פסקי דין על אברהם קאהן | פסקי דין על משה מלאכי | פסקי דין על יחזקאל שפירא | פסקי דין על עיריית בני ברק | פסקי דין על אברהם רובינשטיין | פסקי דין על חנוך זייברט ואח' |

12014-12/18 עתמ     07/07/2019




עתמ 12014-12/18 אברהם קאהן, משה מלאכי, יחזקאל שפירא נ' עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, חנוך זייברט ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 12014-12-18 קאהן ואח'
נ' עיריית בני ברק
ואח'



לפני
כבוד השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


עותרים

1.אברהם קאהן
2.משה מלאכי
3.יחזקאל שפירא
ע"י ב"כ עו"ד עופר יובל


נגד


משיבים

1.עיריית בני ברק
2.אברהם רובינשטיין
ע"י ב"כ עו"ד מ. בר-לב
ו/או א. הלל
ו/או ע. אליהו ואח'
ממשרד מ. בר-לב ושות', משרד עורכי-דין

3.חנוך זייברט
4.מנחם מנדל שפירא
5.יהושע מנדל
6.ישראל משה פרידמן
7.שלמה זכריה קוסטליץ
8.מיכאל קקון
9.ירחמיאל שמחה שטיצברג
10.רפאל אליהו גרינבוים
11.שמואל יהודה גוסטמן
12.משה דוד מורגנשטרן
13.חיים מאיר לנגסאם
14.שלמה שטרן
15.ישראל הפטקה
16.מאיר סלומון
17.פרץ אברמוביץ
18.אליהו דדון
19.גדליהו בן שמעון
20.יעקב אברהם זכריהו
21.ישראל בן שושן
22.אברהם פרטוש
23.נתן בצלאל
24.יעקב וידר
25.אריאל ניר

26.הועדה המקומית לתכנון ובניה - בני ברק
משיבה 26 ע"י ב"כ עו"ד


אריאל יונגר
ממשרד עו"ד רון גזית רוטנברג
27.החברה הכלכלית לבני-ברק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד
עודד לבינסון




פסק דין


במסגרת העתירה שלפני מבוקש כי בית המשפט יתן הוראות לחברי מועצת עיריית בני ברק
בדבר
אופן איוש מושבים בועדות העירייה ותאגידיה על ידי נציגי הסיעות מטעם האופוזיציה במועצת העיר.
1.
מועצת העיר בני ברק מונה 27 חברים. בחודש אוקטובר 2018 נערכו בחירות לרשויות המקומיות. בהתאם לתוצאת הבחירות זכתה סיעת הרשימה התורנית המרכזית, סיעת בת של מפלגת יהדות התורה, ב- 16 מושבים מתוך 27 מושבים במועצת העיר; רשימת התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה (להלן: "ש"ס") זכתה ב-6 מושבים; סיעת רשימת בני תורה (להלן: "העותרים") זכתה ב-3 מושבים במועצה; רשימת הליכוד ורשימת סיעת 'יחד שבטי ישראל', זכו, כל אחת מהן, במושב אחד.

2.
לאחר הבחירות הורכבה קואליציה בת 22 חברי מועצה שהם נציגי הרשימה התורנית המרכזית וש"ס. באופוזיציה נותרו 5 חברי מועצה; שלושת העותרים מסיעת רשימת בני תורה, ושני חברים משתי סיעות היחיד.

3.
שתי מחלוקות מרכזיות בבסיס העתירה – האחת בעניין אופן חלוקת הייצוג בועדות העיריה, בין הקואליציה והאופוזיציה. לטענת העותרים החלטת מועצת העירייה בדבר קביעת הרכב הייצוג של חברי המועצה בועדות השונות נעשתה בניגוד לדין שכן אין הוא מבטא את חלקה היחסי של האופוזיציה בועדות השונות, כמתחייב על פי דין. המחלוקת השניה היא מחלוקת בתוך האופוזיציה, בין חברי סיעות האופוזיציה, ועניינה איוש המקומות השמורים לחברי האופוזיציה בועדות העיריה וקביעת הייצוג של איזו מבין הסיעות.

