פסקי דין על מגדל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על יוגב פהימה | פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח |

40168-12/17 תאמ     23/06/2019




תאמ 40168-12/17 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' יוגב פהימה, הכשרה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 40168-12-17 מגדל חברה לביטוח בע"מ
נ' יוגב ואח'



לפני
כבוד השופט נצר סמארה





תובעת



מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלי רגב

נגד

נתבעים



1.יוגב פהימה
בעצמו

2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שאול שמחי






פסק דין

לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחה, על רקע נזקי רכוש שאירעו לרכב עקב תאונת דרכים.

העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים



1.
התאונה ארעה ביום 04.01.2013, בין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 72-472-67 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "המשאית") לבין כלי רכב, מסוג מונית, מ"ר 77-465-25 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג'
(להלן: "המונית") (ולהלן: "התאונה").

2.
לטענת התובעת, עת המשאית נסעה מכיוון רמלה לירושלים בנתיב הימיני כדין, לפתע וללא כל התראה מוקדמת, הגיחה המונית מאחור, במהירות מופרזת, וללא שמירת מרווח כדין, ופגעה במשאית מאחור בחלקה השמאלי. לטענת התובעת, הנתבע 1 שנהג במונית בעת התאונה, ברח מזירת התאונה באמצעות מונית אחרת שהייתה במקום ורק לאחר מרדף משטרתי, נתפס נהג המונית והוחזר למקום והתברר כי נהג בשכרות וללא רישיון נהיגה מתאים. בגין תאונה זו הוגש נגד נהג המונית כתב אישום. כמו כן, לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו למשאית נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמה והתובעת נשאה בעלות תיקון הנזקים ובהוצאות השומה ועתה תובעת את הפסדיה מהנתבעים.

3.
מנגד, טוען הנתבע 1, נהג המונית, כי במועד התאונה ולפניה הוא התבקש להביא את המונית עבור מעסיקתו, "טרייד אין אושר בע"מ" שהיא הייתה השוכרת של המספר הציבורי של המונית. כמו כן, טוען הנתבע 1 כי במועד קרות התאונה המונית הייתה מבוטחת בביטוח סחר ולכן על הנתבעת 2 לתת כיסוי ביטוחי לנזקי התובעת.

4.
הנתבעת 2 טוענת להיעדר כיסוי ביטוחי בטענה כי במועד התאונה נהג המונית נהג בשכרות והוא אף הורשע בפלילים בגין נהיגה בשכרות. לכן, טוענת הנתבעת 2 כי יש לדחות את התביעה נגדה.

5.
גדר המחלוקת שהותוותה על ידי כתבי טענות הצדדים, היא בסוגיית הכיסוי הביטוחי. השאלה הנשאלת היא האם בנסיבות העניין, של נהיגה בשכרות של נהג המונית, ישנו כיסוי ביטוחי בהתאם לפוליסת אחריות לנזקי צד ג' במסגרת פוליסת הסחר.

6.
אציין כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה הם מוותרים על שמיעת עדים בתיק ויטענו טיעונים משפטיים בלבד, ובית המשפט יכריע על פי הטיעונים המשפטיים ועל פי כל החומר המונח לפניו (עמ' 8, שורות 11-10 ועמ' 6, שורות 19-17 לפרוטוקול).

7.
ב"כ התובעת טען כי הנתבעת 2 הסירה כיסוי ביטוחי לנזקי התאונה מאחר שנהג המונית נהג בשכרות. לטענת ב"כ התובעת, מאחר שמדובר בהחרגה שבפוליסה, על הנתבעת 2 להוכיח כי הנתבע 1 או מבוטחת הנתבעת 2 קיבלו את הפוליסה והיו מודעים להחרגות שבה. לטענת ב"כ התובעת, הנתבעת 2 לא צירפה כל ראיה שהנתבע 1 או מבוטחת הנתבעת 2 ידעו על ההחרגות שבפוליסה, ולכן הוא סבור כי יש לחייב את הנתבעת 2 בכיסוי הביטוחי (עמ' 8, שורות 22-14 לפרוטוקול).


