פסקי דין על ניסים בלילה | פסקי דין על גדעון ברנשטיין | פסקי דין על רון שיכטמן | פסקי דין על שאול שבת |

16205-12/17 א     04/07/2019




א 16205-12/17 ניסים בלילה נ' גדעון ברנשטיין, רון שיכטמן, שאול שבת








בית משפט השלום בחיפה


ת"א 16205-12-17 בלילה נ' ברנשטיין ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
2

בפני

כבוד השופט
אורי גולדקורן


התובע

ניסים בלילה

ע"י ב"כ עו"ד עודד רומנו


נגד


הנתבעים

1. גדעון ברנשטיין
2.
רון שיכטמן
שניהם ע"י ב"כ עו"ד אורי דניאל ועו"ד איתי לב

3.
שאול שבת
ע"י ב"כ עו"ד שלמה בר-עוז







החלטה

1.
התובע הגיש תביעה כספית נגד שלושת הנתבעים, בה טען כי עליהם לפצותו על נזקו "הן בשל תרמיתם של הנתבעים כלפיו, הן בשל לכל הפחות התרשלותם כלפיו, הן בשל עשיית עושר ולא במשפט, והן בשל הפרת חובתם החוזית כלפיו" (סעיף 44 לכתב התביעה).
בכתב התביעה נטען כי נתבע מס' 3 (להלן:
שאול
) שידל את התובע להחליף את רכבו ברכב מרצדס ביבוא אישי מגרמניה, והציג בפני
ו את פרטיו המדויקים של הרכב "שהוא מבקש למכור לתובע ... לרבות ... מחיר" (סעיפים 8-7 לכתב התביעה). עוד נטען כי התובע ושאול נסעו יחדיו למשרדיהם של נתבעים מס' 2-1 (להלן:
גדעון
ו
רון
, בהתאמה) "על מנת להשלים את העסקה".
צוין כי רון הציג בפני
התובע את גדעון כשותפו, וכי "בין התובע לנתבעים" סוכמה עסקת רכישת הרכב ביבוא אישי.
התובע הוסיף וטען כי ההסכם בכתב שנכרת בין הצדדים (שאינו בהישג ידו) זהה להסכם עליו
חתום גדעון
(בלבד - א"ג) עם לקוח אחר (סעיף 13 לכתב התביעה), אך ציין כי "כעולה מההסכם הוא חתום פורמלית בין הנתבע 1 לרוכש המכונית, ואולם בפועל בעסקה שבפני
נו שלושת הנתבעים היו מעורבים בעסקה, ומן הסתם לקחו חלק ברווחיה" (סעיף 15 לכתב התביעה).
בכתב התביעה צוין כי התובע העביר סכומי כסף "לגרמניה" ולחשבונו של גדעון, וכי כשנתיים לאחר שקיבל את הרכב המיובא הוא נדרש על-ידי שלטונות המכס לשלם תוספת מס, ריבית וקנס, לאחר שהתברר שהרכב נרכש בגרמניה בסכום גבוה יותר מאשר הסכום שננקב בחשבונית מזויפת שהוצגה למכס "ביוזמתם של הנתבעים". בסעיף 41 לכתב התביעה נטען כי "התובע שילם 100,209 ₪ עודפים עבור הרכב, מעבר לסכום שסוכם מפורשות עם הנתבעים, כל זאת בגלל תרמית שביצעו כנגדו הנתבעים".

2.
שאול הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה, לאור תקנות 100(1)-(2) ו-101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:
התקנות
).
בבקשה, שנתמכה בתצהיר, נטען כי על-פי כתב התביעה, אין לשאול קשר כלשהו לעסקת יבוא הרכב, כי אינו שותף של גדעון ורון וכי מעולם לא קיבל כספים מהתובע.
עוד נטען כי לא פורטה בכתב התביעה טענה עובדתית המקימה עילת תביעה נגד שאול, וכי הוספתו כנתבע תוך הצגתו כשותף עולה כדי חוסר תום לב קיצוני וניסיון להטעות את בית המשפט.

