פסקי דין על סעד דין גאבר | פסקי דין על אורן יעקלביץ (מנהל מיוחד) | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

32612-01/17 פשר     10/06/2019




פשר 32612-01/17 סעד דין גאבר נ' אורן יעקלביץ (מנהל מיוחד), כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 32612-01-17 גאבר ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב







מספר בקשה:7
לפני
כבוד השופטת
רחל ערקובי


בעניין

סעד דין גאבר

- החייב

נגד


משיבים:


1. אורן יעקלביץ (מנהל מיוחד)
2. כונס הנכסים הרשמי





החלטה

בפני
מונחת בקשת המנהל המיוחד לאישור תכנית פירעון או, לחילופין, לביטול הליך פשיטת רגל בעניין החייב.

רקע;

1.
ביום 27.03.2017 ניתן לחייב צו לכינוס לנכסיו במסגרתו מונה עו"ד אורן יעקבלביץ מנהל המיוחד על נכסיו. על החייב הושת תשלום חודשי של 150 ₪.

2.
ביום 18.06.2017, לבקשת המנהל המיוחד שהוגשה בהסכמת החייב, הוריתי על הגדלת צו התשלומים החודשיים לסך של 400 ₪.

3.
בדו"ח המסכם מטעם המנהל המיוחד מיום 14.01.2019 שהוגש לקראת מועד דיון בעניינו של החייב, נטען, בין היתר כי החייב לא גילה למנהל המיוחד במסגרת חקירתו מידע מהותי, אותו גילה המנהל המיוחד רק לאחר בדיקה שביצע בענייני החייב ולפיה לחייב הכנסה נוספת בסך של 782 ₪.

בעקבות מידע זה, זומן החייב לחקירה נוספת בפני
המנהל המיוחד, במסגרתה השיב לעניין ההכנסה הנוספת כי היא נובעת מנכסי משפחה השייכים לוואקף המוסלמי וכי הכנסה זו אינה מגיע לידיו, אלא הוא משלם את הסכום לסך של 800 ₪ ומעביר לאחותו שמתגוררת בעזה.

4.
עוד ציין המנהל המיוחד כי בעת שלא מיוחס לחייב חוסר תום לב בעת יצירת החובות, הרי שמיוחס לו חוסר תום לב בהליך הפש"ר וניצולו לרעה.

5.
המנהל המיוחד טען כי החייב
לא גילה לו פרטים מהותיים, כי הוא מנצל את הצוואה על מנת לאפשר לבני משפחתו להתגורר בנכסים בלא כל תמורה.

6.
במסגרת הדו"ח, המליץ המנהל המיוחד על ביטול ההליך מחמת חוסר תום לב וניצול ההליך לרעה בשל הסתרת ההכנסות מהרכוש המשפחתי, הגשת דו"חות שאינם תקינים ואינם מלאים, צבירת חובות לאחר מועד מתן צו הכינוס ואי עמידה במסגרת הוצאות סבירה.

7.
ביום 20.01.2019 התקיים בפני
דיון, במסגרתו טען המנהל המיוחד כי במגזרת הערבי נהוגה "שיטה" להגנה על נכסי נדל"ן מנושים והליכי פש"ר ובה מורישים נכסים אלו כהקדש, "וואקף" במונחו מהאיסלאם.

8.
ב"כ החייב טען מנגד כי המדובר בהקדש שנוצר מכוח צוואה משנת 1978, זמן רב לפני שהחייב נכנס לחובות ולהליכי פשיטת רגל וכי החייב מקיים את הוראות הצוואה וההקדש כלשונם ואינו יכול לנהוג בנכסים אלו כמנהל בעלים.

9.
בהתאם להחלטתי מיום 20.01.2019, הגיש המנהל המיוחד ביום 03.02.2019 בקשה לקביעת תכנית פירעון או לחילופין בקשה לביטול הליכים – היא הבקשה שלפני.

בבקשתו, מבקש המנהל המיוחד לאשר תכנית פירעון בעניינו של החייב על סך של 3,700 ₪ למשך 36 חודשים, ובסך הכול – 133,200 ₪, בהסתמך על זכותו של החייב ליהנות מפירעון עיזבון אביו המנוח של החייב, אחמד עבד אלקדר בן אחמד מחמולה נסלה, הכולל שני בניינים בתל אביב ודמי שכירות ממוצעים לדירת שני חדרים באזור בו מצויים הבניינים על פי אתר "יד 2".

10.
בחקירה שערך המנהל המיוחד לחייב בעניין עיזבון אביו המנוח, הסביר החייב כי בבניין אחד מתגוררים בנו ושניים מילדיה של אחותו וכן בבניין השני מתגוררים בני משפחה (בהם ילדיו וצאצאי אחותו), נרקומן אשר לדברי החייב מתגורר שם בחינם וכן 3 דיירים נוספים שאינם בני משפחה.
לטענת המנהל המיוחד, ויתורו של החייב על זכויות ההנאה מנכסי העיזבון לטובת ילדיו ובני משפחה נוספים עולים לכדי חוסר תום לב בניהול ההליך.

