Google

אריה גבריאל, גלית גבריאל, יריב גבריאל ואח' - בנק המזרחי בע"מ

פסקי דין על אריה גבריאל | פסקי דין על גלית גבריאל | פסקי דין על יריב גבריאל ואח' | פסקי דין על בנק המזרחי בע"מ

4163/19 רעא     25/06/2019




רעא 4163/19 אריה גבריאל, גלית גבריאל, יריב גבריאל ואח' נ' בנק המזרחי בע"מ




החלטה בתיק רע"א 4163/19
בבית המשפט העליון


רע"א 4163/19



לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן


המבקשים:
1. אריה גבריאל


2. גלית גבריאל


3. יריב גבריאל

4. דורון זנקו

5. אדווה זנקו

6. דניאל זנקו

7. פנינה זנקו

8. תמר מרק

9. טלי בלנדר

10. גינות לאה בע"מ


נ


ג


ד

המשיב:
בנק המזרחי בע"מ

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן) ברע"א 5089-05-19 מיום 5.5.2019

בשם המבקשים:
עו"ד ז'ילבר יצחק חדד


החלטה

1.
זהו גלגול נוסף של הליכים הנמשכים מזה שנים ארוכות בין המבקשים לבין המשיב בקשר למימוש משכנתא שרבצה על מגרש ודירות מגורים של המבקשים, אשר הגיעו, בין היתר לפתחו של בית משפט זה. נביא אפוא בקצרה בלבד את עיקרי הדברים הצריכים לענייננו. בשנת 1995 נטלו המבקשים מהמשיב משכנתא לצורך ביצוע פרויקט בנייה, ומשכנו לשם כך את "הקרקע וכל הבנוי ושיבנה עליה" (להלן:
המקרקעין
). במקרקעין היו מצויים מגרש ו-5 דירות. בשנת 2003 הגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש המשכנתא. במקביל לניסיונות שלא צלחו לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי למתן סעד הצהרתי שלפיו למשיב אין זכות לממש את המקרקעין. בצד תביעתם הגישו בקשה לסעד זמני שלפיו יעוכבו כל הליכי המימוש. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה בכפוף להפקדת עירבון של מיליון ש"ח. ההליכים הוסיפו להתנהל ובינתיים מומש המגרש. עקב כך, ובעקבות בקשת רשות לערער שהוגשה לבית משפט זה, הופחת סכום העירבון ל-300,000 ש"ח (רע"א 11975/04
גינות לאה בע"מ נ' בנק המזרחי בע"מ

(11.8.2005) (להלן:
רע"א 11975/04
)). לאחר כמה מהלכים נוספים לפני בית המשפט המחוזי, הורה זה על דחיית התובענה מחמת היעדר מצהיר מטעם הצדדים (להלן:
פסק הדין המחוזי הראשון
).

2.
המבקשים ערערו על פסק הדין לבית משפט זה, ואגב ערעורם הגישו בקשה לעיכוב ביצוע מימוש 5 הדירות, תוך שהובהר כי שלוש מהן משמשות למגוריהם. בקשת עיכוב הביצוע התקבלה באופן חלקי לגבי שלוש הדירות המשמשות למגורים, בכפוף להפקדת עירבון נוסף בסך 150,000 ש"ח, נוסף על 300,000 ש"ח שנדרשו להפקיד בעקבות ההחלטה ברע"א 11975/04, כך שבסך הכל יעמוד סכום העירבון על 450,000 (ע"א 2722/06
גינות לאה בע"מ נ' בנק המזרחי בע"מ

(29.5.2006)). בסופו של דבר, ביום 11.6.2007 ניתן פסק דינו של בית משפט זה בהסכמת הצדדים, שלפיו בוטל פסק הדין הראשון והתובענה הוחזרה לבית המשפט המחוזי כדי שידון בה לגופה. בעקבות פסק הדין בוטלו גם ההחלטות בדבר עיכוב ביצוע הליכי המימוש, ולפיכך הורה בית משפט זה (כב' הרשם
י' מרזל
) ביום 11.12.2007 על השבת העירבון בן 450,000 ש"ח לידי המבקשים.