8.
הנתבע 1, שלא היה מיוצג, טען כי אין בפוליסה שום החרגה לעניין ההחרגה הקשורה בנהיגה בשכרות. הנתבע 1 מעלה טרוניה על כך שמבוטחים משלמים פרמיות בגין ביטוחים אך כאשר נדרש המבוטח להפעיל את הכיסוי הביטוחי, המבטחת מפנה לו עורף (עמ' 8, שורות 29-26 לפרוטוקול). עוד טען הנתבע 1 כי המונית הייתה מבוטחת בפוליסת סחר, פוליסה שלפי הבנתו נועדה לבטח רכבים למטרות סחר, להעברת רכבים ממקום למקום לצרכי עבודה. עוד טען הנתבע 1 כי מטרת נסיעתו לפני התאונה הייתה להביא רכב תקוע מחולון לירושלים, אלא שכאשר הגיע לרכב התקוע התברר כי הרכב התקול לא מניע מאחר שהמצבר התרוקן.


מר אמיר קרני, המעסיק של נהג המונית, ובעל החברה המבוטחת בפוליסת סחר העיד כי הוא שלח בזמנו את הנתבע 1 להביא את הרכב התקוע מחולון. לטענת מר קרני הנתבע 1 היה עובד שכר בחברה, ונהג להסיע רכבים למוסך ולמבחני רישוי ולכן שלח את הנתבע 1 להביא את הרכב התקוע מחולון (עמ' 9, שורות 14-9 לפרוטוקול). מר קרני מתאר כי לאחר שהנתבע 1 הגיע לרכב התקוע התברר כי הרכב לא מניע מאחר שהמצבר התרוקן. לאחר שהנתבע 1 הודיע לו על כך האחרון שלח לנתבע 1 מצבר עם עובד אחר, אלא שעובד זה לא הובא לעדות מאחר שלטענת מר קרני הוא לא התבקש לזה. מר קרני אומר כי אין ברשותו תיעוד למהלך זה. מר קרני ממשיך לספר כי לאחר שהמצבר במונית הוחלף ובדרכו חזרה לירושלים קרתה התאונה (עמ' 9, שורות 21-19 לפרוטוקול).

9.
ב"כ הנתבעת 2 טען כי התאונה התרחשה
ב03:20 לפנות בוקר. לא הוכח שהנתבע 1 יצא לחלץ. לא הוכח שהנתבע 1 בכלל מכוסה בפוליסת הסחר., אמנם הביטוח הוא על שם טרייד אין אסמכתא שהנתבע 1 מטעמה. כמו כן, טוענת הנתבעת 2 כי לא סביר ואין זה הגיוני כי שנהג שמודה כי נהג תחת השפעת אלכוהול יזכה בכיסוי ביטוחי. מדובר בסיכון שמבטח סביר לא ייקח (עמ' 9, שורות 30-26 לפרוטוקול).

10.
בסיכומי התשובה טען ב"כ התובעת כי מה שנאמר לעניין ההמתנה לקבלת מצבר חלופי לרכב התקוע הוא שקר מאחר שבחקירתו תחת אזהרה של נהג המונית במשטרה ישנו סיפור שונה לגמרי (עמ' 10, שורות 8-6 לפרוטוקול).

11.
עם שמיעת טיעוני הצדדים כל שנותר הוא לדון ולהכריע בתובענה.

דיון והכרעה

12.
המחלוקת העומדת על הפרק היא בדבר הכיסוי הביטוחי מכוח פוליסת הסחר שהנפיקה הנתבעת 2 למבוטחתה, ולייתר דיוק, בשאלה האם ישנו כיסוי ביטוחי לפי פוליסת הסחר, לפי הדין ולפי הפסיקה, בנסיבות שהתאונה נגרמה בעטיה של נהיגה בשכרות של נהג המונית המבוטחת.