11.
לעניין מגורי החייב עצמו, ציין המנהל המיוחד בבקשתו כי החייב מתגורר בכתובת אחרת בתל אביב, וכי רשות מקרקעי ישראל הגישה נגדו תביעה בגין פלישה. עוד צוין כי חלק מדמי השכירות בגין נכסי העיזבון משמש לתשלום לעורך הדין המייצג מול רמ"י.

12.
בדו"ח מנהל העיזבון שהגיש החייב, פורטו יורשיו על פי דין של אביו המנוח של החייב, חלקי המנוח בנכסים, פירוט החלוקה בין המחזיקים בדירות ושמות הדיירים המוגנים.

13.
ביום 21.02.2019 הגיש החייב את תגובתו לבקשת המנהל המיוחד וביום 10.03.2019 הגיש תצהיר מטעם החייב לפיו הוא מתגורר בדירה באחד מנכסי ההקדש וכן דו"ח מטעם מנהל עיזבון אביו המנוח של החייב, עו"ד נסים שקר.

14.
בתגובותיו טען החייב כי למעט מגוריו בדירה באחד הבניינים ללא תשלום דמי שכירות, אינו נהנה מפירות העיזבון אלא מקיים את רצונו של אביו המנוח בכך שבדירות משתכנים בני משפחתו. עוד טען כי מטרתו של המנהל המיוחד היא להעשיר את קופת הכינוס וכי לאור גילו של החייב, מצבת נכסיו וכושר השתכרותו, יש ליתן לו הפטר.

15.
לאחר קבלת תשובת המנהל המיוחד במסגרתה עמד על תכנית הפירעון המוצעת, התקבלה תגובת הכנ"ר אשר תומכת בתכנית הפירעון שהוצעה על ידי המנהל המיוחד.

דיון ומסקנות;

16.
לאחר שעיינתי בדו"ח המנהל המיוחד, בתגובת החייב, בתשובת המנהל המיוחד ובעמדת הכנ"ר, נחה דעתי כי יש לאשר את תכנית הפירעון המוצעת על ידי המנהל המיוחד.

17.
אמנם, בבקשתו, אין המנהל המיוחד מעלה כל טענה אשר מקורה במערכת דיני הירושה או הצוואה, ואין הוא תוקף את ההקדש על פי מערכת הדינים הייחודית לו. טענתו של המנהל המיוחד היא כי יש לראות בחלקו של החייב בנכסי ההקדש כנכסיו של החייב.

18.
בטענותיו אלו אין התייחסות לעקרון העל של קיום רצונו של המנוח. המנוח היה רשאי לחפוץ כי נכסיו שלו לא יגיעו לידיהם של נושי בנו לאחר מותו, ומנגנון ההקדש מיישם רצון זה. המנוח לא היה כפוף לדיני חדלות הפירעון או פשיטת הרגל, ולא חלה עליו כל חובה לפעול על פי רצון נושיו של בנו.

19.
במקרים בהם פועל החייב עצמו להסתלק מחלקו בירושה או בצוואה, יבחן בית המשפט את מכלול הנסיבות אשר הביאו להסתלקות זה, ויש וההסתלקות תבוטל מחמת היותה הענקה אסורה. בענייננו, בניגוד לעמדת החייב, המנהל המיוחד אינו מבקש לשנות מתנאי החלטתו הרצונית של המנוח. רצון זה יש לכבד ולקיים, אף אם הוא אינו עולה בקנה אחד עם רצונם של הנושים להיפרע מן החייב.

20.
אני סבורה כי רצונו של המנוח יוכל לדור בכפיפה אחת עם תכנית הפירעון המוצעת על ידי המנהל המיוחד. ואפרט.

בסעיף 3 לצוואת המנוח, מורה המנוח כדלקמן:

"כל הפירות וההכנסות שיתקבלו מנכסי ההקדש לרבות מהקרנות כאמור בסעיף 2 דלעיל ולאחר תשלום כל ההוצאות המתייחסות לנכסי ההקדש ולניהולם יחולקו באופן שווה בין בני, בנותי ואשתי וצאצאי אלה שאינם בחיים כל אחד לפי חלקו בהתאם בחוק הירושה הקיים".

