פסקי דין על רחים עביד | פסקי דין על אלאא עביד | פסקי דין על עמאד שבאנה

48404-05/18 הפ     27/05/2019




הפ 48404-05/18 רחים עביד, אלאא עביד נ' עמאד שבאנה








בית משפט השלום בירושלים


ה"פ 48404-05-18 עביד ואח' נ' שבאנה




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
אוהד גורדון


המבקשים

1
.
רחים עביד

2
.
אלאא עביד


נגד

המשיב
עמאד שבאנה


החלטה


לאחר שקילת עמדות הצדדים, החלטתי לעכב את ההליך מטעמי הליך מקביל תלוי ועומד. אנמק:

רקע
1.
ביום 16.4.18 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקשים וכנגד אחיו של המבקש 1 (תא"ק 28703-04-18. להלן "ההליך הראשון" ו"האח" בהתאמה). הוא טוען שמכר להם רכב תמורת שיקים שלא כובדו תוך שהמבקשים ניסו למכור את הרכב שקיבלו מהמשיב. המשיב תובע לפסוק לזכותו את סכום העסקה וכן עתר לתפיסת הרכב. ביום 25.4.18 התקיים דיון (במסגרת בקשה לסעד זמני). ביום 11.10.18 הגישו המבקשים והאח כתב הגנה, בו נטען בין היתר שבין הצדדים נוצרו יחסי אמון, כי התקשרו בעסקה להחלפת רכביהם הפרטיים והשלמת פערי השווי בתשלום מצד המבקשים, וכי המשיב הונה אותם בקביעת שווי הרכבים ובחוות דעתו ביחס למצבו המכני של רכב המשיב – כשבהמשך גילו כי ברכב בעיות מכניות וכי השווי עוות בידי המשיב לטובתו. עוד טענו שביטלו את העסקה ועל מנת למזער את נזקיהם חדלו לשלם את השיקים, למעט תשלום אחד.
2.
ביום 22.5.18 הגישו המבקשים את כתב התביעה מושא ההליך שבכותרת (להלן "ההליך השני"). במסגרת זו הציגו טיעון זהה לרבות בנוגע לטיב העסקה והולכתם שולל בידי המשיב במסגרתה, ועתרו להורות כי העסקה בטלה, כי על כל צד להשיב לרעהו את הרכב שקיבל, וכי מחויבויותיהם במסגרת העסקה בטלות. גם כתב התשובה של המשיב מכיל טענות זהות לאלה שהעלה בכתב התביעה בהליך הראשון. כך גם תצהירי הצדדים שהוגשו בהמשך.
3.
נוכח הדמיון הרב בין ההליכים, הוריתי לצדדים לנמק מדוע לא יעוכב ההליך השני מטעמי הליך תלוי ועומד, ומהו הטעם בניהול שני הליכים מקבילים באותו עניין. בתגובותיהם, הסכימו שני הצדדים כי אותן סוגיות וטענות עובדתיות נדונות בשני ההליכים, אך סברו שיש לאחדם במקום לעכב את ההליך השני – לדעת המבקשים, בשל השוני בסעדים. לדעת המשיב, משום שההליך הראשון הופנה גם כלפי האח.

דיון והכרעה

4.
סמכותו של בית המשפט להורות על עיכוב הליך בשל "הליך תלוי ועומד" עוסקת במניעת הכבדה מיותרת על הצדדים, מניעת הכרעות סותרות ושימוש יעיל בזמן שיפוטי שמשמעו הגנה על משאבי הציבור. הסמכות להורות על עיכוב ההליכים נתונה לבית המשפט מכוח תקנות 152 ו-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ולחלופין כסמכות טבעית. בית המשפט רשאי ואף חייב לעורר את שאלת עיכוב ההליכים מיזמתו, נוכח ההכרח לוודא שימוש יעיל במשאבי הציבור (ת"א (מח' י-ם) 2002/00 אליאס נ' אלי יוחנן מהנדסים (14.8.00), ת"ק (כ"ס) אביטן נ' שירות בתי הסוהר (18.7.16)):

"מן הראוי להדגיש, כי נפסק
שחובתו
של בית המשפט למנוע מצבים של התדיינות כפולה שיכולה להביא לא רק להטרדת בעלי הדין ובתי המשפט, אלא גם למצבים בהם אחת ההתדיינויות תתברר, בדיעבד, כהתדיינות אקדמית וחסרת תוחלת מעשית"
(עניין אליאס הנ"ל, פיסקה 7. ההדגשה במקור).

