פסקי דין על רווחה מושב עובד של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית | פסקי דין על א.ר.ח.נ. שיווק וניהול פרוייקטים | פסקי דין על אבי סממה | פסקי דין על עמיר בועז יהושע |

2716-11/18 א     17/06/2019




א 2716-11/18 רווחה מושב עובד של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית נ' א.ר.ח.נ. שיווק וניהול פרוייקטים בע"מ, אבי סממה, עמיר בועז יהושע









בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בפני
: כבוד השופט גד גדעון

ת"א 2716-11-18



התובעת
רווחה מושב עובד של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית
ע"י ב"כ, עו"ד אפרת אבירם ואש

נגד

הנתבעים

.1

א.ר.ח.נ.
שיווק וניהול פרוייקטים בע"מ
.2

אבי סממה
ע"י ב"כ, עוה"ד חן אביטן
, מרדכי חזיזה ויוסי עטון

.3

עמיר בועז יהושע
ע"י ב"כ, עוה"ד עמרי אלירז



פסק דין
לנתבע מס' 2

1.
הנתבע מס' 2 ביקש לסלק את התביעה נגדו על הסף, באשר לטענתו אין היא מגלה עילה כלפיו, והוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכים. הוחלט לקבל את בקשתו ולמחוק את התביעה נגדו, כמפורט להלן.

2.
הנתבעת מס' 1 הינה חברה קבלנית והנתבע מס' 2 הינו בעליה ומנהלה.

בין התובעת והנתבעת מס' 1, נכרת הסכם לביצוע עבודות פיתוח, לצורך הקמת שכונת ההרחבה של מושב רווחה.

הנתבע מס' 3, ששימש בעבר כיועצה המשפטי של התובעת, מונה ע"פ האמור בכתב התביעה, כנאמן עבור התובעת לצורך ההסכם האמור, בין היתר לעניין העברת כספי התמורה לנתבעת
מס' 1.

3.
בכתב התביעה נתבעים סעדים של ביטול ההסכם, וכן השבה ותשלום פיצויים בסך 4,450,000 ₪.


עילות התביעה כמפורט בכותרת כתב התביעה הינן: "דיני חוזים, דיני קבלנות, דיני נאמנות, דיני עשית עושר ולא במשפט".


לטענת התובעת, הפרה הנתבעת מס' 1 את החוזה בין הצדדים, בין היתר, בכך שלא ביצעה את העבודות בלוח הזמנים שהוסכם בין הצדדים,
לא הפקידה ערובות ופוליסת ביטוח כפי שהתחייבה, ולא ניהלה יומן עבודות. עוד נטען, כי התובעת קבלה סך 3,900,000 ₪ מכספי התמורה באמצעות הנתבע מס' 3, על אף שהמפקח על העבודות אישר לשלם לה סך של 1,450,000 ₪ בלבד, ועל כן, לשיטת התובעת, התעשרה שלא כדין.


בכתב התביעה, כורכת התובעת את הנתבעים מס' 1 ו – 2 יחד, לעניין אי ביצוע ההתחייבויות החוזיות, ולעניין התעשרות הנטענת שלא כדין, כאשר המעשים והמחדלים הנטענים מיוחסים להם יחד, ללא פירוט התנהגותו האישית של הנתבע מס' 2, במובחן מהתנהגות הנתבעת
מס' 1.


במסגרת ס' 52 לכתב התביעה, נטען: "אשר על כן, טענת התובעת, כי הנתבעת 1 מתנהגת כמי שהתנערה מהתחייבויותיה החוזית, יהיו נימוקיה אשר יהיו, בבחינת "אחד בפה
-אחד בלב". הנתבע 2 הוא השולט היחיד והמנהל הבלעדי בנתבעת 1 והוא המשלשל לכיסו כל עושר ולא במשפט שצבר באמצעות הנתבעת 1. הנתבע מס' 2 עושה שימוש לרעה במסך ההתאגדות וראוי כי לא יצא פטור מאחריות אישית להתנהלותו שלו באמצעות הנתבעת 1. בבחינת "הידיים ידי הנתבעת 1 והקול של הנתבע 2". מצב מתמשך זה כבר מחייב הגשת תובענה מתאימה לביטול החוזים דלעיל בהליך מפשטי כדבעי, אשר התובעת כבר נאלצת כעת ליזום אותה, ולצרף את הנתבע 2 שישא באחריות אישית לנזקי תעלוליו ה"עסקיים".

