פסקי דין על מיכאל ששר | פסקי דין על וסטי 1992 | פסקי דין על ארנון מוזס | פסקי דין על מרים נופך מוזס | פסקי דין על ינון אנגל |

7968/05 בשא     08/01/2006




בשא 7968/05 מיכאל ששר נ' וסטי 1992 בע"מ, ארנון מוזס, מרים נופך מוזס, ינון אנגל




4
בתי המשפט

בשא007968/05
בית משפט השלום ירושלים
08/01/2006
תאריך:
כב' השופט יואל צור
- סגן הנשיא
בפני
:
מיכאל ששר

ע"י עו"ד גדעון קורן ואח'
התובע
והמשיב בבש"א 7968/05

נ ג ד

1.וסטי 1992 בע"מ

2.ארנון מוזס

3.מרים נופך מוזס

4.ינון אנגל

שלושתם ע"י עו"ד ליבליך ואח'
הנתבעים
והמבקשים בבש"א 7968/05

ה ח ל ט ה

1. 1. החלטה זו ניתנת באשר לבקשה בש"א 7968/05 שהגישו הנתבעים כנגד התובע למחיקת נתבעים 2-4 מכתב התביעה ולדחיית בקשת התובע למתן חשבונות.

2. 2. התביעה נשוא ת.א. 5293/05 היא תביעה לסעדים שונים שפורטו בסעיף 42 לכתב התביעה וביניהם סעדים כספיים וסעד של מתן חשבונות. התובע טוען שהופרו זכויות היוצרים שלו וזכויותיו המוסריות בספר "שיחות עם רחבעם זאבי גנדי" בכך שנתבעת 1, תחת הנהלתם של נתבעים 2-4, העתיקו מתוך ספרו הנ"ל קטעים רבים ומהותיים, תרגמה אותם לשפה הרוסית ללא רשות התובע, שינתה וערכה אותם כרצונה ופרסמה אותם בעיתון וסטי1[1].

3. 3. המבקשים טענו שע"פ האמור בסעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 החברה, נתבעת 1, היא אישיות נפרדת מבעליה וכדי לתבוע את נתבעים 2-4 יש צורך בהרמת מסך לפי האמור בסעיף 6 לחוק החברות. לעניין זה נטען שהתובע לא טען את הסיבות שבגללן על ביהמ"ש להרים את המסך. זאת ועוד, נטען שאין לנתבעים 2-4 אחריות אישית, הם אינם מעורבים בתוכן המערכתי של העיתון וממילא לא יכולה להיות להם כל אחריות אישית בגין המעשים שטוען להם התובע. בנסיבות אלה, טענו הנתבעים שיש לדחות את התביעה כנגד נתבעים 2-4 ולחילופין למחקה כנגדם על הסף.

4. 4. עיון בכתבי הטענות של שני הצדדים מוביל לכמה מסקנות כדלהלן:

א. א. יש ממש בטענת הנתבעים שהדרך היחידה שיכולה להוביל לכך שנתבעים 2-4 יישאו באחריות כלשהי לנטען בכתב התביעה, ואינני מביע דיעה על כך שיש בכלל אחריות, היא קיומם של התנאים שבסעיף 6(ג) לחוק החברות הנ"ל. בעניין זה יש צורך להעלות טענות ברורות ומפורשות, שבשלב ההוכחות יהיה צורך להוכיחן, שהתקיימו התנאים המקימים אחריות מצד נתבעים אלו. טענות אלו לא מופיעות בכתב התביעה. העובדה שנתבעת 1 פעלה תחת הנהלתם של נתבעים 2-4 עדיין לא מקימה עילה להרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות מצידם.
ב. ב. פסיקת הח"מ שציטט ב"כ התובע בסעיפים 21-22 לסיכומיו אינה לעניין מקרה כגון זה שלפנינו העוסק בשאלת הצורך של הרמת מסך כדי שתהיה יריבות בין התובע לבין נתבעים 2-4.
ג. ג. התצהיר של מר דוד מאיר, מנכ"ל נתבעת 1, אינו יכול לתמוך בעובדות שטענו להן הנתבעים ושלפיהן נתבעים 2-4 לא היו לא היו פעילים בהחלטות היומיומיות הנוגעות למערכת העיתון, שכן הוא לא היה מנכ"ל העיתון בתקופה הרלוונטית. לטענתו שבסעיף 6 לתצהירו אין ערך רב בהיותה טענה משפטית שאין הוא יכול להצהיר עליה ודינה להימחק.
ד. ד. כדי שתקום אחריות פלילית (להבדיל מאזרחית) מצד נושא משרה בתאגיד צריך להתקיים התנאי שבסעיף 13 לפקודת זכות יוצרים כפי שתוקנה בתיקון מהתשס"ג. העילה היחידה להקמת אחריות פלילית מצידו של נושא המשרה היא זו שלא פיקח ולא עשה את כל שניתן כדי למנוע ייצור ומסחר בעותקים מפרים (לפי סעיף 10 לפקודת זכות יוצרים) או כדי למנוע ייצור או החזקת חפץ שייעודו ייצור עותקים מפרים של יצירה (לפי סעיף 11 לפקודת זכות יוצרים). אין לערבב בין האחריות הפלילית לאחריות האזרחית. אין גם להסיק מסקנות מקיום אחריות פלילית בתנאים מסויימים על נושאי משרה בתאגיד, שהכללים הללו חלים גם באשר לתביעה אזרחית. ההוראות הנ"ל בתחום הפלילי באו כדי שישראל, כמדינות אחרות, תעמוד בסטנדרד האכיפה הפלילית של דיני זכות יוצרים בגין עבירות בתחום זכויות היוצרים. באשר לצד האזרחי, הדרך להטיל אחריות על מנהלי התאגיד היא או ע"י הרמת מסך ההתאגדות בתנאים שבסעיף 6 לחוק החברות הנ"ל או אם התובע טוען2[2] ומוכיח שהמנהל, אישית, הפר את זכויותיו או הרשה הפרה כזו, או שהוא אחראי להפרה כזו ע"י מי מעובדיו כי אז תקום לו אחריות אישית ברוח פסה"ד הישן שטרם נס ליחו שניתן בעניין :
performing rights society v. michell& booker (1924) 1 k.b. 762
ה. ה. לכן, על התובע לבחור את המסלול שבו הוא חפץ לצעוד בו במהלך התביעה ולנסח את סעיפי התביעה ברוח ההנחיות דלעיל שאם לא כן יהיה צורך לצוות על מחיקת נתבעים 2-4. לא די בטענה שהעלה בסעיפים שונים בכתב התביעה שהמעשים נעשו "תחת ניהולם של נתבעים 2-4". עובדה זו כשלעצמה עדיין לא מטילה אחריות עליהם.