3.
בתשובת התובע לבקשה לסילוק על הסף נטען כי "בשלב זה של הדיון אין בודקים אם יצליח התובע להוכיח את טענותיו העובדתיות", וכי "רק אם מתברר כי גם בהנחה שכל האמור בכתב התביעה נכון, עדיין אין האמור בו מקים עילת תביעה כנגד הנתבע, יש מקום לדחיית התביעה על הסף".
התובע הצביע על סעיפי כתב התביעה, בהם נכתב כי שאול שידל אותו לרכוש רכב ביבוא אישי, הציג בפני
ו את פרטיו ונסע עמו למשרדיהם של גדעון ורון, וכי "בין התובע לנתבעים סוכמה עסקה", וטען כי במסגרת הדיון בבקשה לדחייה על הסף יש להניח כי כל האמור בכתב התביעה הינו נכון.

4.
בתגובת שאול לתשובת התובע נטען כי התשובה הוגשה ללא תצהיר, כי התובע זנח את טענתו בכתב התביעה בדבר היות שאול שותף של גדעון ורון, וכי "דומה שאין מנוס מבעדו אלא לתקן את כתב תביעתו ולהעמיד סדר על מכונו". הודגש כי שידול או המלצה לרכוש רכב אינו יוצר עילת תביעה.

5.
בישיבה ביום 3.7.2019 הבהיר בא-כוח התובע כי עילת התביעה הינה "נזיקית ומרמה",
וטען כי "כולם ביחד רימו וכל אחד נתן את חלקו". כשהציע בא-כוחו של שאול שהתובע יתקן את כתב התביעה ויפרט את העובדות המקימות עילת תביעה של מרמה נגד שאול, הודיע בא-כוח התובע כי אין לו עניין בכך.

6.
האם התיאור העובדתי שבכתב התביעה מקים עילת תביעה נזיקית בעוולת תרמית, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]? נפנה תחילה להלכה הפסוקה.

7.
על החובה לנסח בכתב התביעה בצורה מפורטת את העובדות המהותיות הרלוונטיות עמד השופט

זילברטל
ברע"א 2232/14
פלוני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
(פורסם בנבו, 10.8.2014):

"כתב תביעה צריך להיות מפורש וברור. אין מקום להסקת מסקנות מקטעי דברים, ממונחים כוללים או עמומים ומהפניות לדברי מומחים. יש לנסח בבהירות את העובדות שביסוד עילת התביעה. ..... . תקנה 71 לתקנות מורה כי כתב טענות "יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד ... אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן". ..... יצירת ערפל ביחס לעובדות
העיקריות והמהותיות
המהוות את עילת התובענה, במקום חידודן והבהרתן תוך הימנעות מתוספות מיותרות לכתב התביעה, אינו יכול לסייע לתובע, שכן מתוך העמימות שנוצרה לא התחדדו גבולות המחלוקת. במצב זה, אין אלא להתרשם מהמכלול, ובכל מקום בו יוותר ספק, הדבר יפעל לחובת התובע. עמד על כך השופט
י' עמית
בפסק הדין בע"א 2161/11
דרור נ' פרץ

[פורסם בנבו]
(5.2.2013), באמרו, כי: " ... ככלל, כתבי טענות אינם כתב סתרים בבחינת 'צפנת פענח' ... " (פסקה 10). באותה פרשה, עילת תביעה מסוימת לא נזכרה במפורש, ולמצער "'נבלעה' בתוך המלל של כתב התביעה ... ", עד שבסופו של יום לא הותר לתובע להסתמך עליה. לצערי, אנו נתקלים שוב ושוב בחוסר הקפדה על ניסוח נאות של כתבי טענות, והדבר יוצר קשיים לא מבוטלים בהבנת המחלוקות, מה שמשליך על האפשרות לנהל את ההליך ביעילות ולוודא שרק ראיות רלבנטיות תוגשנה והטענות תתמקדנה במחלוקות האמיתיות. מכל מקום, כאשר מתעוררת השאלה, האם טענת תביעה מסוימת כלולה בכתב התביעה אם לאו, התשובה לה לא תינתן תוך עריכת תמרונים פרשניים והסקת מסקנות. "נימוק תביעה" צריך להיות מפורש וברור".