4.
לטענת הנתבע מס' 2 בבקשתו, יש לסלק את התביעה נגדו על הסף, בין היתר, משום שאין כתב התביעה מקים נגדו עילה, בהעדר תשתית עובדתית העשויה לבסס הטלת אחריות אישית עליו, בהעדר טענה להתקשרות ישירה בינו ובין התובעת, ובהעדר כל פירוט, לעניין התנהגות אישית שלו, העשויה להצדיק חיובו באופן אישי בחיובי החברה.


הנתבע מס' 2 עמד על כך שהתובעת לא ביקשה נגדו סעד של הרמת מסך, ולטענתו, גם אין בכתב התביעה כל טענה העשויה לבסס את המסקנה, כי הוא לא פעל כדין, במסגרת ניהול החברה, או כי ניהל אותה באופן שיש בו להונות אדם, או לקפח מאן דהוא, באופן הפוגע בתכלית החברה, או תוך נטילת סיכום בלתי סביר באשר ליכולה לפרוע את חובותיה.


לטענתו, אין בכתב התביעה להצדיק הטלת אחריות אישית עליו, בגין עוולה נזיקית.

5.
התובעת טענה בתשובתה, בין היתר, כי "התנהלותה של הנתבעת מס' 1 בניהול הנתבע מס' 2 שהוא גם בעל השליטה המלאה בה... היא התנהלות של חברה שאינה מתנהלת כעסק הגון וסביר, חדלונית בכל מובן... ראוי למנוע מהנתבע מס' 2 להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות, בין באמצעות הרמת מסך, ובין באמצעות הטלת אחריות אישית עליו כאורגן הדומיננטי היחיד בה".




התובעת טענה בהקשר זה, כי הנתבעת מס' 1, לא הציגה כרטיס הנהלת חשבונות מסודר על שם התובעת, לא קיימה את התחייבויותיה החוזיות, המחתה את זכויותיה וחובותיה על פי ההסכם, לצד ג', מינתה אדם שאיננו עובד החברה כמנהל פרוייקט, מענה התברר כמען לא נכון, וכן נטען, כי היא נעדרת פעילות כלכלית מינימאלית מאז שנת 2017.


התובעת חזרה וטענה, כי הנתבעת מס' 1 לא הצליחה להציג בהליך דנא, או בהליכים קודמים בין הצדדים (תביעה למתן חשבונות ותובענה לאכיפת ההסכם שהגישה הנתבעת מס' 1 נגד התובעת ושהדיון בהם כבר הסתיים), כי היתה זכאית לתשלום סכום התמורה שקיבלה, כמפורט בכתב התביעה.


התובעת טענה כי הנתבעת מס' 1, הפסיקה פעילותה במסגרת הפרוייקט, עוד בשנת 2014, ולא סיפקה טעם מספיק לכך.


לפיכך, וכאשר הנתבע מס' 2, הינו בעליה היחיד של הנתבעת מס' 1 ומנהלה, סבורה התובעת, כי ראוי להטיל עליו אחריות אישית.


כן טענה, כי הנתבע מס' 2 נושא באחריות כאורגן בנתבעת מס' 1.


לטענתה, ראוי להרים את מסך ההתנגדות נגדו, באשר הוא אחראי להפרת הנתבעת מס' 1, את ההסכם בין הצדדים, ובאשר נטל סיכון בלתי סביר במסגרת ההסכם, תוך הסתתרותו מאחורי מסך ההתנגדות.

