משפטית לפרק שיתוף בזכויות אובליגטוריות (דהיינו שיתוף בין כי מי שיש לו זכות אובליגטורית להירשם במרשם המקרקעין כבעלי זכויות ביחס לחלקה 101) לפי הוראות סעיפים 10 ו-13(א) לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971."
(ההדגשות שלי).

סבור אני שסיוע לדבריו של כב' השופט גרוסקופף יש בסעיף 10א לחוק המיטלטלין בו קבע המחוקק הוראות לעניין פירוק שיתוף בזכויות של בני זוג בדירת מגורים, למרות שמקומו הטבעי של סעיף זה הינו בחוק המקרקעין בפרק על פירוק השיתוף.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף.

הנתבע ישלם לתובע את הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום,
ח' סיוון תשע"ט, 11 יוני 2019, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 15792-12/17 עמית מוזס נ' אברהם בניה (פורסם ב-ֽ 11/06/2019)