4.
טענו העותרים כי ככל שסיעות האופוזיציה לא יגיעו ביניהן להסכמות בעניין ייצוגן בועדות העיריה, כמתחייב מהוראות הדין (סעיף 150א לפקודת העיריות) הרי שבהעדר הסכמה בקרב חברי האופוזיציה על חלוקה מוסכמת של ייצוגן בין הועדות סבורה הקואליציה כי מלאכת איוש נציגי האופוזיציה בועדות תעשה על ידי כלל חברי המועצה. במצב דברים שכזה, טוענים העותרים, תהיה זו למעשה הקואליציה, לה יש רוב בין חברי המועצה, שתמנה בפועל את נציגי האופוזיציה, וממילא תמנה את הנציג הנוח לה בועדות החשובות והמשפיעות, ובכך תפגע זכות האופוזיציה להשמיע את קולה ולפקח באופן אפקטיבי על פעולות הקואליציה, פיקוח שהוא מיסודות תפקידי האופוזיציה.

5.
תחילה לציין כי לא כל המשיבים הגיבו לעתירה, ורובם אף לא התייצבו לדיונים. המשיבות 26, הועדה המקומית לתכנון ובנייה ו-27, החברה הכלכלית, סברו כי אינן נדרשות להליך שכן אין הן הקובעות את זהות החברים בועדות הללו; לא רק זאת אלא שמשיבה 26 הבהירה כי כל חברי המועצה הם חברים בועדה כך שממילא אין היא רלוונטית לעתירה.
בדיון שהתקיים לפני, לאחר ששמעתי זמן ארוך את טיעוני הצדדים (שהתייצבו) ומשהתרשמתי כי טובתה של העיר לנגד עיניהם, כמו כן מקובל עלי שההליך שבו נבחרו חברי הסיעות השונות מבטא את רצון הבוחרים ולא ראוי להעמיק ולהתערב בהתערבות שיפוטית מקום בו אפשר להגיע להסכמות, המלצתי לצדדים לקחת פסק זמן ולנסות לפתור את המחלוקות ביניהם ללא צורך בהכרעה שיפוטית. גם בחלוף 3 שבועות מאז הדיון הראשון לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות כוללות. ואולם במהלך הדיון השני הסתמן כי העותרים הגיעו להסכמות עם חברי הקואליציה, בסוגיית ייצוג חברי המועצה וחלוקת המקומות בועדות בין הקואליציה לאופוזיציה באופן שמתיישב עם הדין קרי, מתן ייצוג הולם לכל הסיעות באופן שיבטא את תוצאת הבחירות; ואכן הוגשה לבית המשפט בהמשך 'הודעה על הסכמות' וביום 25.3.19 ניתן

פסק דין
בין העותרים לבין המשיבים 1, 2 – (עיריית בני ברק
וראש עיריית בני ברק
) שנתן תוקף להסכמות בין הצדדים כפי שפורט בהודעה שצרפו.

ההסכמות בין העותרים, שכאמור הם הסיעה הגדולה באופוזיציה, לבין עיריית בני ברק
והעומד בראשה, כללו את הרכבי הועדות באופן הנותן ייצוג הולם לסיעות האופוזיציה. ראיתי בסיפוק רב (וכך אף ציינתי) את העובדה שהצדדים "השכילו להגיע להסכמות כדי שניתן יהיה לנהל את העיר בני ברק באופן ראוי המתיישב עם הוראות הדין".

6.
אך חשוב לענייננו לציין כי במסגרת ההסכמות שקבלו תוקף של

פסק דין
הוסכם על הצדדים לפסק הדין, הסכמות של העיריה והעומד בראשה, כי "אופן בחירת חברי האופוזיציה בועדות העירוניות ובגופי המשנה" יעשה על ידי חברי האופוזיציה בעצמם וכי "אין להם ענין בקביעת זהות נציגי האופוזיציה בועדות העירוניות ובגופי המשנה..." (סעיף 4 להסכמות).

בהנתן הסכמות אלה, שניתנו נקודתית לבחירות האחרונות הרלוונטיות לעתירה בשל הגישה הפרקטית ובשל החשיבות שראו הצדדים לנהל ולקדם את ענייני העיר, נותרה אך סוגיית הייצוג של חברי האופוזיציה בועדות המועצה, קרי, חלוקת הייצוג של חברי האופוזיציה בין חברי האופוזיציה עצמם.

