פסקי דין על ארזי איתן | פסקי דין על כרמלי עדי | פסקי דין על ארזי ציפורה | פסקי דין על החברה הדרומית לשיווק בע"מ

150243/05 בשא     04/01/2006




בשא 150243/05 ארזי איתן, כרמלי עדי, ארזי ציפורה נ' החברה הדרומית לשיווק בע"מ




10
בתי המשפט
בשא150243/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
04/01/2006
תאריך:
כב' הרשמת מירה דהן

בפני
:

1 . ארזי איתן

2 . כרמלי עדי

3 . ארזי ציפורה

בעניין:
המבקש/ת
נ ג ד
החברה הדרומית לשיווק בע"מ
המשיב/ה
החלטה

1. בתיק הוצאה לפועל 0112765749 הוגש לביצוע על ידי החברה הדרומית
לשיווק בע"מ (להלן:"המשיבה" או "הזוכה") שטר חוב על סך 313,318 ₪ שמועד פרעונו הנקוב הוא 18/11/04.

2. הוגשה במועד התנגדות לביצוע שטר, ומשכך, עוכבו הליכי ההוצאה לפועל
וההתנגדות הועברה לדיון בבית המשפט .

3. התצהיר התומך בהתנגדות נערך על ידי מר ארזי - הוא החייב מס' 1 בתיק
ההוצאה לפועל בשמו ובשם עדי כרמלי - חייב מס' 2 וציפורה ארזי - חייבת מס' 3 (להלן:"המבקשים" או "החייבים").
לענין זה טענה המשיבה כי יש לדחות את ההתנגדות לביצוע שטר שהוגשה מטעמם של המבקשים 2 ו - 3 בשל העובדה שאלה לא הגישו תצהיר מטעמם .
לטעמי, אין לקבל טענה זו שכן המבקש 1 הדגיש שהתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר הוגש בשמו ובשם חייבים 2 ו - 3 - ראה סעיף 1 לתצהיר.

4. בדיון שהתקיים ביום 5/7/05 העיד מבקש 1 כי מבקש 2 הוא "עובד
בחברה שלנו, הוא מנהל מסירות בחברה, הוא לא בעל מניות", ובאשר למבקשת 3 העיד כי "זו אשתי, היא לא עושה כלום בחברה, היא לא בעלת מניות ולא מנהלת" - עמוד 3 לפרוטוקול.
על פי דין, המצהיר צריך להיות האדם שיודע באופן הטוב ביותר את העובדות הנוגעות לענין, ואכן, נוכח האמור לעיל, נראה כי בענייננו המבקש 1 הוא אכן האדם שיודע את העובדות באופן הטוב ביותר, ולמבקשים 2 ו - 3 אין ידיעה עודפת על העובדות שפירט המבקש 1 בבקשתו .
נוכח זאת, מקבלת את התצהיר כמוגש אף מטעמם של המבקשים 2 ו - 3.

5. בבקשתם טוענים המבקשים כי סכום השטר אינו ברור, וכי קיימת אי התאמה בין הסכום שנכתב בספרות לבין הסכום שנכתב במלים, שכן, בספרות נכתב הסכום 313,318 ₪ ובמילים נכתב "שלוש מאות אלף שלוש עשרה שלוש מאות שמונה עשרה".
המשיבות, מנגד, טענו בבקשתם למתן

פסק דין
חלקי כי טענה זו נטענה בחוסר תום לב, ומתוך נסיון להתחמק מתשלום החוב שכן, נכון ליום 18/11/04 עמד חובם של המבקשים על סך 313,318 ₪.
בע"א 18/81 בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' גולן מרדכי פדי מב(1), 376 נקבע כי :
"תקינות השטר אינה נקבעת על פי אומד דעתו של עושה השטר ו/או האוחז ואין נפקות לכוונותיהם הסמויות או הגלויות, אלא צורתו של השטר ככתבו וכלשונו היא המכרעת, ועל כן, כאשר הסכום המצויין בשטר אינו מוגדר בבהירות ומצריך פרשנות, ולו פנים לכאן ולכאן, בכך ניטל מהשיק יסוד התקינות".

