פסקי דין על איי.די.איי חברה לביטוח | פסקי דין על משה ביאר | פסקי דין על דוד שוכר

12643-10/18 תאמ     14/07/2019




תאמ 12643-10/18 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, משה ביאר נ' דוד שוכר








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 12643-10-18 לביטוח ואח' נ' שוכר ואח'



לפני
כבוד הרשם הבכיר אבי כהן


ה
תובעים
:

1.
איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

2.משה ביאר
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד גיא דורון (משרד גולני-איזנברג)


נגד


ה
נתבעים
:

1.דוד שוכר

2.שירביט חברה לביטוח בע"מ

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד דנה רייכנשטיין (משרד משה מצליח)


פסק דין


לפניי תביעה כספית מיום 7.10.18 ע"ס 10,559 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 11.4.18 בין רכב התובעים לבין רכב הנתבעים. התביעה הוגשה והתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 8.7.19 נערכה בפני
י ישיבת הוכחות (שהיא גם הישיבה היחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן ובעיקרן עדויות שני הנהגים המעורבים (התובע 2 ברכב התובעים והנתבע 1 ברכב הנתבעים). בתום הישיבה הוחלט על הגשת סיכומי טענות בכתב, וכל הצדדים אכן הגישו סיכומיהם.

דיון והכרעה

דין התביעה – להתקבל.

ממכלול הטענות והראיות (לרבות סיכומי הצדדים) עולה, כי המחלוקת היחידה הטעונה הכרעה שיפוטית בפס"ד זה עניינה בשאלת נסיבות התרחשות התאונה ובשאלה הנגזרת של מיהות הנהג האשם בנזיקין בהתרחשותה.

גרסת התובעים

בסעיף 3 לכתב התביעה נרשם כך: "ביום 11-4-18, בכביש היציאה מאיילון דרום לשד' יוספטל, בעת פניה ימינה, מול הרמזור, נפגע הרכב בכנף קדמית ימנית ע"י הפוגעת שנסע בנתיב השמאלי וניסה לפנות ימינה ממנו, כאמור, תוך פגיעה ברכב".

גרסת הנתבעים

בסעיף 5 לכתב ההגנה נרשם כך: "מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ב' 3 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי בעת נסע הנתבע 1 בנתיב השמאלי כדין, לפתע סטה רכב התובעים מהנתיב הימני אל עבר נתיב נסיעת רכב הנתבעים, פגע בו וגרם לתאונה".

הכרעה

אני מאמץ את גרסת התובעים, שעדיפה בעיני על פני גרסת הנתבעים, וקובע כי נהג רכב הנתבעים אשם באופן בלעדי בנזיקין בקרות התאונה.

נימוקיי בתמצית הראויה לפס"ד בסדר דין מהיר

·
מצאתי את עדות נהג רכב התובעים מהימנה, מסתברת ומשכנעת יותר מאשר עדות נהג רכב הנתבעים. הנחיתי עצמי לתת משקל גדול למהימנות העדויות בנסיבות, בהיעדר עדויות אחרות ובהיעדר ראיה אובייקטיבית/ניטרלית אחרת.
·
עד התביעה הותיר בי רושם של עד אמין במיוחד, דבר שאיני יכול לומר על עד ההגנה.
·
עד ההגנה העלה בעדותו במשפט השערה כי הנתיב הימני (שבו נסע עובר לתאונה רכב התובעים) היה פקוק, אך, פרט לכך שמדובר בהשערה ספקולטיבית, ומגמתית בנסיבות, תוכנה גם אינו נכון, ומעדות נהג רכב התובעים לא עולה קיומו של כל פקק במקום (רכבו היה שני מהצומת בעת ההמתנה ברמזור באור אדום).
·
עד ההגנה טען בעדותו במשפט כי רכב התובעים ביצע מעבר חד מנתיב לנתיב עובר לתאונה וכי נהג רכב התובעים אף הודה באזניו בכך לאחר התאונה ואף טען כי אותת (שמאלה מן הסתם), אך עדות זו, פרט לכך שאין לה כל זכר בטופס ההודעה שנמסר לנתבעת (מוצג נ/1) אינה סבירה ואינה מתקבלת על הדעת בעיני, מאחר שמשמעותה היא שנהג רכב התובעים שיר ממש ובאופן בוטה בעדותו, ולכן איני מאמין כלל. יצוין, והדבר נזקף לחובת הנתבעים, כי עד התביעה לא עומת בחקירתו הנגדית עם הטענה הנ"ל לפיה כביכול אישר באוזני נהג רכב הנתבעים לאחר התאונה כי ביצע מעבר מנתיב לנתיב. מצופה היה שנהג רכב התובעים יישאל על כך בחקירתו, ומשלא נשאל, קמה חזקה ראייתית לחובת הנתבעים, כי לא היו מעוניינים לשמוע את תשובתו לשאלה זו.
·
נתתי משקל ראייתי לחובת הנתבעים לעובדה שהנתבע 1 ויתר למעשה על הגשת תביעת פיצוי נגדית משלו על הנזק העצמי שנגרם לרכבו בתאונה. מדובר אמנם בנזק לא גדול, אך הנתבע העיד כי שקל בהחלט לתבוע פיצוי ואף נקט מהלכים לשם כך, ולבסוף ויתר על כך, ולכן לוויתור יש תוקף רב יותר בנסיבות. בהקשר זה יצוין כי הגשת תביעה נגדית הינה עניין פשוט מאוד, ומשעה שהתובעים הגישו תביעה עיקרית, יכול היה הנתבע להיעזר בשירות המשפטי שהעניקה לו מבטחתו (הייצוג של משרד ב"כ הנתבעים), לשם הכנת והגשת תביעה נגדית, וגם העובדה שהזדמנות נוספת זו לא נוצלה מדבר בעד עצמה, לחובת הנתבעים.
·
לקחתי בחשבון גם העובדה הלא שנויה במחלוקת, כי, עובר לתאונה, רכב התובעים היה בתחילת נסיעה (לאחר המתנה באור אדום ברמזור) ואילו רכב הנתבעים הגיע לאחר מכן בנסיעה שוטפת, כלומר במהירות גבוהה יותר מרכב התובעים, ואפשר בהחלט שהבדל מהירויות זה בצירוף העובדה שהכביש לפונים ימינה היה בעיקול, הביאו לכך שרכב הנתבעים לא שמר על גבולות נסיעתו בתוך נתיבו השמאלי, וסטה ימינה לעבר הנתיב בו נסע רכב התובעים, ובנסיבות הספיקה סטייה קלה כדי לגרום לתאונה.

סיכום

התביעה מתקבלת במלואה.

על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

1.
סך של 10,559 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 7.10.18 ועד יום התשלום המלא בפועל.
2.
סך של 374 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 7.10.18 ועד יום התשלום המלא בפועל.
3.
סך של 374 ₪ בגין מחצית שנייה של אגרת בית משפט שטרם שולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.
4.
סך של 5,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל.

הגזברות
תפעל לגביית המחצית השנייה של אגרת ביהמ"ש שטרם שולמה.


ניתן היום,
י"א תמוז תשע"ט, 14 יולי 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 12643-10/18 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, משה ביאר נ' דוד שוכר (פורסם ב-ֽ 14/07/2019)