7.
כל הנסיונות להגיע להסכמות גם בקרב כל סיעות האופוזיציה על אופן איוש הועדות לא צלחו, ובמקביל להודעה על הסכמות בין העותרים לבין משיבים 1, 2 התקבלה הודעה על "העדר הסכמה בקרב כל סיעות האופוזיציה לגבי אופן שיבוץ נציגיהם בועדות העירוניות ובגופי המשנה". למעשה הסתבר מההודעה כי הנציג היחידי שהתנגד אך לא טרח להתייצב לדיון השני (כי היו לו עיסוקים אחרים הקשורים לעבודתו), והוא גם לא הגיש תגובה לעתירה הוא נציג סיעת יחד במועצה (להלן: "המשיב 25"). לציין כי הגם שלא התייצב לדיון 'מצא' להעמיד סוג של אולטימטום השומט את הקרקע תחת האפשרות להגיע להסכמות. תוכן התנאי שהציב המשיב 25 היה כי כל שהוא מבקש הוא להתמנות להיות חבר מטעם האופוזיציה, לכל אורך תקופת הכהונה, בתאגיד העירוני - "החברה הכלכלית לעיריית בני ברק
בע"מ" (להלן: "החברה הכלכלית"), ואינו מסכים לכל הסדר אחר.


6.
בהעדר הסכמות כאמור, וכדי להתניע את מהלך איוש הועדות, עלה הצורך ליתן הכרעה. טענו העותרים (בטרם ההסכמות שקבלו תוקף של

פסק דין
) כי עמדת הקואליציה היא כי ככל שסיעות האופוזיציה אינן מגיעות להסכמות בעניין ייצוגן בועדות העיריה, כמתחייב מהוראות הדין (סעיף 150א לפקודת העיריות) מלאכת איוש נציגי האופוזיציה בועדות תעבור להחלטת כלל חברי המועצה. במצב דברים שכזה, טוענים העותרים, תהיה זו למעשה הקואליציה, לה יש רוב בין חברי המועצה, שתמנה בפועל את נציגי האופוזיציה, וממילא את הנציג הנוח לה בועדות החשובות והמשפיעות, ובכך תפגע זכות האופוזיציה להשמיע את קולה ולפקח באופן אפקטיבי על פעולות הקואליציה, פיקוח שהוא מיסודות תפקידי האופוזיציה. עוד טענו העותרים כי בענייננו מי מסיעות היחיד של האופוזיציה העירונית, כלל אינה אופוזיציה שכן ברמה הארצית קשורה סיעת האופוזיציה העירונית קשר בל ינתק למי מסיעת הקואליציה הארצית, ועל כן תשקף התוצאה של איוש מקום האופוזיציה בועדות העירוניות על ידי מחברי מועצת העיריה, את בחירת הקואליציה ואת עמדתה.

ואולם מנגד נטען על ידי משיב 25 כי בהעדר הסכמה בין חברי האופוזיציה בעניין איוש מקומות המיועדים לאופוזיציה, וככל שמלאכת האיוש תהיה רק בידי האופוזיציה, ממילא תהא התוצאה כי בידי הסיעה הגדולה בין סיעות האופוזיציה, עליה גם נמנים העותרים הכוח לקבוע את הנציגים הנוחים לה בכך נפגע המיעוט באופוזיציה, שאף הוא זכאי להשתתף בהליך קבלת ההחלטות, פגיעה עד כדי עושק כפי שנטען או 'מצב של דיקטטורה' של האופוזיציה "שהינם רוב ברור" (עמדת משיב 25 מה-17.1.19).

7.
אומר כי במסגרת החומר שהוגש לבית המשפט הובאו גם עמדות של סיעות השונות בעניינים שאינם משפטיים וניסו להאיר את עיני בית המשפט בזויות בלתי רלוונטיות לעתירה שלפני, בין השאר לעניין זיקה נטענת (אך מוכחשת מאידך) של מפלגה זו או אחרת בין מפלגות במישור הארצי לבין זה המוניציפאלי, כן טרח המשיב 25 למשל, ותאר מקצת מהכישורים שלו עצמו, כך תאר את אג'נדה שהוא מוביל ולשמה נבחר, ואת התאמתו לכהן כחבר בחברה הכלכלית שלמעשה העדר הסכמה לאיושה מנע למעשה את האפשרות להגיע להסכמות.

