פסקי דין על אלכסנדר יניב | פסקי דין על ליאור יניב | פסקי דין על עמית בן נתן | פסקי דין על לנה בן נתן | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח |

80456-01/19 תק     07/07/2019




תק 80456-01/19 אלכסנדר יניב, ליאור יניב נ' עמית בן נתן, לנה בן נתן, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019

ת"ק 80456-01-19 יניב ואח' נ' בן נתן ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר


תובעים

1
.
אלכסנדר יניב

2
.
ליאור יניב


נגד


נתבעים

1.עמית בן נתן
2.לנה בן נתן
3.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ



פסק דין

בפני
י תביעה בגין נזק שנגרם לרכב התובעים בתאונה שארעה ביום 11 ביולי, 2018.
העובדות וטענות הצדדים
1.
התובעים טוענים, כי בעת שרכבם עמד במעגל תנועה, רכב הנתבעים פגע ברכבם מאחור (להלן - "התאונה") וגרם לנזק בסך כולל של 5,000 ₪.
2.
הנתבעים טוענים, כי הנתבעת 2 נהגה ברכב ועמדה מאחורי רכב התובעים בפקק, וכי לא במתכוון הורידה הנתבעת 2 את רגלה לרגע מדוושת הבלם. כתוצאה מכך, רכב הנתבעים "גלש" קדימה ונגע קלות ברכב התובעים.
3.
לטענת הנתבעים, התובעים מנצלים את הפגיעה הקלה ברכבם, בכדי לתקן נזקים שהיו קיימים ברכב קודם לכן.
4.
בדיון בפני
י התובע הציג סרטון מהטלפון הסלולארי, שצולם במצלמה הקדמית המותקנת ברכב התובעים. מהסרטון עולה, כי הרכב נוסע קדימה ובשלב מסוים נבלם מעט, מורגשת טלטלה מינורית ונשמעת מכה קלה. כאמור, מדובר במצלמה קדמית כך שלא ניתן לראות את המגע בין הרכבים, אלא כאמור רואים שרכב התובעים נע מעט קדימה ונבלם קלות. יאמר כבר עתה, כי מהתרשמותי מהסרטון מדובר בנגיעה קלה מאוד של פגוש בפגוש, ולא יותר מכך.
5.
מעיון במוצגים נ/1 ונ/2 עולה, כי ברכב הנתבעים ישנם שפשופים קלים בחלק הימני-קדמי של הפגוש, וכי ברכב התובעים ישנו שבר עמוק בחלקו הימני של הפגוש האחורי.
6.
רק לאחר שנשאל על כך מפורשות, אמר התובע 2 שהיו ברכב נזקים קודמים, שנגרמו מתאונה אחרת בה ניזוק הרכב בחלקו הקדמי.
7.
הנתבעת 3 טענה, כי התובעים לא המציאו אישור על עברו הביטוחי של הרכב, ולא זו אף זו – התובעים אף מנהלים תביעה נוספת בגין נזק שאירע לרכב בתאונה קודמת, שגם בה לא דיווחו על עבר ביטוחי. הנתבעת 3 ציינה כי כשלים אלה יש בהם כדי להעיד על אמינות התובעים ועל אופן התנהלותם בתיקי בית המשפט.
8.
לאחר הדיון צרפו התובעים אישור מחברת הביטוח לפיו החל מיום 1 בינואר 2017, הוגשו שתי תביעות בגין ביטוח צד ג', האחת בחודש מרץ 2018 והאחרת בחודש יולי 2018. כן צרפו את מסמכי התביעה בקשר עם תאונה קודמת, שם מוקד הנזק היה בצד הקדמי-שמאלי.