"
מקום

שתלויים

ועומדים

שני

משפטים

בין

אותם

הצדדים, שבהם

מתעוררות

אותן

השאלות, כי

אז

ישתמש

בית
-
המשפט

בסמכותו

הטבעית

לעכב

את

הדיון

באחד

מהם

עד

שיתברר

עד

תומו

המשפט

השני, או

לדחות

את

התובענה

שהוגשה

באותו

משפט (ראה ע"א 9/75

סולימאן

מוחמד

אל
-
עוקבי

נ
'
מינהל

מקרקעי

ישראל) הטעם לשימוש

בסמכות

האמורה

היא, כי

בסוג

מקרים

זה

רצוי

למנוע

ריבוי

משפטים

ושלא

להטריד

הטרדה

יתירה

את

בתי
-
המשפט

ובעלי
-
הדין"
(המ' 804/75 מדינת ישראל נ' סימיון (12.1.76).

5.
סבורני כי מחובתי להורות על עיכוב ההליכים במקרה שלפניי. הסוגיות הנדונות בהליך הראשון ובהליך השני הן זהות, וכך גם טענות הצדדים. בעוד שבהליך הראשון תובע המשיב את תשלום עסקת מכר הרכב והמבקשים מתגוננים בטענה כי הולכו שולל במסגרת העסקה וכי ביטלו אותה ועל כן אינם צריכים לשלם בגינה, בהליך השני מעלים הם את אותן טענות ממש כדי להביא להצהרה שהעסקה בטלה ובכלל זה כי מחויבויותיהם לפי העסקה בטלות – היינו, כי הם אינם צריכים לשלם את התשלום אשר נתבע מהם בהליך הראשון. ניהול שני ההליכים במקביל יצריך שני מותבים לשמיעת אותן ראיות ולהכרעה באותה מחלוקת מהותית, תוך יצירת סיכון להכרעות סותרות. קיים גם סיכוי של ממש כי ההכרעה בהליך הראשון תימנע את הצורך בחידושו של ההליך השני (ועל כך בפסקה הבאה)
6.
השוני המסוים בסעדים המבוקשים בשני ההליכים, או צירוף האח להליך הראשון, אינם משנים ממסקנתי. ראשית,
נפסק שלצורך עיכוב ההליכים אין הכרח כי תהיה חפיפה מלאה בין שתי התביעות, ודי בכך שהסוגיה שמתעוררת בין התביעות תהיה זהה במהותה (למשל רע"א 801/01 קפלן נ' בנק דיסקונט למשכנאות (4.4.01). קריטריון זה מתקיים ולמעלה מכך במקרה שלפניי. שנית,
המדובר בעיכוב הליכים ולא בדחייתם, כך שבמידת הצורך ואם יוותר סעד שלא הוכרע (למשל משאינו בסמכות הרשמת הנכבדה הדנה בהליך הראשון) יוכלו המבקשים ליזום הליך מתאים כדי לזכות בו. לא יהא בכך משום מהלך בלתי יעיל, שכן עיקר המחלוקת כבר תוכרע. שלישית, האח הוא נתבע בהליך הראשון – שימשיך להתנהל ללא עיכוב, כך שאין בעיכוב ההליך השני לפגוע בתביעה נגדו.
ורביעית, בשים לב לטיב המחלוקות סבורני כי קיימת סבירות של ממש כי ההכרעה בהליך הראשון תסיים את המחלוקת, ללא צורך בהתדיינות נוספת: אם יקבע שהעסקה בתוקף, והיות שהצדדים יהיו קשורים במעשה בית דין, יתייתרו הסעדים המבוקשים בהליך השני ולא יהיה טעם למבקשים בייזום הליך דומה. גם אם תתקבל גרסת המבקשים בהליך הראשון יהיו הצדדים קשורים במעשה בית דין לעניין ביטול העסקה, נראה כי יתייתר הצורך בהכרזה עליה בהליך השני, ויהא על כל צד לפעול בהתאם לנפקויות ביטול עסקה בדין. כל אלה מראים כי השוני בסעדים או צירוף האח להליך הראשון אינם נימוק משכנע שלא לעכב את ההליכים.
7.
בשל כל אלה יש להורות על עיכובו של הליך זה, וכך אני מורה. היות שההתדיינות ביניהם ממשיכה, איני עושה צו להוצאות והצדדים יוכלו לטעון בהליך הראשון גם להשלכות הליך זה על פסיקת ההוצאות.
8.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ט, 27 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 48404-05/18 רחים עביד, אלאא עביד נ' עמאד שבאנה (פורסם ב-ֽ 27/05/2019)