פסקי דין על אנה קזצקר | פסקי דין על גיא רסין | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח |

15855-11/17 תאמ     29/06/2019




תאמ 15855-11/17 אנה קזצקר נ' גיא רסין, מנורה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 15855-11-17 קזצקר נ' רסין ואח'



לפני
כבוד הרשמת הבכירה נעמה פרס


התובעת

אנה קזצקר


נגד


הנתבעים

1.גיא רסין

2.מנורה חברה לביטוח בע"מ


פסק דין


לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, על רקע תאונת דרכים.

רקע עובדתי ודיוני

1.
התובעת הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב, מ.ר. 71-151-54 (להלן: "רכב התובעת").


הנתבע 1 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב, מ.ר. 31-765-53, והוא זה שנהג בו. הנתבעת 2 הייתה מבטחת רכב הנתבע 1 בביטוח אחריות לנזקי צד ג', במועד התאונה (להלן: "רכב הנתבעים").

2.
התובעת טוענת בכתב תביעתה, כי ביום 13.6.17, בשעה 22:00 לערך, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת לרכב הנתבעים, עת רכב הנתבעים החל לפתע בנסיעה לאחור, בניסיונו להיכנס לחניה עם שער חשמלי, ופגע ברכב התובעת אשר היה במצב עמידה (להלן: "התאונה"). התובעת טוענת כי התאונה ארעה ברשלנותו המלאה של נהג רכב הנתבעים, אשר לא שמר מרווח מרכב התובעת, לא נהג בזהירות הנדרשת בהתאם לתנאי הדרך ונסע לאחור בניגוד לכיוון התנועה. לטענת התובעת, בעקבות התאונה ניזוק רכבה, ונזקיה הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמה. התובעת תובעת עתה את נזקיה בצירוף הוצאות עריכת השומה.

3.
מנגד, טוענים הנתבעים, כי האחריות הבלעדית לקרות התאונה רובצת לפתחו של נהג רכב התובעת. לפי הנטען, בזמן עמידת רכב הנתבעים הגיח רכב התובעת מאחור ופגע בו. לטענת הנתבעים, נהג רכב התובעת נהג בחוסר זהירות וברשלנותו גרם לקרות התאונה. בנוסף, מכחישים הנתבעים את הנזקים הנטענים שנגרמו לרכב התובעת, את הקשר הסיבתי בינם לבין התאונה ואת היקף הנזקים.

4.
בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 21.1.19, הוצגו והוגשו ראיות הצדדים. מטעם התובעת הוגשו הראיות הבאות: תמונות הרכבים מזירת התאונה, אשר צולמו על ידי נהג רכב התובעת (ת/1); תמונות נזק שצורפו לחוות דעת שמאי הרכב מטעם התובעת (ת/2); טופס ההודעה על התאונה מטעם נהג רכב התובעת (ת/3); חשבונית תיקון (ת/4); אישור אי הגשת תביעה (ת/5). מטעם הנתבעים הוגשו הראיות דנן: טופס ההודעה על התאונה (נ/1) ותמונות נזק
(נ/2).

כמו כן, נשמעו עדויות נהגי הרכבים המעורבים בתאונה (ד"ר מרק קזצקר, נהג רכב התובעת והנתבע 1) אשר נחקרו בחקירה נגדית. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

המחלוקות

5.
שתי מחלוקות ניצבות בפני
י: האחת, על מי משני הנהגים רובצת האחריות לקרות התאונה; והשנייה, סוגיית הנזק. ככל שאקבע כי נהג רכב הנתבעים אחראי במידה זו או אחרת לקרות התאונה יהא עלי לבחון את זיקתו של הנזק לתאונה והיקפו.

