פסקי דין על יצחק דאבוש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

15335-09/18 בל     20/06/2019




בל 15335-09/18 יצחק דאבוש נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 15335-09-18


20 יוני 2019

לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

ה
מערער
יצחק דאבוש
ע"י ב"כ: עו"ד גלעד מילר
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי


פסק דין


1.
זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 12.7.18 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 10%, מיום 1.2.18.

הרקע העובדתי

2.
לפי העולה מן התיק, המערער יליד 1951, בעלים של חברה למכירת מוצרי מזון טרי (סופר). המערער נפגע ביום 18.5.17 בעת שהחליק על הרצפה והאירוע הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה הינה "קרע גיד
ssp
כתף ימין".

3.
ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 3.6.18, נכות זמנית בשיעור 20% לתקופה שמיום 16.8.17 ועד 31.1.18, וכן דרגת נכות יציבה בשיעור 10% מיום 1.2.18. המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.

4.
הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 12.7.18, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בכירורגיה ומומחה ברפואה פנימית. המערער הופיע בליווי אשתו ובא כוחו ובסעיף 4 לפרוטוקול צוין שהמערער "החליף עבודה/ עובד חלקי", ונרשם "חלקית, קשה לי לתפקד עם הפגיעה שהיתה לי". לדברי המערער בדיון הוועדה, "התפקיד היה כללי, גם ניהול וגם פיזי". מפי ב"כ המערער צוין בפרוטוקול שהערר הינו על הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 ("התקנות") והוגש מסמך השגות מיום 8.5.18. נטען כי היתה טעות בחישוב הירידה בהכנסות, וכי הנכות גרמה למגבלה תפקודית. הוועדה אבחנה את המערער כסובל מ"מצב לאחר חבלת כתף ימין עם קרע ב-
rc
"
. בפרק סיכום ומסקנות קבעה הוועדה כדלקמן:


"מדובר באדם בן 67 שלדבריו נפגע בכתפו ממכה של מכונת שטיפה. בדיקות האולטרסאונד ו
mri
הראו קרע ברויטטור כף והסתיידויות. היה בוועדת הרשות שהעירה את הערותיה וקבעה כי הנ"ל יכול לחזור לעבודתו מאחר והמגבלה שיש לו אינה מונעת את חזרתו לעבודה. סעיף 35(1)(ב) שבגינם ניתנו לו 10% נכות קובע כי קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות. גם הוועדה הזו בדעה שמגבלותיו כפי שתוארו וסעיף הנכות שניתן אינן מונעות ממנו לחזור לעבודתו כבעל חברה לוויש. מעברו נכויות בנושא הגב ורדיקולופטיה כל אחת מהן ב-10% ושם הופעלה גם תקנה 15.

נכותו כפי שנקבע בוועדה מחוזית 10% לפי 35(1)(ב) מ-01.02.18.

לגבי הנכות הזמנית הוועדה משאירה את החלטת הוועדה המחוזית על כנה. 20% מ31.01.18 - 16.08.17"
.
למערער נקבעה, כאמור, דרגת נכות יציבה בשיעור 10%, בגין קרע ב
rc
מימין, לפי פריט ליקוי 35(1)(ב), מיום 01.02.18.

טענות הצדדים

5.
הערעור מכוון כנגד החלטת הוועדה שלא להפעיל את תקנה 15. לטענת המערער, הוועדה לא קיימה דיון באופי עבודתו של המערער (הפעולות הכרוכות בביצוע העבודה, שעות העבודה, תפוקת העבודה, היקף העבודה, הכוח הפיזי הדרוש וכו') ולא דנה בשינוי אופי העבודה לאחר התאונה. נטען עוד שהוועדה לא קיימה דיון בשאלת הירידה בהכנסות, וועדת הרשות לא השוותה בין תלושי השכר של המערער לפני התאונה ולאחריה.

6.
לטענת המשיב, החלטת הוועדה בעניין הפעלת תקנה 15 מנומקת וברורה, משקבעה שאין מניעה שהמערער יחזור לעבודתו כמנהל וכבעלים של חברה. נטען שלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה הואיל ובעניינו של המערער לא מתקיימים שני התנאים הדרושים להפעלת תקנה 15.

דיון והכרעה

7.
לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

8.

הוראת תקנה 15(ב) לתקנות קובעת, כי "הוועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו".

לצורך הפעלת התקנה נדרשים, אם כן, שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת לחזור לעבודה או לעיסוק שלפני הפגיעה; וירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו של הנפגע בעקבות הפגיעה.

לאמור: גם אם הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו, אך לא חלה ירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו – אין מקום להגדלת נכותו לפי תקנה 15. כך גם, אין להגדיל את דרגת הנכות, אם חלה ירידה ניכרת בהכנסות הנפגע, כאשר הנפגע מסוגל לחזור לעבודתו, אך לא חזר אליה.

9.
עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד שהוועדה התייחסה לשאלת מסוגלותו של המערער לחזור לעיסוקו, והדגישה, כי המערער "יכול לחזור לעבודתו מאחר והמגבלה שיש לו אינה מונעת את חזרתו לעבודה". הוועדה התייחסה לדרגת הנכות שנקבעה למערער ולפריט הליקוי שיושם בעניינו, המתייחס לקיומה של השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות וקבעה, כי "מגבלותיו כפי שתוארו וסעיף הנכות שניתן אינן מונעות ממנו לחזור לעבודתו". הוועדה התייחסה לכך שהמערער הינו בעלים של חברה, ונתנה דעתה לדברי המערער שהתפקיד כולל ניהול וגם עבודות פיזיות. לפני הוועדה מדרג ראשון טען במערער שעבודתו כרוכה בהעמסת סחורה, סידור מדפים ומתן שירות ללוקחות, וועדת הרשות שהתכנסה ביום 22.4.18 נתנה דעתה לתלונות המערער, אך קבעה שהן מבחינה רפואית והן מבחינה תפקודית אין למערער מגבלה המונעת חזרתו לעבודתו הקודמת. הוועדה לא מצאה לסטות מקביעותיה של ועדת הרשות (שייעצה כאמור לדרג הראשון), ולא שוכנעתי מטיעוני הערעור שנפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית המצדיקה התערבות בית הדין.

10.
משקבעה הוועדה שהמערער מסוגל לחזור לעבודתו, הרי שלא מתקיים תנאי הכרחי להפעלת תקנה 15. אי לכך, אין נפקות לשיעור הירידה בהכנסות המערער.

סוף דבר

11.
לאור כל האמור, הערעור נדחה.

12.
אין צו להוצאות.

13.
לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם

פסק דין
זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ט, (20 יוני 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.









בל בית דין אזורי לעבודה 15335-09/18 יצחק דאבוש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/06/2019)