פסקי דין על מוכתר סביחה | פסקי דין על מוכתר דליה | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל מחוז - ת"א

200121/04 הפ     29/12/2005




הפ 200121/04 מוכתר סביחה ,מוכתר דליה נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז - ת"א




1
בתי המשפט
הפ 200121/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
29/12/2005
תאריך:
כב' השופט תמיר מיכאל

בפני
:
1. מוכתר סביחה

2. מוכתר דליה

בעניין:
המבקשות
- נ ג ד -
1. מינהל מקרקעי ישראל מחוז - ת"א

2. פרידמן חבשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ
3. אביוד חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ

המשיבים
פסק דין
פסק דין
זה ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב בהמשך לדיון הוכחות אשר התקיים במעמד הצדדים, וזאת בעקבות קושי לאתר את מכלול הסיכומים אשר הוגשו במסגרת תיק זה.

המבקשות הגישו תובענה למתן

פסק דין
הצהרתי להצהיר כי:

1. המבקשות זכאיות להיכלל במסגרת מכרז של פינוי בינוי בשכונת הארגזים בתל-אביב - יפו, ומתוקף המכרז לקבל מיידית את ההטבות והתנאים שננקבו במכרז, כל אחת מהמבקשות כבית אב.
2. להורות למשיבים לפעול כלפי המבקשות כזכאיות לפינוי ובינוי לכל דבר ועניין.
3. לחייב את המשיבים בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

ביום 17/5/04 התקיים דיון מקדמי בהמרצת הפתיחה ובמהלכו טען ב"כ המבקשות כי הוא סבור כי הסעד המבוקש מנוסח בצורה ברורה אולם על מנת למנוע ספק הוסיף כי הסעדים הנובעים מקבלת התובענה על פי תנאי המכרז הם:

"למבקשת 1 דירה 4 חדרים, 50,000$ ביום הפינוי, 500 דולר לחודש מיום הפינוי עד מסירת החזקה וחנות. למבקשת 2 דירה בת 4 חדרים, 50,000$ ביום הפינוי, 500 דולר לחודש מיום הפינוי עד קבלת החזקה בדירה, כל האמור מפורט במכרז ואינו שנוי במחלוקת."

בתום הדיון נקבע על ידי בית המשפט כי יש לראות בהצהרת ב"כ המבקשות כחלק בלתי נפרד מהתובענה כאשר ב"כ המשיבים רשאי להגיש כתב תשובה מתוקן.

בתצהירים אשר הוגשו על ידי המבקשות בתמיכה לתובענה נטען, בין השאר, כדלקמן:

1. שכונת הארגזים הינה שכונת מצוקה המצויה בתחומי העיר תל אביב - יפו, והוחלט לפנותה במסגרת פרויקט לפינוי בינוי.
2. לצורך מימוש התוכנית פרסמה המשיבה 1 מכרז, והמשיבות 2 ו- 3 זכו במכרז.
3. המבקשת 1 מתגוררת 50 שנה בשכונה והינה בת 71, וביתה המבקשת 2 בת 33 מתגוררת בשכונה מהיום שנולדה ועד היום.
4. המבקשת 1 בנתה בית בשכונה וילדיה האחרים בנו את ביתם צמוד לביתה ולביתה של המבקשת 2, כאשר בניה של המבקשת 1 הגיעו להסדר להיות כלולים בתנאי המכרז עם תנאים משופרים.
5. כל ניסיונות המבקשות לפנות את כלל בני משפחת מוכתר עלו בתוהו.
6. המשיבים טוענים כי תוכנית בנין העיר איננה עוברת בתחום חלק הבית המשמש את המבקשות למגוריהן.
7. במסגרת המכרז נערך סקר פינויים ובמסגרת הסקר המבקשת 1 הופיעה בו כי שמיועדת לפינוי.
8. משזכו המשיבות 2 ו- 3 במכרז, ראו את עצמן כמחויבות לפנות את מבקשות ואף הציעו להן הצעות לקבל דירות חילופיות וחניה חלופית, אולם דובר בהצעות דלות אשר נדחו על ידן.
9. לטענת המשיבים, התב"ע עוברת באמצע הנכס.
10. לטענת המבקשות, 25% מביתן של המבקשות הינו במסגרת התב"ע.
11. המבקשות מתגוררות תחת קורת גג אחת, ועל כן לא ניתן להרוס או לחלק את המבנה באופן חלקי. מבחינה קניינית מדובר בבנין אחד שלו אגפים, ולא ניתן להפריד בין חלקיו.
12. על פי התב"ע מיועד השטח של בני משפחת מוכתר לשמש ככביש עירוני ברוחב של 35 מטר שהינו רוחב חריג כאשר בית המבקשות נמצאות בתחום של איסור הבניה.

