פסקי דין על אם.איי.סי.או.סי. אחזקות בע"מ | פסקי דין על שין מארו | פסקי דין על אריאל גרוסמן | פסקי דין על גלעד כץ |

55912-10/18 תאק     06/06/2019




תאק 55912-10/18 אם.איי.סי.או.סי. אחזקות בע"מ נ' שין מארו בע"מ, אריאל גרוסמן, גלעד כץ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"ק 55912-10-18 אם.איי.סי.או.סי. אחזקות בע"מ
נ' שין מארו בע"מ
ואח'







לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

ה
תובעת:
אם.איי.סי.או.סי. אחזקות בע"מ


נגד

ה
נתבעת:
1. שין מארו בע"מ

(בפירוק)
2. אריאל גרוסמן

(ניתן

פסק דין
)
3. גלעד כץ





החלטה

מונחת לפניי בקשה למחיקת כותרת, ולחילופין בקשה למתן רשות להגן שהגיש הנתבע 3, מר גלעד כץ
(להלן: "המבקש"), כנגד תביעה שהגישה התובעת, חברה בשם "אם.איי.סי.או.סי אחזקות בע"מ" (להלן: "המשיבה"/"התובעת"), בסדר דין מקוצר, על סך של 663,083 ש"ח.

להשלמת התמונה, נתבעת 1 נמצאת בפירוק, וכנגד נתבע 2 ניתן

פסק דין
.

ביום 08.04.2019 התקיים דיון בבקשה, המבקש נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

יוער כי המבקש לא הגיש סיכומי תשובה;

רקע

1.
עסקינן בתביעה "כספית-שטרית-חוזית" על סך של 663,083 ₪, אשר הוגשה על דרך של סדר דין מקוצר.

2.
מכתב התביעה עולה כי התובעת והנתבעים 2 ו - 3 היו מייסדיה של חברה בהקמה - הנתבעת 1, בהתאם להסכם מייסדים מיום 29.12.16 (להלן: "הסכם המייסדים").

בהתאם, ובהמשך להסכמות הצדדים באשר להשקעת המייסדים בנתבעת 1 (במימון פעילותה), השקיעו בה כספים כמפורט בכתב התביעה.

3.
לאחר מספר התפתחויות והסכמות, חתמו הצדדים על הסכם הלוואה מיום 22.08.2017 (להלן: "הסכם ההלוואה"), שבו הסכימו כי השקעתה של התובעת בהתאם להסכם המייסדים תיחשב כהלוואה שהעניקה התובעת לנתבעת 1, וכי הנתבעים 2 ו – 3 יחשבו כערבים לפירעון ההלוואה, בהתאם לשטר חוב שנחתם בין הצדדים.

4.
בהתאם
לכתב התביעה, בנסיבות שנוצרו, בין היתר, קריסתה של הנתבעת 1, קמה עילה להעמדת יתרת ההלוואה לפירעון מידי, ולהחזרתה לידי התובעת.

5.
עילת התביעה היא חוזית (הפרת הסכם ההלוואה), שטרית (שטר החוב), נזיקית (רשלנות נטענת של הנתבעים) ועשיית עושר ולא במשפט.
בתמצית טענות המבקש
:

1.
המבקש גורס כי יש להורות על מחיקת כותרת – במסגרת הבקשה, מפנה המבקש לרע"א 192/84 (פורסם בנבו) בו קובע בית המשפט העליון; כי "הגשת תביעה בסדר דיו מקוצר, כשמקומה בהליך רגיל היא בגדר פגם (ולא בעובדות המשמשות הגנה לגוף העניין) כלומר, גם זו שאלה משפטית.

2.
לא זו אף זו, גם בית המשפט רשאי, ואולי אף חייב, להעביר את התביעה מיוזמתו לפסים רגילים, אם ברור הוא שאין מקומה על דרך של סדר דין מקוצר.

3.
המבקש עתר מלכתחילה בבקשתו למחיקת כותרת, חוזר ומפנה את בית המשפט להלכות המתוארות בספרו של השופט בדימוס אורי גורן, בספרו ''סוגיות בסדר דין האזרחי, תשנ"ה 1994- עמ' 300. דוגמה ראשונה: מוגשת תובענה בסדר דין מקוצר להחזרת הלוואה. תובענה זו אכן מוגשת כיאות ומתבססת על הסכם הלוואה, או על שיק שמשך הנתבע לפירעון ההלוואה, ושלא כובד. ברם, כאשר בא כוח התובע מבקש להבטיח, בביטחון יתר, את הצלחת התובענה הוא עלול להוסיף לתובענה עילה חילופית, למשל, עילה של "עשיית עושר ולא במשפט'', אולם בפעולה זו הוא מונע מהתובענה כולה, מלהידון בהליך שכזה.

