פסקי דין על מאיר מן | פסקי דין על מאיר יצחק בורקיס | פסקי דין על מיכאל ברץ

22446-09/18 תק     24/06/2019




תק 22446-09/18 מאיר מן, מאיר יצחק בורקיס נ' מיכאל ברץ








בית משפט לתביעות קטנות ברמלה



ת"ק 22446-09-18 מן ואח' נ' ברץ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
אייל כהן




תובעים

1.מאיר מן

2.מאיר יצחק בורקיס


נגד


נתבע

מיכאל ברץ






פסק דין



לפניי תביעה כספית, במסגרתה העלה הנתבע טענות מקדמיות בדבר העדר סמכות מקומית ובקשה לדחייה על הסף.

א. בעלי הדין הנכונים, רקע להגשת התביעה וקיומו של הליך קודם
בהערה מקדימה אציין כי התביעה הוגשה ע"י שני תובעים. בדיון שנערך הובהר כי תובע 1 - הוא בעל הדין היחיד והנכון-
מתגורר בחו"ל, וכי מעורבותו של תובע 2 נבעה אך בשל רצון השניים כי תובע 2 ייצגו בהליך זה, מכוח ייפוי כוח נוטריוני שהוצג בפני
י. התרתי ייצוג כאמור. כתב התביעה אינו מגלה כל עילת תביעה של תובע 2 נגד הנתבע ואף לא נטען דבר בהקשר זה. משכך- תביעתו של נתבע 2 נדחית בזה.

עניינה של התביעה שלפניי היא בין תובע 1 (-להלן: "התובע") ולבין הנתבע, בלבד.

התובע הגיש בעבר תביעה נגד הנתבע, בת"א (שלום ראשל"צ) 57554-03-14 (- להלן גם: "ההליך הקודם"). עניינה של התביעה מושא ההליך הקודם, בתביעה לפיצוי כספי. נטען בה כי בין הצדדים נחתם הסכם, מכוחו התחייב הנתבע להתקין בבית התובע מערכת חימום תת רצפתית, שאכן הותקנה. עם זאת, לטענת התובע, נתהוו שקעים בריצוף שמקורם בעבודתו הרשלנית של הנתבע.




המעט שאציין באשר להליך הקודם הוא, כי הצדדים יוצגו על ידי עורכי דין וכי לאחר משלוח הודעת צד ג' ודיונים שהתקיימו, הסמיכו הצדדים את בית המשפט ליתן

פסק דין
מכוח סע' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

ביום 1.3.16 ניתן

פסק דין
כאמור, בו צוין, בין היתר, כי "הנתבע ישלם לתובע, לסילוק סופי ומלא של כל תביעות התובע נגד הנתבע כמפורט בתובענה" סכומים כמפורט שם, הכוללים הוצאות, אגרה, שכ"ט עו"ד ושכ"ט מומחה, המגיעים כדי למעלה מ- 21,500 ₪.

ב. טיעוני הצדדים
על אף מתן פסק הדין, שב התובע והגיש באמצעות תובע 2 את התביעה שלפניי. בכתב התביעה נטען כי הנתבע ביצע חלק מן העבודה (- מושא ההליך הקודם) וכי הוא מסרב להשלים את עבודתו ולקבל את יתרת התשלום המגיעה לו. התובע צירף הצעת מחרי של חברה אחרת, המוכנה לסיים את עבודת הנתבע ומכאן תביעת התובע בגין ההפרש שבין יתרת התשלום לנתבע ולבין המחיר הנדרש ע"י החברה האחרת. סך התביעה- 17,700 ₪.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה וכי יש לדחותה על הסף בגין קיומו של מעשה בית דין, לאור פסק הדין מושא ההליך הקודם. עוד טען הגנתו לגופה של תביעה.

בשים לב לאמור הוריתי לתובע לבאר התייחסותו לטענות אלה, כמפורט בהחלטתי מיום 21.4.19. התובע השיב מענה בכתב, הנתבע הגיב בכתב ואף נתקיים דיון בנוכחות הצדדים.

ג. דיון והכרעה
לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ועיינתי בכלל המצוי בתיק, נחה דעתי כי דין בקשת הנתבע בדבר העדר סמכות מקומית להידחות וכי דין בקשתו לדחייה על הסף להתקבל. להלן נימוקיי.

ג.1. באשר לטענת העדר סמכות
מקומית

אכן, בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, צוין כי לבית המשפט בנצרת תהא נתונה הסמכות הבלעדית לדון בו ובכל סכסוך הנובע ממנו. עם זאת, הוראת הדין הרלבנטית קובעת כי אין בכך כדי לסייע לנתבע בטיעונו, בנסיבות העניין.

תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובעת:

"(א) תביעה תוגש לבית-המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי-הדין; ואלה הם:
(1) ...
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4)...;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;
(6) ....
"

הואיל ואין חולק כי ההסכם נחתם בכפר חב"ד, בגין עבודה בכפר חב"ד וכי הלה מצוי בתחום השיפוט של בית משפט זה, הרי שדי באמור כדי להקנות סמכות מקומית לבית המשפט, על אף האמור בהסכם.