אולם, נראה כי אין זה המצב בענייננו שכן, אין המדובר בשטר שנסחר ואשר אמור לעורר את חשדו של הנפרע, אלא בשטר שהושלם על ידי המשיבה עצמה (ולאחר שהתגבש החוב לטענתה) ומשכך, אין כל חשש כאמור, ועל כן, למרות שישנו אי דיוק קל בניסוח הסכום במילים, הרי שהכיתוב בספרות מבהיר גם את הסכום שנכתב במילים ומרפא הפגם ואם ניתן לקרוא לו כך, שבניסוח הסכום הרשום במילים .

6. א. לטענת המצהיר השטר ניתן כשטר בטחון להבטחת חובות של חברת
שובלים איתן ארזי בניה (1992) בע"מ (להלן:"החברה"), שהמצהיר, איתן ארזי, הוא בעל מניות ומנהל בה, מבקש 2 הוא עובד בחברה, ומבקשת 3 היא אשתו.
השטר ניתן בלא שמולא בו סכום או תאריך, תוך שסוכם בין מבקש
1, גם כנציג המבקשים האחרים, לבין שמואל שהוא מנכ"ל שניר תעשיות ניר בע"מ ואמיר קימלדירף שייצג את המשיבה כי אם תקום
עילה להפעלת השטר, הסכום שימולא הוא סכום החוב של החברה המבקשת נכון ליום שייכתב כתאריך השטר.

לטענת המצהיר, התאריך שמולא בשטר הוא 18/1/04 והסכום שמולא הוא 313,318 ₪, אולם סכום זה אינו הסכום שהחברה חבה לזוכה , לא ביום זה ולא בכלל (נפלה טעות אצל המצהיר, שכן המועד שנכתב ע"ג השטר הוא 18/11/04 ולא 18/1/04, אולם אין בשגגה זו כדי לפגום במהות הטענות וכפי שיפורטו להלן).
ביום 18/1/04 החברה היתה חייבת לזוכה ולשניר 85,443 ₪ בגין שיקים מספר 1441, 1344, 1340, 1336, 1337, 1342, 1341, 1343, 1338, 1426, 1725, 1471, 1089, 1090, 1091, 1092.
בידי הזוכה ושניר היו ביום 18/1/04 שיקים מעותדים של החברה בסך 90,386 ₪ - בגין שיקים מספר 11670, 374, 1472, 1582, 1583, 1576, 1577, 1579, 1578, 1580, 1093, 1581, 1094, 11705, 11711, 11710, 1551.
מועדי פרעון השיקים היו בתאריכים 19/1/04 - 26/1/05, דהיינו, לאחר המועד הנקוב על גבי השטר.
עוד טוען המצהיר כי קיימות חשבוניות של הזוכה ושניר בגין אספקות חודש 10/04 שמועד פרעונם צריך להיות ב - 02/05, והן בסך 41,543 ₪, בגין חשבוניות אלו לא ניתנו שיקים מעותדים.
מספרי החשבוניות הן 36950, 36968, 37000, 37010, 558370, 1558372.

ב. בדיון שהתקיים ביום 5/7/05 הודה המצהיר כי נשוא החוב הם שיקים שחזרו וחשבוניות פתוחות (ראה עמ' 3 לפרוטוקול) ובהמשך הודה כי החיובים שאמורים היו להפרע על ידי המבקשת לאחר מילוי השטר - לא נפרעו.

ג. לכאורה, יש לנו הודאה של המבקשת בקיום חוב לחברה המשיבה בסך 217,372 ₪, אולם האם יש לנו עילה לחייב את המבקשת כבר בשלב זה לשלם את החוב בו היא מודה?

לגירסת המשיבה - ודאי שכך יש לעשות והיא אף הגישה עוד קודם
לדיון שנקבע בקשה למתן

פסק דין
חלקי על סכום זה.
לגירסת המשיבה - משלפנינו תביעה שטרית והשטר מולא שלא על פי ההרשאה, לא ניתן לחייב את המבקשים בכל סכום שהוא.