13.
על יסוד כל החומר המונח לפניי לרבות שמיעת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד הנתבע 1 ולהידחות כנגד הנתבעת 2, מהנימוקים וכפי המפורט להלן:

פוליסת סחר

14.
פוליסת סחר רכב, הינה פוליסה ייחודית שנועדה למטרות ספציפיות, עליהן כבר עמד בית המשפט העליון:

"ככלל, "פוליסת סחר" מגבילה את השימוש המותר בכלי הרכב למטרת הסחר בכלי- הרכב..."
.

ראו: ע"א 4688/02 חזי כהן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
, סעיף 2 (04.01.05) (להלן: "עניין חזי כהן").

עוד נקבע בעניין חזי כהן:

"התכלית הבסיסית של פוליסת סחר - לאפשר לעוסק בסחר בכלי-רכב לנהוג, במסגרת ולצורך עבודתו, בכלי-הרכב הנכנסים אל המאגר העסקי ויוצאים ממנו, גם אם כלי הרכב

אינם מבוטחים בביטוח-חובה. הצורך שעליו באה פוליסה כזו לענות הוא צורך עסקי בלבד, שעניינו מניעת

התקורה והעלות הכרוכות בהשבתתם התכופה של כלי–רכב במאגר העסקי עד לבדיקת ביטוחם ולהשלמתו במידת הצורך..."
.

ראו: עניין חזי כהן לעיל, סעיף 17 לפסק הדין.

האם השימוש שנעשה במונית במועד התאונה הוא לאחת המטרות שנקבעו בה?

15.
מן הראוי היה לבדוק, בנסיבות העניים, פוליסת הסחר שהנפיקה הנתבעת 2 כיסתה את נהיגתו של הנתבע 1, במנותק משאלת הנהיגה בשכרות.

16.
ביום 19.05.2019, מאחר שבמסגרת הכנת התיק לקראת מתן

פסק דין
בו, התברר כי ג'קט הפוליסה לא צורף לתיק ולכן ניתנה החלטה להשלמתו יחד עם מפרט הפוליסה. ביום למחרת, התקבלה הודעה אליה צורפו המסמכים החסרים לכאורה, וניתנה החלטה לתגובת יתר הצדדים. כמו כן, ביום 21.05.2019 הובהר כי ככל שלא תתקבל תגובה מטעם יתר הצדדים בתיק לעניין אותנטיות המסמכים שצורפו תינתן הכרעה בתיק על בסיסם. לאחר עיון במסמכים שצורפו התברר כי צורף, לכאורה, רק עמוד אחד מג'קט הפוליסה ויתרת העמודים היא העתק של פוליסת ביטוח "חובה". לכן, הדבר הודע לב"כ הנתבעת 2 בשיחה טלפונית שערך עוזרי המשפטי, על פי הנחייתי, ובה התבקש להמציא את החסר. וביום 16.06.2019 נדמה היה שהומצא החסר. אלא ששוב התברר כי אין מדובר בפוליסה המתאימה. ראשית, נושא הפוליסה הוא "פוליסה לביטוח רכב מסחרי מעל 3.5 טון ורכב אחר" בעוד שהפוליסה בה עסקינן היא פוליסת סחר. שנית, אין התאמה בין מפרט הפוליסה וההפניות לפרקי הפוליסה שבו לג'קט הפוליסה שהומצא ביום 16.06.2019.

משכך, לאור מצב זה ולנוכח מספר הזדמנויות שניתנו לנתבעת 2 להמציא את הפוליסה המתאימה, והיא לא עשתה כן, אני קובע כי הכרעתי תתבסס על יסוד החומר הקיים בתיק.

העמוד הבודד שצורף להודעתה של הנתבעת 2 מיום 20.05.2019 עשוי להיות המסמך היחיד הקשור לפוליסה. מאחר שבמסמך זה פרק 8 המונה 8 סעיפים מוזכר גם בסעיף 7 למפרט הפוליסה תחת הכותרת "תאור הכסוי".