8.
על חובת התובע לפרט בכתב התביעה תשתית עובדתית התומכת בבסיס עליו נשענת התביעה עמד בית המשפט העליון בע"א 8845/12

רום נ' זאבי
(פורסם בנבו, 25.11.2014):

"
זירת התביעה האזרחית מתנהלת על פי הכללים המפורטים שקבע המחוקק, ובהתאם לפירושם בפסיקה. תכלית הכללים היא להסדיר באופן הוגן ויעיל את האינטרסים בין הצדדים השונים להליך - ובראשם התובע והנתבע. כך, למשל, אין לכפות על התובע לחשוף את כל הקלפים שבידיו כבר בשלב המקדמי של הגשת התביעה. מאידך גיסא, יש לאפשר לנתבע הזדמנות הוגנת להיערך על מנת להתגונן מפני הטענות והתביעות שמופנות כלפיו. ..... הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע. נטל זה כולל הצגת התשתית העובדתית הנדרשת. ....
לצד הזכות של התובע לתבוע, עומדת הזכות של הנתבע להתגונן. ביסוד כללי הדיון בהליך האזרחי ניצבת הדרישה מהתובע - להציג בפני
מה על הנתבע להתגונן.

כך עולה מן הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, .... התובע איננו נדרש להפנות בכתב התביעה לסעיף קונקרטי בחוק, ואף איננו חייב לפרט בכתב התביעה את
העילה המשפטית
שעליה מתבססת תביעתו (ע"א 6157/08
אסמאעיל נ' מילאדי
,
[פורסם בנבו]
פסקה 10 (5.9.2011)). בד בבד, הדין מורה כי על התובע לציין בכתב התביעה את
הסעד
המבוקש על ידו, וכן לפרט את כל
העובדות
המהותיות המרכיבות את עילת התביעה (תקנות 9(5), 9(7), 14(ב)). הנה כי כן, בשלב של הגשת כתב התביעה, ניתן לתמצת את הכללים הרלבנטיים כך: עילות תביעה - אין חובה לפרט, סעדים ועובדות - יש חובה לפרט" (פסקה 5 לפסק דינו של השופט
הנדל
).

"תובע שמבסס את תביעתו - אף אם רק כחלופה - על עקרונות של הרמת מסך, נדרש לציין ולפרט את העובדות שמצדיקות לשיטתו הרמת מסך. הוא הדין באשר לתובע שמבסס את תביעתו על יסודות השליחות. במילים אחרות: אף אם אין הכרח לנקוב בשם המפורש - "שליחות" או "הרמת מסך", יש לפרט את כל היסודות העובדתיים הרלבנטיים כבר בכתב התביעה" (פסקה 6, שם).


"מה
תקנות עולה עקרון כללי לפיו בעל הדין שכנגד אינו אמור להיות מופתע, ועל כתבי הטענות להיות מנוסחים באופן שיתאפשר לבעלי הדין ולבית המשפט להבין מתוכם את חזית המחלוקת, ו"ככלל, כתבי טענות אינם כתב סתרים בבחינת 'צפנת פענח'" (פסק דיני בע"א 2161/11
דרור נ' פרץ

[פורסם בנבו]
בפסקה 10 (5.2.2013))" (פסקה 3 לפסק דינו של השופט
עמית
).

9.