המבקשת 2 חזרה בתצהירה על טענות אמה המבקשת 1 הנ"ל, והוסיפה וטענה כי היא מתגוררת במבנה אחד יחד עם אמה ועל כן שמה לא הופיע בסקר הפינויים שבמכרז, בדיוק כמו יתר בני משפחתה אשר לא הופיעו והוגדרו כזכאים.

חוות דעת של מומחה מטעם המבקשות צורפה לתיק, חוות דעת של חברת אברבוך ושות' מודדים מוסמכים בע"מ מיום 26/11/03. המומחה בדק היכן עובר הקו התוחם את תכנית 2620, היכן מסתיימת התכנית 2620 והשפעותיה ביחס למבנים המשיקים אליה פיזית. כמו כן נבדק האם טענת היזמים לפיה אין המבקשות כלולות בתחום התוכנית עולה מתוך התכנית וההסכמים.

מחוות הדעת הנ"ל עלה כי מדובר במבנה בגודל 111 מ"ר כולל חנות, מבנה בעל גג אחד עם חצר מזרחית בשטח של 15 מ"ר. עוד עלה כי 25% מהמבנה נמצא בתחום תכנית 2620. המומחה התייחס בנוסף לכך שהיזמים ערכו תוכנית אשר משתרעת על 161.8 דונם בעוד שהוראות התוכנית מטעם המשיבה 1 מתייחסות ל- 163 דונם.

עוד עלה בחוות הדעת כי שתי הדירות של המבקשות כולל החצר נמצאות בתחום איסור הבניה, ולפיכך בתחום השפעתה של תוכנית 2620. לבסוף נקבע בחוות הדעת כי המבנה של שתי המשפחות כלול בחלקו בתחום התוכנית, המבנה כולו בתחום איסור הבניה והשפעת התוכנית, ושתי המשפחות עומדות בקריטריונים שלפיהם התחייב הקבלן לפנותם.

מנהל הפרויקט לפינוי ובינוי מטעם המשיבה 2, מרדכי בר טל, הגיש תצהיר בתמיכה לכתב התשובה המתוקן אשר הוגש על ידי המשיבים, ובו טען, בין השאר, כי פינויים והריסתם של יחידות הדיור של בני משפחת מוכתר פרט ליחידות של המבקשות אינם צפויים לגרום נזק פיסי כלשהו למבנה של המבקשת 1 ובוודאי שלא יגרמו נזק למבנה המוחזק על ידי המבקשת 2 המרוחק מהם. מר מרדכי בר טל הוסיף כי הוא הגיע למסקנה הנ"ל לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע לרבות מהנדס קונסטרוקציה. לבסוף צוין באותו תצהיר כי קיימת אפשרות כי הכביש המתוכנן דרך משה דיין יהיה פחות רחב מהמתוכנן בתב"ע מאחר והחיבור לנתיבי איילון ככל הנראה יבוטל.

