פסקי דין על חיים מושקוביץ | פסקי דין על עמל ומעבר בע"מ

46355-03/18 תק     19/06/2019




תק 46355-03/18 חיים מושקוביץ נ' עמל ומעבר בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



ת"ק 46355-03-18 מושקוביץ נ' עמל ומעבר בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם בכיר
נדים מורני


תובע

חיים מושקוביץ


נגד


נתבעת

עמל ומעבר בע"מ






פסק דין



1.
המנוח יואל מושקוביץ ז"ל נפטר ביום 26/11/17 (להלן: "המנוח") ויורשיו עפ"י צו ירושה מיום 6/12/18 הינם אשתו לאה מושקוביץ ובנו חיים מושקוביץ
(התובע בתיק זה) בחלקים שווים.

2.
התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת ע"ס 11,097 ₪.

3.
הנתבעת הינה חברת סיעוד המספקת, בין היתר, שירותי סיעוד באמצעות מטפלים לזכאים לגמלת סיעוד לפי הוראות חוק הביטוח לאומי.

4.
בזמנים הרלוונטיים לתביעה, המנוח היה קשיש אשר לאור גילו ומצבו הרפואי היה זכאי החל מסוף שנת 2014 ועד למועד פטירתו, לגמלת סיעוד מכח חוק הביטוח הלאומי, זאת באמצעות שעות סיעוד שבועיות שהמוסד לביטוח לאומי קבע את היקפם (להלן: "שעות הסיעוד").


כמו כן, ולאור מצבו הבריאותי של המנוח אושר לו ע"י הרשויות להעסיק במישרין בביתו עובדת זרה כמטפלת סיעודית בהתאם להוראות חוק עובדים זרים (להלן: "המטפלת הזרה").

5.
אין חולק ששעות הסיעוד ניתנו למנוח ע"י המטפלת הזרה וכי הנתבעת שילמה למטפלת הזרה את שכרה בגין השעות הנ"ל, לרבות כל התנאים הסוציאליים והוצא תלוש שכר מתאים בגין כך.


לעניין יתר שעות העבודה שביצעה המטפלת הזרה, התמורה שולמה ע"י המנוח בעצמו.

6.
השכר המינימלי בשוק מאז זכאות המנוח ועד חודש אפריל 2015 עמד ע"ס 4,300 ₪ ולאחר מכן הועלה לסך 4,650 ₪.

7.
על אף העובדה שהשכר המינימלי בעת ההתקשרות עם הנתבעת עמד ע"ס 4,300 ₪, הנתבעת התחייבה לשלם למטפלת הזרה סך של 30.84 ₪ לשעת עבודה סיעודית, סכום העולה על שווי שעת עבודה עפ"י השכר המינימלי וזאת בהתאם למחיר המוצע ע"י המוסד לביטוח לאומי לחברות הסיעוד.

8.
נציגת הנתבעת אישרה בעדותה כי הסכום ששולם למטפלת הזרה לאורך כל תקופת העסקתה אצל המנוח עמד ע"ס 30.84 ₪ בגין כל שעת סיעוד אשר לא הועלה, על אף העלאת השכר המינימלי במשק מסך 4,300 ₪ לסך 4,650 ₪ ועל אף עדכון הסימולציות לשעות טיפול ע"י המוסד לביטוח לאומי מפעם לפעם.

9.
מהמסמכים שהוגשו ניתן ללמוד שהמטפלת הזרה דרשה הפרשים מהתובע בגין העסקתה אצל אביו והוא שילם לה סך 3,700 ₪ בשיק ליום 9/3/18 וסך נוסף של 3,747 ₪ בשיק נוסף ליום 10/4/18.

10.
לעניין שעות הסיעוד, לא היו למטפלת הזרה דרישות נוספות מהנתבעת, מאחר וקיבלה את כל שכרה בגין אותן שעות לפי 30.84 ₪ לכל שעה בתוספת כל התנאים הסוציאלים.

11.
התובע טען בתביעתו כי ההתקשרות בין המנוח לבין הנתבעת התבססה על סימולציות תחשיב של המוסד לביטוח לאומי, כאשר הבסיס היה ע"ס 30.84 ₪ לשעה וכי היה על הנתבעת לשלם למטפלת הזרה תוספת לשכר הנ"ל המותאם לסכום המעודכן ע"י הסימולציות שמפרסם המוסד לביטוח לאומי.


התובע טען כי אביו המנוח היה משלם השלמה למשכורת המינימום של המטפלת הזרה, כך שאביו היה חוסך את סכום ההפרש בין הסכום שהיתה הנתבעת משלמת למטפלת הזרה לבין הסכום המינימלי וברור שככל שהסכום שהיה משולם ע"י הנתבעת למטפלת הזרה היה יותר גבוה, המנוח היה משלים לה פחות.