דיון והכרעה

6.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בנושאים שבמחלוקת ועיינתי באסמכתאות המצויות בתיק בית המשפט, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה, וזאת מן הנימוקים המובאים להלן:

שאלת האחריות

7.
נהג רכב התובעת, בן זוגה של התובעת, העיד כי בזמן נסיעתו, כאשר התנועה הייתה איטית, הבחין ברכב הנתבעים המתעתד להיכנס לחניה פרטית בתוך חצרים של בית משותף, מצד ימין של הדרך. לאחר שרכב הנתבעים פנה ימינה לכיוון החניה, ולאחר שרכב התובעת התקדם בנסיעתו, לפתע החל רכב הנתבעים בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת (עמ' 1, שורות 20-16 ועמ' 2, שורות 6-4 לפרוטוקול). בהמשך עדותו נהג רכב התובעת השיב לשאלות ב"כ הנתבעים כי לא הבחין ברכב הנתבעים נוסע אחורנית מאחר שרכב הנתבעים יצא לאחור כאשר האחרון היה מצדו הימני של רכב התובעת (עמ' 3, שורות 10-8 לפרוטוקול). נהג רכב התובעת תיאר בעדותו כי הבחין בשער החשמלי של הכניסה לחניה נפתח וכי ראה את רכב הנתבעים מתקדם לכיוון הכניסה לחנייה. לעדותו, רק לאחר מכן התקדם רכב התובעת בנסיעתו (עמ' 3, שורות 13-11 לפרוטוקול). עוד העיד נהג רכב התובעת כי לאחר שהבחין ברכב הנתבעים המתעתד לפנות ימינה, עומד בזווית לפנייה ימינה, המשיך בנסיעתו ואז שמע את רעש ההתנגשות של רכב הנתבעים ברכב התובעת (עמ' 3, שורות 25-18 לפרוטוקול).


נהג רכב התובעת העיד עוד כי נהג רכב הנתבעים סירב למסור לו פרטים ומסמכים אלא רק הקריא לו פרטים מהטלפון (עמ' 1, שורות 23-22 לפרוטוקול).


נהג רכב התובעת שלל בעדותו כי כתוצאה מהתאונה רכב התובעת נפגע במוקד ימני קדמי. לעדותו,
הנזק ברכב התובעת הוא רק באזור הדלת האחורית הימנית (עמ' 2, שורות 10-7 לפרוטוקול).


כאשר עומת נהג רכב התובעת עם תמונות מהן כביכול ניתן לראות "דבר מה" אותו ב"כ הנתבעים ביקשה לראות כנזק בדלת הימנית הקדמית, נהג רכב התובעת עמד על שלו והבהיר כי ידוע לו שהנזק מהתאונה הוא באזור הדלת הימנית האחורית וכי אינו זוכר נזק בדלת הימנית הקדמית
(עמ' 2, שורות 17-11 לפרוטוקול).

8.
נהג רכב הנתבעים העיד כי אותת ימינה ועמד עם רכבו לכיוון הכניסה לחנייה. כאשר הוא החל את החנייה הגיע רוכב אופניים מימינו והפתיע אותו. או אז, עצר נהג רכב הנתבעים את רכבו כדי לאפשר לרוכב האופניים להתקדם ומיד עם סיום המעבר של רוכב האופניים, רכב התובעת פגע בו מאחור (עמ' 4, שורות 30-24 לפרוטוקול).
נהג רכב הנתבעים תיאר בעדותו כי הקצה השמאלי האחורי של רכבו כולל צינורות בולטים והם אלה שנפגשו עם הדופן הימנית של רכב התובעת מתחילת הדופן ועד למקום בו הברזל נתפס בדלת האחורית הימנית (עמ' 5, שורות 5-1 לפרוטוקול).


נהג רכב הנתבעים שלל בעדותו כי איחר את הכניסה לחניון באמצעות השער החשמלי שכבר נסגר (עמ' 5, שורות 10-8 לפרוטוקול).


נהג רכב הנתבעים טען כי רכב התובעת פגע בו בזמן שרכבו היה במצב עמידה (עמ' 5, שורות 32-31 לפרוטוקול).

9.
לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים והראיות שהוצגו בפני
י, ראיתי לקבל כנכונה את גרסתו של נהג רכב התובעת למנגנון התאונה שאירע ולהעדיף אותה על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים. עדותו של נהג רכב התובעת נמצאה בעיני ככנה ואמינה וראיתי על יסודה להשתית ממצאים של עובדה בדבר אופן התרחשות התאונה.