בפרק 8 במסמך מתוך פוליסה נמנו השימושים שהפוליסה אינה מכסה. בין היתר נמנו השימושים הבאים:

1.
בשכר או בתמורה אחרת
2.
הובלת נוסעים בשכר או בתמורה אחרת.
3.
השכרת רכב.

אם כן, נכון יהיה לומר כי הפוליסה על פניו קובעת בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים כי נהיגה שהיא במסגרת השכרת הרכב אינה מכוסה על פי הפוליסה.


17.
אין חולק כי המונית הייתה עם שלט במבחן שמספרה 534306. הדבר קיבל ביטוי גם במזכר נלווה לדוח תנועה שנערך בידי שוטר מתנדב בסמוך לאחר התאונה. זהו המספר שמופיע גם ברשימת הפוליסה (מפרט). כן ישנה התאמה של מספר הפוליסה המופיע בתעודת ביטוח סחר שצורפה לכתב התביעה לבין מספר הפוליסה המופיע ברשימת הפוליסה שצורפה לאחרונה. אדגיש כי לאחר שמסמך מתוך הפוליסה צורף, לא התקבלה בעניינו כל התנגדות או טענה מטעם יתר הצדדים חרף החלטתי מיום 21.05.2019.

עם זאת, נראה כי הנסיעה במונית במועד התאונה לא הייתה לאחת המטרות שהוגדרו ברשימת הפוליסה: עיסוק בסחר מכוניות או תיקוני רכב במוסך. הן הנתבע 1 והן מר קרני, מי שהציג עצמו כבעלים של מבוטחת הנתבעת 2, ציינו כי הנסיעה נועדה להשיב את המונית שנתקע בדרך מחולון לירושלים. מר קרני טען כי לאחר שקיבל דיווח מ"לקוח" שהמונית נתקעה, הוא הנחה את הלקוח להותירה במקום ולהניח את מפתחות המונית על אחד הגלגלים, והוא כבר ידאג לשלוח את אחד העובדים למקום. מר קרני גם מזכיר כי הם עובדים 24 שעות מאחר שמדובר בחברת השכרה ושהחברה גם משכירה מוניות. לא ברור הכיצד הנסיעה של אותו "לקוח", כפי שמגדיר אותו מר קרני, קשורה בסחר רכבים. סביר יותר להניח כי אותו "לקוח", אם בכלל היה כזה, שכר את המונית מידי מבוטחת הנתבעת 2 העוסקת בהשכרת רכבים לרבות מוניות.

18.
אמנם, הצדדים ויתרו על העדים אך בית המשפט אשר צריך לתת את הכרעתו על יסודות מוצקים ככל הניתן תוך חתירה לתוצאה הנכונה והצודקת, אינו יכול שלא להביע את מורת רוחו מן העובדה כי לא העידו את אותו "לקוח" שנהג במונית ונתקע בחולון, ואת הנהג שמסר לנתבע 1 את המצבר החלופי (עמ' 9, שורות 18-16 לפרוטוקול) ואת עובדת היותו של הנתבע 1 מועסק על ידי מבוטחת הנתבעת 2. כל אלו יכולים היו לשפוך אור על נסיבות נסיעתה של המונית ולתת מענה לשאלה האם הנסיעה עומדת במטרות של פוליסת סחר. אי הבאת העדים פועלת לרעת הנתבע 1.

19.
כמו כן, בנספחים שצורפו לכתב ההגנה של בעלת הזכות הציבורית שמבוטחת הנתבעת 2 שכרה ממנה את הזכות, עולה כי הנתבע 1 אינו אלא מי ששכר ממבוטחת הנתבעת 2 את המונית. הטענה של מר קרני ושל הנתבע 1, לפיה האחרון היה בזמנים הרלוונטיים לתאונה עובד של מבוטחת הנתבעת 2, לא נתמכה בשום מסמך אובייקטיבי שיכול היה להיות מושג בקלות.