על הקשר בין פירוט העובדות המהותיות בכתב התביעה לבין עילת התביעה עמדה השופטת (כתוארה אז)
חיות
בע"א 8963/14
נעאמנה נ' בדארנה
(פורסם בנבו, 12.7.2016):


"הלכה היא שאף שהתובע אינו חייב לפרט בכתב התביעה את העילה המשפטית עליה מתבססת תביעתו שומה עליו לפרט את כל העובדות המהותיות המרכיבות אותה ...
כך למשל בכל הנוגע לעילת ההטעיה נדרש התובע לפרט את העובדות שיהיה בהן כדי להוכיח "קיומה של טעות אצל הצד המבקש לבטל את החוזה; הטעיה שהטעה אותו הצד השני לחוזה; וקשר סיבתי כפול בין הטעות ובין ההתקשרות בחוזה וכן בין ההטעיה לבין הטעות"

......
על פי השיטה האדוורסרית "התובע מנהל את תביעתו, והנתבע מנהל את הגנתו. בית המשפט הוא הגורם המכריע, אך עליו להכריע בפלוגתות שהניחו בפני
ו הצדדים" ....
על כן כבר נפסק כי כאשר עובדה מסוימת לא נטענה כלל על-ידי התובע ולא שימשה עילה לתביעתו "אין בית-המשפט [...] יכול לסמוך עליה את פסק-הדין הניתן על-ידו" ...".

10.
ובחזרה לכתב התביעה. התייחסות פרטנית לשאול מצויה בסעיפים 4, 9-6 בלבד.
בתמצית, מסעיפים אלו אנו למדים ששאול שכנע את התובע לרכוש מרצדס ביבוא אישי מגרמניה, הציג לו את פרטי הרכב ונסע ביחד עמו למשרדיהם של גדעון ורון. אמנם בסעיף 8 נכתב כי שאול הציג את פרטי הרכב "שהוא מבקש למכור לתובע", אולם מתיאור
העסקה שבוצעה בפועל
עולה כי היא נעשתה באמצעות הסכם בכתב שבין גדעון לבין התובע, וכי גדעון הוצג על-ידי רון כשותפו. לא נטען בכתב התביעה כי שאול הינו שותף של גדעון ורון. בסעיף 15 לכתב התביעה נטען כי "שלושת הנתבעים מעורבים בעסקה", מבלי שפורטו עובדות התומכות בטענה זו והקושרות את שאול לעסקה או לתרמית המיוחסת לכל הנתבעים.

11.
כתב התביעה אינו כולל עובדות מהותיות רלוונטיות שמרכיבות את יסודותיה של עוולת התרמית.
תיאור מעורבותו של שאול בעסקת יבוא אישי של רכב מגרמניה שנעשתה על-ידי התובע אינו מאפשר להבין את חזית המחלוקת בין התובע לבין שאול. דעת לנבון נקל, כי לו היו בידי התובע עובדות קונקרטיות נוספות הנוגעות לשאול, לא היה בא-כוחו דוחה את הצעתו הנדיבה של בא-כוחו של שאול, להגיש כתב תביעה מתוקן.
אף אם יוכחו כל
העובדות
שבכתב התביעה הנוכחי הנוגעות לשאול (להבדיל מאמירות כלליות, שאינן בגדר עובדות, ונוגעות ל"נתבעים" באופן גורף), לא יהא בכך כדי לבסס את יסודותיה של עוולת התרמית.
מאחר ואין כתב התביעה מראה עילת תביעה נגד שאול, דין הבקשה להתקבל ודין התביעה נגדו להימחק.

12.
אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה ומורה על מחיקת התביעה נגד נתבע מס' 3. כן הנני מחייב את התובע לשלם לנתבע מס' 3, באמצעות בא-כוחו, הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

13.
לאור דחיית הבקשה, לאור טענת בא-כוח נתבעים מס' 2-1 להיעדר סמכות מקומית לדון בתביעה נגד נתבעים אלו ולאור הסכמת בא-כוח התובע (בדבריו בישיבה מיום 3.7.2019) להעביר את הדיון לבית משפט במחוז תל-אביב במידה ותתקבל הבקשה של נתבע מס' 3, הנני מורה על העברת התיק לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט שלום במחוז תל-אביב.



המזכירות
תעביר התיק לנשיא בתי משפט השלום במחוז תל-אביב, אשר יקבע את המותב אשר ימשיך לדון בתיק.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ט, 04 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 16205-12/17 ניסים בלילה נ' גדעון ברנשטיין, רון שיכטמן, שאול שבת (פורסם ב-ֽ 04/07/2019)