ברור כי אין כישורים של נציג זה או אחר או האג'נדה שלשמה נבחר היא מענייני העתירה דנא, ואין לי ספק, והדברים שהובאו במסגרת העתירה ועל ידי הצדדים השונים רק מחזקים את עמדתי, כי נכון וראוי להגיע להסכמות שכן הכרעה שיפוטית רק תרחיק את אפשרות הניהול התקין של העיר.

תמיכה בעמדתי זו ראיתי בדברי כבוד השופט א' רובינשטיין שכה מתאימים לענייננו כי "
אי אפשר שלא לפתוח בתמיהה הכיצד היה צורך להגיע לכלל ההתדיינויות הללו ובמה חטאו בתי המשפט לדרגותיהם שהוסבו לכלל גננת מוניציפלית, בנושא שיכול היה להיפתר בהסכמה, ברצון טוב ובהיגיון... מדוע להעביר מחלוקת פוליטית מעין זו לפסים של התדיינות משפטית?..."
(עע"מ 7697/14 סיעת "בר" לבקורת ואיכות שלטון נ' מועצת העיר קרית מוצקין (21.2.16)).

ואכן
אין בכוונתי להכריע בעצמי בעניין הזהות של מי מנציגי האופוזיציה שיכהן באיזו מהועדות השונות לרבות בחברה הכלכלית.

8.
סברתי כי
הזכות לקבוע את נציגי הסיעות בועדות השונות היא זכות שניתנה על פי דין בידי נבחרי הציבור, ולא בית משפט הוא שצריך להכריע בכך. תפקיד בית המשפט מצטמצם לפיקוח על יישום הנורמות המתחייבות משיטת הבחירות לרשויות המקומיות, קרי, כי ינתן
ביטוי הולם לכל הסיעות המרכיבות את המועצה בין שהן סיעות הרוב ובין שהן סיעות המיעוט שחובה לתת להם ייצוג הולם.


המוטיב החוזר בפסיקה הוא חשיבות עקרון הייצוג היחסי שמחייב מתן ייצוג הולם לכל הסיעות כך ראו למשל בע"א 2663/99 שמגר נ' המועצה המקומית רמת השרון (2000) (להלן: "שמגר"), בו החיל בית המשפט את עקרון הייצוג היחסי של נציגי המועצה בועדות, בעניין זה דובר על הועדה המקומית לתכנון ולבניה:

"נקודת המוצא להרכב הגופים הנבחרים מטעמה של הרשות המקומית על פי
עקרון הייצוג היחסי היא בקביעת ההתאמה בין מספר חברי הסיעה במועצה
הנבחרת לבין מספרם בגוף המייצג את הרשות המקומית. כך בדרך כלל, וכך גם
בועדה המקומית. קביעה זו תיעשה באמצעות השוואת כוחה היחסי של הסיעה
במועצה לכוחה בקרב נציגי הרשות בועדה המקומית".


לציין, כי בענין שמגר התייחס בית המשפט גם למצב בו עלול אותו עקרון חשוב של ייצוג יחסי להביא להעדר ייצוג של סיעה מסיעות האופוזיציה (בגלל חישוב מדויק של הגודל היחסי) ואמר כי במקרה שכזה יש למצוא פתרון ולתת ביטוי ראוי גם לאותה סיעה (שבעניין שמגר היתה סיעת יחיד),כדי שקולה ישמע.

9.
עוד ראיתי להביא את העקרון הנהוג בשיטתנו ומובא בבהירות רבה בבג"ץ 1020/99 יוסי דואק נ' דני ז'ק ראש עירית קרית ביאליק (2001) (להלן:"דואק"), כי:

"בשיקול הדעת שמפעילה מועצת עיריה בבחירת נציגיה לגופי משנה עליה להביא
בחשבון
שהם נבחרים מטעמה כנציגי הסיעות המרכיבות אותה. בגופי המשנה
בהם יכהנו עליהם לייצג לא רק את הרשות מטעמה נבחרו אלא גם את
עמדות הסיעות שנבחרו לשמש כנציגיהן. כשמדובר בסיעות אופוזיציוניות, על
הנציגים הנבחרים לתת ביטוי, בין היתר, לעמדת המיעוט המיוצג על ידם. לפיכך,
יש לאפשר לסיעה לקבוע את הנציגים מטעמה. מועמד סיעה אופוזיציונית
שאינו מקובל על סיעתו אינו יכול למלא את התפקיד הייצוגי שנועד לו.