7. א. סעיף 19 (ב) לפקודת השטרות (נוסח חדש) קובע, בין היתר, כי
שטר יהא אכיף אם "הושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה
שניתנה" (הדגשה לא במקור - מ.ד.)

הפסיקה פירשה חיקוק זה באופן שגם אם ניתנה הרשאה, אבל החייב מוכיח שהשטר לא הושלם בדיוק על פיה , הרי שהחייב יהיה פטור מלפרוע את השטר.

ראה לענין זה ע"א 2688/91 עודד רפפורט נ' מיכאל רוט, דינים עליון כרך לח, 497, והציטוט שהובא שם מתוך ספרו של דר' י.זוסמן :
"...המחלוקת בין הצדדים, על פיה יוכרע הדין, היא, אם מולא בשטר סכום המהווה את מה שהגיע למשיב מהמערער על פי ההסכם, או שמא, כטענת המערער, מולא בשטר סכום גבוה מהסכום שהיתה רשאית באת כוח המשיב למלא בו ..."
סעיף 19 לפקודת השטרות (נוסח חדש) הדן במילוי פרטים מהותיים החסרים בשטר קובע :
"א. היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.

ב. מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה יהיה אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה..."
וכפי שנאמר בספרו של דר' י.זוסמן, דיני שטרות, הוצאת
אבוקה מהדורה שישית, בעמ' 169:
"על פי סעיף 19(ב) לפקודה, אין חותם המסמך הלא שלם חייב, בהתאם לרשות לכאורה האמורה בסעיף הנ"ל, אלא אם הושלם המסמך "בדיוק לפי ההרשאה שניתנה". מכאן, שגם אם ניתנה ההרשאה, אבל החייב מוכיח שהשטר לא הושלם בדיוק על פיה, החייב פטור.
התוצאה היא שפלוני שהורשה להשלים שטר ולכתוב "100 לירות" הוא כתב "200 לירות", אינו זכאי לגבות 200 לירות, כי לכך לא הורשה, אך הוא גם אינו זכאי לגבות 100 לירות, כי סכום זה לא רשום במסמך, והשלמה שלא נעשתה בדיוק לפי ההרשאה, אינה חייבת וכמוה כלא נעשתה".

ב. כמפורט בסעיף 7 - 11 לתצהיר הנלווה להתנגדות לביצוע שטר, המבקשים טוענים כי הסכום שמולא בשטר מולא בניגוד להרשאה שניתנה והוא גבוה הן מסכום החוב נכון ליום מילוי השטר והן מהחוב המקסימלי האפשרי בנסיבות, ומשכך לא ניתן להפרע אותו במסגרת הליך השטר.

ג. המשיבה מסבירה הפער הקיים על ידי הפניה לכך שנלקחו בחשבון כל החיובים שלא נפרעו על ידי המבקשת, וכן בהתייחס לתנאי ההתקשרות הכלליים (ראה מש/1) שבין הצדדים בה הצהירו המבקשים כי "במידה ולא ייפרעו אחת מהחשבונות או תשלומים במועדם על פי תנאי האשראי יבוטלו כל ההנחות שניתנו, במסגרת
החשבונות כמפורט בהם מפעם לפעם, במידה ומסירת שטר או שיק לכיסוי חוב פתוח והוא לא נפרע בפועל ולא הוסדר תוך 7 ימים ניתן יהיה לבטל את ההנחות שניתנו במסגרת החשבוניות...".

אף החשבונות שהונפקו למבקש על ידי המשיבה כללו תנאי לפיו יש לשלם את החשבוניות תוך 92 ימים מעת קבלת הסחורה האמורה בחשבונית, ובמידה ולא ימולאו תנאי האשראי כאמור, כל ההנחות שקיבל הלקוח - יבוטלו, והמבקש הודה בחקירתו כי אכן אלו החשבוניות שהוא קיבל מהמשיבה (ראה עמוד 4 לפרוטוקול וכן
מש/2).