21.
מכאן אנו למדים כי הזכות ליהנות מפירות ההקדש נתונה לחייב כל עוד הינו בחיים, ולאחר מכן, לצאצאיו. לאחר שיפרע את חובותיו לנושיו, יוכלו הוא וצאצאיו להמשיך וליהנות מפירות ההקדש.
אין בהקדש משום הוראה כי רק בני משפחה יתגוררו בנכסי המקרקעין, או כי אין גבות דמי שכירות בגין מגורים אלה. התנהלות זו של החייב מקורה ברצונו הוא ולא ברצון המצווה,
ובניסיונו להבריח את רכושו וזכויותיו ליהנות מנכסי ההקדש לבני משפחתו באופן שהנושים לא יוכלו לזכות לפירותיהם

22.
ברם, כפי שמעלה בקשת המנהל המיוחד, לא רק שהחייב איננו ממקסם את פוטנציאל זכויותיו בהקדש, אלא מאי, הרי בעצם מתן זכויות ההנאה מחלקו של החייב בפירות העיזבון לילדיו, מבלי אפילו לחתום על הסכמי שכירות, נגועים בחוסר טום לב. בעצם עשותו כן, מסכל החייב כל סיכוי לכך שניתן יהיה להיפרע מנכסיו באופן שוויוני בין הנושים השונים.

23.
כידוע, הליכי פשיטת מיועדים להגשמת שתי תכליות מרכזיות: האחת, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולחלוקתם בין הנושים בדרך שוויונית ויעילה, והשניה, לשרת את האינטרסים של חייב תם לב וחדל הפירעון, ולאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמטיבית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (ראה בעניין זה, רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי
פ"ד נח(2) 810, 814).

24.
סמכות בית השפט לבטל הליך פשיטת רגל מעוגנת בס' 55 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] תש"ם-1980. בהתאם לס' 55(ב) לפקודת פשיטת רגל רשאי בית המשפט לבטל את ההליך אם סבר כי צד נצל את ההליך לרעה.

25.
כאמור בס' 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת רגל כתנאי להכרזה כפושט רגל על החייב להגיש את הבקשה בתום לב. בהתאם לדין ולפסיקה תום הלב הנדרש משתרע על פני שני תקופות, הן בתקופה בה נוצרו חובות החייב והן בתקופה בה מתנהל הליך פשיטת הרגל.
תום ליבו של החייב ייבחן באמות מידה אובייקטיביות בהתאם לתכלית הכפולה של מוסד פשיטת הרגל, על מנת לכנס את נכסי החייב לצורך חלוקה הוגנת בין נושיו וכן שמיטת חובותיו של החייב על מנת לאפשר לו לשקם את חייו ולפתוח דף חדש (ראה עא 3382/17 יעל צימבר נ' רועי סמט [פורסם בנבו, 29.08.18]).

26.
בענייננו, נראה שהחייב לא נהג בתום לב במסגרת ההליך ולא התנהל בו בצורה תקינה, כאשר לא גילה את מלוא המידע אודות נכסיו ו/או זכויות הנאה להן הוא זכאי מכוח ירושת אביו; צבירת חובות לאחר מועד הכינוס; הוצאות מחיה גבוהות ביחס לאדם המצוי בהליכי פש"ר וביחס להכנסותיו; המצאת דו"חות לא כדין.

27.
עוד ראוי לציין כי לא נראה שנעשו מצדו של החייב ניסיונות, לא כל שכן ניסיונות כנים למיצוי ומקסום פוטנציאל זכויותיו בעיזבון אבין המנוח, לשם החזר חובותיו לנושים. אמנם, החייב בתגובתו מבקש כי יינתן בעניינו הפטר מותנה, אך התנהלותו בהליך הוכיחה עד כה כי החייב לא עשה אף את המעט הנדרש ממנו על מנת שימשיך ויוכל ליהנות מהגנת הליך פשיטת הרגל, וכדי שניתן יהיה לדון בבקשה להפטר מחובותיו תמורת תשלום כספי.

28.
למרות האמור לעיל, אשר סבורני כי לולא המלצת המנהל המיוחד והכנ"ר לאישור תכנית פירעון, היה מביא לביטול ההליך, אני מסכימה עם עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר כי התוכנית המוצעת היא הוגנת בנסיבות העניין, הן עם החייב והם עם הנושים.

29.
המנהל המיוחד לא שקל את האפשרות לגבות דמי שכירות מנכסי ההקדש המוקנים לחייב כל עוד הוא בחיים, הן לעתיד והן רטרואקטיבית, ומשכך, ככל והחייב לא ישכיל לאמץ את התכנית שלטעמי מקלה עמו מאוד נוכח היקף ההכנסות שהוא אמור לקבל מזכויותיו בנכסי ההקדש המוקנים לו, יבחן המנהל המיוחד את האפשרות להגיש בקשות מתאימות לחיוב השוכרים בדמי שכירות ו/או פינויים מהנכסים בהתאם לדין.

סוף דבר;

23.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב למתן הפטר מותנה.

24.
לאור האמור בהחלטתי יואיל החייב להודיע בתוך 20 יום האם מסכים לתכנית המנהל המיוחד, ככל ולא יסכים יואיל המנהל המיוחד להגיש בקשותיו בהתאם לדין בנושא מיצוי זכויות החייב בנכסי המקרקעין המוקנים לו.


ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ט, 10 יוני 2019, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 32612-01/17 סעד דין גאבר נ' אורן יעקלביץ (מנהל מיוחד), כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 10/06/2019)