בעניין דואק אומר בית המשפט כי את אופן יישום עקרון הייצוג ניתן ללמוד מסעיף 21(א) לחוק יסוד: הכנסת שבו נקבע כי הכנסת היא הבוחרת מבין חברי הכנסת את הועדות השונות, וסעיף 9(א) לתקנון הכנסת קובע כי חברי הכנסת יבחרו את הרכב הועדות "לפי העקרון של נציגות סיעתית".


ועל כך אומר בית המשפט כי "...מליאת הכנסת היא הבוחרת את חברי הועדות, אך היישום של עקרון הייצוג בא לידי ביטוי בשיתוף הסיעות בבחירת נציגיהן. טעם זה מוביל למסקנה, כי כדי להבטיח את עקרון הייצוג היחסי, עקרון שהוא יסוד מיסודות השיטה הדמוקרטית שלנו, יש לאפשר לסיעות להציע את נציגיהן", עקרונות בסיסיים אלה יישם בית המשפט גם ברמה של הרשויות המוניציפליות.

וכבוד הנשיא א' ברק (כתוארו אז) שהצטרף בענין דואק לקביעה הבסיסית כי על חברי מועצת העיר לבחור את נציגיה השונים לועדות תוך מתן ייצוג יחסי הולם לכל הסיעות, אך הדגיש כי כדי לממש את הייצוג היחסי "על מועצת העיריה לבחור את הנציג המקובל על סיעתו של העותר. בכך מגשימה המועצה תפיסת יסוד המונחת ביסוד מעמדה של סיעה והוא האוטונומיה של הסיעה".

וממשיך כבוד הנשיא ברק כי: "...כדי שסיעה תוכל לשמור על מעמדה ולמלא את תפקידיה, יש לאפשר לה להחליט באמצעות מי מובטח הייצוג היחסי ההולם שלה. סיעה לא תוכל לממש את ייחודה, אם גורם חיצוני (בענייננו, מועצת העיריה) ייקבע באמצעות מי מחברי הסיעה מוגשם עקרון הייצוג היחסי של אותה סיעה. אין לכפות מציאות נורמטיבית זו על סיעה מבחוץ. הקביעה באמצעות מי מוגשם עקרון הייצוג היחסי של הסיעה צריכה להיות על ידי גורם פנימי (כלומר, האורגנים של הסיעה)...".

10.
דברים עקרוניים אלה שנאמרו כבר לפני שנים ורלוונטיים עד היום מקובלים עלי אך כפי שנאמר בעניין דואק: "תהא אשר תהא שיטת הבחירה בועדות הכנסת וברשויות המקומיות בדרך כלל, איננו צריכים במסגרת הדיון שלפנינו להכריע בשאלה העקרונית במלוא היקפה", אף אני סבורה כי אין לי להכריע בשאלות העקרוניות והכבדות הללו במסגרת עתירה זו.


לטעמי יש לאזן בין הפררוגטיבה של מועצת העיריה לבחור את נציגיה לועדות השונות תוך מתן ייצוג יחסי הולם לכל הסיעות (חובה על פי דין ומעוגנת בפסיקה), לבין הזכות של כל סיעה לממש את הייצוג היחסי המקובל על הסיעה באופן בחירת זהות הנציג שמייצג אותה ובמסגרתה נבחר, זכות המיישמת את "תפיסת יסוד המונחת ביסוד מעמדה של סיעה" והוא האוטונומיה של הסיעה.

כפי שציינתי לעיל, בנסיבות שבענייננו אין לי צורך להכריע בשאלה העקרונית מאחר שנסיבות העתירה וההסכמות שקיבלו תוקף של

פסק דין
מתיישבות עם הפתרון הפרקטי שנמצא.

