פסקי דין על דפנה גוטמן | פסקי דין על ענת לובלינג קפנר | פסקי דין על עמיקם יפת ואח' | פסקי דין על קרסו מבנים 38 | פסקי דין על עו"ד דריאנה שכטר |

42673-01/16 א     26/05/2019




א 42673-01/16 דפנה גוטמן, ענת לובלינג קפנר, עמיקם יפת ואח' נ' קרסו מבנים 38 בע"מ, עו"ד דריאנה שכטר








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 42673-01-16 גוטמן ואח'
נ' קרסו מבנים 38 בע"מ
ואח'







מספר בקשה:23
לפני
כבוד השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקשים

1
.
דפנה גוטמן
2.

ענת לובלינג קפנר

3
.
עמיקם יפת
4. אורית קים יפת
5
.
מיכאל גור

6. לינדה גוב
7. עינת חבסוב
8
.
רונן חבסוב
ע"י ב"כ עו"ד קרן בצר

ו/או שלומי לוויים


נגד

משיבים
1. קרסו מבנים 38 בע"מ
2. עו"ד דריאנה שכטר
ע"י ב"כ עו"ד רביטל סבג
משרד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות' עורכי דין




החלטה
לפני בקשה לתיקון כתב התביעה ולחלופין בקשה לפיצול סעדים.

1.
התובעים, בעלים של דירות בבנין מגורים ברחוב קסם 3 בהרצליה, פנו לבצע עבודות תמ"א 38 בבנין בו הם מתגוררים. לביצוע פרויקט התמ"א התקשרו בשנת 2008 עם חברת קרסו מבנים 38 בע"מ
(להלן: "קרסו"); פרויקט זה הוא הבסיס לתובענה דנא שהגישו התובעים. לתובעים היו טענות שונות בעניין ביצוע הפרויקט בין השאר טענות להפרת חוזה ולליקויי בנייה ואותן העלו במסגרת כתב תביעה שהוגש בחודש ינואר 2016. לכתב התביעה צרפו התובעים חוות דעת מומחים מטעמם שנועדו לתמוך בטענותיהם, הן באשר לליקויים והן באשר לירידת ערך הדירות.

2.
לאחר שגם לכתב ההגנה צורפה חוות דעת מטעם הנתבעת ראיתי למנות ביום 29.12.16 מןמחה מטעם בית המשפט בתחומי מומחיותו (הנדסה ושמאות מקרקעין), הוא אינג' צבי רון (להלן: "המומחה"). במסגרת ההחלטה הוריתי לצדדים להעביר למומחה את כתבי הטענות לרבות נספחיהם ואת חוות דעת המומחים מטעם הצדדים – זאת ותו לא!
אלא שכפי שהסתבר לנתבעים לגמרי במקרה, העבירו התובעים חומר נוסף למומחה ללא שביקשו רשות לעשות כך. משכך, פנו הנתבעים בבקשה לפסול את המומחה, ולאחר שקבלתי מהמומחה תשובה לשאלתי כי לא עיין בחומר הנוסף וכי ניתן להפרידו מהחומר שהיה על הצדדים להעביר אליו ולאחר שגם קיימתי דיון נחה דעתי כי המומחה לא ראה את החומר הנוסף ויוכל ליתן חוות דעת מטעם בית המשפט בהתאם להוראות שקיבל.

3.
עתה, למעלה משלוש שנים מיום הגשת כתב התביעה ולאחר שהפרויקט הסתיים זה מכבר וגם לאחר שהמומחה מטעם בית המשפט כבר ערך מספר ביקורים במקום ועליו להגיש את חוות הדעת לבית המשפט, ראו התובעים להגיש בקשה לתקן את כתב התביעה בהתאם לחוות דעת חדשה של מומחה מטעמם שהוזמנה על ידם לבקשתם וזאת לטענתם כי בחוות הדעת שהוגשו בצירוף לכתב התביעה תיעדו את מצב הדירות ואת הרכוש המשותף עובר להגשת כתב התביעה ולימים, כך לטענתם, המשיכה קרסו לבצע עבודות בבניין שגרמו לטעמם לליקויים נוספים, שגם תיקונם בוצע באופן לקוי או לא תוקנו כלל.

מאחר שליקויים אלה אינם חלק מכתב התביעה, אין המומחה רשאי להתייחס לאלה, ועל כן עתרו התובעים להוסיף לכתב התביעה ליקויים כמפורט בחוות דעת מומחה שמצאו לערוך בשלב זה של ההליך וכן בקשו לתקן את הסעדים ולחייב את קרסו לפצות את התובעים בגין הליקויים שמופיעים בחוות הדעת החדשה שהזמינו, לחלופין עתרו התובעים להתיר להם לפצל סעדים כדי לאפשר להם להגיש תביעה נפרדת בגין הליקויים שהתגלו להם לדבריהם לאחר הגשת כתב התביעה.