מר ישעיהו חכשורי, מנהל המשיבה 2 הגיש תצהיר נוסף בתמיכה לכתב התשובה המתוקן ובו טען, בין השאר, כי הסקר הנ"ל אשר נערך בהתאם להנחיית המשיב 1 הינו בגדר סקר מנחה בלבד אשר איננו מחייב את המשיבים 2 ו- 3. עוד נטען כי אין במכרז כל התחייבות מצד הזוכה לפנות מבנים המצויים בחוץ למתחם בתב"ע. מר חכשורי מפנה בתצהירו לתנאי המכרז לסעיף ז' שבו אשר מתייחס לשתי חלופות פינוי:

1. פיצוי כספי שלא יפחת מהסכום המגיע למפונה על פי קריטריונים לפינוי שכונת הארגזים שנקבעו בהחלטת ועדת פינויים עליונה בישיבתה מיום 30/5/93, כמפורט בנספח יב' לחוברת המכרז, או:
2. בהסכמת המפונה והיזם, דירת בת 4 חדרים בפרויקט המוקם במקום, בשטח ברוטו שלא יפחת מ- 110 מ"ר, בתוספת דמי שכירות בסך בש"ח השווה ל- 500$ לחודש, לתקופה שעד לקבלת הדירה החלופית ועד 3 שנים וכן בתוספת סך בש"ח השווה ל- 50,000$.
3. עוד נטען כי רשימת המפונים אשר נערכה כללה מפונים אשר אינם מתגוררים בתחום התב"ע, ואילו לא נכללו דיירים נוספים אשר אכן מתגוררים בתחום התב"ע.
4. בהתייחס לחוות הדעת של המומחה מטעם המבקשות, נטען כי לא מדובר בחוות דעת של מומחה, מאחר ובה קביעות משפטיות והסקת מסקנות משפטיות אשר אינן הולמות חוות דעת של מודד מומחה. מר חכשורי מפנה לעניין זה לחוות דעת מטעם המשיבים.
5. לגופו של עניין נטען כי בחוות הדעת של המומחה מטעם המבקשות אמנם גבול התב"ע עובר על פני המבנה המוחזק על ידי המבקשת 1 באופן שבו נוצר שטח בצורת "משולש" בתוך גבול התב"ע, אולם יתר החלקים לרבות חלקה של המבקשת 2 מצויים מחוץ לשטח התב"ע.
6. עוד נטען כי המבקשות לא פירטו את הסעד המבוקש בעתירה ומתן סעד כמבוקש לא יסיים את המחלוקת בין הצדדים. בהתייחס לסעד השני המבוקש - להצהיר כי על המשיבים "לפעול כלפי המבקשות כזכאיות לפינוי ובינוי לכל דבר ועניין", נטען כי מדובר בבקשה סתמית ללא פירוט כנדרש.
7. מר חכשורי הוסיף וטען כי אין כל זכות חוקית כלפי המבקשות אלא כלפי המשיב 1 בלבד, לפנות את המתחם כאשר ההתחייבות איננה התחייבות לטובת "צד ג'" כלשהו.
8. עוד נטען כי המבקשות עצמן סבורות כי גובה הפיצוי שיש לשלם למפונים על ידי המכרז אינו גבוה מספיק כאשר דיירים בשכונה הגישו עתירה לביטול המכרז, ועל כן דבר זה מחזק את הטענה לפיה נעדרת למבקשות זכות חוקית לקבלת פיצוי או זכות חוקית לדרוש קיום חיוב מאת המשיבות 2 ו- 3.
9. בנוסף לכך נטען כי המבקשות נעדרות כל זכות להכתיב את קצב הפינויים, וכן את סדר הפינויים.
10. בהתייחס למבנה של המבקשת 2 אין כל זכות לפנותה מאחר והמבנה כולו מצוי מחוץ לגבול התב"ע ובנוסף המבקשת 2 איננה מופיעה ברשימת הסקר הנ"ל.