התובעת הוסיפה וטענה כי סילוק על הסף הינו סעד שניתן במקרים יוצאי דופן ולא כדבר שבשגרה.

6.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי
יש למחוק את התביעה נגד הנתבע מס' 2, משאין כתב התביעה מקים עילה נגדו.

משלא ביקשה התובעת לתקן את תביעתה, על דרך של הוספת טענות עובדתיות ועילות תביעה, הרי שההכרעה בבקשה צריכה להיעשות, על פי האמור בכתב התביעה בלבד, ומבלי להיזקק לטענות עובדתיות משלימות מצד התובעת. לפיכך, אין לסברתי להיזקק לטענות העובדתיות שהוסיפה וטענה בתשובתה לבקשה, בניסיון לבסס את העילה האישית נגד הנתבע מס' 2.


כתב התביעה, איננו מפרט סעד של הרמת מסך ההתאגדות בין הנתבע מס' 2 והנתבעת מס' 1,
ואין לסברתי בכל סעיפיו, פירוט של עובדות העשויות לבסס הרמת מסך, בהתאם להוראות החוק והפסיקה. אין בטענות בדבר הפרת התחייבויותיה החוזיות של הנתבעת מס' 1, לכשעצמן, לבסס מסקנה בדבר שימוש לרעה במסך ההתאגדות, "מימון דק", או כל עילה אחרת, להרמת מסך. הטיעון היחיד בהקשר זה כפי שפורט בס' 52 לכתב התביעה שצוטט לעיל במלואו, אינו אלא בבחינת "כותרת", ואין בו
כל פירוט עובדתי, ודאי לא כזה העשוי לבסס הרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעים מס' 1 ו – 2.


גם הטענה בדבר התעשרות הנתבע מס' 2 שלא כדין, נטענה באופן סתמי, ללא כל פירוט. הנתבע מס' 2 הינו אכן בעליה ומנהלה היחיד של הנתבעת מס' 1, אך אין די בעובדות אלה לכשעצמן, לבסס את הטענה האמורה, ובהעדר כל טיעון לעניין הגעת סכום התמורה או חלקו לכיסו של הנתבע מס' 2 באופן אישי, לא ניתן לסברתי לטעון להתעשרותו שלא כדין.


אשר לטענה בדבר הטלת אחריות אישית על הנתבע מס' 2 כאורגן בנתבעת מס' 1, הרי שטענה זו נוספה במסגרת כתב תשובה, ואין היא מפורטת במסגרת הפרק המשפטי בכתב התביעה (ס' 60 לכתב התביעה ואילך), ויתרה מזאת, כתב התביעה אינו מפרט כל מעשה או מחדל אישיים של הנתבע מס' 2, העשויים להוות עוולה,
ואף לא מייחס עוולה נזיקית לנתבעת מס' 1.


מכאן, כי כתב התביעה אכן איננו מבסס עילה אישית נגד הנתבע מס' 2, ודין התביעה נגדו להימחק.

7.
הבקשה מתקבלת אפוא והתביעה נגד הנתבע מס' 2 נמחקת. בנסיבות העניין, וכאשר הנתבעים מס' 1 ו – 2 מיוצגים יחד,
ובירור התביעה נגד הנתבעת מס' 1 ימשך, תישא התובעת בהוצאות הנתבע מס' 2 בגין מחיקת התביעה נגדו, בסך 7,500 ₪.

ניתן היום,
י"ד סיוון תשע"ט, 17 יוני 2019, בהעדר הצדדים.


גד גדעון
, שופט







א בית משפט מחוזי 2716-11/18 רווחה מושב עובד של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית נ' א.ר.ח.נ. שיווק וניהול פרוייקטים בע"מ, אבי סממה, עמיר בועז יהושע (פורסם ב-ֽ 17/06/2019)