4.
הנתבעים התנגדו לבקשה ממספר טעמים. כך טענו כי בתיקון כתב התביעה מבקשים התובעים בעצם לאפשר להם להוסיף עילות חדשות כשלוש שנים לאחר שהסתיים הפרויקט, עילות שאינן מתאפשרות על פי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973. כן נטען כי הוספת עילות חדשות בעת הזאת תעכב את הדיון, תכביד ותסרבל את בירור התביעה ותצריך למעשה פתיחת הדיון מחדש בדרך של הגשת כתב הגנה מתוקן, חוות דעת מומחה נוספות, המצריכות כמובן ביקורים במקום, של כל אחד מהמומחים. עוד הוסיפו וטענו כי גם בפן הטכני מבקשים התובעים לעקוף את המתחייב מהוספת עילות שסכומן כחצי מיליון שקל ללא הגדלת סכום התביעה וממילא ללא תשלום האגרה. כן טענו להתנהלות חסרת תום הלב של התובעים, הן בשל השיהוי הניכר של שלוש שנים מהמועד שבו נוצרו לכאורה העילות החדשות וכן הזכירו את ניסיונם להשפיע על המומחה מטעם בית המשפט כשהגישו לידיו חומר נוסף שלא היה אמור להמסר לו.
גם את הבקשה לפיצול סעדים ביקשו הנתבעים לדחות מאחר שלא הוצג כל אינטרס לגיטימי המצדיק את פיצול ההליך.

5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובהיעדר תשובת התובעים, שלא מצאו להשיב חרף האפשרות שניתנה להם (החלטה מיום 9.12.18) אלא עתרו ביום 1.5.19 למתן החלטה בבקשתם, ראיתי לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה וכן את הבקשה החלופית לפיצול סעדים.

6.
בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יוכל בעל דין לתקן את כתב הטענות לאחר שהתיר זאת בית המשפט. אכן הגישה הנוהגת בבקשות מסוג זה היא גישה ליבראלית ואולם מקום בו הוגשה הבקשה לתקן את כתב הטענות בשיהוי ניכר או בחוסר תום לב, או כאשר התיקון המבוקש עלול לפגוע בזכויות מהותיות של הצד שכנגד כגון שלא יוכל לעשות שימוש בטענות הגנה שהיו קמות לו אם היה מוגש כתב הטענות מחדש (רע"א 2345/98 ס' דנגור ואח'
נ' ליבנה (1998)), יהיה על בית המשפט לבחון היטב את מהות הבקשה ולאזן בין האינטרסים הנוגדים.

7.
בענייננו תיקון כתב התביעה במועד הזה לא רק שאינו מסייע לבית המשפט לבחון את הטענות שהובאו במסגרת כתב התביעה שהוגש, את הנסיבות ואת העילות שפורטו בכתב התביעה ונתמכו בשמונה(!) חוות דעת אלא שהבקשה מכבידה על ההליך מסרבלת אותו ואינה תורמת לפלוגתאות מאומה, רק להיפך!
מדובר בהוספת עובדות חדשות, חוות דעת חדשות שהוזמנו בעת הזאת על דעת התובעים בלבד, וכל רצונם להרחיב את יריעת המחלוקת ולהוסיף סעדים כאילו מדובר ב'אירוע מתגלגל' ודינאמי המצריך עדכונים.
להדגיש כי השלב אליו הגיע ההליך הוא לאחר שכבר מונה מומחה מטעם בית המשפט ולאחר שהמומחה נדרש לביקור מקצועי במקום 3 פעמים, לא לפני שנדרשה התערבות בית משפט להתגבר על קשיי התיאום של ביקור המומחה; וגם לאחר שהתובעים ניסו להעביר לעיון המומחה מטעם בית המשפט חומר לשימושו ללא שקיבלו היתר לכך ונאלצתי להכריע בסוגיה זו, וגם לאחר שחלף פרק זמן ניכר מאז התקדם ההליך דנא במינוי המומחה מטעם בית המשפט.

8.
הבקשה כולה עוסקת בנסיון של התובעים להעלות פלוגתות חדשות הנוגעות לבדיקה מאוחרת שנערכה על יד המומחה מטעם התובעים שבעבר כבר נתן שתים מתוך שמונה חוות הדעת שהוגשו כבר במסגרת כתב התביעה.
לא מצאתי כל נימוק סביר ולא נימוק משכנע המצדיק לתקן את כתב התביעה בעת הזאת. התרשמתי כי הסיבה היחידה לבקשה דנא היא 'החיפזון' להגיש את כתב התביעה בינואר 2016, לכאורה בטרם התגבשו עילות התביעה (ראו למשל סעיפים 6.26 ו-6.45 לכתב התביעה), ובהתעלם מהחובה להגיש תובענה הכוללת את מלוא הסעדים. כאמור לא ראיתי כי הבקשה כוללת פלוגתות חדשות שיש בהן לתרום לליבון המחלוקות בין הצדדים אלא להיפך כפי שכבר ציינתי מדובר בבקשה שתוצאת קבלתה הוא להחזיר את ההליך אחורה לתחילתו, דבר שלא רק שיגרום לבזבוז זמן ומשאבים, אלא לצורך בהגשת כתבי טענות מתוקנים, חוות דעת מתוקנות ולפגיעה משמעותית בצד שכנגד.