11.
ראיתי לציין כי מאחר שהמחלוקת העיקרית נפתרה בדרך ההסכמות כמבוטא בפסק הדין בין העותרים לבין המשיבים 1, 2, ומאחר שהצעתי דרך פרקטית לסיום המחלוקת שנותרה, סברתי כי בפן הפרקטי, עדיף לאפשר לפרק זמן כלשהו לחלוף כדי שאותו חלוף זמן יכתיב את הפתרון הטוב והנכון למחלוקת המצומצמת שנותרה לאחר ההסכמות שנתקבלו, ובעיקר לאור החלוקה המוסכמת של ייצוג הולם של סיעות האופוזיציה בצד סיעות הקואליציה, והסכמת המשיבים 1, 2 (נציגי הקואליציה) שלא להתערב בבחירת נציגי האופוזיציה; ואולם מאחר שלא נתקבלה כל הודעה/ פנייה או בקשה למדתי כי פעילות העיר ומוסדותיה, לרבות ועדות העיריה על נציגיהם לא עמדו מלכת.

חלוקת הנציגים בין חברי האופוזיציה לבין עצמם לא הגיעה לפתרון מוסכם אלא לבשה צורה של פתרון פרקטי, שאני סבורה כי בנסיבות הוא פתרון ראוי, תחת קביעת מסמרות ובודאי תחת קביעות עקרוניות שאין צורך בה במסגרת מצומצמת זו, בשלב שעיקר המחלוקת נפתר. משהוסכם, אד הוק, לגבי בחירות אלה שהתקיימו, על ייצוג הולם של חברי האופוזיציה והובטח כי קולם ישמע בצורה הולמת המייצגת את חברי האופוזיציה יש מקום לפתרון הפרקטי המוסכם על העותרים – היא הסיעה הגדולה מקרב סיעות האופוזיציה.

12.
וכשהוסכם בעתירה דנא על חברי הקואליציה שלא יתערבו בקביעת נציגי האופוזיציה, ומשהוסכם תחילה על חלוקת התיקים ועל ייצוג האופוזיציה בועדות השונות כאמור בהסכמות שקבלו תוקף של

פסק דין
, נראה כי ההצעה הפרקטית שהוצעה והוסכמה על דעת העותרים היא הצעה המתיישבת עם הדין ומשקפת במדויק את יחסי הכוחות באופוזיציה. ממילא חלוקת המושבים בועדות אינה יכולה להיות מדויקת מבחינה מתמטית, שכן לעיתים יש פער בין מספר המקומות בועדה כלשהי לבין מספר נציגי הסיעות המרכיבות את מועצת העיר ו"אין אפשרות לחלק נציגים "בשר ודם" לשברים, כנדרש על-פי חלוקה מתמטית" ולא תמיד עומד הייצוג היחסי "במבחנים מתימטיים מדוייקים" (ענין שמגר), וסעיף 249א לפקודת העיריות מתייחס לכך עת משתמש הוא במילים "ככל האפשר" וכדברי כבוד השופט חשין: "הואיל ודיוק מתימטי אינו אפשרי תמיד, הוסיף המחוקק והורנו על ייצוג יחסי ככל האפשר. ... כולנו ידענו כי יחסי כוחות בדיוק מתימטי אין ניתן לשמור עליהם, ולכך נועד הסייג של
cy-pr?s
: 'ככל האפשר'. המושג 'ככל האפשר' הינו מושג מסגרת - תכנו אינו מפורש ומפורט - והקנקן יימלא תוכן ביישום עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי והנהגתה הראויה של רשות מקומית" (בג"ץ 3250/94 אורן ואח'
נ' עירית פתח תקוה (1995)).

13.
והתוכן שהשכילו העותרים, הם הסיעה הגדולה בין סיעות האופוזיציה לקבל על עצמם, היא לשלב את נציגי כל הסיעות בהתאם לגודל הסיעה, ובאשר לועדה היחידה שלגביה לא הוסכם, השכילו העותרים לקבל את המלצת בית המשפט לשיטת הרוטציה באופן שתקופת הכהונה בחברה הכלכלית תהיה בהתאם לגודל הסיעה. כך, הגם ש"אין אפשרות לחלק נציגים "בשר ודם" לשברים" ניתן לחלק תקופת כהונה. ומאחר שהוראת החוק מורה על יישום עקרון הייצוג "ככל האפשר" או "ככל שניתן" ומאחר שלפי בית המשפט העליון יש לפרש בהרחבה את יישום העקרון ובלבד שיעשה מאמץ לשמור על יחסי הכוחות של הסיעות במועצה ולשם כך אף ניתן לחרוג מההרכב הסיעתי המדוייק (עע"מ 1207/15 רוחמקין נ' מועצת העיר בני ברק (18.08.2016) ראיתי לאמץ את ההסכמות שנתנו העותרים לדרך הרוטציה כפי שנקבע במדוייק לפי גודל הסיעות (3: 1: 1) ובכך מיושמת הדרך העקרונית של ייצוג הולם של סיעות האופוזיציה, בין שהיא סיעה גדולה ובין שהיא סיעת יחיד, "...עקרון הייצוג היחסי אינו נעצר על סף שערי האופוזיציה, אלא עליו להמשיך לנוע בין שורותיה – זהו עקרון חשוב בבחירה של נציגות פוליטית הפועלת כידו הארוכה של הגוף הנבחר..." (עניין רוחמקין).