4.
התובעת מפנה בתובענתה את בית המשפט לסעיף 1 לחוק "עשיית עושר ולא במשפט", וטוענת בסעיף 34 לתובענתה כי ''המזכים" הם התובעת ו-"אושרי" - שאינו צד לתובענה.

5.
בסעיף 38 לתובענה טוענת התובעת כי בענייננו מתקיימים מספר רכיבים, שיסודם בדיני חוזים ובדיני נזיקין המקימים לה עילה. כך טענה כי הנתבע התנהל ברשלנות בניגוד לחובה המנויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.

6.
גם אלמלא הועלתה הטענה על ידי המבקש-הנתבע, על בית המשפט הנכבד היה להעלותה מיוזמתו


מפנה לע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ פ'יד לג ( 1).

7.
במקרה דנא אזכור ההסכם מיום 22.8.2017 בגוף השטר פוסל את המסמך מלהיות שטר אכיף בהזקיקו את המחזיק למקורות חבות, שאינם נקובים בשטר גופו, ובניגוד להוראות סעיף 3(א) לפקודת השטרות הקובעת כי שטר חליפין הוא "פקודה ללא תנאי".

8.
בחירת התובעת לצרף לתובענה עילת נזיקין - רשלנות , וכן עילה על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט 1979 - אינה יכולה לדור בקנה אחד עם בחירתה להגיש בסדר דין מקוצר, אשר על כן יש למחוק את הכותרת בסדר דין מקוצר, ולאפשר להגיש כתב הגנה.

9.
לשיטתו, די בכל אלה בכדי למחוק את הכותרת ולהעבירה למסלול דיון רגיל.

10.
יוער על ידי, כי המבקש זנח טענותיו בכל הקשור לבקשת הרשות להגן, וסיכומיו מתמקדים אך ורק במחיקת הכותרת.

בתמצית טענות המשיבה
:

11.
המשיבה טוענת כי אין להעניק לנתבע 3 רשות להתגונן, ולחילופין יש להתנותה בהפקדת ערובה בסכום התביעה.

12.
בסעיף 18 לתצהירו טוען המבקש שכביכול ההלוואה נשוא הסכם ההלוואה אינה הלוואה, אלא השקעה של התובעת בנתבעת 1, ולכן לכאורה אין להשיבה לתובעת. בסיכומיו זנח המבקש את טענת ההגנה ולא התייחס אליה. המדובר בטענת הגנה מופרכת שאינה מתיישבת, ואינה עולה בקנה אחד עם המסמכים הרבים עליהם חתם המבקש.

13.
המשיבה מזכירה כי ביום 04.02.2019 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה על מלוא סכום התביעה נגד נתבע 2, שידע כי אין לו הגנה אמתית. לשיטתה, הנתבע 2 "עומד על אותה משבצת בדיוק" כמו המבקש.

14.
ביחס להסכמה שהושגה ומוכחשת על ידי המשיבה, לפיה ההלוואה היא השקעה שאין להשיב, אלא אם יהיו לנתבעת 1 רווחים שיאפשרו את השבת ההשקעה; בעדותו, לא זכר המבקש מי היו הצדדים להסכמה, מתי נתקבלה, ואישר שאין ברשותו אסמכתא כלשהי ביחס להסכמה זו.

15.
הניסיון מטעם המבקש לטעון כי המשיבה הפרה כביכול את התחייבויותיה כלפי נתבעת 1 בנוגע להיקף השקעותיה, לא צלח.

בדיון, הוצג למבקש "תיקון מס' 1 להסכם המייסדים", הוא התבקש לעיין בסעיפים הרלבנטיים. אלא, שבמסגרת סעיפים אלה, המבקש ויתר על כל טענה כלפי המשיבה בעניין היקף השקעתה בנתבעת 1, ואישר שהתובעת העבירה את מלא סכום ההשקעה שלה. סעיפים אלה שומטים את הקרקע תחת טענות ההגנה.

