פסקי דין על נתנאל מזרחי | פסקי דין על לינה מזרחי | פסקי דין על עיריית תל אביב - יפו | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב - יפו |

34276-05/19 עתמ     23/06/2019




עתמ 34276-05/19 נתנאל מזרחי, לינה מזרחי נ' עיריית תל אביב - יפו, הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב - יפו








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת"מ 34276-05-19 מזרחי ואח' נ' עיריית תל אביב - יפו
ואח'


לפני
כבוד השופט, סגן הנשיא
קובי ורדי


העותרים:

1. נתנאל מזרחי
2.

לינה מזרחי


נגד


המשיבות:

1.

עיריית תל אביב - יפו
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב - יפו
ע"י ב"כ עו"ד אלון גרוסבוים



פסק דין

1.
בפני
י עתירה כנגד עיריית תל אביב - יפו
(להלן: "העירייה") וכנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (להלן: "הוועדה המקומית"). במרכז העתירה עומדת הפקעתם של המקרקעין המצויים ברחוב דרך שלמה 156 בתל אביב וידועים כחלק מחלקה 244 בגוש 6973 (להלן: "המקרקעין"), ובמסגרתה עותרים העותרים לארבעה סעדים:

א.
"בקשה לצו מניעה המונע מהעירייה לתפוס חזקה ע"פ סעיף 8 עד גמר ההליכים".

ב.

"בקשה לסעד מן הצדק להפקיע לפי ילקוט פרסומים".

ג.

"בקשה לסעד מן הצד לקבלת שטח חלופי בגודל 956 מ"ר".

ד.

"בקשה לסעד מן הצדק להעריך את שווי המבנה, המגרש והנזיקין".
2.
כבר עתה יצוין כי במקביל להגשת העתירה דנן, הגישו העותרים לבית המשפט המחוזי המרצת פתיחה הזהה לחלוטין לכתב העתירה (ראו ה"פ 34166-05-19 מזרחי ואח' נ' עיריית תל אביב - יפו
ואח').
3.
לפיכך, הוריתי לעותרים להבהיר כיצד ומדוע פתחו בשני הליכים בהם מבוקשים אותם הסעדים, תוך שציינתי כי לכאורה לפחות חלק מהסעדים המבוקשים אינם בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים. כך גם, התרתי למשיבות להתייחס גם הן לעניין כפל ההליכים ומשמעותו.
4.
במסגרת הבהרת העותרים, נטען כי הם חפצים באיחודה של ה"פ 34166-05-19 (להלן: "המרצת הפתיחה השנייה") עם ה"פ 42896-05-13 (להלן: "המרצת הפתיחה הראשונה" - המרצת פתיחה שהוגשה על ידי העירייה כנגד העותר 1 מכוח סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות")) וכי העתירה דנן הוגשה במטרה "והיה ולא יתאפשר איחוד תיקים בהמרצת פתיחה, יתנהל הליך בעתירה מנהלית".
5.
במסגרת התייחסות המשיבות לעניין כפל ההליכים, נטען כי דינה של העתירה להימחק.
ביחס לסעד המבוקש בסעיף א', טוענות המשיבות כי הצו המבוקש מטרתו למנוע מבית המשפט בפני
ו מתבררת המרצת הפתיחה הראשונה מלתת צו למסירת חזקה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות, כאשר סעד זה אינו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים.
ביחס לסעד המבוקש בסעיף ב', טוענות המשיבות כי לא ברור מהו הסעד המבוקש אך בכל מקרה טענות העותרים בעניין ההפקעה כבר נדונו והוכרעו במסגרת
עת"מ 7275-11-15 מזרחי נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב ואח' (2.8.17) (להלן: "העתירה הקודמת") וכי ערעור על פסק הדין נדחה גם הוא, בהתאם לבקשת העותר 1 למשיכת הערעור (ראו עע"ם 8408/17 מזרחי נ' עיריית תל אביב – יפו ואח' (19.5.19)). בהקשר זה מדגישות המשיבות כי העתירה דנן (כמו גם המרצת הפתיחה השנייה) הוגשה יחד עם מתן ההודעה על משיכת הערעור שהוגש לבית המשפט העליון.