10.
ודוק: אני מודעת לכך שגרסתו של נהג רכב התובעת הייתה מלווה בהשערות לגבי הסיבה לנסיעה לאחור של רכב הנתבעים. אכן, התיאורים של נהג רכב התובעת לפיהם נהג רכב הנתבעים "איחר את השער" (ת/3), "משהו הפריע לו" (עמ' 1, שורה 19 לפרוטוקול), הם בגדר השערה בלבד. נהג רכב התובעת העיד מפורשות כי לא ראה את נסיעתו לאחור של רכב הנתבעים וכי לא ראה את סגירת השער לחניה (עמ' 3, שורות 29-28 לפרוטוקול). אין לראות בתיאורים אלה כגרסה עובדתית מובהקת של נהג רכב התובעת. לא בכדי נהג רכב התובעת העיד כי כאשר הבחין ברכב הנתבעים עומד בזווית לפניה ימינה לחנייה והבחין בשער החשמלי נפתח המשיך בנסיעתו וכאשר הדופן הימנית של רכב התובעת הייתה מאחורי רכב הנתבעים, נסע רכב הנתבעים לאחור ופגע בו.

11.
איני מקבלת את ניסיונה של ב"כ הנתבעים להראות כי ישנו נזק למוקד דלת קדמית ימנית ברכב התובעת.


מעיון מעמיק בתמונות הנזק לרכב התובעת – הן התמונות שצורפו לחוות דעת שמאי רכב מטעם התובעת (ת/2) והן התמונות שצולמו בזירת התאונה (ת/1) גם על ידי נהג רכב הנתבעים (נ/2) – איני רואה בהן כל עדות לנזק לדלת הימנית הקדמית או נזק לכל אורך הדופן הימנית. נראה כי ב"כ הנתבעים נפלה לכלל טעות – מדובר ככל הנראה בהשתקפות ולא בנזק כלשהו לדלת הקדמית הימנית, ואני נוטה להאמין כי אין מדובר בהטעיה או בטענה חסרת תום לב.

אף בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת אין זכר לנזק למוקד הקדמי ברכב התובעת. ברי כי שמאי רכב סביר הבוחן ומעריך נזקים היה מציין ומתעד נזק זה גם אם אינו קשור לתאונה. ככל שהנתבעים מבקשים להראות כי השמאי מטעם התובעת השמיט את זכרו של הנזק למוקד הקדמי ימני ברכב התובעת, הרי שהיה זה אך מתבקש כי הנתבעים יודיעו על כוונתם לחקור את שמאי התובעת לפי תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 או יבקשו לבחון את רכב התובעת באמצעות שומה נגדית. הואיל והנתבעים לא פעלו במישור זה הרי הם מנועים מלהסתמך על תמונות שצורפו לחוות דעתו של השמאי ולראות בהן הפוך ממה שהן מראות.

למעשה, לא הובאה כל ראיה אמיתית לקיומו של נזק למוקד קדמי ימני ברכב התובעת.

12.
יתירה מזאת, מעיון בתמונות הנזק שצולמו מטלפון הנייד של נהג רכב הנתבעים (נ/2) ניתן לראות את רכב התובעת המצוי במנח ישר בגבולות הנתיב השמאלי, ואף צמוד לצדו של הגבול השמאלי של הנתיב השמאלי, דבר הניתן להבנה מהמרווח שיש בין הגבול הימני של הנתיב השמאלי לדופן הימנית של רכב התובעת, מה שמעיד כי נהג רכב התובעת ניסה לשמור מרווח ככל הניתן מרכב הנתבעים העומד לכניסה לחנייה ובכל זאת, רכב התובעת נפגע מרכב הנתבעים. ללמדך כי מפגש זה היה אפשרי רק כתוצאה של נסיעה אחורנית של רכב הנתבעים.

13.
זאת ועוד, אין זה ייתכן, והדבר עומד בניגוד לכל היגיון בריא ושכל ישר כי רכב התובעת יתחיל לחלוף מאחוריו ומשמאלו של רכב הנתבעים העומד, לא ייפגע בדופן הימנית הקדמית של רכב התובעת אלא רק בדופן הימנית האחורית, יותר נכון באזור הדלת הימנית האחורית. מה עוד שבעדותו מאשר נהג רכב הנתבעים כי הוא התחיל את החניה (עמ' 4, שורה 26 לפרוטוקול), דבר שיש בו כדי לתמוך בגרסתו של נהג רכב התובעת כי הבחין ברכב הנתבעים פונה לכיוון החניה.