16.
המבקש התבקש לפרט אודות ההידברות הפרסונלית אליה התייחס בעדותו ביחס לסיבת היעדרותה של טענת ההגנה במסמכים הרבים עליהם חתם. בשלב זה, המציא גרסה חדשה שאינה ברורה, ואינה מופיעה בתצהירו או נתמכת בראיה. לשיטת המבקש, המשיבה השקיעה בנתבעת 1 מעל 600,000 ₪ בתמורה למניות בנתבעת 1. לאחר מכן, ויתרה על מניותיה לטובת נתבעים 2-3, ללא קבלת תמורה עבור המניות. כן ביצעה, לכאורה, פעולות נוספות כמפורט בסיפא סעיף 4 לסיכומי המשיבה. לגרסת המבקש, עשתה כל אלה כביכול, בתמורה להסכם הלוואה שאינה הלוואה בפועל, אלא השקעה או הלוואת בעלים, אשר בכל מקרה אין להשיבה.

17.
ההיגיון ובשילוב עדות המבקש והמסמכים הרבים עליהם חתם, מביאים למסקנה היחידה לפיה עסקינן בהלוואה ולא בהשקעה, שיש להשיבה, בהתאם להסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים. לכן, יש לראות בטענת ההגנה הלא הגיונית וחסרת תום הלב של המבקש כמי שנועדה לדחות את מועד קבלת פסק הדין, המחייב להשיב את ההלוואה.

18.
טענת המבקש אינה מתיישבת עם המציאות בפועל, לפיה הנתבעים פרעו את תשלומי הריבית של ההלוואה במשך שנה תמימה, וחלק מהתשלומים בוצעו על ידי המבקש שלא באמצעות נתבעת 2.

19.
לשיטת המשיבה, יש לדחות את הבקשה למחיקת כותרת. טענת המבקש אינה נכונה, והוא מטעה את בית המשפט. המשיבה מפנה לע"א 3611/09 (נבו, 05.01.2011), לפיו לא כל אימת שמועלית בכתב התביעה עילה של עשיית עושר ולא במשפט, הדבר מביא למחיקה אוטומטית של הכותרת, ויתכנו מקרים בהם העילה מקורה בחוזה ולכן תהיה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר.

20.
אין מחלוקת כי העילה מבוססת על ההסכמים שנחתמו ומשכך, כשירה להתברר במסגרת דיונית של תביעה בסדר דין מקוצר.

21.
הטענות המנויות בסעיפים 6-7 לסיכומי המבקש ביחס לשטר החוב אינה נכונה ואינה רלבנטית. בניגוד לטענה המבקש, שטר החוב הוא אוטונומי.

שנית, אין קשר בין פסק הדין משנת 1979 לעניינינו, וממילא שההפניה בשטר להסכם ההלוואה אינה יכולה להיחשב כ"מטען", אשר פוסל את השטר כטענתו של המבקש. גם אם היה מדובר במטען, הרי שחתימתו על השטר ועל כתב הערבות לשטר, מכשירה את אותו מטען/שטר. המדובר גם בטענה חדשה שלא הועלתה בבקשה למחיקת כותרת, ולכן יש להורות על דחייתה.

22.
נוסף על כך, המבקש ערב באופן אישי בערבות "אוואל" לשטר החוב, ולו מטעם זה יש לדחות את טענותיו. גם אלמלא שטר החוב עדיין עומדת לזכות המשיבה עילת תביעה בסדר דין מקוצר מכוח הסכם ההלוואה וחתימת המבקש על ההסכם.

דיון והכרעה:

אציין כבר עתה כי לאחר שבחנתי את כתב התביעה, את טענות הצדדים בסיכומיהם, ולאחר שנשמעו בפני
, הריני לבכר את טענות המבקש ולהורות על מחיקת הכותרת. להלן אבאר;

מחיקת כותרת

23.

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א"), קובעת אילו תביעות ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר, ובין היתר תביעות כספיות על סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

24.
ראו לשון התקנה-

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות –
(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק";

25.
עולה כי רק תביעה שעניינה סכום קצוב, בין אם מכוח חוזה, ובין אם מחיוב שעילתו בחיקוק, תוכל להתברר בסדר דין מקוצר. דהיינו, המדובר בתביעה אשר על פי חישוב אריתמטי פשוט ניתן יהיה להגיע לגובה החיוב הנתבע.


