פסקי דין על זאב שטרנליכט | פסקי דין על חנוך שטרנליכט | פסקי דין על עידו אנג'ל ואח' | פסקי דין על תומר בוכריס

10074-05/19 עשא     07/07/2019




עשא 10074-05/19 זאב שטרנליכט, חנוך שטרנליכט, עידו אנג'ל ואח' נ' תומר בוכריס








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



עש"א 10074-05-19 שטרנליכט ואח'
נ' בוכריס



לפני
כבוד השופט עמית משה סובל
-שלום ת"א


ה
מערערים
:

1.זאב שטרנליכט

2.חנוך שטרנליכט

3.עידו אנג'ל

4.יעקב צ'כנוביץ

5.המשבב עיבוד שבבי (1994) בע"מ

6.פס הרכבות בע"מ


נגד


ה
משיב
:

תומר בוכריס


פסק דין


1.
ערעורם של החייבים בתיק הוצל"פ 507420-12-18 על החלטתה מיום 29.4.19 של כב' רשמת הוצל"פ נעמה טלמן-בולטין, לפיה נדחתה הבקשה בטענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ והורתה על שפעול ההליכים בתיק.
יצוין כי בתום הדיון בערעור מסרו ב"כ הצדדים כי תיק ההוצל"פ סגור לאחר שהחייבים שילמו את מלוא החוב, לרבות הסכומים עליהם מערערים.

2.
הערעור מתייחס לשלושה חיובים: אגרת פתיחת תיק ההוצל"פ כ – 6,500 ₪, שכ"ט א' כ – 24,798 וחיוב בריבית פיגורים במקום בריבית משפטית כ – 50,000 ₪.
בבסיס הערעור, שאלה משפטית אחת, האם היה מקום מלכתחילה לפתוח את תיק ההוצל"פ שעה שבאותו מועד היה קיים צו עיקול עצמי זמני שניתן ע"י בית המשפט במסגרת תביעה שהגישו המערערים כנגד המשיב. צו העיקול העצמי התייחס לסכום החוב שעפ"י תיק ההוצל"פ.

3.
בכתבי הטענות וכן בדיון מיום 1.7.19 הרחיבו ב"כ הצדדים המלומדים מעבר לשאלה היחידה הטעונה הכרעה והעלו טיעונים שלא נדרשו ואשר ניתן לראות בהם רק כהבהרת המחלוקת ופריסת הרקע העובדתי הכולל, שכן בין הצדדים התנהלו, מתנהלים וכנראה גם יתנהלו בעתיד הליכים משפטיים שונים שלא בהכרח קשורים לחוב הנדון כאן.

4.
החיוב באגרה ובשכ"ט האם הינם כדין, תלויים בשאלה האם היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ, בנסיבות העניין ואילו שאלת סוג הריבית עדיין רלוונטית, גם אם יקבע שתיק ההוצל"פ נפתח כדין שאז יש לקבוע לפי איזה ריבית משפטית או פיגורים, יש לחשב את קרן החוב ולאילו תקופות.

5.
במסגרת הליך קודם שבין הצדדים נערך הסדר גישור מיום 28.3.16 שאושר ב

פסק דין
ביום 31.3.16.
עפ"י הסדר הגישור הוסכם למינוי מומחה שיקבע את הסכום שעל המערערים לשלם למשיב תמורת העברות מניותיו בחברה להם.
משקבע המומחה את הסך של 655,200 ₪, נחתמה ע"י כב' השופט מגן אלטוביה ביום 31.10.18 פסיקתא חלקית לתשלום הסכום האמור ואף נקבע כי המועד אשר נקבע בפסק הדין לביצוע התשלום בפועל הינו 29.4.18.
על בסיס הפסיקתא החלקית נפתח ביום 10.12.18 תיק ההוצל"פ.
המערערים הגישו תביעה לבטל את חוות דעתו של המומחה, רו"ח אורי כהן, בטענה של חריגה מסמכות ותביעתם נדחתה ב

פסק דין
מיום 13.12.18.
על פסה"ד הגישו המערערים ערעור לבית המשפט העליון שעדיין לא נדון ולא הוכרע, הגם שנעשה הסדר במסגרת הבקשה שהגישו לעיכוב ביצוע.
יש לומר כי כל עוד לא בוטל פסק הדין ולא בוטלה חוות דעתו של המומחה, הרי שפס"ד הגישור וחוות דעת המומחה תקפים לכל דבר ועניין, וניתן לפעול על פיהם.

