פסקי דין על קצב ראובן | פסקי דין על קצב גלית | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ - ס' קיראון 136

78/05 עא     28/12/2005




עא 78/05 קצב ראובן, קצב גלית נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ - ס' קיראון 136




1
בתי המשפט
עא 000078/05
בית משפט השלום פתח-תקוה
28/12/2005
תאריך:
כבוד השופטת מיכל נד"ב

בפני
:
1 . קצב ראובן

2 . קצב גלית

בעניין:
מערערים
נ ג ד
בנק דיסקונט לישראל בע"מ - ס' קיראון 136
משיב
החלטה

1. לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א - 1981 (להלן: החוק), בו מתבקש בית המשפט לבטל הבאתם במנין של 41 שיקים המפורטים בערעור.

2. השיקים נשוא הבקשה פרוסים על פני המועדים שבין 3.6.05 עד 2.10.05, ומפורטים בעמ' 2 לבקשה. בעמודות שציינו המערערים "יתרה בחשבון" ו"יתרה בחשבון לאחר הסירוב". הכוונה היא ליתרות חובה כפי שנראות בדפי החשבון שצורפו לערעור.

3. תמצית נימוקי הערעור - בהסכם אשראי מיום 20.5.05 הועמד למערערים בחשבונם אצל המשיב שמספרו 153737 (להלן: החשבון). אשראי בסך 50,000 ₪.
ביום 11.7.05 נחתם הסכם אשראי שני לפיו הועמד למערערים אשראי בסך 90,000 ₪ מיום 11.7.05 ועד 1.10.05. באותו יום חתמו המערערים על "נספח לכתב בקשה להקצאת מסגרת האשראי" לפיו ביקשו וקיבלו המערערים הגדלה זמנית של האשראי ב-40,000 ₪ נוספים.
האשראי חודש מעבר ל- 31.7.05 בהתאם לסעיף 2 ו- 7 להסכם האשראי.
המשיב הפר את תנאי האשראי וסירב שיקים למרות התנאים המוסכמים.
המשיב בחר לכבד שיקים מידי פעם ובפעמים אחרות בחר שלא לכבדם.
בשל נוהג והסכמים בעל פה בין הצדדים היה למערערים יסוד סביר להניח כי המשיב יכבד השיקים.
המערערים טענו בכתב הערעור טענות פרטניות שונות לגבי שיקים שונים, ואולם טענות אלה נזנחו בדיון.
4. תמצית טענות המשיב - עד יום 1.7.05 עמדה מסגרת האשראי בחשבון המערערים על 50,000 ₪. ביום 14.7.05 בקשו המערערים הגדלה זמנית של מסגרת האשראי עד 31.7.05 בעוד 40,000 ₪. למערערים אושרה מסגרת אשראי על סך 90,000 ₪.
מעולם לא אושרה למערערים מסגרת של 130,000 ₪.
אפילו נפלה שגגה בטופס הרי שביום 31.7.05 הסתיימה המסגרת הזמנית והמסגרת בחשבון היתה גם לגירסת המערערים לא יותר מ-90,000 ₪. המערערים לא עמדו במסגרות האשראי שהוקצו להם.
למערערים הובהר מפורשות שאם יחרגו ממסגרת האשראי יסורבו שיקים.

5. עיינתי במסמכים שצורפו לערעור ולתשובה. אין מחלוקת בין הצדדים, כי עד 1.7.05 עמדה למערערים מסגרת אשראי של 50,000 ₪, שהיא מסגרת מתחדשת (ר' עדות גב' גלנט עמ' 5,שו' 5). בתשובותיה אישרה גב' גלנט, כי מ- 11.7.05 ועד 1.10.05 אושרה למערערים מסגרת אשראי של 90,000 ₪, גם כן מסגרת מתחדשת.
מסגרת מתחדשת משמעותה - שהיא אינה מסתיימת אלא מתחדשת אלא אם כן הוחלט אחרת. אם הוחלט אחרת מודיעים ללקוח במכתב (ר' פר' עמ' 5, שו' 4-5).
המחלוקת נוגעת להסכם הנוסף שכותרתו "נספח לכתב בקשה להקצאת מסגרת אשראי" מיום 14.7.05 (להלן: הנספח). לטענת המשיב למרות הנספח, האשראי הכולל שהועמד למערערים ביום 14.7.05 הוא 90,000 ₪. לטענת המערערים הסכם האשראי השני העמיד המסגרת על 90,000 ₪ עד 1.10.05, ובנוסף - הועמד להם אשראי זמני נוסף בסך
40,000 ₪.

אינני מקבלת את פרשנות המשיב להסכם השני.
ההסכם מיום 3.6.05 - הסכם האשראי הראשון (נספח ב' לתשובה), זהה להסכם מיום 14.7.05 - הסכם האשראי השני (נספח ג' לתשובה). ההבדל הוא בתקופה ובסכום המסגרת. המשיב אינו חולק שההסכם הראשון העמיד למערערים מסגרת של 50,000 ₪, על כן לטעמי לא יכולה להיות מחלוקת, כי ההסכם השני שזהה לו כאמור, העמיד את מסגרת האשראי על סך 90,000 ₪ עד 1.10.05, כמסגרת מתחדשת.