14.
מאחר שלמעשה המחלוקת היחידה שנותרה היתה ייצוג האופוזיציה בחברה הכלכלית, ומאחר שלסיעות האופוזיציה משוריין מקום אחד, הן לפי ההסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה והן כמשתקף במספר הסיעות ובגודלן, ברור אפוא כי לא ניתן "לחלק נציגים "בשר ודם" לשברים"; מאחר שנציגי האופוזיציה כולה לוטשים עיניהם לועדה משמעותית זו הרי שרוטציה, לפי הצעתי, היא הדרך הראויה והמיטבית בנסיבות. אין בדעתי לקבל את התנאי שהציב המשיב 25 כי הוא לבדו ואין בלתו בעל הכישורים והיכולת לייצג את האופוזיציה ולבצע את תפקידה כמפקחת פיקוח אפקטיבי על פעולות הקואליציה, ועל כן עליו להיות חבר בועדת הכלכלית לכל אורך הכהונה. גם אין בידי לקבל את הטענה כי 'בדיקטטורה של האופוזיציה' מדובר שכן דרך זו של רוטציה, לא רק שהיא דרך פרקטית סבירה אלא שהיא משקפת לחלוטין את יחסי הכוחות של הסיעות השונות ונותנת ביטוי מלא לגודל הסיעה כפי שנבחרה. ברור אפוא כי ככל שהמשיב 25 אינו מעונין ליטול חלק בחברות מוגבלת בזמן בהתאם לרוטציה שהוצעה תחולק התקופה ל- 4 ולא ל-5 נציגי האופוזיציה. אומר כי פתרון זה נכון למצב אד הוק שנוצר בנסיבות הבחירות הנוכחיות והוא מבטא את אינטרס האופוזיציה בחברה הכלכלית ועומד במבחן סעיף 249א(3) לפקודת העיריות, ואף מאיינת את החשש לקיום 'עריצות הרוב' בתוך האופוזיציה.
לאור חשיבותה ותפקידה המרכזי של החברה הכלכלית כתאגיד עירוני, ומתוך כוונה כנה לאפשר ייצוג הולם גם לסיעות המיעוט מתוך האופוזיציה, סברתי כי בהעדר הסכמות אחרות פתרון הרוטציה ישמור על הלימה בין סיעות האופוזיציה ויבטא את רצון הבוחר.
אני רואה בהסכמת האופוזיציה להצעתי לרוטציה, למעט המשיב 25, הסכמה והבנה למתווה המשקף את הדין ואת ההסכמות שקבלו תוקף של

פסק דין
, ויאפשר עבודה משותפת לקידום ענייני העיר בני ברק.

15.
על כן, הנני קובעת כי אופן קביעת נציגי האופוזיציה בחברה הכלכלית תעשה בדרך של רוטציה – דהיינו, כל אחד מחמשת חברי האופוזיציה יכהן למשך שנה אחת (ברור כי בתוך סיעת העותרים ניתן לכהן גם במשך כל התקופה שהוקצבה), בכך ישמר היתרון היחסי של כל אחת מן הסיעות ומנגד לא יפגעו זכויות של אף אחת מן הסיעות.

בנסיבות – לא ראיתי לחייב בהוצאות.

ניתן היום,
ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.













עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 12014-12/18 אברהם קאהן, משה מלאכי, יחזקאל שפירא נ' עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, חנוך זייברט ואח' (פורסם ב-ֽ 07/07/2019)