התובע אישר בעדותו שהסיכום הנ"ל היה בין אביו לבין הנתבעת (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 26).


התובע טען בעדותו שהשעות הסיעודיות היו חלק מהשכר שהמטפלת קיבלה והמנוח היה אמור להשלים לשכר לפי 4,300 ₪ לחודש ולאחר מכן 4,650 ₪, וכי לאחר פטירת המנוח התברר לתובע שהנתבעת לא עדכנה את השכר בגין שעות סיעוד, דבר שגרם למנוח לשלם למטפלת סכום ההפרש.


התובע העיד שהמנוח לא היה מוציא למטפלת הזרה תלוש שכר מדי חודש.

12.
נציגת הנתבעת העידה כי ההסכם היחידי היה מול המטפלת הזרה לפיו סוכם שהשכר שישולם לה בגין כל שעת סיעוד סך של 30.84 ₪ וכי לא היה סיכום שהסכום הנ"ל יוגדל עפ"י שכר המינימום וכי הסיכום הנ"ל נעשה בעל פה מול משפחת המנוח.

נטען גם כי לאורך כל תקופת ההעסקה לא היתה למנוח ומשפחתו ולא למטפלת הזרה טענות כלשהן והשכר השעתי היה מפורט בתלושי השכר שנמסרו ע"י הנתבעת למטפלת הזרה.


נטען גם שהסימולציות של הביטוח הלאומי אינן מחייבות את הנתבעת והן מהוות אך ורק המלצה.


נציגת הנתבעת העידה שסוכם שהנתבעת תהא צמודה לביטוח לאומי לעניין שעות הסיעוד ולא לעלותן.

נציגת הנתבעת הוסיפה כי במידה ומחיר שעת עבודה לפי שכר המינימום היה עולה מעבר לסך 30.84 ₪, ברור שהנתבעת היתה משלמת למטפלת לפי שכר המינימום ולא היתה משלמת לה פחות ממנו.

דיון והכרעה:

13.
הנטל להוכחת קיום הסכם בין המנוח לבין הנתבעת מוטל על התובע להיותו הצד "המוציא מחברו".

14.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושמעתי את העדויות, ביהמ"ש קובע שהתובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח קיום ההסכם שטוען לקיומו, וזאת בהתבסס על הנימוקים הבאים:

א.
נטען לקיום הסכם בעל פה ואין עליו כל ראיה בכתב.

ב.
המנוח ואף בני משפחתו נהגו לאורך כל התקופה שבה הועסקה המטפלת הזרה (שנתיים ו-10 חודשים) שלא בהתאם להסכם הנטען, דבר שאינו סביר בעליל.

ג.
לפי עדות התובע, ההסכם הנטען נעשה עם אביו, ולפיכך הוא אינו יכול להעיד עליו.

ד.
המטפלת הזרה לא דרשה תוספת כלשהי מהנתבעת, דבר המלמד שהיא לא סברה שמגיעה לה תוספת כלשהי מהנתבעת.

ה.
התובע לא הוכיח בדרך כלשהי שהמנוח היה מתחשבן עם המטפלת הזרה בהתאם להוראות ההסכם הנטען. התובע לא הביא כל ראיה המעידה על תשלום שכר למטפלת הזרה בסכום שהוא פוחת מערך השעה לפי התעריף המינימלי.

15.
במידה וקיימת למטפלת הזרה זכות לתבוע מהנתבעת הפרשים כלשהם מכח הסימולציות של המועד לביטוח לאומי, הרי הזכות הינה של המטפלת הזרה ולא של המנוח ובנו.

16.
בנוסף, עפ"י צו הירושה, אמו של התובע יורשת בעיזבון המנוח בחלקים שווים עם התובע והיא לא צורפה כתובעת!

17.
לאור כל האמור לעיל, אני מחליט שדין התביעה להידחות והיא נדחית.

18.
לאור התוצאה שאליה הגעתי, אינני מוצא צורך בבחינת חוות הדעת החשבונאית שהוגשה ע"י התובע.

19.
אינני עושה צו להוצאות, על אף התוצאה שאליה הגעתי.


20.
הצדדים רשאים להשיג על

פסק דין
זה על ידי הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מיום קבלת העתק ממנו .

המזכירות תמציא העתק מ

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום ותסרוק את המוצגים ת/1-ת/3 בתיק.

ניתן היום,
ט"ז סיוון תשע"ט, 19 יוני 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 46355-03/18 חיים מושקוביץ נ' עמל ומעבר בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/06/2019)