בחקירתו נשאל המבקש באשר לסכום ערכים ברוטו של כל החשבוניות הפתוחות אצלו בספרים, והשיב : "אין לי את את כל החשבוניות עצמן, כל חשבונית יש לה אחוזי מבצע שונים, אין לי כאן את כל החשבוניות אז אני לא יכול לעשות את התחשיב שב"כ המשיבה מבקשת".
וכאשר נשאל הוא מהם אחוזי ההנחה שהיו לו ענה המבקש כי "ישנם אחוזים שונים מידי פעם ופעם, יש דברים שאין מבצעים ויש פעמים שיש מבצעים, זה לא דבר קבוע, בהחלט הייתי מודע שיש מבצעים והיינו מכוונים את הקניות שלנו לפי המבצעים".

מכח תנאי ההתקשרות ברי כי יש לבטל את ההנחות שניתנו כאשר לא שולמו החשבוניות, אולם עולה בענייננו השאלה האם המבצעים שערכה המשיבה הינם בגדר הנחות, ועל כן, יש לבטלם בהעדר תשלום מצד המבקשים, או שמא כגירסת המבקשת המבצעים אינם נכנסים לגדר הנחות, ועל כן, אין לבטל את ההנחות שניתנו במסגרת המבצעים שערכה המשיבה?

ד. בדיון שהתקיים נשאל המצהיר מהו מבצע לעומת הנחה והשיב כי:
"הנחה ניתנת בגובה אחוז מסויים מכל המכירות, אם אני מגיע להסכמה עם ספק של 5 אחוז, זה כלול בכל החשבוניות ה - 5 אחוזים, אם חברת סנו מחליטה לעשות מבצע, היא עושה זאת מהסיבות שלה, כמו אם למשל היא נתקעת עם מלאי זה לא קבוע וזה משתנה מידי פעם לפעם".

ובהמשך, כשהתבקש להראות איפה מופיע הנחה בחשבונות ענה :
"בחשבונית שהגשתי אין טור הנחה, אך כתוב ערך הנחה מסחרית בת כמה אגורות, יש בנפרד מבצע והנחה".
מהאמור לעיל עולה כי המונח "ערך הנחה מסחרית" אינו נהיר, ויש לבדוק האם ישנה הבחנה בין "מבצע" ל"הנחה", ויש לסווג בין החשבוניות שבהן ניתנה הנחה במסגרת מבצע לבין אלה שבהן ניתנה הנחה שלא במסגרת מבצע כלשהו.

8. א. הלכה היא כי בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש, ובית
המשפט יטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה בדוחק.

ראה לענין זה ע"א 169/82 שלמה כץ נ' מלינה בע"מ, פד' לט(1) 511, 518, וכן ע"א 365/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון בישראל בע"מ, פד' מא(3) 319.

ב. נוכח כל שנאמר לעיל, ומשקיימת האפשרות כי השטר מולא שלא
בהרשאה, ובמיוחד בהתייחס לכך שבמועד הנקוב על גב השטר לא
כל השיקים חוללו, ומשיש מחלוקת באשר לאופן חישוב ביטול ההנחה - הרי יש כאמור לעיל, לכאורה, הגנה שטרית שיש לבחון אותה.
לענין הודאת המבקשים בחלק מהחוב כפי שבאה לידי ביטוי בכתבי טענותיהם, תשקול ב"כ המשיבה פעולותיה ויכול ועל ידי תיקון עילת התביעה, אולם אין בכך לפגום בהגנה השטרית האמורה.
ג. אשר על כן, ונוכח האפשרות להגנה שטרית - מתקבלת ההתנגדות.
קובעת הוצאות ההליך ובסך 2000 ש"ח + מע"מ על פי התוצאות
בהליך הסופי.
ניתנה היום ד' בטבת, תשס"ו (4 בינואר 2006) בהעדר
===========
מירה דהן
, רשמת
בית משפט שלום ת"א









בשא בית משפט שלום 150243/05 ארזי איתן, כרמלי עדי, ארזי ציפורה נ' החברה הדרומית לשיווק בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/01/2006)