3.
ההליך הוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי, והמבקשים ביקשו פעם נוספת את עיכוב הליכי המימוש. בית המשפט נעתר לבקשתם בכפוף להפקדת עירבון בן 450,000 ש"ח. בקשת רשות לערער בעניין זה התקבלה מכיוון שביני לביני מומשו שתי דירות, וסכום העירבון הופחת ל-300,000 ש"ח (רע"א 3150/08
גינות לאה בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
(27.8.2008) (להלן:
רע"א 3150/08
)). המבקשים הגישו בקשה לשינוי התנאים שנקבעו, בין היתר עקב מצבם הכלכלי והרפואי, אך זו נדחתה בהחלטת השופטת (כתוארה אז)
מ' נאור
מיום 13.10.2008. בין היתר צוין שם כי טענותיהם של המבקשים בנוגע למצבם הכלכלי והרפואי כבר נטענו ונשקלו במכלול השיקולים שהביא להפחתת העירבון לסכום של 300,000 ש"ח, וכי לא חל כל שינוי נסיבות שיצדיק שינוי מכך. בעקבות החלטה זו הפקידו המבקשים את סכום העירבון בקופת בית המשפט. ההליכים הוסיפו להתנהל לפני בית המשפט המחוזי מבלי שהתיק הגיע לשלב ההוכחות. בחודשים דצמבר 2009 ואוקטובר 2010 עדכנו הצדדים כי הם מצויים במו"מ לסיום המחלוקת. לאחר תקופה ארוכה שבה לא מסרו הצדדים הודעה, הורה בית המשפט המחוזי ביום 11.10.2010 על מחיקת ההליך מחמת חוסר מעש. בהמשך לכך, הורה בית משפט זה על השבת העירבון בן 300,000 ש"ח לידי המבקשים, תוך שצוין כי משנמחק ההליך לפני בית המשפט המחוזי, לא עמדה לפני המשיב כל מניעה להמשיך בהליכי המימוש (
רע"א 3150/08,
החלטה מיום 6.6.2014).

4.
על אף האמור, המשיב לא חידש את הליכי המימוש של הדירות עד לחודש מרץ 2018, וביום 21.11.2018 ניתן צו לפינוי אחת הדירות. הרשמת נעתרה לבקשת המבקשים לעכב את הצו, בכפוף להפקדת 350,000 ש"ח. הסכום לא הופקד והמבקשים הגישו תובענה חדשה שבצדה בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל. ביום 28.3.2019 קיבל בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא
ר' חיימוביץ
) את הבקשה למתן סעד זמני, בכפוף להפקדת עירבון בסכום של 390,000 ש"ח, עד ליום 10.4.2019, כך שהוא ישקף את חלוף הזמן ודמי שכירות לתקופה הצפויה לניהול ההליך. בית המשפט קבע כי האיזונים הצריכים לעניין נקבעו בהחלטת השופטת (כתוארה אז)
מ' נאור
בע"א 2722/06 מיום 29.5.2006 (יוער כי בגוף ההחלטה צוין כי מדובר בהחלטה מיום 20.2.2006, אך ברור מהקשר הדברים כי מדובר בהחלטה האמורה), וכי חרף הזמן האיזון לא השתנה וכמותו גם התוצאה הסופית. נקבע כי סיכויי התביעה אינם מופרכים על פניהם, וכי חלק מהטענות המועלות כעת הובילו בעבר לעיכוב הליכי המימוש ועד כה טרם נדונו לגופן. גם בקשר למאזן הנוחות נקבע חרף חלוף הזמן, הרי שלעת הזו, הואיל ומדובר בדירות המגורים של המבקשים, מאזן הנוחות עודנו נוטה לטובתם. בצד האמור צוין כי "
לא ניתן
להמשיך במצב דברים זה לנצח, וכי בשלב כלשהו יתהפך מאזן הנוחות ויחייב את פינוי הדירות אף שמדובר בדירות מגורים" (שם, פסקה 21, ההדגשה במקור - ע' פ') עוד צוין כי שיקולי היושר תומכים לכאורה בדחיית הבקשה נוכח התנהלות המבקשים לאורך ההליכים כולם, אך נוכח עצמת הפגיעה הצפויה בהם, תוצאה מידתית יותר היא קבלת הבקשה בכפוף להפקדת עירבון כאמור לעיל.

5.
המבקשים הגישו בקשת רשות לערער על ההחלטה. ביום 5.5.2019 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת
א' כהן
) את הבקשה. נקבע כי אין הצדקה להתערב בהחלטה של בית משפט השלום שמצא כי התנאים למתן סעד זמני מתקיימים בנסיבות העניין, וכי הדרישה להפקיד 390,000 ש"ח – 130,000 ש"ח עבור כל אחת משלוש הדירות – היא סבירה לגמרי. כך במיוחד בשים לב לכך שלפני 13 שנים התנה בית משפט זה את עיכוב מימוש הדירות בהפקדת עירבון בסך 300,000 ש"ח.