אשר לנספח, אם כל כוונתו היתה להגיע לסך מסגרת של 90,000 ₪, לא ברור לשם מה היה צורך בחתימתו כלל, שהרי מסגרת של 90,000 ₪ הועמדה כאמור על ידי ההסכם השני.
בנוסף, בנספח מצויין בסעיף 2 "פירוט קווי האשראי" ובסעיף 3 בנספח הכותרת היא "בקשה לחריגה זמנית ממסגרת האשראי" ובס"ק א': "אנו ביחד ו/או לחוד, מבקשים בזאת מהבנק להגדיל באופן זמני את מסגרת האשראי על פי כתב הבקשה על דרך של הוספת קו אשראי נוסף , כתוספת לאמור בסעיף 2 (א) לעיל... סכום 40,000 ₪". (הדגשה שלי - מ.נ.)
משמע - הנספח והבקשה לחריגה הזמנית מתווספת למסגרת שבסעיף 2 א. שהיא 90,000 ₪, ובסך הכל - 130,000 ש"ח.

יש לציין, שעיון בדפי הבנק מחזק את מסקנותי, כי גרסת המשיב שהמסגרת חזרה ועמדה על 50,000 ₪ מיום 1.8.05, אינה סבירה. מדפי החשבון עולה, כי השיקים השונים שהוחזרו לאחר מועד זה, העמידו את יתרת החובה של המערערים בבנק על סכומים שבין 81,000 ₪ לבין 110,000 ₪. אם אכן עמדה המסגרת על 50,000 ₪ אין כל היגיון בהתנהגות הבנק והיה מתבקש שהיו מוחזרים שיקים בכמות כזו שתעמיד יתרת החובה מתחת למסגרת הנטענת.

אשר על כן, אני קובעת כי החל מ- 11.7.05 הועמדה למערערים מסגרת של 90,000 ₪ וזאת עד יום 1.10.05. כמו כן אני קובעת, כי מיום 14.7.05 הועמדה למערערים מסגרת זמנית נוספת בסך 40,000 ₪.

בענין המסגרת הזמנית השאלה היא אם יש לקבל את עמדת המשיב כי מסגרת זו, בהתאם לכתוב בנספח במפורש, היתה זמנית ל- 21 יום עד יום 31.7.05, או האם יש לקבל את עמדת המערערים, כי גם המסגרת הזמנית היא "מתחדשת" במובן זה שאם לא הודע למערערים אחרת בכתב - היא עומדת.

נציגת הבנק אישרה, כי הנספח הוא חלק בלתי נפרד מהבקשה להקצאת מסגרת אשראי.
בנספח נרשם במפורש בסעיף 5: "מובהר בזאת כי כל תנאי הבקשה אשר לא שונו על פי כתב זה במפורש לפי קביעתו הבלעדית של הבנק, יוסיפו לחול ולעמוד במלוא תוקפם, והיקפם כפי האמור בבקשה". (הדגשה שלי - מ.נ.)

תנאי הבקשה הם תנאי הבקשה להקצאת אשראי. סעיף 7 לתנאים הכלליים שצורפו לבקשה קובע:

"7. הוראות לענין חידוש מסגרת האשראי ולענין סיומה
א. בכפיפות להוראות סעיף זה להלן ומבלי לגרוע מהוראות סעיפים 12 ו- 13 להלן, תסתיים תקופת המסגרת ביום שנקבע לכך עפ"י החלופה המסומנת בסימן - x וחתומה על ידינו בסעיף 2.
....
ג. 1. החליט הבנק שלא לחדש את תקופת המסגרת כאמור, יודיע על כך ללקוח בהודעה מוקדמת של 10 ימים
לפחות.
2. הלקוח רשאי להודיע לבנק על החלטתו שלא לחדש את
תקופת המסגרת בהודעה שתנתן על כך בכתב לבנק 10
ימים לפחות.
3. למניעת ספק מובהר במפורש כי במקרים המפורטים
בס"ק 1) ו - 2) לעיל תסתיים תקופת המסגרת במועד
סיום אותה תקופת המסגרת אשר יחול סמוך למועד
ההודעה על אי חידושה כאמור."

לכאורה יש סתירה בין הוראות סעיף 7 (ג) לבין נוסח הנספח ממנו עולה לכאורה במפורש זמניות האשראי הנוסף.

במקרה הרגיל הייתי נוטה לפרש את הוראות הנספח בדבר הזמניות כגוברות על הוראות התנאים הכלליים. ואולם, בענייננו שנראה, שכל מסכת ההתקשרות בין הבנק למערערים החל מההסכם השני אינה ברורה כלל ועיקר, וכי גירסת הבנק באשר למסגרת החל מאוגוסט תמוהה ונוגדת את הלשון המפורשת של ההסכם השני, נראה לי כי יש ליתן למערערים ליהנות מהספק, דהיינו לקבל שהבינו שגם המסגרת הזמנית היא בבחינת "מסגרת מתחדשת", דהיינו שלשם סיומה יש צורך בהודעה מוקדמת של הבנק, בהתאם להוראות הנספח שהחילו את תנאי הבקשה על הנספח.

על פי פרשנות זו, כי המסגרת החל מ - 14.7.05 עמדה על 130,000 ₪, נראה שרק שיק אחד (מס' 955) הוחזר כדין מאחר וקודם להחזרתו עלתה יתרת החובה בחשבון על 130,000 ₪.

סוף דבר - אני קובעת, כי למערערים היה קיים יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע 40 השיקים על פי ההסכם מכיוון שעם פרעונם לא עלתה יתרת החובה בחשבון על המסגרת המוסכמת. אני מבטלת הבאתם במנין של כל השיקים נשוא הערעור למעט שיק 955.

אין צו להוצאות.
ניתנה היום כ"ז בכסלו, תשס"ו (28 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
מ. נד"ב, שופטת

קלדנית: לולה








עא בית משפט שלום 78/05 קצב ראובן, קצב גלית נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ - ס' קיראון 136 (פורסם ב-ֽ 28/12/2005)