מר שמעון ורגזר מומחה מטעם המשיבים הכין חוות דעת מיום 4/12/03 אשר צורפה לכתב התשובה המתוקן מטעם המשיבים ובו ציין כי ביצע תצפיות על שני מבנים אשר סומנו 81 ו- 103. בחוות הדעת תיאור של שני המבנים:

"יחידה 81 שבה מתגוררת לדבריה הגב' דליה מוכתר והמורכבת מחדר שינה המצוין באות a1, חדר מגורים ומטבח מחוברים המצוינים באות a2 ושירותים המצוינים באות a3.
יחידה 103 שבה (לדבריה) מתגוררת הגב' סביחה מוכתר והמורכבת מחדר מגורים המצוין באות b1, שירותים המצוינים באות b2, מטבח המצוין באות b3, חדר המוגדר ע"י הגברת כמחסן המצוין באות b4, חדר המוגדר ע"י הגברת כחנות ומצוין באות b5, חדר שנה המצוין באות b6, וחדר נוסף סגור, ללא דלת כניסה שיעודו לא צוין."

המומחה הוסיף וציין כי הוא מדד את שטח הדירה בגודל 78 מ"ר. עוד נקבע כי:

"מתוך הנתונים של מיקום "הקו הכחול" ביחס ליחידה מס' 103 עולה כי חלק של 20.29 מ"ר המהוה 26% מתוך הדירה הנ"ל נמצא מערבית לקו וכלול בתחום תכנית המתאר ואלו החלק הנותר ששטחו 57.69 מ"ר המהווה 74% משטחה הכולל של הדירה נמצא מזרחית לקו ואינו כלול בתחום התכנית. כמו כן עולה מתוך הנתונים, במפה המצבית, כי היחידה מס' 81 נמצאת כולה מחוץ לתכנית והמרחק המזערי שלה מגבול התכנית הוא 5.61 מ'."

המבקשת 1 נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה ובמהלכה, העידה, בין השאר, כי התנהל מו"מ מול המשיבים, ובמהלך המו"מ הציעו לתת לה דירה בת 3 חדרים וכן לביתה המבקשת 2 דירה בת 3 חדרים, אולם המבקשות סרבו לקבל את ההצעה הנ"ל.

המבקשת 2 נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה, ובמהלכה העידה, בין השאר, כי "יש לי בית ליד אמא שלי, וזאת תשובתי לשאלה האם אני מתגוררת ליד אמי. אני חיה גם בבית שלי וגם אצל אמא שלי. אני ישנה גם פה וגם פה. הבתים הם צמודים. יש הפרדה בין שני הבתים. יש גג משותף, מבנה משותף, אבל כניסה נפרדת."

המודד מר יצחק אברבוך נחקר במסגרת חקירה נגדית על חוות הדעת, ובמהלכה העיד, בין השאר, כי הינו מודד מקצועי ולא שמאי מקרקעין וללא השכלה משפטית. עוד עלה כי המומחה יודע להכין תוכניות תב"ע ובתוכנית הבניין מסומן בצבע צהוב להריסה. המומחה הוסיף והעיד כי לא בכדי סומן הבניין להריסה בצבע צהוב, כל מבנה אשר נוגע בקו הכחול. מר אברבוך התייחס בעדותו לחוות הדעת מטעם המשיבים של מר ורזגר והוסיף כי הוא סימן את הקו לפי מה שהיזמים פועלים. מר אברבוך נשאל כיצד הגיע לקו האדום בחוות הדעת והוא הוסיף כי הקו נובע מההפרש שבין 163 דונם תוכנית מאושרת ובין 161.8 דונם לפי תוכנית היזמים.

המומחה מטעם המשיבים, מר ורזגר נחקר במסגרת חקירה נגדית על חוות דעתו. מר ורזגר נשאל האמנם הבניין כולו נועד להריסה על פי התוכנית והוא השיב כי "לא עשיתי פרשנות לתוכנית" ולא השיב לשאלה לעניין.

מר ורזגר נשאל אודות ההפרש של הדונמים החסרים לצורך השלמת השטח ל- 163 דונם והוא השיב כי מותרת סטייה בשיעור של 3% ובלבד שלא יגרעו מתנאים ציבוריים, כאשר הפרש של כ- 1.5 דונם בגדר סטייה מותרת.