26.
בית המשפט מוסמך וחייב לבדוק האם התביעה ממלאה על פניה, אחר הדרישות שנקבעו בתקנה 202 לתקסד"א, גם אם הנתבע לא נדרש לכך. לנתבע אינטרס לעמוד על זכותו למחיקת כותרת. מחיקת המילים "סדר דין מקוצר" מהכותרת, תוצאתה העברת התביעה לפסים רגילים.

27.
די שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר, כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל. מנגד, ניתן לצרף שתי עילות בתביעה בסדר דין מקוצר, אם כל אחת מהן בנפרד, ראויה לדיון בסדר דין זה.

יש להימנע להוסיף לתביעה עילה שאינה ראויה להתברר בדרך זו. עת התביעה מבוססת על עילה אחת הנתמכת בראשית ראיה בכתב, ועל עילה שניה נעדרת ראיה בכתב – נמצא שהתביעה כולה אינה כשרה לבוא לפני בית המשפט בסדר דין מקוצר.

28.
גם אם מדובר בתביעה המבוססת על הסכם, עת מוסיפים עילה חלופית שעניינה "עשיית עושר ולא במשפט", אשר אינה מבוססת על ההסכם או על השטר, מונעת מהתובענה להתברר בהליך כזה, כי הרי תובענה בשל עשיית עושר ולא במשפט, מוגשת בדרך כלל עת אין הסכם בין בעלי הדין. כך לפעמים גיבוב עילות חלופיות בכתב התביעה עלול להיות בעוכרי התובע. יחד עם זאת, אם התביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט מבוססת על הסכם או על חיקוק ניתן להתגבר על המגבלה (ראו ההפניה לע"א 3611/09 (נבו, 05.01.2011)).

29.
עולה כי המבקש זנח את טענותיו ביחס לבקשת הרשות להגן. אשר על כן, הדיון מתבסס אך ורק על הבקשה למחיקת הכותרת.

30.
יודגש, כבר בשלב זה, כי מעבר לכך שהתביעה מבוססת על הפרת הסכם הלוואה, עילה שטרית וכיוצב', התביעה מבוססת על רשלנות ועשיית עושר.

31.
עשיית העושר מוגדרת בכתב התביעה כדלקמן – "הנתבעים התעשרו שלא כדין כתוצאה מההלוואה והבטחונות שהעמידו התובעת ואושרי". המשיבה טוענת בכתב התביעה כי הזוכים הם הנתבעים, המזכים – "הם התובעת ואושרי". ההתעשרות – "ההלוואה והבטוחות שהעמידו התובעת ואושרי לטובת הנתבעים (להלן: "ההתעשרות")" (ראו סעיף 36 לכתב התביעה).

כן מוסיפים בסעיף 38 לכתב התביעה כי "בעניינינו, מתקיימים מספר רכיבים, שיסודם בדיני החוזים ובדיני הנזיקין (כמפורט לעיל), אשר כל אחד מהם לבדו, ובוודאי שצירוף הדינים יחדיו, מצביע על כך שהתעשרות הנתבעים נעשתה שלא על פי זכות שבדין".

32.
אכן, בהתאם לע"א 3611/09 "הפסיקה הכירה בכך שלא כל אימת שמועלית בכתב התביעה עילה של עשיית עושר, הדבר מביא למחיקה אוטומטית של הכותרת בסדר דין מקוצר, וייתכנו מקרים בהם העילה של עשיית עושר מקורה בחוזה, ולכן תהא כשירה לידון בסדר דין מקוצר".

33.
ראו גם דברים אלה -

"סימן ההיכר לכל התביעות בנות סדר דין מקוצר, המנויות בתקנה 202, הוא הסכום הקצוב של התביעה. הדיבור 'סכום קצוב' בא לתרגם את המונח האנגלי
liquidated amount
. הכוונה היא שחישוב הסכום יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או בהערכה. למשל, תביעת דמי נזק שאינם קבועים מראש בחוזה, אלא שהשופט חייב לאמוד ולקבוע את הסכום בהתאם לנזק שנגרם, אינה תביעת סכום כסף קצוב"
[זוסמן בספרו "סדר הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995, שם בעמ' 657].

34.
עיון בכתב התביעה מלמד, כי המשיבה הגדירה את עילות התביעה שהוגשה מטעמה כתביעה "כספית- שטרית- חוזית". יחד עם זאת, בגוף התביעה הלינה המשיבה
כנגד התנהלות המבקש, בין היתר, וייחסה לו רשלנות וגרם נזק.
עולה אם כן כי במקרה דנן, מבססת המשיבה טענותיה מכאן ומכאן. הן על ההסכם, והן על דיני הנזיקין. ראו טענותיה ביחס לעוולת הרשלנות (ראו סעיף 32 לכתב התביעה).