5. 5. כפועל יוצא מהאמור לעיל, ראוי היה שהתביעה כנגד נתבעים 2-4 תימחק על הסף מפני שלא הוקמה תשתית משפטית מבחינת ניסוח כתב התביעה להותרתם. אינני עושה זאת לאלתר מפני שהנתבעים בתצהיר התומך את בקשתם דנן העלו טענה שהיא עדות שמיעה (בסעיף 4 לתצהיר). לפיכך, הנני מתיר לתובע לתקן תביעתו ברוח האמור לעיל עד ליום 8.2.06, ולנתבעים זכות לתקן את כתב ההגנה עד 8.3.06. אם התובע לא יתקן את כתב התביעה בעיתו כי אז יימחקו נתבעים 2-4 ובמקביל לכך סעיפי התביעה המתייחסים אליהם.

לעניין בקשת התובע למתן חשבונות

6. 6. הנתבעים טענו שדרישת התובע למתן חשבונות וכמות הגיליונות שהודפסו אינה מעוגנת בהסכם כלשהו ומהווה פגיעה בסודות המסחריים של נתבעת 1. המקור לסעד של מתן חשבונות הוא בסעיף 6(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 המונה בין הסעדים האזרחיים השונים את הסעד של מתן חשבונות. ארנו בלום בספרו "זכות יוצרים" מציין בעמ' 186 שמתן החשבונות מתייחס לחשבון הרווחים שהרוויח המפר.אלא ש"סעד זה ניתן, אם נדרש, יחד עם צו מניעה, אבל אינו ניתן יחד עם פיצויים; על התובע לבחור בין פיצויים לבין חשבון רווחים". מאחר ובמקרה שלפנינו לא התבקש צו מניעה, דין סעיפי התביעה למתן חשבונות להימחק וכך אני קובע. לפיכך, יימחקו סעיפים 42.2 וכן 42.2.1 ועד 42.2.4 ועד בכלל.

בסיכום

7. 7. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את התובע בשכ"ט עו"ד הנתבעים בכל הקשור לבקשה זו ע"ס 1,500 ₪ + מע"מ. אין חובה לשלם סכום זה לאלתר והוא יילקח בחשבון בעת פסיקת ההוצאות לכשיינתן פס"ד.

ניתנה ונמסרה לב"כ הצדדים היום, ח' בטבת התשס"ו, 8.1.06.

יואל צור
, שופט
סגן הנשיא

1[1] התובע העלה עוד כמה עילות תביעה נוספות שאין לי צורך להיזקק להן בהחלטה זו, כגון: עשיית עושר ולא במשפט גזל והפרת חובה חקוקה.
2[2] אמנם בסעיפים 28 ו-32 לכתב התביעה ישנן טענות "קלושות" לרוח ההנחיות הנ"ל אך עדיין אין די בנטען בהן כדי להטיל על נתבעים 2-4 אחריות אישית. יש לשוב ולנסח את סעיפי האחריות באשר לנתבעים 2-4 כדי שתהיה יריבות עימם.








בשא בית משפט שלום 7968/05 מיכאל ששר נ' וסטי 1992 בע"מ, ארנון מוזס, מרים נופך מוזס, ינון אנגל (פורסם ב-ֽ 08/01/2006)