משכך, הסבירות שרכב הנתבעים נסע לאחור בזמן שרכב התובעת נסע מאחוריו ומשמאלו, גבוהה עשרות מונים מהסבירות כי רכב התובעת פגע ברכב הנתבעים העומד ללא נוע.

14.
לא מן הנמנע כי נהג רכב הנתבעים הסיע את רכבו לאחור על מנת לאפשר לרוכב אופניים לחצות את קו נסיעתו של רכב הנתבעים.

15.
היכולת של נהג רכב התובעת למנוע את התאונה, בנסיבות העניין, הייתה מוגבלת ביותר. ברגע שנהג רכב התובעת הבחין ברכב הנתבעים עומד בזווית לפני הכניסה לחניה, ונהג רכב התובעת יכול היה להמשיך בנסיעתו הישרה באין מפריע, וזה הסיע את רכבו מאחורי רכב הנתבעים (כאשר כיוון נסיעתו ישר ומבטו ישר), אלא שבדיוק בו בזמן החל רכב הנתבעים בנסיעה לאחור, ברור הוא כי מבחינתו של נהג רכב התובעת התאונה הייתה בלתי נמנעת.

16.
נהג רכב הנתבעים הפר את הוראת תקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") הקובעת:


"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1)
סיכון או פגיעה;

(2)
הטרדה או הפרעה."

מהוראה זו יוצא כי מחוקק המשנה בחר להטיל חובת זהירות מוגברת על מי שמבקש להסיע את רכבו לאחור, שהרי אין זו דרך נסיעה רגילה, להבדיל מנסיעה ישרה.

17.
אבהיר כי לא מצאתי בהיעדרותה של התובעת שישבה לצדו של הנהג ברכב התובעת בעת התאונה כדי לפגום בעדות נהג רכב התובעת. מי שהעיד מטעם התובעת הוא בן זוגה אשר הוא זה שנהג ברכב התובעת בעת התאונה. עדותו הייתה מפורטת, עקבית, ברורה וקוהרנטית.

18.
לפיכך, התובעת עמדה בנטל להוכיח בהתאם למאזן ההסתברויות כי התאונה ארעה בעטיה של נסיעה לאחור של רכב הנתבעים בזמן נסיעתו כדין של רכב התובעת בנתיב נסיעתו. ומכאן, אחריותו של נהג רכב הנתבעים לקרות התאונה.


הנזק

19.
באשר למחלוקת בעניין הנזק וזיקתו לתאונה, אומר שמאחר שהנזק נבדק על ידי שמאי רכב בסמוך לאחר התאונה, מספר ימים בודדים לאחריה, ומאחר שצולמו צילומי נזק לרכב התובעת עוד בזירת התאונה על ידי שני הנהגים המעורבים בה, ומאחר שישנה התאמה מלאה בין נסיבות התאונה שהוכחו לבין מוקדי הנזק ברכב התובעת ואופיים, הרי שדי בכך כדי לקבוע כי הוכח הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק.

20.
באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, אומר שמאחר שהנזק הנטען נתמך בחוות דעת שמאית ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק ואף לא הודיע על רצונו לחקור את השמאי מטעם התובעת על חוות דעתו, לפי תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.


אציין כי אני רואה בחשבונית המס שצירפה התובעת לכתב תביעתה ראיה מספקת לשם הוכחת עלות תיקון רכבה.

ולסיכום

21.
הנתבעים ישלמו לתובעת את סכום התביעה בסך של 11,309 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

22.
הנתבעים יישאו באגרת בית משפט, כפי ששולמה, שכר עד התובעת, כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.55% מסכום הנזק, כפי שנפסק.

23.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.





ניתן היום,
כ"ו סיוון תשע"ט, 29 יוני 2019, בצאת השבת, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 15855-11/17 אנה קזצקר נ' גיא רסין, מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/06/2019)