ביחס לסעדים המבוקשים בסעיפים ג' ו-ד', טוענות המשיבות כי הם אינם בסמכותו של בית משפט זה.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתב העתירה ובטענות הצדדים לעניין כפל ההליכים, אני סבור כי בנסיבות העניין דין העתירה להימחק על הסף.
6.
סעיף 8 לפקודת הקרקעות, שעניינו ב-"הפרוצדורה שיש לנקוט בה במקרה שאין מוסרים חזקה", קובע כי הסמכות ליתן צו למסירת החזקה בקרקע, כמו גם הסמכות ליתן צו למניעת או הפסקת קניית חזקה בקרקע, מסורה לבית המשפט. זאת, כאשר בסעיף 2 לפקודה נקבע כי הפירוש שיש ליתן למונח "בית משפט" במסגרת הפקודה הינו "בית המשפט המחוזי שבתחומי שיפוטו נמצאת הקרקע הנידונה".
בנסיבות אלו, ברי כי בענייננו הסמכות לדון בבקשה למתן צו מניעה המונע מהעירייה לתפוס חזקה במקרקעין מסורה לבית המשפט המחוזי במחוז תל-אביב (כערכאה אזרחית) ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים.
לפיכך, בכל הנוגע לסעד המבוקש בסעיף א', בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה.
7.
כך גם, סעיף 9 לפקודת הקרקעות, שעניינו ב"סכסוכים בדבר פיצויים וזכות-קנין ייושבו ע"י בית-המשפט", קובע כי "סכום הפיצויים המגיע, אם מגיעים פיצויים כאלה, וכל סכסוך כזה בענין טובת ההנאה או הזכות, ייושב ע"י בית המשפט שיהא לו שיפוט לברר את כל הענינים הנזכרים בסעיף זה", כאשר כאמור לעיל הכוונה היא לבית המשפט המחוזי (כערכאה אזרחית) ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים.
ודוק, לבית המשפט לעניינים מנהליים מסורה הסמכות לדון בעתירה שעניינה בסכום הפיצויים שיש לשלם בעד הזכויות בקרקע, אך סמכות זו מצומצמת יחסית וחלה רק כאשר מדובר בהחלטה של ועדת ההשגות לעניין סכום הפיצויים (ראו פרט 35 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 וסעיף 9א לפקודת הקרקעות). אולם, בענייננו, אין המדובר בהחלטה של ועדת ההשגות.
לפיכך, גם בכל הנוגע לסעדים המבוקשים בסעיפים ג' ו-ד', בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה.
8.
ביחס לסעד המבוקש בסעיף ב', אני סבור כי אכן לא ברור מהו הסעד המבוקש. עם זאת, מעיון בעתירה ובטענות שהועלו במסגרתה, ניתן אך להניח כי מדובר בסעד שעניינו בביטול ההפקעה במתכונתה הנוכחית, כאשר העותרים מעלים טענות כאלה ואחרות לעניין קיפוח והפליה (חלקן לעניין היקף ההפקעה, חלקן לעניין רישוי עסקים וחלקן לעניין תשלומי ארנונה).
9.
תחילה יודגש כי ככל שלעותרים קיימות טענות כאלה ואחרות שעניינן ברישוי עסקים או תשלומי ארנונה, הרי שמקומן של טענות אלה אינן במסגרת עתירה שעניינה בהפקעה כאמור לעיל, אלא במסגרת עתירות נפרדות ועצמאיות.
10.
זאת ועוד, הרי שהעותר 1 עתר זה מכבר, במסגרת העתירה הקודמת, לביטול ההפקעה, כאשר טענותיו נדונו והוכרעו לגופו של עניין במסגרת פסק הדין מיום 2.8.17, וכאשר ערעור על פסק הדין נדחה בהתאם לבקשתו למשיכת הערעור.
11.
בנסיבות אלה, ברי לכאורה כי בכל הנוגע לחוקיות ההפקעה, פסק הדין בעתירה הקודמת הינו בבחינת מעשה בית דין.
ודוק, אף אם עתה מעלים העותרים טענות אשר לכאורה לא הועלו במסגרת העתירה הקודמת, הרי שאין לאפשר העלתן כעת, כאשר אין ספק כי טענות אלו הועלו בשיהוי רב, כשנתיים לאחר מתן פסק הדין בעתירה הקודמת.
בהקשר זה יודגש כי על אף שבפתחה של העתירה טענו העותרים כי היא מוגשת "בעקבות ראיות חדשות שנתגלו...", הרי שבמסגרת העתירה עצמה העותרים כלל לא מבארים מהן אותן ראיות חדשות ומתי הן הובאו לידיעתן, כאשר נראה לכאורה כי מדובר בטענות ישנות הנוגעות לשנת 2005.
12.
כך גם לא ניתן להתעלם מכך שהעותרים עצמם ציינו כי הגישו את העתירה רק במטרה ולא יתאפשר איחוד התיקים בהמרצות הפתיחה, וברי כי נימוק זה כשלעצמו לא מקנה סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים.
13.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת העתירה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
14.
אין באמור כדי לגרוע מטענות הצדדים, כולל טענות הסף של המשיבות, בהמרצת הפתיחה הראשונה ו/או בהמרצת הפתיחה השנייה.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ' סיוון תשע"ט, 23 יוני 2019, בהעדר הצדדים.













עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 34276-05/19 נתנאל מזרחי, לינה מזרחי נ' עיריית תל אביב - יפו, הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב - יפו (פורסם ב-ֽ 23/06/2019)