מר מרדכי בר טל מטעם המשיבה 2 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי טרם בוצעה תוכנית קונסטרוקציה בקשר למבנה הספציפי מאחר והמבנה טרם יועד להריסה. לאחר מכן ולשאלות ב"כ המבקשות העיד מר בר טל כי "המשולש" מתוך המבנה אכן מיועד להריסה. בהתייחס לכביש מר בר טל העיד כי הוא אמור להיות ברוחב של 4 מ'. עוד עלה במהלך החקירה מפי מר בר טל כי הוא לא יודע האם הריסת המשולש תקרין על המבנה שמחוץ לתב"ע ועוד הוסיף כי "יכול להיות".

מר בר טל נשאל במהלך החקירה האם בדק את הגג בפועל והשיב כי "אני לא בדקתי אישית את הגג, את היכולת להרוס אותו, את החוזק וכד'", אם כי הוסיף כי נכח אישית בשתי היחידות כאשר ביניהם קירות משותפים. מר בר טל נשאל האם חלק מהמבנה של משפחת מועדים היה מחוץ לתב"ע אולם פינו אותם במלואם והוא השיב לכך בחיוב. לעניין זה הוא הוסיף כי מדובר במקרים שונים שכן שם המבנים היו נפרדים. לקראת סוף החקירה מר בר טל העיד כי הוא יודע כי צבע צהוב נועד להריסה כאשר המבנה נשוא התובענה מסומן כולו בצבע צהוב.

לבסוף נחקר מר חכשורי במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד כי כל המבנה של המבקשת 1 היה מחוץ לתב"ע, אולם החנות הייתה בתוך התב"ע. מר חכשורי הוסיף והעיד כי כל מי שנמצא בתוך התב"ע יפונה אם כי "אני מעולם לא אמרתי מיד" כאשר "הגב' סביחה היא לא היחידה". מר חכשורי הוסיף והעיד כי בניגוד לחוות דעתו של מר ורזגר רק החנות וחלק קטן של מחסן בשטח התב"ע, כאשר המבקשת לא תקבל דבר עבור חדר השינה שלה והוסיף כי היא תקבל כסף בגין החנות והמחסן בלבד.

ספציפית לגבי "הקו הכחול" העיד מר חכשורי כי אין לו סמכות להרוס מבנים שמחוץ לתב"ע, אלא אך ורק מבנים אשר מצויים בתוך הקו הכחול.

הצדדים הגישו את סיכומיהם בעקבות דיון ההוכחות הנ"ל ובהם חזרו על טענות הצדדים הנ"ל.

מעבר לכך נטען בסיכומי ב"כ המשיבים כי עיקר המאמץ של המבקשות הופנה להוכחת זכאותן להיכלל בין המפונים במסגרת הפרויקט, אולם בהתייחס לסכום הפיצוי לא התמודדו כלל עם טענות המשיבים בעניין זה. עוד נטען כי המבקשות לא התמודדו כלל עם שיקול הדעת של המשיבות 2 ו- 3 בדבר קצב ביצוע הפינויים וסדר ביצועם למעט קביעת סדר הזמן הכללית לביצוע הפרויקט. על כן נטען על ידי ב"כ המשיבים בסיכומיו כי הסעד היחיד שניתן בכלל לדון בו על סמך העובדות אשר הוצגו בפני
בית המשפט הוא הצהרה על המבקשות כעל מי שנכללות בין התושבים שהמשיבות חייבות לפנותם על פי המכרז ובהתאם לתנאיו, כאשר דין הבקשה להדחות.

דיון

ממכלול הראיות אשר הוצגו בפני
בית משפט זה הנני קובע כי מדובר בשני בתי אב שונים. על פי האמור בחוות הדעת מטעם המשיבים עצמה, עולה כי ליחידה של המבקשת 2 חדר שינה, חדר מגורים, מטבח ושירותים משלה ביחידת מגורים נפרדת.
לעניין זה יצוין כי לא הוכחש על ידי המשיבים כי נוהל מו"מ לתת למבקשות 2 דירות נפרדות, מו"מ אשר כשל לנוכח סירובן של המבקשות, בין השאר, לקבל כל אחת דירה בת 3 חדרים במקום דירה בת 4 חדרים.

עתה יש לבחון את הזכאות של המבקשות להיכלל בתוכנית פינוי בינוי.