ג.2 באשר לטענת קיומו של מעשה בית דין המחייב את דחיית התביעה על הסף
הלכה היא, כי דוקטרינת "מעשה בית דין" בנויה על שני עקרונות מרכזיים - השתק עילה והשתק פלוגתא.
כלל השתק העילה חל במקום שתביעה נדונה לגופה, והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך,
שאז אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי דין או חליפיהם, ככל שזו מתבססת על עילה זהה. הטעמים לכלל האמור נעוצים בצורך למנוע את הטרדת בעל הדין שכנגד, ואילוצו להתדיין בענין שכבר נדון, וניתנה לגביו הכרעה, כמו גם במניעת העמסת יתר על בתי המשפט בדיונים כפולים מיותרים. המבחן להשתק עילה הוא זהות העילות בין שני ההליכים, הנבחן בדרך מרחיבה. וכך, עקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה, וזאת אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת (ע"א 8/83 גורדון נ' מונאש - מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797, 801-802. נקבע כי "אין לדקדק במרכיבים מישניים, ויש לראות את העיקר - את התשתית הבסיסית של העילה" (שם).

התשתית הבסיסית של העילה תילמד מכתבי הטענות של הצדדים, ומהמערכת העובדתית הכוללת אשר שמשה יסוד להליך ולפסק הדין. בגדר "עילת התביעה" תיכלל גם כל טענה אפשרית הקשורה קשר ענייני הדוק בעילה, אפילו לא הועלתה בפועל על ידי התובע. כלל "השתק העילה" ימנע מתובע בהליך מאוחר מלהעלות טענות או לבקש סעדים שהוא יכול היה להעלותם ולבקשם במסגרת עילת התביעה בהליך הראשון אך לא עשה כן (שם, עמ' 801).

השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני בפני
בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בכל שאלה, עובדתית או משפטית, שנדונה בין הצדדים בעבר, בתנאי שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והוכרעה באותו הליך, במפורש או מכללא, שאז בעלי הדין מושתקים מלהתדיין בעניינה מחדש במשפט נוסף, וזאת, גם אם עילתו שונה מעילתה של התביעה הראשונה.

תנאי להיווצרות השתק דיוני מטעמי מעשה בית דין הוא בקיומה של זהות בין בעלי הדין, או חליפיהם, שלקחו חלק בהליכים השונים. כלל זה בנוי על הרעיון כי אין משתיקים אדם בטענת מעשה בית דין אם לא היתה לו שעת כושר בעבר להציג את טענותיו בפני
בית המשפט. דרישת זהות הצדדים נועדה להבטיח כי תינתן הזדמנות לכל בעל דין לטעון את טענותיו בפני
בית המשפט, אך בה בעת גם להבטיח, כי מי שכבר ניתן לו יומו בבית המשפט, לא ישמיע דברו בשנית (להרחבה ראו: ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין ואח' נ' בנק מזרחי-טפחות, מיום 5.1.2011).

מן הכלל אל הפרט.

יישום המבחנים האמורים לענייננו, מלמד בנקל כי עסקינן במעשה בית דין. הורתה של עילת התביעה מושא ההליך שלפניי בהתקשרות הצדדים מכוח ההסכם. קיים השתק עילה בנסיבות. לאור הדרך המרחיבה בה נבחנת סוגיה זו ובשים לב לכך כי התשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה, הרי אין בקיומם של פרטים ומרכיבים שלא נכללו בהליך הקודם, אלא רק בהליך שלפניי, כדי לשנות מן הקביעה האמורה.

זאת ועוד, פסק הדין מושא ההליך הקודם קובע מפורשות כי הוא ניתן לסילוק סופי ומלא של כל תביעות התובע נגד הנתבע כמפורט בתובענה. משכך, פסק הדין שניתן בהליך הקודם סתם את הגולל על אפשרות הגשת התביעה שלפניי. דין הבקשה לדחייה על הסף להתקבל.

לא אדרש לטענות התובע לגופה של תביעה. בשולי הדברים אציין ואפשר ולמעלה מן הנדרש, כי ממילא אין בית המשפט לתביעות קטנות בעל סמכות ליתן צו עשה ולהורות לבעל דין לבצע עבודה בהתאם.

הנתבע ציין כי בהליך הקודם הוא בחר למחול על טענת העדר סמכות מקומית, בשל קרבת משרדה של באת כוחו באותו הליך, לבית המשפט בראשל"צ. עם זאת, הבהיר, כי גם בשל היותו תושב נצרת אשר הגיע להתדיין בבית משפט זה, עותר הוא להוצאות.


אשר על כן, תביעת התובע נדחית על הסף. התובע ישלם לנתבע את הוצאותיו בסך 800 ₪. הסך ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן לבקש רשות ערעור בפני
בית המשפט המחוזי- מרכז, תוך 15 יום.

המזכירות תיידע.

ניתן היום,
כ"א סיוון תשע"ט, 24 יוני 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 22446-09/18 מאיר מן, מאיר יצחק בורקיס נ' מיכאל ברץ (פורסם ב-ֽ 24/06/2019)