9.
עיינתי בפרטים שמבוקש להוסיף ועל בסיסם מבוקש תיקון כתב הטענות, ולא ראיתי לפרטם, רק לציין כי רבים מהפריטים שצויינו בבקשה לא הופיעו בכתב התביעה ולא באיזו מחוות הדעת וכי נכון היה להמתין לסיום הפרויקט ולאפשר את ריכוז כל הליקויים, שכן את אלה (או למצער את רובם) מבוקש לצרף היום בעת הזאת, צירוף לא ראוי.

כפי שאמרתי הגם שסדרי הדין מאפשרים היעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה בכל שלב של ההליך, אני סבורה כי אין זה המקרה בו יש לאפשר התיקון לאחר כשלוש שנים מאז הוגש כתב התביעה, והשלב בו מצוי ההליך. ולכן מצאתי כי אין מקום לאפשר הגשת כתב תביעה מתוקן במקרה כמו זה לפני, כשבשלב זה תיקון כאמור מהווה פגיעה ממשית בזכויות הצד שכנגד והכבדה משמעותית לניהול ההליך בבית משפט, והתרשמתי כי תיקון כתב תביעה בשלב הזה ללא טעם ממשי הוא שימוש לא ראוי בסדרי הדין ובהליכי המשפט.

10.
לא רק שהתרשמתי כי תיקון כתב הטענות יביא להכבדה ניכרת על ניהול ההליך, וכי השלב שבו התבקש התיקון הוא מאוחר, ולא רק שסברתי כי אין לאפשר בעצם השלמת כתב הטענות שהוגש בעבר ללא שנכללו בו כל הסעדים כמתחייב ובטרם התגבשות הנזק, הרי אני סבורה כי תיקון בעת הזאת מלבד ההכבדה מהווה פגיעה מממשית בנתבעים פגיעה שאין די בפסיקת הוצאות כדי לרפאה (ראו למשל רע"א 4046/09, התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו (05.10.09).
מעבר לצורך ראיתי לציין גם כי תיקון כתב התביעה המתבקש בלי לשנות את סכומי הכסף הנתבעים משמעו למעשה תיקון 'עוקף חובת תשלום אגרה'.

11.
גם את הבקשה החלופית לפיצול סעדים ראיתי לדחות, שכן בקשה זו היא למעשה המשך התנהלות התובעים שלא השכילו לרכז את כל הסעדים עד שהתגבשו.
תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת במפורש כי על התובע לתבוע את כל הסעדים בשל עילה אחת, והכלל הוא כי אין לפצל תביעה למספר תביעות אלא יש למצות ולתבוע את מלוא הסעדים בהליך אחד, והתובע "לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו אלא אם כן הרשה לו בית משפט שלא לתבעו" (תקנה 45). בענייננו לא הוצגה כל סיבה המצדיקה הגשת תביעה לשיעורין, ואין כל סיבה להתיר פיצול הסעדים. משמעות תקנות 44, 45 לתקנות סדר הדין היא כי כאשר עילת התביעה היא אחת אין לפצלה למספר תביעות ויש למצות את כל הסעדים בהליך אחד לגבי כל סעד וסעד הקשורים בו. יתרה מזאת בתקנה 44 נקבע כי על כתב התביעה המוגש לבית משפט לכלול את מלוא הסעדים אחרת יחשב התובע כמי שויתר על תביעתו לחלק הנותר. מכאן שהיה על התובעים להמתין לגיבוש כל הסעדים ולא למהר ולהגיש תביעה בלי שאף הצטיידו בהיתר מבית המשפט לפצל את תביעתם (ולא שאני סבורה כי היתר שכזה היה ניתן), וראו את דברי בית המשפט העליון שאמר כי: "משעתרה המערערת במסגרת התביעה שכנגד לסעד כספי בגין ליקויי הבנייה בחלק המגורים, נראה כי לא הייתה יכולה לזכות בהיתר להגשת תובענה כספית נוספת בגין עילה זו" (ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ (2004).
אני דוחה, אפוא, את הבקשה לפיצול סעדים.

12.
על המומחה להגיש את חוות דעתו כדי שניתן יהיה לקדם את ההליך.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה גם למומחה מטעם בית המשפט כדי שיראה להגיש את חוות דעתו בהקדם ולפי ההוראות שניתנו בעבר.

13.
אני מחייבת את התובעים לשלם לנתבעים את הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.


ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 42673-01/16 דפנה גוטמן, ענת לובלינג קפנר, עמיקם יפת ואח' נ' קרסו מבנים 38 בע"מ, עו"ד דריאנה שכטר (פורסם ב-ֽ 26/05/2019)