בסקר אשר נערך מטעם המשיב 1 צוין שמה של המבקשת 1 כזכאית להיכלל בתוכנית פינוי בינוי. נטען על ידי המשיבים כי מדובר ב"סקר מנחה" בלבד ללא מחויבות, אולם נראה לבית משפט זה כי אותה רשימה של מפונים נערכה לפי קריטריונים בסיסיים, ומשנכללה המבקשת 1 ברשימה, יש לראות ברשימה הנ"ל כרשימה אשר מטילה, לכל הפחות נטל הוכחה על הטוען להעדר תוקפה כמחייבת, ובמקרה דנן על המשיבים.

אין חולק מכלל הראיות כי הקו הכחול חוצה את המבנה כאשר קיים "משולש" אשר מצוי בתחום של התב"ע ויתרת השטח של המבנה מעבר לו. אין גם חולק כי על פי התוכנית אותו משולש מצוי בתב"ע ועל כן הינו בר פיצוי במסגרת התוכנית פינוי בינוי.

אין גם חולק כי המבנה כולו סומן בצהוב אשר מראה כי המבנה מיועד להריסה בעקבות התוכנית. לעניין זה יצוין כי מר ורזגר נשאל במסגרת חקירתו הנגדית האם הבניין כולו נועד להריסה על פי התוכנית, והוא ניסה תחילה להתחמק ממתן תשובה ברורה והשיב כי "לא עשיתי פרשנות לתוכנית".

המשיבים טענו כי מדובר ב"משולש" קטן אשר מצוי בתחום התב"ע כאשר אותו סימון להריסה נבע בעיקרו מכך שכביש אמור להיסלל באותו מקום, כביש אשר בפועל יהיה צר יותר מהתכנון. מדובר בסברה בלבד ללא ביסוס מספיק כאשר התשריט מדבר בעד עצמו, מדובר במנה אשר מיועד להריסה.

בהקשר זה יצוין כי עלה מהדיון שלמשפחה נוספת, משפחת מועדים, מבנה אשר חלקו נמצא מחוץ לתב"ע, אולם בסופו של דבר, הוכר אותו מבנה כמבנה לפינוי במסגרת התוכנית פינוי בינוי. כך עולה בבירור מהתשריט אשר הוגש לתיק כאשר בית המשפט סימן בעיגול על גבי אותו תשריט את המיקום של המבנה של משפחת מועדים, כשניתן להבחין כי חלק מקרי ממנו מחוץ לתב"ע. בנוסף לכך יצוין כי המבנה הנ"ל של משפחת מועדים סומן אף הוא כמיועד להריסה.

בהקשר זה יש לציין כי ניסיונו של העד, מר חכשורי, להעיד כי ב"משולש" חנות ומחסן בלבד, סותר קביעת המומחה מטעם המשיבים לפימה חדר השינה של המבקשת 1 אכן מצוי בתחום ה"משולש" הנ"ל. בית המשפט מקבל את גירסת המומחה מטעם המשיבים לעניין זה ומייחס משקל אפסי לעדותו של מר חכשורי בעניין זה.

המשיבים טענו, כאמור לעיל, כי אין בהריסת המשולש כדי לגרום לנזק כלשהו חלק השני של המבנה אשר יישאר לאחר הריסת המשולש. שני הצדדים לא טרחו להתעמק בסוגיה זו. בתצהירו של מר מרדכי בר טל הצהרה על כך שהתייעץ עם מהנדס קונסטרוקציה אשר אמר לו כי לא ייגרם כל נזק פיסי לשארית המבנה ובוודאי למבנה של המבקשת 2 במידה וייהרס אותו משולש, אולם בחקירה הנגדית עלה כי למעשה לא נערכה בדיקה מקיפה כלשהי על ידי מהנדס. בדיון מר בר טל העיד כי הוא לא בדק אישית את הגג או את היכולת להרוס אותו. מר בר טל גם לא יכול היה לשלול הקרנת הריסת המשולש על המבנה כולו.