במילים אחרות, הנהיגה של "הלקוח" (אם בכלל ישנו כזה) שנתקע עם המונית באמצע הדרך ושל הנתבע 1 במונית, סביר כי הייתה במסגרת שכירת המונית ולא במסגרת סחר במונית. סחר ברכב משמעו עיסוק בממכר הרכב ולא בהשכרתו.

20.
על פי כל החומר המונח לפניי, לרבות טיעוני הצדדים, עולה כי הנתבע 1 שכר את המונית כאשר מבוטחת הנתבעת 2 שימשה כסוכנות המקשרת בינו לבין בעלת זכות הציבורית, מי שהייתה הנתבעת 2 ערב תיקון כתב התביעה. נראה כי הנתבע 1 או מעסיקתו לא דאגה לבטח את המונית בביטוח המתאים ולכן בדיעבד ניסו הנתבע 1 ומבוטחת הנתבעת 2 לטעון כי נהיגתו של הנתבע 1 במונית במועד התאונה נכללת בכיסוי הביטוחי מכוח פוליסת הסחר, בין ביודעין ובין באי ידיעת ההבדלים שבתכליות הפוליסות.



מכאן, שאיני רואה כל זיקה בין נהיגתו של הנתבע 1 במונית במועד התאונה לבין מטרת הסחר במונית או למטרת תיקונה במוסך.

21.
על כן, די בכך כדי לקבוע כי אין כיסוי ביטוחי לנהיגה במונית במועד התאונה מאחר שהמטרות שהוגדרו בפוליסת הסחר כלל לא התקיימו.


הערת אגב
22.
ישנה סוגיה נוספת שעולה מהחומר המונח לפניי והיא האם לנתבע 1 היה רישיון נהיגה מתאים, דהיינו על מונית, במועד התאונה. סוגיה זו עולה מאחר שבדוח הפעולה המשטרתי מיום 04.01.2013 נרשם "לנהג אין רישיון נהיגה למונית". גם בכתב האישום שהוגש נגד הנתבע 1, אחד מסעיפי האישום הוא בגין היעדר רישיון נהיגה מתאים. ברור הוא כי אם הנתבע 1 לא החזיק ברישיון נהיגה מתאים שהונפק על ידי הרשות המוסמכת להנפקת רישיונות נהיגה – רשות הרישוי שבמשרד התחבורה – אזי ההנחה היא כי הנתבע 1 לא היה בעל הכשירות המתאימה לנהיגה במונית במועד קרות התאונה, או שלמצער כשירותו לנהוג במונית לא נבחנה על ידי הרשות המוסמכת. אם כך, החזקה היא שמקום שהנתבע 1 נהג במונית בהיעדר רישיון נהיגה מתאים והתאונה נגרמה במועד שלא היה לנתבע 1 רישיון נהיגה מתאים, הרי שגם מבחינה זו אין כיסוי ביטוחי על פי פוליסת הסחר, לכאורה, מאחר על פי פרק 9 לפוליסה, אירוע שנגרם בזמן שנהג ברכב "אדם שלא היה רשאי לנהוג בו" אינו מכוסה בפוליסה.


יש לציין כי לאחרונה ניתן

פסק דין
על ידי בית המשפט העליון בשבתו כערכאת ערעור אזרחי, כאשר השאלה המרכזית שנידונה שם היא האם התנאי בפוליסה המגביל את גיל הנהג הוא תנאי מוקדם – שבהפרתו תתקיים שלילת הכיסוי הביטוחי – או שמא אמצעי להקלת סיכון – על פי הלכת סלוצקי (רע"א 3260/10 חתמי לוידס נ' סלוצקי (15.09.13)) – שתוצאתה היא תשלום מופחת של תגמולי הביטוח בשיעור יחסי.


ראו: רע"א 9849/17 פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ
(04.06.19) (להלן: "הלכת פיקאלי").


