פסקי דין על בילאל חמוד |

858-07/18 פל     20/06/2019




פל 858-07/18 בילאל חמוד נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בחיפה


פ"ל 858-07-18 מדינת ישראל
נ' חמוד




תיק חיצוני:
563381/2017






מספר בקשה:
1

בפני

כבוד השופטת, סגנית הנשיא
טל תדמור-זמיר


מבקש

בילאל חמוד


נגד

משיב
ה
מדינת ישראל

החלטה


בפני
י בקשה "דחופה ומוסכמת לביטול פסק הדין" אשר ניתן ביום 18.3.19 בהעדר המבקש בגין עבירות
של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש.

עוד בטרם אדון לגופו של עניין, רואה לציין כי הגם שהבקשה נושאת את הכותרת "מוסכמת", הרי שלא כך הדבר. עיון בבקשה גופה אינו מלמד על הסכמת המשיבה לביטול פסק הדין ובנסיבות, אופן הגשתה על ידי ב"כ המבקש כמוהו כניסיון להטעות את בית המשפט.

לגופו של עניין - כל שטוען המבקש הוא שהוא לא ידע על הדיון וסבר כי הוא מתקיים במועד אחר. הא ותו לא. המשיבה מצדה מתנגדת לבקשה, מהטעם שהמבקש זומן כדין ולא סיפק כל הסבר לאי הופעתו לדיון.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982
קובע:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפני
ו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם נתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין..."

הלכה היא כי בשלב דיוני זה, על המבקש הנטל להוכיח כי סיבת אי התייצבותו לדיון הייתה מוצדקת ולחילופין, כי נגרם לו עיוות דין בעצם הרשעתו.

ב
רע"פ 9142/01

איטליא נ' מד"י, פ"ד נז
(6) 793 (2003)
נקבע כי על המבקש להעלות בבקשתו את כל טענותיו כולל אסמכתאות רלוונטיות ובע"פ 4808/08 מדינת ישראל
נ' שרון מנחם נקבע:

"בקשה לביטול

פסק דין
אין להגיש באופן סתמי וללא ביסוס הטענות המועלות בה.... בית המשפט המעיין בבקשת הביטול מוסמך לדחותה על סמך האמור בה בלבד; כך ייעשה בוודאי אם הטענות אינן מאומתות והבקשה אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין."

השיקולים השונים לביטול פס"ד נפרשו בשורה ארוכה של פסקי דין בבית המשפט העליון, בהם בין היתר פורטו מקרים בהם בית המשפט לא נעתר לבקשות לביטול פס"ד בהעדר עילה לביטולו.
כך לדוגמא טענות של שכחה, אובדן דו"ח, טעות של עו"ד ברישום ביומן, אי התייצבות מחמת טעות, אי התייצבות בשל מחלה עליה לא דווח לביהמ"ש טרם הדיון, אי התייצבות מחמת תיבות דואר פרוצות, אי התייצבות בשל אי הידיעה של העו"ד, לא היוו עילות לביטול פסה"ד, גם אם הושת על המבקש עונש לא קל. (ראה למשל
רע"פ 9142/01
של כב' השופט ת. אור,
רע"פ 5377/03,

רע"פ 8583/04,

רע"פ 3690/03,

רע"פ 1271/06,

רע"פ 5569/07,

רע"פ 4474/05,

רע"פ 5958/07,

רע"פ 2394/07
,
רע"פ 6383/07
,
רע"פ 1371/07
,
רע"פ 2282/07,

רע"פ 6463/07,

רע"פ 8445/07,

רע"פ 9593/07,

רע"פ 10319/07,

רע"פ 10516/07,

ע"פ 6859/07,

רע"פ 683/07,

רע"פ 1381/07,

ב"ש 7099/06
,
רע"פ 1773/04
).

בע"פ 70050/99 חרובי פארס נ' מדינת ישראל
(מחוזי ת"א) נקבע כי בקשות לביטול הכרעת דין תתקבלנה רק כאשר מתקיימות "נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחת באורח אובייקטיבי."

מן הכלל אל הפרט –

לעניין אי ההתייצבות לדיון

- כל שטוען המבקש הוא שלא ידע על מועד הדיון, עד שנעצר על ידי שוטר שהודיע לו שהוא פסול מלנהוג ומכאן הבין שניתן

פסק דין
בעניינו (לבקשה צורפה הודעה על תפיסת רשיון רכב מיום 24.5.19).

דא עקא, שבתיק בית המשפט (במערכת "נט המשפט") סרוק אישור מסירה שמלמד כי הזימון נמסר לידי הנאשם, ברם הוא סרב לקבלו ולכן הוא הודבק על דלת ביתו. הווה אומר כי המבקש זומן כדין וניתנה לו הזדמנות נאותה לקבל את יומו בבית המשפט. המבקש מצדו לא נתן כל הסבר לאמור.

אשר לגרימת עיוות דין
- המבקש אומנם טען לכשלים בחומר הראיות, אולם לא תמך טענותיו באסמכתאות.
יתר טענות המבקש מתייחסות לחומרת העונש והפגיעה בפרנסתו נוכח שלילת רשיון הנהיגה שלו, אולם אין בכך כדי ללמד על עיוות דין שנגרם לו מהרשעתו.

רבים הם המקרים בהם נאשמים המוזמנים כדין אינם מתייצבים לדיונים בעניינם והסיבות
-
שונות ומגוונות, אלא שבית המשפט אינו יכול לעבור על כך לסדר היום.

כי כך, ומשלא מצאתי בבקשה כל נימוק שמצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר המבקש, הריני דוחה הבקשה וקובעת כי פסק הדין מיום 18.3.19 יוותר על כנו.

המזכירות תעביר לצדדים העתק ההחלטה.


ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ט, 20 יוני 2019, בהעדר הצדדים.










פל בית משפט לתעבורה 858-07/18 בילאל חמוד נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 20/06/2019)