יודגש כי אין עסקינן בעילה חלופית.

עילה שכזו, כשלעצמה, אינה כשירה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר, וככלל היא תתברר במסגרת הליך אזרחי רגיל.

35.
נוסף על כך, הריני לציין כי המשיבה מבססת טענותיה ביחס לעשיית העושר לפיה המזכים – הם המשיבה עצמה וכן "אושרי". (ראו סעיף 2.1 להסכם ההלוואה – "אושרי – אושרי כהן ת.ז [...] שהינו הבעלים היחיד של
micoc
"
). אושרי – הינו הבעלים של המשיבה, ואינו תובע באופן אישי בתובענה זו. כן, מבססת טענותיה הן על עילת עשיית העושר ולא במשפט, והן על דיני הנזיקין, זולת ההסכם גרידא
(ראו לעיל).

36.
סבורני, כי די בכך שהמשיבה בחרה לנסח את כתב התביעה ככזה שכולל את עוולת הרשלנות, בכדי שתימחק הכותרת.
משכך, אין התביעה בכללותה מתאימה לידון בהליך של סדר דין מקוצר. ראו והשוו רעא (חי') 52185-07-14 איילה שמלות כלה וערב בע"מ נ' באלי ארט ריהוט ופריטי עיצוב מהמזרח בע"מ (נבו, 08.09.2014).

37.
יוער, המשיבה אינה מסבירה או מבהירה בסיכומיה את הסוגיה שלעיל, ביחס לעילת הרשלנות.

סוף דבר
38.
נוכח כל האמור הנני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה והתביעה מועברת לדיון בסדר דין רגיל .

39.
המבקש
המבקש יגיש כתב הגנה מטעמו תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

40.
בד בבד, על מנת לקדם את ההליך, הנני מורה להשלמת הליכים כדלקמן:
תוך 30 יום מהגשת כתב ההגנה, ישגר כל צד לרעהו תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וכן דרישה לענות על שאלון ו/או פרטים נוספים, במידה וצד יחפוץ בכך. לכל צד יעמדו 30 יום מיום קבלת הדרישות כדי להשיב למבוקש וכן לאפשר עיון במסמכים. במידה וצד סובר כי לא קיבל את המבוקש, יש להגיש בקשה תוך 15 יום מהמועד שנקבע למתן מענה.

41.
לאחר השלמת ההליכים המקדמיים יוגשו תצהירי עדות ראשית: התובעת תוך 60 יום מיום השלמת ההליכים המקדמיים, והנתבע תוך 60 יום מקבלת תצהירי התובעת.

42.
אם ברצון צד להגיש חוות דעת מומחים, יש לעשות כן ביחד עם התצהירים. יש לצרף לתצהירים כל מסמך שברצון הצדדים להסתמך עליו במהלך דיון ההוכחות.

43.
אם צד מבקש לזמן עד ללא תצהיר, יש להגיש בקשה מתאימה נתמכת בתצהיר, המפרטת את תמצית העדות, את מועדי הפניה לעד ואת סיבת הסירוב. בקשה שכזו לא תוגש יאוחר למועד הגשת התצהירים ותועבר להתייחסות הצד השני.

44.
הצדדים יגישו למזכירות בית המשפט עותק תצהיר עדות ראשית כרוך ומדוגל.

נקבע לקדם משפט לאחר תצהירים ליום 20.2.20 שעה 10:30.

45.
יובהר, ההוצאות בכל הנוגע לדיון בבקשה זו יישקלו על פי התוצאות בתיק העיקרי.

46.
בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם הנני להמליץ לצדדים לשקול מתווה לסיום הסכסוך בדרך של פשרה.
47.
יודגש, המדובר בהמלצה בלבד, על מנת לחסוך במשאבים ובהוצאות ריאליות שבניהול ההליך.

48.
לאור האמור, יודיעו הצדדים תוך 45 ימים מה עלה בגורל ההידברות ביניהם.

תז"פ בהתאם.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ט, 06 יוני 2019, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 55912-10/18 אם.איי.סי.או.סי. אחזקות בע"מ נ' שין מארו בע"מ, אריאל גרוסמן, גלעד כץ (פורסם ב-ֽ 06/06/2019)