הלכת פיקאלי שינתה את המציאות הקיימת שבה לרוב נהגו בתי המשפט לקבוע כי נהיגה של נהג בלתי מורשה על פי פוליסת הביטוח מבחינת גילו ומבחינת ותק נהיגתו מביאה לשלילה מוחלטת של הכיסוי הביטוחי לתאונות דרכים שבה היה מעורב הנהג, כלומר פטור מלא למבטחת הרכב מתשלום תגמולי ביטוח למבוטח ותשלום פיצוי לצד שלישי הניזוק. הלכת פיקאלי קבעה למעשה כי ככל שנהג ברכב נהג שאינו מורשה לנהוג בו מבחינת גילו וותק נהיגתו על פי פוליסת הביטוח ובעטיה של נהיגה כזו נגרמה תאונה הרי שקיים לכל הפחות כיסוי ביטוחי חלקי. וזאת, בכפוף לכך שלא מתקיים חריג המרמה, כלומר כל עוד לא יוכח שרכישת הביטוח הספציפי עם הגבלת גיל או עם הגבלת וותק נהיגה, נעשתה בידיעה שמי שאמור לנהוג ברכב הוא, בין היתר, מי שאינו עונה להגבלות הללו שבפוליסה.


וכל זה מדוע רלוונטי לעניינו, גם אם בהערת אגב, וזאת משום שעשויה לעלות השאלה האם ניתן להחיל את הלכת פיקאלי גם לעניין הגבלות אחרות הקיימות בפוליסה (שאינן קשורות בהכרח עם גיל וותק נהיגה) כגון, היעדר רישיון נהיגה על רכב מסוג פלוני אלא על רכב דומה, נהיגה בזמן שרישיון הנהיגה היה שלול או פקע וכד' בנסיבות גבוליות . לכשעצמי, ובשלב זה, נראה לי כי התשובה לכך היא שלילית אך ברבות הימים לבטח יצטרכו בתי המשפט לבחון את גבולות הלכת פיקאלי.


אולם, בתיק דנן, ברי כי מאחר שב"כ הצדדים לא העלו כל טענה ממין זה בטיעוניהם, איני קובע מסמרות בעניין זה.

הכיסוי הביטוחי בעת נהיגה בשכרות
23.
אין חולק כי במועד התאונה הנתבע 1 היה תחת השפעת אלכוהול. כך נקבע בבדיקת הנשיפה שבוצעה בסמוך לאחר התאונה על ידי המשטרה המצויה בתיק המשטרה שצורף לכתב התביעה. אדגיש כי בבדיקת נשיפה שבוצעה לנתבע 1 בסמוך לאחר התאונה, פחות משעתיים לאחר התאונה, נמדדו בנשיפתו 435 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, דהיינו כמות העולה על רמת אלכוהול המותרת על פי דין, כפי שנקבעה בתקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

בגין נהיגה בשכרות, בין היתר, הוגש נגד הנתבע 1 כתב אישום. אף בטענותיו שלו הנתבע 1 מאשר הלה כי היה תחת השפעת אלכוהול בעת נהיגה במונית. הנתבע 1 מבקש לטעון כי אין בפוליסה שום החרגה לעניין נהיגה בשכרות, ובלשונו "אין בפוליסה שום מאמר על שום דבר שאומר שאם הייתי שתוי, זה לא מכסה" (עמ' 8, שורות 27-26 לפרוטוקול).

24.
אני מודע להלכה שלפיה על פי 'הפוליסה התקנית' המצויה בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (להלן" "הפוליסה התקנית"), אין החרגה של הכיסוי הביטוחי לנזקי צד ג' לעניין נהיגה בשכרות, להבדיל מנהיגה תחת השפעת סמים (סעיף 18 לפוליסה התקנית).


ראו: רע"א 2843/18 הכשרה נ' ישראל פוליקוב (15.10.2018).

עם זאת, הפוליסה התקנית עוסקת ברכבים פרטיים, ולא ברכבים מסחריים או ציבוריים, כגון מונית. בנסיבות דנן אין מדובר ברכב פרטי אלא ברכב ציבורי. לכן אין תחולה לפוליסה תקנית וגם ההלכה שקבעה כי היעדר החרגה של נהיגה בשכרות בפוליסה התקנית מכיסוי ביטוחי, אינה חלה בעניין.

25.
בפרק 9 לפוליסה לכאורה נקבעו בסעיף ב' שבו הסיכונים והאירועים שאינם מכוסים. בסעיף ב' 3 נקבע: "אם נהג הרכב בעת שהשתמש ברכב בקרות מקרה הביטוח היה נתון להשפעת סמים או משקאות משכרים." (ההדגשה אינה במקור – נ.ס).


כלומר על פי פרק 9 לפוליסת הסחר לכאורה ישנה החרגה מפורשת (מכיסוי ביטוחי) לעניין נהיגה בשכרות. יחד עם זאת, לא בכדי השתמשתי במונח "לכאורה" בכל הקשור לפוליסה. כפי שציינתי לעיל, צורף עמוד בודד מתוך ג'קט פוליסה שלא ברור מה מקורו, אם כי ישנה התאמה בינו לבין המפרט.

אם מבקשת הנתבעת 2 לראות בג'קט הפוליסה שהוגש ביום 16.06.2019 (שכאמור לאחר העיון בו התברר כי אינו תואם את המפרט ואינו ייחודי לסחר רכבים), כג'קט הפוליסה הרלוונטי והנכון, אזי בפרק התנאים הכלליים שבו לא קיימת החרגה לעניין נהיגה בשכרות כפי שקיימת לעניין נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים. רוצה לומר כי לא עלה בידי הנתבעת 2 להראות באמצעות ראיה טובה שהייתה בהישג ידה כי קיימת החרגה לעניין נהיגה בשכרות בקשר עם הכיסוי הביטוחי.

26.
אודה. התנהלותו של הנתבע 1 לאחר התאונה – בריחתו מזירת התאונה וסירובו תחילה לבצע את בדיקת הנשיפה במכשיר הנשיפון המשטרתי – אינה מתיישבת עם מתן כיסוי ביטוחי. התנהלותו של הנתבע 1 עשויה להעיד כי היה מודע לכך שנהג תחת השפעת אלכוהול ואת ההשלכות של נהיגה כזו ברמה האישית. עם זאת, מקום שלא הוכח כי עניין הנהיגה בשכרות הוחרג מתנאי הכיסוי הביטוחי בפוליסה, וגם ספק רב אם בכלל הומצאה הפוליסה הנכונה, הרי שאין מקום לקבוע כי נהיגה בשכרות בנסיבות העניין שוללות כיסוי ביטוחי.

27.
ברם, די במסקנה לפיה השימוש שנעשה במונית על ידי הנתבעת 1 במועד התאונה לא היה על פי מטרות הפוליסה כדי לשלול כיסוי ביטוחי.

סיכום

28.
דין התביעה כנגד הנתבע 1 להתקבל, ודין התביעה כנגד הנתבעת 2 להידחות ללא צו להוצאות.

29.
הנתבע 1 ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:

29.1.
סכום התביעה בסך של 6,951 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

29.2.
הוצאות משפט (ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד), בסך של 2,500 ₪.

29.3.
שכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון מיום 06.03.2019.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

30.
אבהיר כי לא מצאתי לפסוק הוצאות לטובת הנתבעת 2 לנוכח ההתעסקות הרבה עם המצאת הפוליסה הנכונה, שבסופו של יום לא הומצאה חרף מספר הזדמנויות שניתנו לה.

31.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ולנתבע 1 בדואר רשום ותסגור את התיק.




ניתן היום,
כ' סיוון תשע"ט, 23 יוני 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 40168-12/17 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' יוגב פהימה, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/06/2019)