המבקשות לא התייחסו, כאמור, בתצהירים ובחוות הדעת אשר הוגשו על ידם לאפשרות להשאיר חלק מהמבנה עומד מחוץ לתב"ע לאחר הריסת חלק מהמבנה בתוך תחום התב"ע, והשפעת הריסת חלק מהמבנה על החלק "העומד". יחד עם זאת, על פי התוכנית המבנה נועד כולו להריסה, כאשר על פי התוכנית וההסכמים שבין המשיבים על המשיבות 2 ו- 3 לבצע את ההריסות בפועל. ברור הוא כי הריסת חלק ממבנה כאשר מדובר בקירות משותפים בין שתי היחידות תערער את הקונסטרוקציה בכללותה. אמנם נטל ההוכחה הראשונית להוכחת התובענה מוטל על המבקשות. יחד עם זאת, ולאור האמור לעיל, כאשר מתכנני הפרויקט מצאו לנכון להורס את המבנה כולו, נטל זה עובר למשיבים להוכיח כי הריסת חלק מהמבנה אפשרות סבירה ומעשית, וכל זאת כאשר כביש אמור להבנות באותו אזור או מטרים ספורים משם.

המשיבים לא הרימו נטל הוכחה זו. על כן, ולאור הגיונם של הדברים, כאשר, למעשה אין כל מקום לשקול הריסה חלקית של המבנה, באשר הוחלט בתוכנית כי יש להרוס את המבנה בכללותו, הנני קובע כי המשיבים לא הוכיחו כי על פי דין כי ניתן להרוס רק חלק של המבנה, ואף לא הוכיחו כי מעשית ניתן לעשות כן.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי יש לראות את המבקשות כזכאיות להיכלל במסגרת המכרז של פינוי בינוי בשכונת הארגזים בתל-אביב - יפו, ומתוקף המכרז לקבל את ההטבות והתנאים שננקבו במכרז, כל אחת מהמבקשות כבית אב.

יצוין כי בית המשפט אינו מקבל את הטענה אודות סטיית הקו לנוכח היעדר לקיחה בחשבון 163 דונם במלואם. יחד עם זאת, אין בכך כדי לשנות החלטתי הנ"ל.

בהתייחס לסעד הנוסף המבוקש, "להורות למשיבים לפעול כלפי המבקשות כזכאיות לפינוי ובינוי לכל דבר ועניין", אין התייחסות מורחבת בטענות המבקשות בקשר לעיתוי שבו על המשיבות 2 ו- 3 לפעול כאשר המבקשות מבקשות מהמשיבים לפעול באופן מיידי.

בעקבות הדיון אשר התנהל במעמד הצדדים ביום 17/4/05, הבהיר ב"כ המבקשות כי מבין הסעדים המבוקשים, הסעדים הנובעים מקבלת התובענה על פי תנאי המכרז הם כי "למבקשת 1 דירה 4 ידרים, 50,000$ ביום הפינוי, 500 דולר לחודש מיום הפינוי עד מסירת החזקה וחנות. למבקשת 2 דירה בת 4 חדרים, 50,000$ ביום הפינוי, 500 דולר לחודש מיום הפינוי עד קבלת החזקה בדירה, כל האמור מפורט במכרז ואינו שנוי במחלוקת", הבהרות אשר קיבלו תוקף של החלטה.

ב"כ המשיבים טען בסיכומיו לעניין זה כי הצד השני לא התייחס לכך בסיכומיו וכי כלל לא ביקש זאת כסעד נוסף. לאור ההחלטה מיום 17/4/05 הנ"ל, אין מקום לקבוע כי הסעד המבוקש הנ"ל לא נכלל בסעדי המבקשות.