מכאן, הרי שנראה כי אין קשר בין התאונה נשוא תיק זה לתאונה הקודמת אליה התייחסה הנתבעת 3. למרות זאת, מן הראוי היה כי התובעים יביאו בפני
בית המשפט את מלוא העובדות ולא יציגו מצג כאילו הנזק היחיד לרכבם הינו כתוצאה מהתאונה נשוא תיק זה.
דיון והכרעה
1.
על התובעים חלה החובה להוכיח את תביעתם שכן "המוציא מחברו, עליו הראיה". במסגרת זו, על התובעים להוכיח את העובדות המשמשות בסיס לתביעה, את האחריות הנובעת מהעובדות, את הנזק שנגרם להם ואת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק הנטען.
במשפט אזרחי, נטל ההוכחה נקבע בהתאם למאזן ההסתברויות.
ומהו אותו מאזן הסתברויות?
השופט יעקב קדמי, בספרו על הראיות, חלק שלישי, מהדורה משולבת תשס"ד-2003 - "באורח
ציורי נוהגים לומר שדרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ- 50% ; לשון אחר, די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את בית המשפט ב- 51% מתוך 100% המבטאים ודאות מוחלטה, על מנת לצאת ידי חובתו; ואין נפקה מינה שנותרים 49% של אי ודאות" (שם, בעמ' 1548).
כלומר, די כי התובעים ישכנעו את בית המשפט ברמה של 51% שהנזק לרכבם נגרם ע"י רכב הנתבעים, על מנת שהתביעה תתקבל.
2.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהובאו בפני
י ולאחר ששמעתי את הצדדים, סבורה אני כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח כי הנזק לרכבם מקורו בתאונה נשוא תיק זה.
3.
ראשית, פגוש רכב התובעים עתיר שפשופים שונים אשר גם לטענת התובעים מקורם אינו בתאונה בתיק זה. השבר בפגוש נראה כשבר ישן. שולי השבר "פתוחים" וחסרים בהם חלקים, אשר בנסיבות העניין ניתן היה לצפות כי יימצאו על הרצפה ליד הרכב, והם אינם שם.
4.
שנית, מיקום השבר בפגוש רכב התובעים והשפשופים ברכב הנתבעים אינם מתיישבים זה עם זה. על מנת ליצור את השבר כפי שנראה בנ/2, היה צורך הן במכה חזקה יותר ביחס למכה הקלה שהורגשה בסרטון שהציגו התובעים, והן בזוית פגיעה אחרת, שהייתה גורמת לנזקים אחרים ברכב הנתבעים.
5.
התרשמותי מעדויות הצדדים בפני
י תומכת במסקנה אליה הגעתי כאמור לעיל. עדותה של הנתבעת 2 הייתה סדורה ומהימנה עליי, ואילו התובעים לא הגיעו לבית המשפט בידיים נקיות ולא ציינו טרם הדיון כי השפשופים על הפגוש מקורם אינו בתאונה בתיק זה. מעדותם בפני
י התרשמתי, כי הערפול בסוגיית הנזקים הקודמים אינו בכדי, וגם מסיבה זו איני מוצאת לנכון לקבל את עדותם.
6.
יצוין, כי התובעים טענו, כי מדובר ברכב מיוחד, עם פגוש מיוחד שאין בנמצא בארץ ושיש צורך להזמינו מחו"ל. לכן, עלות התיקון עומדת על כ-30% משווי הרכב כולו. לו הייתי מגיעה למסקנה שמקורו של הנזק לפגוש הוא בתאונה נשוא תיק זה, יתכן והיה מקום לפצות
את התובעים מכח היקש מ"כלל הגולגולת הדקה". עם זאת, משהגעתי למסקנה כי התובעים לא הוכיחו כי הנזק נגרם ע"י הנתבעים, איני מוצאת צורך להרחיב בסוגיה זו.
סיכום
אני דוחה את התביעה.
התובעים ישלמו את הוצאות הנתבעים בסך של 750 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום,
ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 80456-01/19 אלכסנדר יניב, ליאור יניב נ' עמית בן נתן, לנה בן נתן, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/07/2019)