6.
טרם פתיחת תיק ההוצל"פ, בתאריך 14.6.18, ניתן במעמד צד אחד צו העיקול העצמי במסגרת התביעה שהגישו החייבים, או חלקם, כנגד המשיב.
בהמשך עתר המשיב לביטול העיקול העצמי שבוטל בסופו של יום בתאריך 16.1.19. ואולם החוב בתיק ההוצל"פ נפתח עוד קודם לביטול העיקול.
למרות שפסק הדין חייב את כל החייבים, נפתח תיק ההוצל"פ, טרם ביטול צו העיקול, אך לא כלל במסגרת החיובים את המחזיקים, עפ"י צו העיקול ואלו הוספו בתור חייבים לאחר שבית המשפט דחה את התביעה לביטול הסדר הגישור ו/או את חוות הדעת של המומחה.

7.
לטעמי ולהבנתי, רשאים היו המערערים לכלול במסגרת הבקשה בטענת "פרעתי" את הטענה לפיה לא היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ ואזי ממילא אינם חייבים.
כבר קבעה הפסיקה ודעת מלומדים כי התיבה "פרעתי" לא תפורש במובן המצומצם והמילולי אלא באופן רחב המאפשר לכלול כל טענה שהיא שאם תתקבל תפטור את החייב מלמלא אחר פסק הדין.
ראה בנדון בספרו של בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות".



8.
באשר למחלוקת הבסיסית טוענים המערערים כי הכספים המעוקלים שימשו למשיב בטחון לתשלום החוב ומאידך עפ"י צו העיקול היו מנועים מלעשות שימוש בכספים, לרבות לתשלום החוב ודין העיקול הזמני כדין החלטה על עיכוב ביצוע ששניהם מאפשרים לחייב שלא לשלם את החוב.
מנגד טוען המשיב כי עיקול כשלעצמו אינו מהווה פירעון בפועל ועיקול עצמי שניתן בתביעה שכלל עוד לא נדונה ולא הוכרעה וכאשר החוב הנתבע מוכחש, אין בה כדי למנוע מהמשיב מלפתוח תיק הוצל"פ לגביית חוב פסוק.
ייאמר כבר עתה כי מקובלת עלי מסקנתה של הרשמת הנכבדה כי לא היתה מניעה מלפתוח את תיק ההוצל"פ ואף הנימוקים, בכל הכבוד, מקובלים.
עיקול כשלעצמו הינו הליך דיוני שאיננו מקנה זכויות אלא נועד לשריין נכס, רכוש או כסף בשלב שטרם הוכרע הדין ועד למתן

פסק דין
.
עיקול עצמי איננו בבחינת פרעון ואין בו כדי לקבל טענת "פרעתי" ולהורות על סגירת תיק ההוצל"פ.

9.
משקבעתי כי תיק ההוצל"פ, בנסיבות העניין, נפתח כדין הרי שחלים על המערערים כל החיובים שבמסגרת התיק.
באשר לסוגית הריבית, טענו המערערים כי לא היה מקום לחייבם בריבית פיגורים, הגם שמסכימים לריבית משפטית מיום 29.4.18 (המועד שנקבע בפסק הדין לביצוע התשלום).
דא
עקא ששאלת הריבית (משפטית או פיגורים) הוכרעה בהחלטה נפרדת של רשמת ההוצל"פ בתאריך 21.12.18 ובהחלטה זו נקבע מפורשות חיוב של ריבית פיגורים מיום 29.4.18.

10.
המערערים לא ערערו על ההחלטה הנ"ל ובערעור שבפני
י ציינו מפורשות כי מערערים על החלטת הרשמת מיום 29.4.19.
משהפכה החלטת הרשמת מיום 21.12.18 לסופית וחלוטה, לא ניתן לתקוף את ההחלטה, אגב ערעור על החלטה אחרת.
בדיון טען ב"כ המערערים (עמ' 3 שורות 5-8) כי אם יקבע בית המשפט שלא היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ הרי שקביעה זו תחול גם לגבי ריבית הפיגורים.
ואולם, כשקבעתי כי התיק נפתח כדין הרי שנותרת בעינה גם החלטת הרשמת מיום 21.12.18 לגבי ריבית הפיגורים.



11.
לסיכום, הערעור נדחה בזאת.

המערערים ישלמו למשיב הוצאות הערעור בסך של 5,000 ₪.

המזכירות תעביר לב"כ המשיב את הפיקדון שבתיק בסך 5,000 ₪, בגין הוצאות הערעור.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים
.

ניתן היום,
ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.











עשא בית משפט שלום 10074-05/19 זאב שטרנליכט, חנוך שטרנליכט, עידו אנג'ל ואח' נ' תומר בוכריס (פורסם ב-ֽ 07/07/2019)