פסקי דין על סמדר בראון |

37889-07/18 בבנ     26/06/2019




בבנ 37889-07/18 סמדר בראון נ' מדינת ישראל








בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון



בב"נ 37889-07-18 בראון נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט הבכיר, שמעון שטיין


מבקשת

סמדר בראון


נגד


משיבה

מדינת ישראל




החלטה


בתאריך 28.6.18 ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש וזאת בהתייחס לאיסור אחסנה של כלי רכב מסחריים על קרקע חקלאית זאת בהתייחס לחלקה 19 בגוש 3631 שבמרחב התכנון המקומי של ראשל"צ וזאת בהמשך לתצהיר מפקח שניתן ביחס לאותו שימוש ושלפיו מאוחסנים במקום כלי רכב מסחריים על קרקע חקלאית.

הצו האמור ניתן גם על רקע צילומים שעשה המפקח בשטח גל אוחיון ואשר צורפו והיוו חלק מכתב התשובה וסומן כת/1 בדיון זה.

בתאריך 17.10.18 התקיים דיון בבקשת המבקשת לבטל את הצו האמור ובמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:
"הגענו להסכמה לפיה הואיל וחלקה 19 מגודרת, המבקשת מתחייבת לנעול את השער ובכך יראו את הצו כמקויים....".

ואולם, בהמשך לביקור המפקח במקום בתחילת חודש
פברואר 2019 לפיו השתכנע שהצו לא קויים וזאת גם על בסיס צילומים חדשים שעשה במקום, הוצא צו חדש בתאריך 7.2.19 שכותרתו "צו לסגירת בנין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש". כאשר תיאור השימוש האסור שנמשך לאחר מסירת הצו המינהלי להפסקת שימוש היה "אפסנה של כלי רכב מסחריים על קרקע חקלאית".

יצויין כי בית המשפט ביקר במקום כאשר בזמן הביקור המקום היה מגודר ונעול.

במהלך הדיון היום העיד המפקח גל אוחיון ובעדותו מסר כי מצא לנכון להוציא את דו"ח הפקח שלפיו הצו לא קויים עד היום וזאת לאחר שהגיע למקום, לפחות פעמיים, התרשם כי חלו בו שינויים כאשר לדבריו בהתחלה היו במקום רק כלי רכב, לאחר מכן יותר. "בהתחלה היו כלי רכב בצבע אדום ואחרי זה הרכבים האדומים נעלמו ונכנסו רכבים לבנים וכי רואים כי יש דינאמיקה במגרש". (ראה פרוטוקול עמ' 11 שורות 9-10).
עוד מסר בעדותו כי גם מתוך התמונות אותן צילם בשטח הרי שניתן להסיק כי יש הבדלים בצפיפות שבין כלי הרכב ביחס לשתי התמונות, כאשר בתמונה שצורפה לצו הראשון רואים פחות כלי רכב וחללים ריקים, בעוד שבתמונה שצורפה לדו"ח הפקח השני, נראה המקום צפוף ומלא.

המבקשת בעדותה הדגישה כי לא הפרה את הצו, וכי המקום נעול.

עוד מסרה בעדותה כי למעשה העמידה את המקום לטובת אדם בשם יובל, זאת על מנת שיאפסן את כלי הרכב המסחריים שלו וזאת ללא תשלום או תמורה כלשהי.

עם זאת, בעדותה ציינה כי מפתחות המקום מצויים בידה וגם בידיו של אותו יובל.

עוד הוגשו במהלך הדיון שתי תצ"אות האחת משנת 2018, תאריך לא ידוע (ס/2) והשניה מספטמבר 2018 (ס/3) כאשר מעיון בהם נראה כי מספר כלי הרכב במקום דומה למעט שינויים קלים.

לאחר ששמעתי הן את עדות הפקח והן את עדותה של המבקשת, מצאתי להעדיף את עדותו של הפקח באשר לעובדה כי למעשה הצו הופר במובן זה שהיתה דינאמיקה של כניסה ויציאה של כלי רכב במקום והמגמה הינה של הגדלת כלי הרכב שבשטח ומשמעות קביעה זו היא כי השער לפחות במספר פעמים, נפתח ונסגר, לצורך כניסתם ויציאתם של כלי רכב למקום וממנו.

על אף שלכאורה טענת המבקשת היא כי היא אדישה להימצאות כלי רכב במקום, שכן לה עצמה אין תועלת כלכלית כלשהי כתוצאה מכך, הרי שלא מובנת מכאן התנגדותה להפסקת השימוש במקום כמקום אחסון לכלי רכב. (יצוין כי מדובר בקרקע שייעודה חקלאות).

נוכח קביעותיי דלעיל אני קובע כי הצו הופר ומכאן שהצו המינהלי המקורי להפסקת השימוש שהוצא בתאריך 28.6.18 הינו בתוקף. הוא הדין ביחס לצו הסגירה החדש שהוצא ביום 7.2.19.

בנסיבות אלה באחריות המבקשת להפסיק לאלתר את השימוש בשטח כמקום אחסנה לכלי רכב.

היה והמבקשת לא תעשה כן, בתוך 20 יום מהיום, אני מסמיך בזאת את הוועדה המקומית לבצע את הפסקת השימוש וזאת על חשבון המבקשת.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ט, 26 יוני 2019, בהעדר הצדדים.








בבנ בית משפט לעניינים מקומיים 37889-07/18 סמדר בראון נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 26/06/2019)