6.
מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הוגשה בקשה שכותרתה "בקשה דחופה למתן צו מניעה". בתמצית, המבקשים טוענים שאין ביכולתם להפקיד את סכום העירבון שעליו הורה בית משפט השלום, וכי יש להורות על עיכוב מימוש הדירות מבלי להתנות זאת בהפקדת עירבון. לטענתם, ההחלטה על גובה העירבון התקבלה לאחר שבית המשפט דן בעילת תביעה אחת בלבד, והתעלם מארבע עילות נוספות, שלדידם, לו היה דן בהן, היה מוצא כי אין להורות על הפקדת עירבון בסכום האמור, משום שאין ביכולתם של המבקשים לעמוד בו. כך, בין היתר, נטען כי הצדדים הגיעו להסכם מחייב לכאורה עוד בשנת 2013, אשר יאפשר את הסדר החוב באמצעות מימוש אחת הדירות ולטענת המבקשים הם הסכימו להצעת המשיב רק משום שלא יכלו לעמוד בתשלום העירבון – ואילו עתה מוטל עליהם עירבון בשיעור גבוה אף יותר. כמו כן, בית המשפט לא דן בטענות שלפיהן כי המשיב נהג בחוסר יושר וביסס את בקשת המימוש של הדירות על עובדות כוזבות העולות כדי מרמה; וכי הדיירים הם מוגנים; וכי מצבם הכלכלי והאישי קשה. עוד נטען כי
בית המשפט לא לקח בחשבון את הזמן שחלף ואת שינוי הנסיבות מאז קביעותיו הנזכרות של בית משפט זה בהליכים קודמים.

7.
דין הבקשה להידחות. כידוע, בקשת רשות לערער בעניין סעדים זמניים תינתן במשורה ורק במקרים שבהם יש בדחיית הבקשה כדי לגרום למי מהצדדים נזק בלתי הפיך או להשפיע באופן מהותי על זכויותיהם (רע"א 3921/16
רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' ביג מרכזים מסחריים שותפות מוגבלת
, פסקה 4 (17.5.2016)). הדברים אמורים ביתר שאת שעה שמדובר בבקשת רשות לערער על החלטה כאמור ב"גלגול שלישי" (רע"א 6649/15
אלמגור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן
, פסקה 4 (20.10.2015)). בענייננו, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להתערב באיזון שערך בית משפט השלום בין השיקולים הצריכים לעניין שהביאו אותו להורות על עיכוב הליכי המימוש בכפוף להפקדת עירבון, בדומה לאיזון שנקבע בהחלטותיו הקודמות של בית משפט זה בעניינם של הצדדים לפנינו. יודגש כי טענות המבקשים מופנות בעיקרן לאי הדיון בעילות תביעה נטענות נוספות. ברם, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, משנקבע כי מתקיים היסוד בדבר סיכויי ההליך, אין חשיבות ממשית לשאלה מהן עילות התביעה השונות שעליהן נסמכה מסקנה זו. ממילא, כל טענות המבקשים שמורות להם והם יוכלו להעלותן במסגרת ההליך העיקרי.

8.
אשר למאזן הנוחות, כידוע, נקודת המוצא היא כי מקום שמדובר בפינוי מדירת מגורים, הרי שמאזן הנוחות נוטה ככלל לטובת עיכוב, אך כל מקרה יוכרע לפי נסיבותיו (רע"א 1508/19
לוי נ' רשות מקרקעי ישראל
, פסקה 15 (3.4.2019); ע"א 5234/13
כרסנטי נ' בנק הפועלים משכן בע"מ
, פסקה 6 (12.8.2013)). בית המשפט נהג בהתאם לעיקרון זה, והורה על עיכוב הליכי המימוש בכפוף להפקדת עירבון. זאת חרף הימשכות ההליכים והתנהלות המבקשים. סכום העירבון נקבע בשים לב לסכום שנקבע כבר בהחלטותיו הקודמות של בית משפט זה, שבגדרן גם נלקחו בחשבון הטענות בנוגע למצבם הכלכלי של המבקשים (
רע"א 3150/08,
פסקה 5), בתוספת מסוימת המבטאת את חלוף השנים ואת נקודת האיזון העדכנית בין האינטרסים של הצדדים. הובהר כי הסכום של 130,000 ש"ח לכל דירה משקף את דמי השכירות הצפויים בתקופה של 18 חודשים שבהם מוערך כי ההליכים יוסיפו ויתנהלו. המבקשים לא הצביעו על שינוי נסיבות כלשהו בהקשר זה, באופן המצדיק הפחתה של סכום זה.


הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא, ומאליה נדחית הבקשה לסעד זמני. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ב בסיון התשע"ט (25.6.2019).




ש ו פ ט

_________________________



19041630_m01.docx

חב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







רעא בית המשפט העליון 4163/19 אריה גבריאל, גלית גבריאל, יריב גבריאל ואח' נ' בנק המזרחי בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/06/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים