פסקי דין על אילן פנחס קירשנבאום | פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43 | פסקי דין על אבי טל | פסקי דין על הניה גודס |

23116-04/19 רעא     23/06/2019




רעא 23116-04/19 אילן פנחס קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43, אבי טל, הניה גודס








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 23116-04-19 קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43
ואח'






לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקש

אילן פנחס קירשנבאום


נגד


המשיבים

1. נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43
2. אבי טל
3. הניה גודס
על ידי עו"ד לוי



החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופטת סיגל רסלר – זכאי) מיום 25/3/19
ו- 2/4/19 בת.א. 58594-08-14 שעניינה הקלטת דיונים בתיק.

2.
זוהי בקשת רשות ערעור עשירית שמוגשת בתיק קמא .המבקש – בעלים של דירה הנמצאת בבניין משותף ברחוב בזל 43 תל אביב הגיש תביעה נגד נציגות הבניין ושני חברי הנציגות בזמנים הרלבנטיים לתביעה, בעניין נזקים שנגרמו לטענתו לדירתו ולאזורים שונים בבניין המגורים.

3.
במסגרת רע"א 36628-01-17 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטת המותב הקודם שטיפל בתביעה קמא (כב' השופטת קוברסקי) מיום 18/12/16 במסגרתה נקבע כי:
"בית משפט זה אינו נוהג להקליט דיון הוכחות".
בפסק דיני מיום 5/2/17 קבעתי כי ההחלטה שניתנה על ידי המותב הקודם אינה מנומקת ויהיה צורך ממילא ליתן הכרעה מנומקת בבקשה להקליט ישיבות הוכחות .נרשמה הסכמת המשיבים לכך שישיבת הוכחות תוקלט בהתאם לסעיף 68 ב' לחוק בתי המשפט [נוסח חדש] התשמ"ד – 1984.



קבעתי כי ההחלטה מיום 18/12/16 תבוטל ובית משפט קמא ייתן החלטה מנומקת בבקשה.

4.
ביום 21/2/17 נתנה כב' השופטת קוברסקי החלטה ולפיה הדיון יוקלט כמוסכם (לא בנוסח זה – א.כ.) .הכוונה כל העת היתה לישיבות הוכחות.

5.
בינתיים התחלף המותב המטפל בתיק.
ביום 21/5/18 התקיים דיון תזכורת והוא הוקלט .כאשר ביקש
המבקש בחודש ספטמבר 2018 להקליט את כל שאר קדמי המשפט וישיבות התזכורת נכתב בהחלטה מיום 23/9/18 "..לבקשה להקלטת קד"מ – הבקשה כבר התקבלה בעבר ואין צורך בהגשת בקשות נוספות בעניין זה".

במסגרת הבקשות הרבות מספור שהוגשו בתיק,
נדונה בקשה לחקור מומחה בית משפט ומומחים מטעם הצדדים ובהחלטה מיום 25/3/19 נקבע:

"אכן ההתנהלות בתיק זה חרגה מכל פרופורציה.
הבקשות המוגשת בתיק זה (כ-104) ריבוי ההליכים והערעורים מכביד על ניהולו של ההליך, גוזל משאבים ומזמנו של ביהמ"ש באופן קיצוני.
כאמור, ניתנת שהות לצדדים לקבל את חווה"ד המקורית באמצעות דואר אלקטרוני, הנחיות בעניין זה ניתנו, ולהערך להגשת שאלות הבהרה ככל שידרש.
גם אני סבורה כי ראוי לעשות ככל שניתן לצמצם את מספר העדים והמומחים אשר יש לחקור בתיק זה.
לצורך מתן הנחיות לסיומו של ההליך, לרבות התייחסות לראיות הצדדים, מזמנת לישיבת קד"מ ליום 11 אפריל 2019, שעה 08:30.
מובהר כבר עתה כי לא אעתר לבקשה להקלטת הדיון לפי תקנה 68ב לחוק בתי המשפט. התנהלות התובע מקשה על ניהולו של ההליך, הקלטת הדיון גורמת אף היא לריבוי נוסף של בקשות (אפנה לעניין זה
גם להחלטה ברע"א 2193/08 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' לובטון, 16.3.08)".






6.
הגשת הבקשות לא פסקה ובהחלטה
מיום 2/4/19 שניתנה בפתקית על גבי "הודעת עדכון ובקשה להארכת מועד למתן הוראות ולהבהרה שהגיש התובע"
שהגיש המבקש נכתב:

"בבקשה להורות למומחה להמציא את חומר הגלם, צילומים וכיוצ"ב, ניתנה החלטה כבר ביום 24 מרץ 2019 לביצוע עד ליום 1 אפריל 2019.
מהודעת התובע עולה כי נשלחו לי מסמכים וסרטי וידאו מהמומחה ולכן אניח, בשלב זה, כי בוצעה ההחלטה בעניין זה במלואה.
לפיכך, על הצדדים לפעול למשלוח שאלות הבהרה בהתאם למועדים שנקבעו על ידי.
לסוגיית הקלטות הדיונים על ידי התובע, אבהיר כי בשלב זה לא אתיר".

על ההחלטות
מיום 25/3/19 ו- 2/4/19 הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

7.
בבקשת רשות הערעור נטען, כי למרות שניתנו החלטות מפורשות בעבר המתירות הקלטת דיונים, החליט בית משפט קמא ביום 25/3/19 ומבלי שהתבקש על ידי מי מהצדדים, לבטל החלטות קודמות ולאסור הקלטת דיון, שכן נטען:

(1)
התנהלות התובע מקשה על ניהול ההליך.

(2)
הקלטת הדיון מובילה לריבוי נוסף של בקשות, תוך הפניה לרע"א 2193/08 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' לובטון.

נטען, כי ההחלטה מנוגדת לסעיף 68 ב' לחוק בתי המשפט.
בית משפט חייב לאפשר הקלטת דיון. שיקול הדעת מוגבל רק לשאלה – אם הפרוטוקול יהיה "על דרך ההקלטה" או ב"הקלדה".
נטען, כי התנהלות התובע אינה יכולה להוביל לאיסור הקלטה מתוך היבט עונשי.

8.
עוד ביום 14/4/19 הוריתי על הפקדת ערבון ועל מועד להגשת תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור. או אז החלה סאגת בקשות והליכים בנוגע לערבון.
כב' הרשמת ערקובי דחתה ביום 15/4/19 את בקשת המבקש להפחתת סכום הערבון.




ערעור שהגיש המבקש על החלטתה נדחתה ביום 28/5/19 על ידי כב' השופטת שרה דותן בע"ר 50439-04-19.
בקשת רשות ערעור שהגיש על החלטתי (רע"א 3057/19) נדחתה ביום 5/5/19בבית המשפט העליון.
משהופקד בשעה טובה סוף סוף הערבון, הוגשה תגובת המשיבים לבר"ע ולפיכך ניתן ליתן החלטה לגופו של עניין.

9.
המשיבים בתגובתם מפנים לפסק דינה של כב' השופטת דותן וגם להחלטת בית משפט העליון ברע"א 3057/19 מהן עולה, כי את החלטות בית משפט קמא
נשוא הבר"ע ניתן לראות כהחלטות המתייחסות להקלטת ישיבות קדם משפט, וכי החלטה בנוגע להקלטת דיוני הוכחות עוד תינתן .
בבקשה מס' 119 שהוגשה על ידי המבקש במסגרתה ניתנה ההחלטה מיום 2/4/19 כלל לא נקבע כי ישיבות ההוכחות לא תוקלטנה.
בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 7/5/19 לא ביקש כלל המבקש להקליט את ישיבת ההוכחות.
נטען, כי ככל שמדובר בהקלטת ישיבות קדם משפט
הפכה הבר"ע לתיאורטית.
נטען, כי בנסיבות העניין כאשר מדובר בתובע מטרידן סדרתי, אשר בתיק פשוט של נזילה שמוערכת ב- 22,000 ₪ הגיש כבר למעלה מ- 125 בקשות ו- 12 רשות ערעור, ובכל פעם מבקש לתקן פרוטוקול ועוד בקשות מסורבלות נוספות. יש לדחות בקשתו תוך פסיקת הוצאות הולמות.
בסעיף 24 לתגובה נכתב:
"מכאן, ראשית, אין כל מקום לפרש את החלטת בית המשפט קמא כמתייחסת להליך ההוכחות. שנית, היה ובית המשפט יקבע כי יש לקבוע כי ההחלטה דנה בהליך ההוכחות אזי אין לבטלה בנסיבות כה חריגות שכן כל שצריך בית המשפט הוא להיכנס למערכת ה"נט משפט" לעיין בתיק בו עסקינן לעיין תיקים קשורים לעיין במאות הבקשות ולראות במה מדובר".

10.
לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.




א)
בפתח הדברים אציין, כי אין ספק שהחריגה מפרופורציות בניהול ההליך על ידי התובע היא מובהקת.
גם אם מלוא תביעתו תתקבל (סך 193,404 ₪), יש לזכור, כי עסקינן בתביעה משנת 2014 במסגרתה הוגשו בקשות במספר שאינו סביר ואינו מידתי.
דומני, כי בדיוק למקרה כזה כיוונו מתקיני תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ח – 2018, שאמורות להיכנס לתוקפן בעוד מספר חודשים.

תקנה 2 לתקנות החדשות קובעת:
"הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה"

.

תקנה 5 לתקנות קובעת:
"בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי"

.

בית משפט לא יאפשר התנהלות החורגת מהמידתיות ולא יאפשר שימוש לרעה בניהול הליך שיפוטי, תוך לקיחה בחשבון את הזמן השיפוטי שסביר להשקיע בהליך שיפוטי נתון בשים לב לכך שתיקים משפטיים רבים נוספים זקוקים להכרעת בית משפט.


ב)
ולעניינינו – כיוון שהתקנות החדשות עדיין אינן בתוקפן ובתובענה קמא כבר תם סוף סוף שלב קדם המשפט ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 4/12/19 אין צורך להכריע בסוגית הקלטת קדם משפט בתיק.

יצוין, כי כפי שכבר קבעתי בהחלטתי מיום 30/4/19 ,צעד של הקלטות ישיבת קדם משפט אינו שכיח כלל ועיקר ודומני, כי גם בית משפט העליון בהחלטתו מיום 9/5/19 לא קבע אחרת.
עיון בפרוטוקולים מיום 29/5/18 ו- 7/5/19 מעלה כי הפרוטוקולים המוקלדים היו מפורטים ומספקים. סאגת הבקשות לתיקון הפרוטוקולים מגלה כי אכן הנושא חורג מפרופורציה, כפי שכבר ציינתי בראשית החלטתי.
לא מצאתי כי בית משפט קמא בהחלטתו מיום 2/4/19 קבע מסמרות בנוגע להקלטת ישיבת הוכחות ואף לא מצאתי כי בישיבת קדם המשפט שהתקיימה
ביום 7/5/19 התבקש בית משפט לאפשר הקלטת ישיבת הוכחות. משלא התבקש, לא היה צריך ליתן החלטה בעניין.
לפיכך, משנמצא כי בהחלטה מיום 2/4/19 בית משפט קמא לא קבע מסמרות בסוגית הקלטת ישיבת הוכחות וכי בנסיבות, ניתן היה שלא להיעתר לבקשת המבקש להקליט ישיבות קדם משפט ותזכורת, אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטות בית משפט קמא בגינן הוגשה בקשת רשות הערעור הנוכחית.

11.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב)
המבקש יישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבים באמצעות בא כוחם.
יתרת הערבון תוחזר למבקש.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ט, 23 יוני 2019, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 23116-04/19 אילן פנחס קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43, אבי טל, הניה גודס (פורסם ב-ֽ 23/06/2019)