לעניין זה נטען על ידי המשיבים כי מדובר בפיצוי כספי שלא יפחת מהסכום המגיע למפונה על פי קריטריונים לפינוי שכונת הארגזים שנקבעו בהחלטת ועדת פינויים עליונה בישיבתה מיום 30/5/93, כמפורט בנספח יב' לחוברת המכרז, או, בהסכמת המפונה והיזם, דירת בת 4 חדרים בפרויקט המוקם במקום, בשטח ברוטו שלא יפחת מ- 110 מ"ר, בתוספת דמי שכירות בסך בש"ח השווה ל- 500$ לחודש, לתקופה שעד לקבלת הדירה החלופית ועד 3 שנים וכן בתוספת סך בש"ח השווה ל- 50,000$. לעניין זה נטען בנוסף כי החלופה השנייה הינה חלופה שניתן להגיע אליה בהסכמת המפונה והיזם כאשר לא מדובר בחלופה אשר מחייבת את היזם שלא בהסכמתו.

המבקשות המעיטו בהתייחסותן לחובה לשלם בהכרח פיצוי בהתאם לחלופה המורחבת ביותר, ועל כן, הנני קובע לעניין זה כי גובה הפיצוי שיש לשלם למבקשות בפועל יהיה בהתאם לתנאי המכרז, כאשר על פני הדברים נראה כי למשיבים שיקול דעת בתוך טווח פיצוי מוגדר כמופיע בתנאי המכרז הנ"ל אגב פינוי. אותו הדבר בנוגע לעיתוי הפינוי והתשלומים.

בהעדר עמידה בתנאי ההסכם, על המשיב 1 לפעול כנגד המשיבות 2 ו- 3 על מנת לדאוג לאכיפת תנאי ההסכם ותנאי המכרז. מכאן תמוה הייצוג המשותף בין המשיבים לרבות המשיב 1 כאשר ברור הוא כי קיים ניגוד אינטרסים בין המשיב 1 ובין המשיבות 2 ו- 3. ב"כ המשיבים טען בסיכומיו כי יש לדחות את התביעה כנגד המשיב 1 על הסף מאחר ואין כל קשר ישיר בין המשיב 1 ובין המבקשות, ומצד שני נטען על ידי המשיבים כי נעדרת למבקשות זכות חוקית לקבלת פיצוי או זכות חוקית לדרוש קיום חיוב מאת המשיבות 2 ו- 3. מדובר בטענות סותרות כאשר האחריות של כל אחד מהמשיבים ברורה.

לאור כל האמור לעיל, וכאמור לעיל, אין בית המשפט קובע במסגרת המרצת הפתיחה מה היקף הפיצוי אשר מגיע למבקשות, אלא כי יש לראות את המבקשות ככלולות בתוכנית פינוי בינוי במסגרת מכרז של פינוי בינוי בשכונת הארגזים בתל-אביב - יפו, ומתוקף המכרז לקבל מיידית את ההטבות והתנאים שננקבו במכרז, כל אחת מהמבקשות כבית אב.

כאמור לעיל בקשר להיקף הפיצוי ולעיתוי תשלומו או ביצועו, על המשיב 1 לפקח ולוודא כי המשיבות 2 ו- 3 אכן מבצעות אחר תנאי ההסכם והמכרז, ובמידה ולא לנקוט בהליכים לרבות בחילוט העירבון בהתאם.

למען הסדר, הנני מבהיר בזאת כי אין לראות ב

פסק דין
זה כ

פסק דין
אשר קובע עמדה ברורה בנוגע לגובה הפיצוי והעיתוי לתשלום הפיצוי, כאשר המבקשות רשאיות לנקוט בהליכים נוספים בקשר לכך. אין קביעה במסגרת

פסק דין
זה בנוגע להיקף הפיצוי ועיתוי התשלום והביצוע של הפיצוי לנוכח מחסור בפרטים והתייחסות לסוגיות הנ"ל בכתבי הטענות של הצדדים.

לאור התוצאה, הנני פוסק לטובת המבקשות שכ"ט עו"ד אשר ישולם על ידי המשיבים, ביחד או כל אחד לחוד בגובה 15,000 ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ביום 29/12/05 בהעדר הצדדים.

_____________
מיכאל תמיר, שופט








הפ בית משפט שלום 200121/04 מוכתר סביחה ,מוכתר דליה נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז - ת"א (פורסם ב-ֽ 29/12/2005)